וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האפיקומנים של עולם הספורט

די סטפנו מחטף, בוקולי גניבה, אניימה הברקה, קובי בריאנט פספוס. פרויקט וואלה! ספורט לפסח מציג את "האפיקומנים", השחקנים שקבוצות החמיצו את גדולתם רק כדי שמועדון אחר יחטוף אותו ויהפוך אותו לאגדה. קבלו עוד עשר דוגמאות

אלפרדו די סטפנו

אחד מסיפורי הגניבה הגדולים בהיסטוריה: די סטפאנו, מהכדורגלנים הגדולים בתולדות המשחק, כבר חתם בברצלונה, ההתאחדות הספרדית לא הכירה בעסקה בגלל ענייני ביורוקרטיה, ריאל מדריד חטפה אותו מתחת לאף של ברצלונה, כפשרה הוחלט שהוא ישחק שנתיים במדריד ושנתיים בברצלונה, הבלאוגרנה ויתרו עליו, ודי סטפאנו הפך לאחד הסמלים הגדולים בהיסטוריה של ריאל. תודה רבה.

וינסנט אניימה

השוער הצעיר של נבחרת ניגריה היה רק בן 23 כשהגיע לבני יהודה, שעשתה מחטף ברמה בינלאומית. משה דמאיו עשה מארב לנבחרת ניגריה כשעקב אחרי הפעילות שלה בסבב באירופה, נפגש עם הסוכן של אניימה, לחץ אותו וסגר איתו הכול. "הייתי משוכנע שאני חותם על חוזה לא מחייב‭,"‬ סיפר אניימה. "הסוכן אמר 'אם לא יהיה טוב, אתה יכול לעזוב ברגע‭.'‬ ואז התברר לי שכאן אני אשחק. כעסתי מאוד על הסוכן, אבל אנחנו בני אדם, עושים טעויות".

לואיס אראגונס

מי שהתקשה להשתלב בריאל מדריד והושאל למספר קבוצות קטנות, הגיע אחרי כמה שנים ליריבה אתלטיקו, זכה עמה בתארים, היה מלך השערים שלה ובדיעבד הפך לסמל הכי גדול של הקולצ'ונרוס.

דרק שארפ

כשהגארד האלמוני מפלורידה הגיע לראשונה בישראל, הוא שיחק במכבי חדרה ומגדל העמק. כשהוא הגיע למכבי תל אביב ב-1996, רק נאיבים בודדים האמינו שהוא ישחק במועדון במשך 15 שנה, יהיה חלק חשוב מקבוצה אגדית, יקלע את אחד הסלים הגדולים בהיסטוריה שלה, ויהפוך לסמל בלתי נשכח.

sheen-shitof

עוד בוואלה

מיקום אסטרטגי, נוף מרהיב ודירות מפוארות: השכונה המסקרנת שנבנ

בשיתוף אאורה נדל"ן

גוסטבו בוקולי

הנה עוד שחקן זר מברזיל, שמסתובב בליגות הנמוכות, משחק בהכח רמת גן ובמכבי אחי נצרת, מתבוסס בבינוניות, הרחק מאור הזרקורים. ואז מכבי תל אביב כבר מסכמת איתו, יעקב שחר מפתה אותו ומציע לו עוד כמה כמה דולרים, ומאותו יום בוקולי זוכה בארבע אליפויות בקרית אליעזר, נבחר פעם אחת לשחקן העונה, ויזכר תמיד כאחד הזרים האהובים לא רק בחיפה, אלא בכל הכדורגל הישראלי.

קובי בריאנט

תמיד הוא נחשב לכדורסלן מבטיח, כולם ידעו שהוא הולך להיות כישרון גדול, אבל אף אחד לא תיאר לעצמו עד כמה. בטח לא ראשי שארלוט, כשב-1996, שהוא בן 17 בלבד, בלי קריירת מכללות, בחרו בו בבחירה ה-13 בדראפט. אבל למי יש סבלנות להשקיע בילד בן 17, לחכות שיתפתח, עדיף להעביר אותו בטרייד ולקבל בתמורה את ולאדה דיבאץ.

פול פוגבה

נכון, כבר שמנצ'סטר יונייטד גנבה אותו מלה האבר הצרפתית ידעו שהילד ענק. הצרפתים טענו שיונייטד שילמה מתחת לשולחן למשפחה של פוגבה, בפרשה שגררה כותרות גדולות ומאבקים משפטיים, אבל מה כל זה משנה אם בסופו של דבר יונייטד לא האריכה חוזה לילד, שעבר ליובנטוס כמעט ללא תמורה, והפך לאחד השחקנים מבוקשים באירופה.

מאנו ג'ינובילי

רק בחירה 57 בדראפט. עמוק בסיבוב השני. 56 שחקנים נבחרו לפניו. גם כשסן אנטוניו האמינה בו, היא קצת פקפקה, אז העדיפה לתת לו להשתפשף קצת באירופה. אז הוא השתפשף, חזר לספרס, ומאז זכה איתה בשלוש אליפויות, שיחק פעמיים באולסטאר, נבחר לשחקן השישי של העונה, ונחשב לאחד הווינרים הגדולים בתולדותיה. וכן, רק בחירה 57 בדראפט.

קווין קיגאן

הוא בכלל חלם לשחק בדונקסטר, העיר בה גדל, אבל לא התקבל לקבוצת הנוער שלה. הוא החל לשחק בסקאנת'ורפ מהליגה הרביעית, אבל בכלל תופקד כקשר ימני. הסקאוט של ביל שנקלי זיהה אותו, וליברפול שילמה עליו 35 אלף ליש"ט. מאז הוא זכה איתה בשלוש אליפויות, פעמיים גביע אופ"א, גביע וגביע אירופה, והוגדר "הסופרסטאר האנגלי הראשון".

ראול

בתמונה מצד ימין: הנער ראול גונזאלס במדי קבוצתו אתלטיקו מדריד. כל מילה נוספת מיותרת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully