תרנגול ושמו קדוסי: אורן יוסיפוביץ על האס של בני יהודה

לרווחת הצופה: פעם ראשונה, אולי אי פעם, שאפשר להחמיא לאצטדיון גרונדמן. אולי זה בגלל שקרני השמש פגשו את מי הממטרות ובדיוק מאחור נגלו כ-2,500 כתומים, אבל זה היה יפה. ולא, האצטדיון הזה בכל זאת לא ראוי לארח משחקים בליגת העל. זו לא חוכמה להתחפש פעם אחת בשנה.

קהל הפועל ניר רמת השרון: כמות יחסית יפה, ואפילו יש אולטראס. אבל זו לא גרעין אוהדים שאפשר לכתוב עליו הביתה. התרוקנו מהר אחרי המשחק, בלי יותר מדי הבעות תמיכה ואמון. אוהד אחד קילל את איתמר ניצן. לפחות היה אכפתי. ציון: 5

קהל בני יהודה: הניגוד שבין הרע שבקהל הזה לבין הטוב שבו עצום ומפחיד. חוויית עידוד בזהוב, ובלי ספק לאוהדים שהגיעו אתמול יש המון מניות בניצחון. היה מאוד נדיר לראות את אוהדי בני יהודה ככה. שנשאל למה זה רק במצבים כאלה ואיפה הייתם כל העונה? נשאל. ציון: 9

בפינת האנקדוטה: רמת השרון. הכי מעט כיבושים, הכי הרבה ספיגות, הכי נמוך בטבלה, והיא לא משקרת.


***

בני יהודה ניצחה 0:1 את רמת השרון

אבוקסיס: "זה המשחק המותח בקריירה שלי"

סיקור מיוחד: כל האייטמים על האליפות של מכבי תל אביב

כאילו שאוהד קדוסי חיכה שהשמש תרד כדי להביא את בני יהודה אל האור. אחד המתמקמים הטובים בישראל בשנים האחרונות שוב עשה את מה שהוא טוב בו - להיות שם כשזה קורה. משה דמאיו נראה אחוז בחילה, יוסי אבוקסיס שם את הידיים על הפנים ודרור שמשון היה כבר בתוך המגרש. הספסל באוויר, הקהל גבוה יותר. בני יהודה שוב ניצחה, ושוב בגלל התרנגול האמיתי שלה העונה - אוהד קדוסי.

אבוקסיס עצר את הסחף, עגייב השתפר אבל קדוסי, מעל כולם, אחראי עיקרי לכך שהזהובים תלויים אך ורק בעצמם ובעמוד השדרה הרופס של מועדון מ.ס. אשדוד. מאז שהגיע בחלון ההעברות החורפי כבש קדוסי שישה שערים. ארבעה מהם במשחקים של 0:1, ובסך הכול הכיבושים שלו שווים 14 נקודות. בלי קשר לגולים, המאזן של בני יהודה עם קדוסי לעומת בני יהודה ללא קדוסי מדבר בפני עצמו - הזהובים עם 16% הצלחה בלעדיו ו-50% איתו. פי 3.

היתה לו גם החמצה משוגעת, שלאחריה הודה ש?לא הייתי ישן בלילה אם לא היינו מנצחים?, והוא הוסיף גם ש?הטראומה של הדקות האחרונות לא תצא מאיתנו, ולא יצאה גם הערב?. לאחר מכן נדרש לשאלת הדומיננטיות, הצטנע וטען ש?אני לא מבקיע לבד. שחקנים עוזרים לי. אני לא יכול לנצח את המשחק לבד?. אבל זהו, אוהד, אתה כן. עוד 0:1 דרמטי, עוד 0:1 של קדוסי. שיר השחקן שלו הוא על הלחן של ?ריקדי? של ישי לוי. עוד שחקן ישראלי חולק את השיר הזה. ערן זהבי. לפחות לפי המספרים, ההשלכות, החשיבות והווינריות, השניים האלה חולקים קצת יותר משיר.

אוהד א? של רמת השרון: ?איתמר ניצן יא ב# $#%$?.
אוהד ב? של רמת השרון: ?די, למה ככה? מה, הוא עשה בכוונה??.
אוהד א?: ?לא, אבל הוא חלש?.
אוהד ב?: ?נכון, הוא חלש?.

איתמר ניצן ספג הכי הרבה שערים העונה. למען האמת, גם בעונה שעברה אף שוער לא ספג כמו שהוא ספג העונה. אפילו איתי ארקין, שהושמץ רבות במהלך עונת הירידה של הפועל רמת גן, ספג פחות. הרבה פחות. חיים שאבו צודק, ?מפסידים כקבוצה ומנצחים כקבוצה?, אבל החלק של ניצן בהפסד אתמול ובכלל בירידה הוא אינטגרלי. כבר ברביעייה בשבוע שעבר בטדי הוא הדליק כמה כפפות אדומות עם ספיגות מגוכחות, ואתמול זה היה שיא השיאים עם השמטה עגומה מאוד במהלך השער של בני יהודה. ניצן לא זה שיוריד את רמת השרון ליגה - אם זה יקרה, ההנהלה אחראית לכך - אבל הוא בינתיים גם לא זה שעוזר לה. הוא לא עשה בכוונה, אבל נכון, הוא חלש.

ואם כבר מדברים על שוערים - דלה איינוגבה שוב כאן.

מאמן מכבי פתח תקוה ייטב לוזון היה האחרון מבני משפחתו שהודה ש?כולם רוצים שנרד?. גם השבוע, ברמת השרון, אמרו שיש גורמים מחוץ ובתוך הקבוצה ש?לא אכפת להם אם נרד?. אז הנה, לכל הלוזונים והלאופרים למינהם: כן, רוב רובו של הכדורגל הישראלי רוצה שהקבוצות שלכם תרדנה ליגה. ורוב רובו של הכדורגל הישראלי צודק. זה בגלל האופן שבו הקבוצות שלכם מתנהלות, מוסר התשלומים, ריבוי השערוריות - הפליליות והתקשורתיות. אבל זה בעיקר היעדר הקהל. מה לעשות, חובבי ספורט לא אוהבים לראות כיסאות בטלוויזיה, ובמשחקים של רמת השרון ומכבי פתח תקוה רואים ים של כיסאות. קשה מאוד לשרוד בלי תמיכה, וכמו שרמת השרון העבירו את משחק האליפות של מכבי תל אביב לרמת גן, ואיבדו ביתיות, כך גם אתמול - המשחק היה בגרונדמן, אבל הקבוצה הביתית היתה בני יהודה.

תחברו את הכול, וזה מה שיוצא - הכדורגל הישראלי ישמח אם מכבי פתח תקוה והפועל ניר רמת השרון ישחקו בעונה בליגה הלאומית. והכדורגל הישראלי, לפחות רובו, ישמח מאוד אם מועדון כמו בני יהודה יישאר.

ומה רוצים בבני יהודה? באמת שכבר אי אפשר לדעת. אוהדים חצויים, הראש רוצה בנייה חדשה וחלקה, בלי משה דמאיו ועם גוף ניהול בריא ותחרותי שרוצה לזכות ולא רק למכור. אבל המפגן אתמול הראה שהלב חזק מהראש. ובאמת היה יפה לראות את זה, ובאמת שהיה יפה לראות כמה דמאיו נרגש. אם יגרמו לו ללכת אותו ואם לא, ולא משנה הסיבה - אכפת לו מאוד מהדבר הזה שנקרא בני יהודה. אחרי השער של קדוסי ניסו להרגיע אותו כי הוא היה נראה כחול. הושיבו אותו על הספסל ודחפו לו מגבת רטובה לתוך הפנים. עם הרזומה הטראומי של בני יהודה בסיומות, בשבוע הבא מול אשדוד אולי יצטרכו הרבה יותר ממגבת.

כל הכתוב למעלה אודות מועדון רמת השרון לא נוגע בשחקני הקבוצה הנוכחיים ובמאמנה. ספורטאים אמיתיים, אנשים טובים שצריכים להתניע קריירה או למנוע הידרדרות בה, התקבצו למועדון לא ראוי ולמרות שהם כן ראויים זה כנראה לא יעזור. המאמן שאבו היה הרוס וחצי בסיום. ?היינו צריכים להביא תוצאה ולא הבאנו?, אמר בכאב, ?וכרגע המצב שלנו לא משהו?. כשעיכל מה קרה באשדוד ירה: ?זו בושה וחרפה, מה שהיה שם. בושה וחרפה. אני מקווה שבשבוע הבא אשדוד יהיו ספורטיבים. ויודע מה, אני מקווה שגם עכו. כשהקבוצות ספורטיביות, קורים נסים בכדורגל?.

ומיכאל זנדברג הוותיק, על סף ירידה שנייה ברציפות, הודה: ?אנחנו היינו צריכים לעשות את העבודה שלנו. לא צריך להסתכל על הפרש שערים. לא חסרים לנו שערים, חסרות לנו נקודות?.

צודק.

לתגובות והצעות: orenjos@walla.co.il