על פי כל ההערכות, לואיס ואן חאל יקבל את אחד הג'ובים החשובים ביותר בכדורגל העולמי, כשיתמנה בזמן הקרוב למאמנה החדש של מנצ'סטר יונייטד. שמו של פרנק דה בור, שרושם עונה נפלאה באייאקס, כבר הוזכר לא פעם כמועמד להגיע לברצלונה, לליברפול ולטוטנהאם (אף שכרגע, נראה ששחקן העבר יישאר באמסטרדם וינסה לזכות באליפות חמישית ברציפות עם אייאקס). את חוס הידינק כולם מכירים, וגם ברט ואן מרוויק ואחרים כבר הוכיחו שביכולתם לאמן ברחבי העולם. אז מי יהיו המאמנים ההולנדים הבאים שיעברו הלאה, לדברים טובים וגדולים יותר?
לואיס ואן חאל ישאיר את ריאן גיגס בתפקיד?
רון יאנס:
לרבים היה חלק בניצחונה ההיסטורי של פ.א.ק. זוולה על אייאקס בגמר הגביע ההולנדי בחודש שעבר, אבל אחד הנתחים הגדולים בו שייך ללא ספק למאמן רון יאנס. המשחק המסחרר ההוא לא רק נגמר 1:5 דורסני, אלא גם הביא ל?אצבעות הכחולות? את הגביע הראשון בתולדות המועדון, יחד עם כבוד והערכה עצומים לבוס. אבל הדרך אל ההצלחה היתה ארוכה. עד שנת 1991 כדרר יאנס כחלוץ בעיקר בקבוצות הולנדיות, ביניהן זוולה, כרונינגן ורודה, ולמשך עונה אחת בעט גם ביפן הרחוקה. משתלה את הנעליים החל מיד לאמן במולדתו, היה בין היתר הבוס של כרונינגן והיירנביין, וב-2012 הוחתם בסטנדרד ליאז?. לאחר שבהנהגתו סיימה הקבוצה הבלגית במקום ה-12 בלבד, נגמר הרומן בין הצדדים, ויאנס שב להולנד, הפעם לחיק זוולה. למרות שלא הצליח להרים את המועדון מעל למקום ה-11, בו דורג גם בתום העונה הקודמת בניצוחו של ארט לנגלר, הוא הביא במו ידיו לנס הגביע, וקיבל אחלה שדרוג לרזומה. האם זו רק ההתחלה למאמן בן ה-55?
פיליפ קוקו:
לאחרונה עלה לכותרות בעיקר בגלל ניתוח שעבר בגבו לצורך הסרת גידול שפיר. ההליך הרפואי הסתיים בהצלחה, אך קוקו צפוי לשוב למגרש רק באוגוסט, לאחר שישלים התאוששות מלאה. לפני כל הבלאגן הזה היה "פינוקיו? ידוע בעיקר כקשר מן העבר הלא-כל-כך-רחוק בנבחרת הולנד, כמו גם בא.ז. אלקמאר, וויטסה, ברצלונה ופ.ס.וו. איינדהובן. ב-2013 התמנה לבוס של איינדהובן, משימת האימון הראשונה שלו, וסיים עם המועדון במקום הרביעי, לאחר שבשנה שלפני כן כבשו האדומים-לבנים את המקום השני. ואולם די בנתון סטטיסטי אחד על מנת להבין את השפעתו של קוקו על הקבוצה: בעוד שטרם אשפוזו לקראת הניתוח ניצחו ה?פיליפס? בשמונה התמודדויות רצופות וכבר איישו את המקום השלישי בטבלה, מיד עם היעדרו הפסידה הקבוצה שלושה משחקים בזה אחר זה. רק בריאות.
יו?ס לוהוקאי:
מאמן שצמח מלמטה ועלה בהדרגה בסולם. למרות שהוא כבר מפקד על קבוצות בגולה, מיד תראו שמדובר ברץ למרחקים ארוכים, שככל הנראה השיא עוד לפניו. כקשר החל לוהוקאי את חייו המקצועיים בהולנד, ולאחר מכן שיחק בקבוצות גרמניות, בעיקר בליגות נמוכות, למרות שרשם גם שתי הופעות בבונדסליגה. באותם מועדונים קטנים בגרמניה החל בסוף שנות ה-90? את קריירת האימון שלו, ובנחישות ואורך-רוח טיפס עד לבורוסיה מנשנגלדבאך. משפוטר מן הקבוצה קנה לו את שמו כשהצליח להעלות את פ.צ. אוגסבורג אל הבונדסליגה לראשונה בתולדותיה, והצעיד אותה אל חצי גמר הגביע הגרמני. משם עבר, בשנה שעברה, אל הרטה ברלין, ולא רק שהעלה את המועדון אל ליגת-העל הגרמנית, כי אם סחף אותו עד המקום העשירי (נכון לכתיבת שורות אלה). לא עניין של מה בכך.
מיכ?ל יאנסן:
העונה שזה עתה הגיעה לסיומה היתה הראשונה של יאנסן כמאמן הראשי של טוונטה אנסכדה, וכבר עלה בידיו לסיים עם הקבוצה במקום השלישי (לעומת המקום השישי בו סיים המועדון אשתקד). הישג מצוין, אך לא הראשון שיאנסן קונה לעצמו. למעשה, המאמן הכמעט אנונימי הזה הוא חתן פרס רינוס מיכלס היוקרתי למאמן בקבוצות החובבים, אשר הוענק לו בשנת 2007 לאחר שהצעיד לאליפות את ה.ה.ק. הארדנברג, אז מועדון מהליגה הרביעית. יאנסן, שהקבוצה הנחשבת ביותר שאת מדיה לבש ככדורגלן היתה הראקלס אלמלו, מתבלט יותר כמאמן דווקא, ועושה רושם שהוא נמצא במגמת עלייה מתמדת. אל תשכחו את השם - ואל תבלבלו אותו עם אנטון יאנסן, מאמן ניימכן. ?יאנסן?, על איותיו השונים, הוא שם המשפחה הנפוץ ביותר בהולנד.
חרטיאן ורבייק:
כבר יצא מגבולות מדינתו כמאמן, אך עדיין לא עשה שם הרבה. בבית, לעומת זאת, השיג תוצאות נאות, ולכן כדאי לשמור אותו על הרדאר. הוא הספיק לאמן את הראקלס אלמלו, פיינורד, אלקמאר והיירנביין (שאת מדייה לבש משך כמעט כל הקריירה שלו בעמדת המגן), להוליך את ?איכרי הגבינות? לזכייה בגביע ההולנדי, ולהיות מועמד פעמיים לפרס רינוס מיכלס למאמן השנה של הכדורגל המקומי. בעונה הנוכחית היה מופקד על נירנברג מהבונדסליגה בניסיון האימון הראשון שלו בגולה, אך באפריל האחרון, לאחר שמונה הפסדים בתשעה משחקים, פוטר מהקבוצה, שכרגע נאבקת על הישארות בליגה. היעד הבא עדיין עלום, אך למרות הפתיחה הצולעת בחו?ל - זוהי ודאי איננה תחנתו האחרונה של ורבייק, שהתחיל מרף גבוה למדי.
אתם עוד תשמעו עליו: זקריה בקאלי
הוא בן 18, הוא המרוקאי הכי רותח על הדשא בהולנד, והוא עלול לעשות לנו צרות צרורות במוקדמות יורו 2016. תכירו את זקריה בקאלי, חלוצה וקשרה ההתקפי של פ.ס.וו. איינדהובן, והשחקן הצעיר ביותר שהבקיע שלושער בהיסטוריה של הליגה ההולנדית.
בקאלי נולד בליאז? שבבלגיה להורים מהגרים ממרוקו. את צעדיו הראשונים בעולם הכדורגל עשה במועדוני הנוער של עיר ילדותו, ומשם עבר אל הנערים של איינדהובן. בשנת 2011, במסגרת גביע ?נייקי? היוקרתי שנערך במנצ?סטר, תואר הילד כשחקן הצעיר הטוב בעולם, ובעונה הנוכחית, הראשונה שלו בשורות הבוגרים של קבוצתו, נבחר על ידי העיתון האיטלקי המוערך ?גזטה דלו ספורט? לאחד מעשרת השחקנים המבטיחים ביותר מתחת לגיל 20.
זקריה הצעיר הוא מאה שישים וארבעה סנטימטרים של זריזות, טכניקה, שליטה אבסולוטית בשתי הרגליים ויכולת לשחק בשני צידי המגרש, עם העדפה לאגף הימני. למרות מידותיו הקטנות הוא חסון, יציב וניחן באחיזה איתנה בכדור, ולדבריו מאמנו פיליפ קוקו הוא שחקן קבוצתי שלא מזניח גם את חובותיו בהגנה, למרות כשרונו האישי.
מלבד יכולותיו הפיזיות, מאחורי בקאלי ניצבת משפחה תומכת שמלווה אותו לכל מקום, ודוד ודודה שמשמשים לו כסוכנים. למעשה, ה?איכרים? רצו אותו עד כדי כך, שהציעו לאביו דירה באיינדהובן על מנת להקל עליו את הנסיעות. את תוכניותיהם של ההולנדים ניסתה מנצ?סטר סיטי לסכל, כשהציעה לבלגי המבטיח חוזה, אך בעצתו של האב חתם היהלום אצל קוקו לשלוש שנים, עד יוני 2015.
סיטי איננה היחידה ששמה עין על הכשרון הטרי. מנצ?סטר יונייטד וריאל מדריד כבר הביעו עניין, בליאז? משתוקקים לקבל את הפרח בחזרה, אנדרלכט היתה שמחה גם היא להשיב את בקאלי אל המולדת, ובאיינדהובן בכלל רוצים שהוא ישאר ויחתום על חוזה חדש. במרץ האחרון דיווח ה?דה טלכראף? על רמזים מצידן ליברפול וארסנל, ובינתיים הולך וגובר המאבק ביניהן על החתמת המטאור לעונה הבאה.
בזירת הייצוג הלאומי בחר הילד בשורותיה של הנבחרת הבלגית על פני זו המרוקאית, לאחר שאזרחותו הכפולה הציבה בפניו התלבטות לא פשוטה. ההחלטה התבררה כמוצלחת למדי, ובקאלי הצעיר זוהר במדי ?השדים האדומים?: שישה שערים בשישה משחקים בנבחרת עד גילאי 15, ארבעה שערים בארבעה משחקים בנבחרת עד גיל 16, שבעה שערים בשניים עשר משחקים עד גיל 17, שער אחד בארבעה משחקים עד גיל 21, והופעת בכורה בנבחרת הבוגרים.
נתראה ב-9 בספטמבר על הדשא של אצטדיון טדי?
