בתקציר: הניצחון של הפועל באר שבע בראשון לציון ברבע הגמר
אלישע לוי יוביל הערב את הפועל באר שבע לחצי גמר הגביע מול עירוני קרית שמונה. הקבוצה מבירת הנגב תנסה לתת סוף טוב לעונה טובה, אבל למאמן המשחק חשוב אף יותר. אלישע לוי צריך להוריד קוף שמן מהגב. שלושה גמרים יש לאלישע, שלושה הפסדים צורבים על חודו של גול. עם כל הכבוד ליכולת, לניסיון ולאופי של המאמן, הגביע זה מפעל אחר, שעובד על תכונות אחרות ואמוציות אחרות. ואת זה בינתיים אין ללוי ברזומה. בינתיים, על האליפויות רובץ כתם. אלישע לא לבד בקטגוריה זו. הנה כמה גיבורים טרגיים נוספים, אייקונים שכשראו את הגביע מונח על השולחן, משהו השתבש.
בועז קופמן
?מוטי קקון ונחום סטלמך כבשו יותר שערים ממנו, אבל בועז קופמן נחשב לגדול החלוצים של הפועל פתח תקוה בכל הזמנים?, קובע העיתונאי הוותיק אשר גולדברג, שזוכר את כל גביעי המדינה יותר טוב מגוגל. קופמן שיחק בשנות ה-50? וה-60? הקטלניות של המלאבסים, זכה עמם בשש אליפויות, אבל, כאמור, משהו עבורו תמיד היה חסר.
ב-1955 הוא ופתח תקוה הפסידו 3:1 למכבי תל אביב. ב-1957 המלאבסים זכו בגביע, עם 1:2 על מכבי יפו, אבל קופמן לא שותף בגמר כיוון שהורחק בחצי הגמר נגד מכבי תל אביב.
הגמר של 1959 היה ?אחד הגמרים הגדולים מכולם אם לא הגדול שבהם?, לפי גולדברג. מכבי תל אביב הובילה על הפועל פתח תקוה של קופמן 0:4 עד דקות הסיום, כשבדקה ה-75 קופמן אף החמיץ פנדל. אבל אז הפועל פתח תקוה כבשה שלושה שערים בתוך חמש דקות, וסנסציה עמדה להתרחש. גולדברג מספר: ?בדקה האחרונה של המשחק קופמן נגח לעבר השער, אבל השוער אהרון שרשטינסקי הציל מבין החיבורים?. עוד הפסד לקופמן. חכו, זה לא נגמר.
בשנה שלאחר מכן לא נערך גמר גביע, והגמר שוחק בפברואר 61?. פתח תקוה מול הפועל תל אביב. קופמן לקח את העניינים לרגליים והכניע את חודורוב כבר בדקה הרביעית, אבל האדומים הפכו את העסק וגרמו לחלוץ האגדי למפלה נוספת.
ב-1968, כשהוא כבר בן 33, נרשם הניסיון האחרון של קופמן ושל הדור הקסום הזה. הפועל פתח תקוה מול בני יהודה. אבל כן, הזהובים ניצחו 0:1 וקופמן נשאר בלי גביע שרשום על שמו.
בארבעה גמרים הוא הפסיד, ובאחד שבו זכתה קבוצתו בתקופתו, הוא לא שותף. ?דיברו על זה כל הזמן בסביבתו?, מספר גולדברג. ?תמיד הוא אמר כמה רצה לזכות בגביע, כי רק המדליה הזו הייתה חסרה לו. שש אליפויות יש לו עם פתח תקוה, אבל בגביע הוא לא זכה?.
זאהי ארמלי
?הו, איזו רשימה?, אומר זאהי ארמלי כשהוא שומע איזה כבוד נפל בחלקו. אצל ארמלי, לפחות כשזה קשור לגביע, הכבוד באמת נפל. שלושה גמרים - 85?, 87?, 89? - שלושה הפסדים נוראיים.
זה התחיל ב-1985 עם 1:0 מול בית?ר ירושלים, משער דרמטי של אלי אוחנה בדקה ה-86.
זה נמשך ב-1987 הפסד בפנדלים למכבי תל אביב. ארמלי כבש צמד והירוקים הוליכו 2:3 בהארכה, אבל אלי דריקס השווה בדקה ה-113. פנדלים. בוני גינצבורג עצר את הבעיטה של ארמלי, בני טבק כבש את הפנדל המכריע והצהובים נסעו עם הגביע. ארמלי, אגב, החמיץ פנדל גם בחצי הגמר מול בית"ר תל אביב, אבל מכבי חיפה עלתה בכל זאת לגמר.
זה הסתיים ב-1989. שוב בית?ר היריבה, ושוב מכבי חיפה מסיימת 120 דקות ב-3:3. שוב פנדלים, ושוב גינצבורג עצר בעיטת הכרעה של ארמלי. ניר קלינגר שלח פנדל נוסף לקורה, והירושלמים חגגו עם הגביע.
?תשמע, אני הייתי בכל שלושת ההפסדים האלו, אבל לא הגיע לנו להפסיד באף אחד מהם. נגד בית?ר למשל תקפנו ותקפנו, החמצנו וקיבלנו גולים בכל זאת. מכבי תל אביב השוותה מולנו בסיום ובגמר האחרון נגד בית?ר שיחקנו טוב ולא ניצחנו?.
ארמלי, כמו רוב אוהדי מכבי חיפה לאורך השנים, יודע להצביע על הנקודה שמכשילה את הירוקים בכל פעם ופעם במפעל הזה. ?זה אצטדיון רמת גן?, הוא אומר. ?עוד לפני שבאתי למכבי חיפה ראיתי כמה קשה שם. עוד מאז היתה לי הרגשה ששם לא יילך לנו. ידעתי שכל פעם שאגיע לרמת גן, לא יילך לי. נשחק טוב, תהיה תוצאה טובה אבל גביע לא ניקח. אחרי בית?ר, הרגשתי שמעכשיו אם לא ננצח משחק גביע בהפרש של שני שערים, הוא תמיד ייגמר בתיקו. זו היתה ההרגשה?.
ארמלי מסביר שגביע עבור חיפה, בימים ההם, היה מצרך נדיר כמו מקסיקו 70? לנבחרת ישראל. ?כל הזמן היו מדברים על זה?, הוא אומר. ?מכבי חיפה זכתה עד אז בגביע אחד, וכולנו ניסינו לשחזר את זה. ?חיכינו וחיכינו, רצינו לשבור את השיא של הגביע בשנות ה-60? אבל אף פעם לא הצלחנו. קיבלנו מחמאות אבל גביע לא היה?.
הפתרון ברור. ?אם יחליפו את המגרש הזה, זה ישתנה?, הוא טוען. ?אם גמר הגביע לא ייערך יותר באצטדיון רמת גן, מכבי חיפה תזכה בו. אנחנו פשוט שונאים את האצטדיון הזה?.
שמוליק רוזנטל
הסיפור של שמוליק רוזנטל חורג בהרבה מבחינת גיבור טרגי של משחקי הגביע. השחקן המוכשר הזה, הליגיונר הראשון באירופה המקצוענית, לא זכה באליפות עם הפועל פתח תקוה, הפסיד בשני הגמרים ששיחק ונעדר מהגמר היחיד שקבוצתו דאז זכתה בו. יתרה מכך, הוא הסתבך אחר הפרישה וישב בכלא ליותר מארבע שנים על מעורבותו ברשת להברחת קוקאין.
?בית סוהר הוא לא מקום טוב, אבל בשבילי הוא היה המקום שבלם את ההידרדרות?, אמר בינואר האחרון בראיון למעריב. ?היתה לי רק דרך אחת סלולה בחיים אחרי הערכאה הראשונה, בית משוגעים או מוות. זה היה יכול להביא אותי לאבדון. המשפחה התפרקה, השם הטוב הלך, לא נשאר לי כלום בגיל 50, רק מאסר שהוא כמו מאסר עולם. אני מבין את דודו טופז שהחליט להתאבד אחרי שלא היו לו הכוחות לצאת מהמצב שלו. גם לי היו בשנה וחצי הראשונות מחשבות אובדניות, זה בא ממקום שבו יש לך המון זמן לפניך בלי תוחלת.
בחזרה לטרגדיות הספורטיביות, ואיך לא, גמרי הגביע עם הפועל פתח תקוה. ?זכור לי במיוחד ויסוקר מהגמר של 68? נגד בני יהודה?, הוא מספר לוואלה! ספורט. ?הוא הציל כל גול ואנחנו פספסנו הזדמנות נדירה. בסוף הפסדנו 1:0?. לאחר מכן נדד רוזנטל לבורוסיה מנשנגלדבך והפך לשחקן מקצועני. ?זו היתה אטרקציה גדולה?, הוא אומר. ?אני למעשה האיש שפתח את השערים לכל השחקנים שנוסעים היום?.
אחרי שנהיה קשה בגרמניה ובארץ לחצו לחזור, רוזנטל שב להפועל פתח תקוה האפרורית. ב-1974 רוזנטל והמלאבסים הפסידו 1:0 בהארכה להפועל חיפה.
ב-1982 רוזנטל היה שייך להפועל לוד, אבל נפצע וגמר את העונה. הקבוצה של דרור קשטן זכתה להניף את הגביע, אבל רוזנטל לא הרגיש חלק. ?הייתי כבר חצי רגל מחוץ לקבוצה?, הוא אומר. ?סוף הקריירה. משם כבר לא שיחקתי יותר?.
?אתה רוצה לקרוא לזה מזל רע, בבקשה?, הוא אומר על העובדה שלא זכה מעולם להניף את המתכת. ?אני למעשה גם אליפות לא לקחתי. שיחקתי במקסיקו 70?, בנבחרת האולימפית גם. הגביע היה חשוב לי, גם אז. השחקנים אז היו יותר עם אמוציות ופחות עם כסף. היום כשאדם לא לוקח גביע הוא לא מקבל פרמיה, אז זה גם מצער מבחינה כספית. אז זה היה רק פרסטיז?ה, כבוד, מה האוהדים יחשבו עלינו ומה אנחנו נחשוב. בתור קפטן נבחרת הנוער זכיתי ב-66? להניף את גביע אסיה לנבחרות נוער, בבורמה. אני זוכר את התחושה, את ההמנון והדגל, צמרמורת. אי אפשר להסביר. אבל בגביע המדינה תמיד זה נגמר באכזבה, אי נוחות. תמיד ראיתי את הקבוצה החוגגת ושאלתי את עצמי ?למה אני לא שם??. היתה קנאה ביריבים, קנאה בריאה. אתה יושב בצד ועצוב מזה שהם שמחים ואתה לא הצלחת?.
קיש רומנו
מלך שערי הניצחון של כל הזמנים - 29 - לא טעם את הניצחון המתוק מכולם. משה רומנו שיחק בשני גמרים - ב-66? עם שמשון תל אביב וב-77? עם בית?ר תל אביב - והפסיד בשני האירועים הללו. ?אלו היו קבוצות קטנות?, הוא מספר, ?לא מכבי ולא הפועל. תמיד היינו בתחתית וההגעה לגמר הגביע היתה עבורנו אליפות. ב-66? גם כבשתי, אבל הפסדנו להפועל חיפה 2:1, וב-77? הפסדנו 1:0 למכבי תל אביב. אני זוכר את האכזבה עד היום. בכינו בחדר ההלבשה. כן, בימים ההם זה מה שעשינו, ישבנו ובכינו. זה זיכרון ממש לא טוב?.
לרומנו יש הסבר למפלה ב-77?. ?לא יודע למה, אבל המשחק התאחר?, הוא טוען. ?מי שהיה צריך להעניק את הגביע, לא זוכר איזה נשיא זה, איחר אם אני זוכר נכון. המשחק נדחה ב-40 דקות. אני זוכר שכבר חיכיתי חצי שעה והתחממתי והזעתי ועשיתי הכול כאילו כבר שיחקנו חצי שעה, ובעצם אפילו לא התחלנו. היינו ממש עייפים, ומכיוון שמכבי היתה קבוצה טובה יותר עם כושר טוב יותר, זה בלט. זה היה התירוץ שלנו. יש שחקנים שלא מתחממים חזק מדי וזה אולי לא היה משפיע עליהם אבל אני לא כזה. חזרנו לחדרי ההלבשה אחרי החימום בגלל הדחייה, והאמת, לא היה טעם לגמר המצחיק הזה?.
באמצע עונת 1981/82 רומנו הגיע להפועל יהוד, שיחק כמה משחקים ואז נפצע בירך וגמר את העונה ואת הקריירה. בגמר של אותה עונה הוא לא שותף, ויהוד שלו זכתה בגביע בלתי נשכח עם 0:1 על הפועל תל אביב. ?הכדור של שלום רוקבן מתגלגל לעבר השער עד היום?, הוא אומר. ?אם תברר, יכול להיות שבכלל לא בעטו בו. התגלגל והתגלגל ועבר את כולם וכולם לא האמינו והוא פשוט נכנס?. רומנו, כאמור, לא היה שותף פעיל לזכייה הזו. ?הפציעה שיבשה אותי?, הוא מספר. ?פתאום גמר גביע ואני מת לשחק. אתה רוצה לקחת תואר, משהו. לי לא היה את התואר הזה. ארבע מלכויות שערים היו לי, אבל תואר קבוצתי לא?.
הוא מודה שלקחת גביע מהצד זו תחושה ממש לא טובה. ?אתה חוגג אבל לא חוגג. אתה רואה את ההנפה ומגיע לארוחות ונמצא ברשימת המוזמנים לכל האירועים, ואתה יודע שלא היית שייך לזה. אתה לא לקחת גביע?.
העיתונאי והיסטוריון הכדורגל רון עמיקם מחדד: ?רומנו זה סיפור אדיר. הוא כבש 192 שערי ליגה. הוא לא זכה בשום אליפות ובשום גביע, והדבר היחיד שהיה לו הוא מלכות השערים של כל הזמנים, לתקופה מסוימת. אבל מה זה עוזר לו? אז לא ספרו לו את זה. לא ידעו שהוא מלך השערים של כל הזמנים. למעשה, רק כשאלון מזרחי התקרב, ספרו וראו שעודד מכנס היה מספר 1 ורומנו 2. אתה מבין, אפילו את התהילה של להיות מלך השערים של כל הזמנים הוא פספס?.
רומנו מסכים: ?אם רק הייתי יודע כמה שערים היו לי
לפני שמזרחי פרש עשו כתבה בערוץ 2. לקחו את מכנס ואותי, וצילמו אותנו מגיבים לרגע שמזרחי יעבור אותנו. אם הייתי יודע כמה היו לי כשהייתי צעיר, הייתי ממשיך עוד כמה עונות כדי שלא יעברו אותי אף פעם. אם הייתי משחק בקבוצות גדולות כמו מכבי או הפועל, גם עוד הרבה דורות לא היו עוברים אותי וזה בדוק. ואז גם היית מתקשר אליי היום ואומר לי ?משה, אז איך זה שהיית ב-15 גמרים וזכית ב-15 גביעים. ככה היית אומר לי. איפה זה יתפרסם, באינטרנט שמה? שהשחקנים של היום יקראו, אולי ילמדו ממני
?.
יניב קטן
גם בגלל הכרונולוגיה, קטן ניצב בצמרת הגיבורים הטרגיים של המפעל הזה. ארבעה גמרים, ארבעה הפסדים, כולם על חודו של גול או פנדל.
2002. מעל ל-40 אלף צופים ברמת גן רואים שעתיים של 0:0 בין מכבי חיפה למכבי תל אביב. בפנדלים ג?ובאני רוסו העיף החוצה, כל השאר דייקו, והצהובים ניצחו 4:5 מווינר של אבי נמני.
2009. בית?ר ירושלים הורסת למכבי חיפה דאבל עם 1:2 ברמת גן. כריסטיאן אלבארס הרשית את הראשון, אבירם ברוכיאן הכפיל. בירם כיאל, מהנקודה הלבנה, רק צימק.
2011. הפעם הפועל תל אביב הרסה למכבי חיפה את הדאבל. שער מוקדם של סלים טועמה מנע עוד אופציה של מפגש בין קטן לנשיא.
2012. גמר הגביע האחרון של קטן, אולי האחרון בקריירה. שוב הפועל תל אביב היריבה. בדקה ה-58 איבוד כדור מרושל של הקפטן הירוק הסתיים בשער של מירקו אורמוש. דלה ימפולסקי השווה כעבור ארבע דקות, אבל שתי דקות בתוך תוספת הזמן נוסא איגייבור הביא לאדומים את הגביע האחרון שלהם עד כה. אנקדוטה: אייל משומר, עוד לוזר-גביע עם 3 הפסדים בגמר עם הירוקים, מצא את עצמו בתוך הרשת בשני השערים של הפועל.
לקטן, כמו קופמן, שש אליפויות, ואם היה היכל תהילה מפואר בכדורגל הישראלי מקומו היה שם בוודאות. אבל ככל שזה נוגע לגביע, הקפטן אוחז חזק בתדמית הלוזר. נקווה בשבילו שתהיה לו הזדמנות לנקות את הכתם הזה. נקווה גם בשביל אלישע.
ממש לא לוזרים, אבל איזה סיפורים
1939. וילי ברגר (גולדברג: ?אין אף אחד שלא יגיד לך שהוא גדול השוערים בכל הזמנים?), שוער נבחרת ארץ ישראל, זכה בגביע ארץ ישראל עם הפועל ומכבי תל אביב. החלום שלו היה לזכות בגביע עם קבוצה שלישית, וב-1939 הוא היה קרוב להגשים את החלום כשהגיע לגמר עם מכבי פתח תקוה. ממול ניצבה האקסית הפועל. שחקני היריבה ידעו שכדי לנצח הם יצטרכו להוציא את ברגר מהמשחק, וכדי לעשות זאת הם התגרו בו וקיללו אותו. בסופו של דבר זה עבד, וברגר שלח אגרוף לעבר שחקן הפועל והורחק. האדומים ניצחו את מכבי פתח תקוה 1:2, והחלום של ברגר התאייד.
2000. הפנדל של סרגיי טרטיאק מול הפועל תל אביב עף כל כך גבוה, שהוא יכול להוות שם גנרי לפנדל איום ונורא. הבלם הנהדר של בית?ר ירושלים לקח כמה מטרים, בעט ושיגר כדור שעף הרבה מעל עשן הסיגריות של המאמן אלי אוחנה. הפועל תל אביב זכתה בדאבל.
2012. על אליפות בלי מאמן כבר שמענו, אבל קבלו את הגביע בלי הבעלים. הפועל תל אביב של אלי טביב הרגע ניצחה 1:2 את מכבי חיפה בגמר, אבל מירב העניין התרכז במה שקרה לאחר מכן. שי אבוטבול המושעה על ידי טביב ישב ביציע באותו משחק, ולאחר הניצחון ביקש סלים טועמה מההנהלה לאשר לשחקן הוותיק לחגוג עם הקבוצה. טביב סירב, אבל אבוטבול הצטרף להנפה בכל מקרה. זה המשיך כשבזמן ראיון של טביב לערוץ הספורט רץ לעברו חלוץ הקבוצה טוטו תמוז וצעק: ?אפס, אתה לא מתבייש?!?. לאורך כל חגיגות הניצחון קיללו האוהדים האדומים את טביב, שאמר: ?אני עם הפועל תל אביב סיימתי?.
תודה גדולה לרון עמיקם ולאשר גולדברג
