יש לכם מה להפסיד: משחקי סופ"ש באירופה

אז מה בעצם רוצים אוהדי אברטון? אחרי מופע השערים העצמיים נגד סאותהמפטון, הקרב על המקום הרביעי כמעט אבוד, וכעת הדילמה ברורה. אברטון היא המשוכה המשמעותית האחרונה של מנצ'סטר סיטי, אשר תפגוש בבית בשני משחקיה האחרונים את אסטון וילה ו-ווסטהאם. תוצאה חיובית נגד קבוצתו של מנואל פלגריני עלולה להכתיר את ליברפול לאלופה. הפסד – והיריבה העירונית האדומה צפויה לשלם ביוקר על ההחלקה של סטיבן ג'רארד. איפה נמצא ליבם של האוהדים הכחולים?

התכוונתי לערוך משאל קצר בנושא בטוויטר, אבל לא היה בו צורך. לגארי נוויל יש כלים טובים הרבה יותר. פרשן סקאי שיסקר את המשחק הפנה את השאלה לאוהדי אברטון, וקיבל תשובות סותרות. הנה מקבץ תשובות מצד אחד: "לא הייתי מתנגד אם מרטינס ייתן מנוחה לכל שחקני ההרכב", "לא אכבה אם נפסיד", "אני תמיד רוצה שננצח, אבל לא הפעם", "לא מכיר אף כחול שרוצה ניצחון בשבת". ומצד שני, "אוהד אמיתי לעולם לא ירצה שקבוצתו תפסיד", "אברטון היא הקבוצה שלי, ואני תמיד בעדה", "אני רוצה ניצחון של אברטון, וניצחון של פאלאס על ליברפול".

אין קונצנזוס, אבל הרושם הוא כי רוב קטן של האוהדים בעד להפסיד לסיטי. זה אולי יצער את חובבי המשחק הטהור, אבל המצב עלול היה להיות חמור הרבה יותר. היריבות בין שני המועדונים של ליברפול עזה, אך אין שנאה תהומית. כאשר שני המחנות מתעבים זה את זה, השאלה הזו בכלל לא רלוונטית. במקרים כאלה, ברור שאוהדי קבוצה אחת ירצו לוותר על הנקודות כדי לדפוק את היריבה. ליברפול לא צריכה ללכת רחוק כדי להיזכר באירוע כזה. בסך הכול ארבע שנים.

לקראת המחזור הלפני האחרון בפרמייר-ליג ב-2010, הקדימה צ'לסי את מנצ'סטר יונייטד. משחק הנעילה שלה היה נגד וויגאן, כלומר שלוש נקודות בטוחות. פירוש הדבר – ניצחון באנפילד העניק לה תואר על חשבון השדים האדומים, וזה בדיוק מה שאוהדי ליברפול רצו שיקרה. רוב מוחץ ביציעי אנפילד תמך בצ'לסי באותו יום, ובאופן ביזארי במיוחד היה זה הקפטן, סטיבי ג'י, ש"בישל" את שער היתרון של דידייה דרוגבה. פרנק למפארד הוסיף שער נוסף אחרי ההפסקה, וצ'לסי ניצחה 0:2. יש משהו אירוני עד כאב בכך שג'רארד "בישל" גם ביום ראשון את השער של דמבה בה, והכחולים השיגו אותה תוצאה בדיוק. הפעם אף אדום ביציעי אנפילד לא התלהב, אבל ב-2010 כולם הלכו הביתה מאושרים עד הגג.

זו לא הפעם הראשונה בה אוהדי ליברפול תמכו ביריבה. ב-1995 הגיעה בלקבורן לאנפילד במחזור האחרון, כאשר היא מקדימה את יונייטד בשתי נקודות. כדי להוסיף טעם פיקנטי למפגש, קני דלגליש עמד על הקווים של בלקבורן, וזו היתה סיבה נוספת עבור היציעים לרצות בניצחון האורחים. כולם היו שמחים כאשר אלן שירר העלה את המובילה ליתרון, אבל ג'ון בארנס השווה אחרי ההפסקה, ובדקה ה-90' השלים ג'יימי רדנאפ את המהפך בבעיטה חופשית. ביציעים שרקו בוז, והשדר צרח בהתרגשות: "ליברפול העניקה את האליפות למנצ'סטר יונייטד". למזלה, זה לא היה נכון. הקבוצה של אלכס פרגוסון סיימה בתיקו 1:1 עם ווסטהאם ובזבזה את ההזדמנות שהוענקה לה.

טוב, יונייטד לא תמיד נמצאת בצד הלא נכון בחישובים מסוג זה. ב-1999, אירחו השדים האדומים את טוטנהאם במחזור הנעילה, כאשר הם מקדימים את ארסנל בנקודה. נחשו מה היה חלומם של אוהדי התרנגולים. היו ביניהם כאלה שהכינו שלט עם הכיתוב: "תנו להם לנצח", והוא הונף אל על בעוד לס פרדיננד העלה את טוטנהאם ליתרון במחצית הראשונה. לא בטוח שהשחקנים רצו להישמע להוראה, אבל במבחן התוצאה הם עשו את זה. דייויד בקהאם ואנדי קול כבשו, יונייטד שמרה על התואר והגיעה במצב רוח טוב לגמר ליגת האלופות מול באיירן מינכן בקאמפ נואו, בדרך להשלים טרבל היסטורי.

התופעה מתרחשת כמעט בכל מקום על הגלובוס. באיטליה יש לאוהדי לאציו אובססיה לקלקל לרומא כל הזדמנות לתואר. ב-2010, אירחו הנשרים את אינטר שלושה מחזורים לסיום, כאשר נראזורי מקדימים את ג'אלורוסי בשתי נקודות. אי אפשר היה למצוא ביציעים אוהד לאציו שרצה בניצחון קבוצתו. כולם כאיש אחד דרשו להפסיד לאינטר, הריעו לשערים של ואלטר סמואל וטיאגו מוטה ויצאו לחגוג ברחובות. הכותרת בגאזטה דלו ספורט אחרי המשחק הכריז: "משחק הזוי". איל מסאנג'רו קבע: "לאציו נכנעה ללא קרב", ואפילו נשיא אינטר מאסימו מוראטי אמר: "זו היתה הרגשה מוזרה – הקהל הביתי תמך בנו במשך כל 90 הדקות". אוהדי לאציו כה חושקים למנוע מרומא אליפות, שחלקם אפילו תמכו העונה ביובנטוס כאשר התארחה אצלם באולימפיקו, למרות שהמשחק נערך חודשים ארוכים לפני סיום הליגה.

היריבות בין פריז סן ז'רמן למארסיי הכריעה, כך אומרים, את מירוץ האליפות ב-1999. בורדו, שהקדימה את מארסיי בנקודה, התארחה בפארק דה פרנס, ובדקה ה-90 התוצאה היתה 2:2. בשלב זה, רוב האוהדים הפריזאים ביציעים חלמו על שער ניצחון לבורדו, והוא אכן הגיע מרגלי פסקל פיינדונו. מארסיי הרגישה מרומה, וההזדמנות "לנקום" הגיעה לפני שנתיים, כאשר כל האוהדים בעיר הדרומית תמכו במונפלייה שהתארחה באיצטדיון ולודרום באפריל. האורחת הקטנה ניצחה 1:3, ובסופו של דבר אלה הנקודות שהפרידו בינה לבין פ.ס.ז' בטבלה הסופית.

בספרד, רצו אוהדי אתלטיקו בהפסד קבוצתם ב-2007, כאשר ברצלונה התארחה באצטדיון ויסנטה קלדרון תוך מאבק צמוד מאוד עם ריאל מדריד בפסגה. ספק אם הם חשקו בהשפלה בתוצאה 6:0, אך זה בדיוק מה שהם קיבלו, ולרוע מזלם ריאל זכתה בסופו של דבר בתואר, אחרי שבארסה סיימה ב-2:2 דרמטי מאוד עם אספניול במחזור הלפני האחרון.

השנאה בין אוהדי איאקס ופיינורד ידועה היטב. ב-2010, כאשר טוונטה נאבקה באיאקס על האליפות, אוהדי פיינורד הגיעו למתקן האימונים של הקבוצה והבהירו חד משמעית לשחקנים שהם חייבים להפסיד לטוונטה במחזור הלפני האחרון. המשימה בוצעה בהצלחה – טוונטה ניצחה 0:2 והמשיכה לזכייה הראשונה בתולדותיה על חשבון מועדון הפאר מאמסטרדם.

בדנמרק התקיים משחק ביזארי במיוחד במחזור הלפני האחרון לפני שנתיים, כאשר נורשלנד התארחה אצל ברונדבי כשהיא מפגרת בנקודה אחרי קופנהאגן. האוהדים המקומיים תמכו באופן מוחלט באורחת כדי לקלקל ליריבה העירונית, ובמשך כל המשחק לא בעטה ברונדבי אפילו פעם אחת לשער. נורשנלד ניצחה לשמחת כולם 0:1, קופנהאגן הפסידה במשחק המקביל – והקבוצה הקטנה חגגה אליפות כעבור שלושה ימים. את האושר של אוהדי ברונדבי אי אפשר לתאר במילים.

סיפור סינדרלה דומה התרחש ב-2010 בטורקיה, אז אירחה בורסאספור את בשיקטש במחזור האחרון, בעודה היא מקדימה את פנרבחצ'ה בנקודה. כל אוהדי בשיקטש רצו בהפסד קבוצתם, והוא אכן הגיע. התנינים גברו על הנשרים 1:2, ומבחינת אוהדי בשיקטש אובדן האליפות של פנרבחצ'ה היה שווה הכול. הם אפילו לא התרגשו מכל שההפסד גרם להם לסיים במקום הרביעי, אחרי יריבה עירונית נוספת, גלאטסראיי.

עם זאת, כל היריבויות באירופה מתגמדות אל מול היצרים בדרום אמריקה. בברזיל כמעט בכל עונה יש קבוצה שנדרשת להפסיד כדי לקלקל ליריבה, וכולם מתייחסים לכך כאל שגרה רגילה. בארגנטינה המצב לא שונה בהרבה. הסיפור הדרמטי מכולם התרחש ככל הנראה בנובמבר 2006, כאשר בוקה ג'וניורס ניהלה מאבק צמוד בצמרת עם אסטודיאנטס.

אוהדי חימנסיה, היריבה של אסטודיאנטס בעיר לה-פלאטה, החליטו לטפל בסוגיה באופן נחרץ ביותר. הם היו דרוכים לקראת השלמת המחצית הדחויה במשחק נגד בוקה, ורצו להבטיח שאסטודיאנטס לא תיקח אליפות. חימנסיה הובילה 0:1 במשחק המקורי, אשר נקטע בהפסקה כאשר נשיאה איים להרוג את השופט. באופן ביזארי, ההתאחדות החליטה לקיים את המחצית השנייה כעבור חודשיים, ובשלב זה התוצאה ממש לא סיפקה את האולטראס של חימנסיה. עשרות מהם הופיעו במתקן האימונים ואיימו לירות לשחקנים ברגליים אם יסרבו להפסיד.

לא היה קשה לנחש כיצד הסתיים המשחק. שחקני חימנסיה שמרו על הרגליים ביותר ממובן אחד, ובוקה כבשה בקלילות ארבעה שערים בדרך לניצחון 1:4. מרטין פאלרמו הבקיע בפנדל מיד בפתיחה, רודריגו פלאסיו הצטיין עם צמד, אבל אף אחד מהם לא חגג מתוך כבוד לשחקני היריבה המושפלים. אוהדי חימנסיה קיבלו את מבוקשם, וכעבור חודש משאלתם הקסומה התגשמה – בוקה הקדימה את אסטודיאנטס בפוטו פיניש.

אז אוהדי אברטון חלוקים, וגם לא מאיימים לירות ברגליו של רומלו לוקאקו. גם זה משהו, אבל האם ליברפול יכולה לסמוך על היריבה העירונית?

הקרב בצמרת הרוסית מרתק ביותר, ומשחק העונה לא יכול להיות גדול יותר. לוקומוטיב, שהפתיעה את כולם אחרי שתי עונות חלשות במרכז הטבלה, חולמת על אליפות ראשונה מאז 2004, ומארחת את המובילה זניט, כאשר היא מפגרת אחריה בנקודה אחת בלבד. מעטים מאוד מחוץ לרוסיה מכירים את המאמן הבלארוסי לאוניד קוצ'וק שחחתום על ההישג הגדול של לוקומוטיב, אבל יריבו, אשר צעיר ממנו בשני עשורים, מוכר היטב. אנדרה וילאש בואש הצליח לשקם את האווירה בחדר ההלבשה, ניצח בששת המשחקים הראשונים שלו בתפקיד, וקבע בכך שיא רוסי יוקרתי – מעולם לא רשם מאמן חדש רצף כה נאה בתחילת הקדנציה שלו. כל זה עלול לרדת לטמיון אם יפסיד במשחק השביעי, ומאחור מחכה גם האלופה צסק"א שניצחה בשבעה משחקים רצופים בעצמה.

מעטים זוכרים זאת היום, אבל חואקין קפארוס גדל באקדמיה של ריאל מדריד. הוא מעולם לא שיחק בשורותיה. למעשה, הוא אפילו לא התקרב להיות כדורגלן בקבוצה ראויה כלשהי ותלה את הנעליים בגיל 26, אבל כמאמן הוא תרם לא מעט ללוס בלאנקוס. המאמן המצוין היה זה שגידל את סרחיו ראמוס בסביליה, והפך אותו לשחקן שנמכר בקיץ 2005 לריאל תמורת 27 מיליון יורו. הבלם ברקיע השביעי בימים אלה אחרי הצמד הפנומנלי שלו באליאנץ ארנה, והוא ישמח מאוד לטובה גדולה מהבוס לשעבר. אם מאמן לבאנטה לא יעצור את הדהירה של דייגו סימאונה, אתלטיקו תהיה אלופה, עוד לפני הביקור בקאמפ נואו במחזור הסיום.

אם כבר מדברים על החגיגות של ראמוס, האם באיירן מסוגלת לאחד ההפסדים הכואבים בתולדותיה? היא תשמח מאוד להוציא את העצבים על המבורג, היריבה המושבעת מהצפון שנואשת לניצחון כדי לא לרדת אוטומטית – הפער בינה לבין נירנברג מתחת לקו האדום עומד על נקודה בלבד. המבורג היא הקבוצה היחידה שלא החמיצה אף עונת בונדסליגה מאז הקמתה, והמסורת המפוארת הזו נמצאת בסכנה ממשית. לבאיירן לא יהיו סנטימנטים, ואוהדיה זוכרים היטב כיצד המבורג חשקה לקלקל לה בכל הזדמנות, כולל במחזור האחרון המופלא ב-2001, עליו תוכלו לקרוא כאן. מצד שני, פרנץ בקנבאואר סיים את הקריירה הגרמנית שלו בהמבורג. מעניין מה ירגיש הקייזר אם היא תנשור בסופו של דבר.