לא הכול 10: למה טוני קרוס עשוי לעזוב את באיירן מינכן?

בבאיירן קראו לו "הכישרון הכי גדול מאז רומיניגה", התאהבו במסירות שלו והבטיחו לשמור לו את החולצה מספר 10. אבל תומאס מולר עקף אותו בסיבוב, גווארדיולה לא מתלהב וטוני קרוס, עם כל הכישרון, עשוי לעזוב. אולי מול ריאל, אותה פירק לפני שנתיים, הוא יוכיח את עצמו

  • טוני קרוס
עידן ויניצקי
הכישרון קיים, השאלה אם יש גם מעבר לזה. קרוס (צילום: GettyImages, Boris Streubel)

היום אולי קצת קשה להאמין לזה, אבל פעם, ממש לא מזמן אפילו, באיירן מינכן הייתה קבוצה מאוד בינונית. כזו שמשחקת בליגה האירופית. באוקטובר 2007 יצאה אלופת אירופה הנוכחית למשחקה הראשון בשלב הבתים של המפעל המשני של היבשת, באצטדיון הגועש של הכוכב האדום בלגרד. הבווארים, חמושים בהרכב אפרפר פלוס, נקלעו פעמיים לפיגור ובדקה ה-81, במצב של 1:2 לטובת המארחים, החליט מאמן באיירן אוטמר היצפלד לזרוק אל כר הדשא הרעוע את הכלי האחרון שנותר לו.

אל המגרש עלה, במקומו של מארק ואן בומל, הילד טוני קרוס. חודש בלבד לפני אותו משחק, ערך קרוס את הבכורה שלו בבאיירן ובגיל 17 ושמונה חודשים הפך בזמנו לשחקן הצעיר בתולדות המועדון (שיא שכבר נשבר מאז). בבלגרד, הוא גם הוכיח שיש לו את האופי המתאים כי כידוע: "כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף הגרמנים מנצחים". חמש דקות הספיקו לקרוס כדי לשים כדור חופשי מדוד על הראש/כתף של מירוסלב קלוזה, שקבע שוויון. שתי דקות בתוך תוספת הזמן הוא גם כבש את שערו הראשון בקריירה, עם עוד כדור חופשי, הפעם שטוח וחכם, שהיטל בכל ההגנה ובשוער בלגרד בדרך ל-2:3 הדרמטי.

באותו רגע, נראה היה שטוני קרוס בדרך להגשמת כל החלומות של באיירן מינכן לגביו. אחרי משחק הבכורה שלו, אולי הנס אפילו הצהיר: "אנחנו שומרים עבורו את החולצה מספר 10" ולפני כמה שנים, מנהל מחלקת הנוער של באיירן, ורנר קרן, אמר עליו ל"ספורטס אילוסטרייטד": "זה השחקן הכי מוכשר שראיתי מאז קרל היינץ רומיניגה". אז איך קרה שכמה שנים בלבד לאחר אותו ערב מרגש בבירת סרביה, קרוס נמצא עם רגל אחת מחוץ לבאיירן? והאם שני משחקים גדולים (נוספים) שלו מול ריאל מדריד יכולים לגרום למאמנו, פפ גווארדיולה, לשנות את דעתו?

עוד בוואלה! NEWS

ההמבורגר שמשנה את כללי המשחק

לכתבה המלאה

צפו בתקציר המשחק מול בלגרד:

קרוס נולד במזרח גרמניה, בין נפילת החומה לאיחוד. כיאה לכך, הקריירה הצעירה שלו ידעה לא מעט טלטלות ונדודים. הוא החל לשחק בעיר הולדתו גריפסוולד עד שאביו, מאמן נוער, קיבל עבודה בהאנזה רוסטוק ולקח את הילדים איתו (אחיו הצעיר פליקס קרוס שייך כיום לורדר ברמן). ב-2004 באיירן הניחה את עיניה לראשונה על קרוס והביאה אותו למבחנים. הוא שוכן במלון בעיר ושם נתקל ערב אחד בתיירי הנרי ויאנס להמן, שהגיעו עם ארסנל למשחק ליגת האלופות מול באיירן. באותו רגע, סיפר קרוס, הוא ידע שהוא רוצה להיות חלק מזה. אולי הנס הגיע לפגוש אותו במלון ושאל "באיזה עמדה אתה הכי אוהב לשחק?", למרות שלפי אותה אמירה של הנס לגבי מספר החולצה, כנראה שהתשובה כבר הייתה ברורה לכוכב העבר.

בסופו של דבר, הוא נחת במחלקת הנוער של באיירן ב-2006 ומיד הפך לסופרסטאר. בכתבה ב"די צייט" מאוקטובר 2010 נכתב: "אוליבר קהאן, שהיה באותם ימים השוער של באיירן, ראה את קרוס באחד האימונים הראשונים שלו במחלקת הנוער ואמר 'זה הכישרון הצעיר הכי טוב שראיתי מזה שנים'". באותה כתבה גם סיפרה המורה של קרוס מהתיכון במינכן, בו עבר ללמוד: "הוא היה כל כך הרבה יותר טוב מכל הילדים האחרים, שבשיעורי הספורט, אם היינו משחקים כדורגל, הייתי מכריחה אותו לשחק בלי נעליים".

הקריירה המשיכה להתפתח כמתוכנן ובקיץ 2007 הוא הוביל את נבחרת גרמניה למקום השלישי באליפות העולם בגיל 17. קרוס נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר וחמשת השערים שלו נתנו לו גם את המקום השלישי בטבלת מלך השערים, צמוד לבויאן קרקיץ'. אחר כך הגיע משחק הבכורה בבאיירן, בו נכנס ל-18 דקות ובישל שני שערים לקלוזה, שהפך לאיש הכי קרוב אליו בקבוצה, זה שלקח על עצמו את האחריות לשמור על הילד.

מאוד התלהב. קהאן (צילום: GettyImages, Alexander Hassenstein)

אלא שאחרי עונת בכורה פנטסטית, האופוריה חטפה מכה קשה. אריאן רובן נרכש מריאל מדריד ולפתע, המאמן החדש יורגן קלינסמן החליט שהילד עוד לא מספיק מפותח ושלח את קרוס ליציע. עוד משחק ועוד משחק, והדקות לא הגיעו. אחרי חצי עונה מתסכלת, קרוס עבר בהשאלה לבאייר לברקוזן וגילה את עצמו מחדש. האיש שקיבל אותו שם היה יופ היינקס והשניים הללו עוד ייפגשו. תחת היינקס, קרוס הפך לכוכב. הוא החל לקרוע את עצמו באימונים ולהישאר שעות נוספות אחריהם כדי לשכלל את המשחק שלו, בעיקר את הבעיטות החופשיות. הוא זכה פעמיים ברציפות בתואר שחקן החודש בבונדסליגה ואחרי שנה וחצי חזר לבאיירן. בקיץ 2011, גם היינקס הגיע לשם.

שיתוף הפעולה המחודש עם המאמן הוותיק והאהוב עליו הביא את קרוס להיות כל מה שבאיירן חלמה עליו לאורך השנים. הוא הפך לבורג מרכזי בקישור, שיחק 51 משחקים, כולל 120 דקות בגמר ליגת האלופות הביתי והטראומטי בו באיירן הפסידה לצ'לסי ובעונה שעברה, שוב כיכב לצד בסטיאן שווינשטייגר וחאבי מרטינס. פציעה מרגיזה ברבע גמר האלופות מול יובנטוס השביתה אותו בחודשי ההכרעה של העונה, אבל עדיין היה לו חלק משמעותי בטרבל הגדול של באיירן. לצערו של קרוס, הפציעה לא הייתה הדבר המתסכל היחיד, שכן היינקס הודיע על פרישה וגווארדיולה תפס את מקומו. הסיפור קיבל עוד תפנית.

באותה כתבה ב"די צייט" שהוזכרה קודם לכן, נכתב על קרוס גם: "מידת הנעליים שלו קטנטנה, זה נראה כמו נעלי נשים. אבל זה לא משהו שצריך לחשוש ממנו. גם ללותר מתיאוס היו רגליים קטנות, והוא היה שחקן ענק. כאשר הכדור ברגליים של טוני קרוס, לא צריך לדאוג יותר וזו המחמאה הכי גדולה שיש". לכאורה, המשפט הזה מהווה עבור גווארדיולה את השחקן האידיאלי, כזה שיודע לטפל בכדור בצורה מושלמת. אלא על אותה בלטה בדיוק נכנס גם תומאס מולר ובמאבק ביניהם, נראה שקרוס הפסיד.

כנראה שהוא ניצח את המאבק על העמדה מספר 10 בבאיירן. מולר (צילום: GettyImages)

גווארדיולה ניסה לאורך העונה כולה למצוא את השילוב המושלם בין השניים. הדעה הרווחת הייתה שהם נאבקים ביניהם על אותה "חולצה מספר 10" והעמדה שהיא מייצגת על המגרש, איפשהו בקישור הקדמי, מעט מאחורי החלוץ. הבעיה של קרוס הייתה שבעוד הוא מוכשר יותר ממולר, הרי שחברו לקבוצה ולנבחרת הרבה, הרבה יותר תכליתי ליד השער. את העונה שניהם יסיימו עם כחמישים משחקים ובעוד קרוס כבש עד כה ארבעה שערים בלבד בכל המסגרות, למולר יש כבר 24.

פרנק ריברי אמר במהלך העונה הנוכחית: "הדבר הכי טוב מבחינתי הוא כאשר טוני משחק בעמדה מספר 10. הוא מספק משם מסירות אדירות". ואכן, במשחק פתיחת העונה של באיירן בליגת האלופות, מול צסק"א, קרוס שיחק בתפקיד האהוב עליו, מסר לכל נקודה על המגרש, נגע בכדור בכל נקודה על המגרש וסיים עם 98.5 אחוזי דיוק במסירות, כולל 96.7 אחוזי דיוק בשליש הקדמי של המגרש. מספרים משוגעים.

גם זה לא ממש הספיק ובסופו של דבר, כמות השערים של מולר הכריע וקרוס נשלח לאחור. בעוד מולר משחק בתפקיד חופשי יותר, קרוס הפך לפליימייקר ברוב המשחקים. אם תרצו, מעין גירסת מסי וצ'אבי של באיירן, כמו שגווארדיולה מנסה לבנות אותה. גם בעמדה החדשה היו לקרוס כמה משחקי שיא. הם הגיעו בעיקר מול יריבות אנגליות, שאוהבות לשחק בצורה אינטנסיבית, מה שפתח עבור הכישרון הגדול של קרוס המון שטחים על המגרש. בניצחון החוץ 1:3 על מנצ'סטר סיטי בשלב הבתים של ליגת האלופות, קרוס שיחק כפליימייקר והשלים 74 מ-76 ניסיונות המסירה שלו. בשמינית הגמר מול ארסנל באצטדיון האמירויות, הוא ניצל את אותה עמדה כדי להגיח מאחור ולכבוש שער יפהפה, שהעלה את באיירן ליתרון. קרוס ירה מחוץ לרחבה, בנגיעה, לחיבורים הקרובים ושבר בכך את הבונקר של התותחנים, שהיו עם עשרה שחקנים לאורך דקות ארוכות. את המשחק כולו הוא סיים עם 151 מסירות מדויקות ב-93 אחוזי דיוק. ארסנל כולה סיימה את המשחק עם 186 מסירות מדויקות.

הוא היה רוצה לראות את קרוס משחק לצידו. ריברי (צילום: AP)

אולי היו אלו שתי ההופעות מול אותן יריבות לפרמיירליג, שצדו את תשומת ליבה של מנצ'סטר יונייטד. השדים האדומים, בעיצומה של עונה רעה מאוד בסטנדרטים שלהם, מחפשים כבר חודשים ארוכים אחר חיזוק לקראת העונה הבאה וקרוס נמצא בראש הרשימה שלהם. מהר מאוד, השמועות הפכו לסאגה. בשני משחקי רבע גמר ליגת האלופות שנערכו לאחרונה בין הקבוצות, קרוס הצית עוד יותר את דמיונם של האוהדים באולד טראפורד עם שליטה אבסולוטית במרכז השדה לאורך דקות ארוכות ועל פי הדיווחים, יונייטד מוכנה להציע לו לא פחות מ-260 אלף ליש"ט לשבוע.

כאן עולה השאלה: למה שקרוס יעזוב בכלל את באיירן לטובת יונייטד, או כל קבוצה אחרת? התשובה שוב נעוצה אצל גווארדיולה. למרות הניסיונות הרבים של המאמן הקטאלני למצוא את השילוב הנכון ביותר ולהוציא מקרוס את המיטב, נראה שלפחות כרגע, קרוס הוא לא בדיוק התשובה שפפ מחפש לתפקיד הפליימייקר, שכל כך קריטי בסגנון שלו. אפילו פיליפ להאם נוסה בעמדה הזו וזכה להצלחה לא פחותה מזו של קרוס וגווארדיולה, שכנראה מכוון למקום אחר, לסוג שחקן אחר, כבר פתח את הדלת לעזיבה אפשרית כאשר אמר בשבוע שעבר: "באיירן תעשה מה שאפשר בשביל להשאיר את קרוס כאן, אבל הוא בחור צעיר וצריך להחליט לבד לגבי עתידו".

קרוס עצמו, אחרי ה-1:1 במשחק הראשון מול יונייטד, הודיע: "הפרמיירליג יכולה להיות אופציה טובה עבורי", אבל בראיון אחר אמר: "אני שייך לבאיירן". סוכנו, וולקר סטורת' רק הוסיף לבלבול: "לא קיבלנו שום הצעה מיונייטד ואין צורך לשלוח כזו. טוני יישאר בבאיירן עד יוני 2015". החוזה של קרוס מסתיים בקיץ הבא ואם באיירן רוצה לעשות עליו קופה יפה, עכשיו זו ההזדמנות הנכונה מבחינתה למכור אותו. היינקס, שמכיר אותו טוב מכל אחד אחר, סיפר: "שוחחתי עם טוני ואם הוא מקשיב לי, הוא יישאר בבאיירן. אין כרגע אף קבוצה באירופה כמו באיירן והוא יעשה נכון אם יאריך את החוזה שלו. הוא קיבל הצעה טובה מהמועדון והוא יודע את זה". גם ליברפול נכנסה לאחרונה למרוץ אחריו, אולי ברצינות (למרות שקשה להאמין שיש להם כסף להביא אותו) ואולי רק כדי להציק מעט ליונייטד, שכבר חושבת על אופציה ב' ומתכננת להביא את לוק שואו מסאות'המפטון. העובדה שסבסטיאן רודה חתם בשבוע שעבר בבאיירן ויצטרף אליה בקיץ אולי מעידה יותר מכל דבר אחר שהבווארים מתכוננים ליום שאחרי טוני קרוס.

פתח לעזיבה אפשרית. גווארדיולה וקרוס (צילום: GettyImages, Alex Livesey)

על פי אתר הסטטיסטיקות "Who Scored", קרוס דווקא משחק טוב יותר כשהוא מתופקד כפליימייקר ולא כקשר תוקף. לפני שנתיים, בחצי גמר ליגת האלופות, הוא היה אדיר במאבק מול צ'אבי אלונסו ובאיירן עברה את ריאל. זמן קצר לאחר מכן, הוא כשל טוטאלית מול אנדראה פירלו בחצי גמר יורו 2012, גרמניה עפה ויוגי לאב ספג המון ביקורת, כך שהדברים עדיין לא ברורים. אולי זו הבעיה הכי גדולה עם קרוס. הוא כנראה פשוט מקדים את זמנו.

אחד הפרשנים שמחבבים אותו במיוחד הוא ג'ונתן ווילסון, שנוהג להאדיר את שמו של קרוס בכל מיני כתבות. "בשיאו, כשהוא בפוקוס, הוא תמיד מעורב, תמיד רוצה את הכדור", כתב ווילסון לפני כשנה, "הוא תמיד מחפש איך להציק ולהפריע להגנת היריב ואיך לזכות בשליטה במגרש. הוא קשר מהדור הישן, מרחבה לרחבה, אבל כזה שהתאים את עצמו לכדורגל המודרני ולכן הוא כל כך אפקטיבי. הוא תופעה, הוא הארכיטיפ לתפקיד הקשר ההתקפי המודרני. ווסלי סניידר הוא העבר, מסוט אוזיל הוא ההווה, טוני קרוס הוא העתיד של הכדורגל". כעת צריך לחכות ולראות האם העתיד הזה כבר הגיע ואם כן, איפה הוא יתפתח. אולי בשני המפגשים מול ריאל כולנו, וגם פפ גווארדיולה, נקבל פתרונות לחידה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully