בסוף שנות ה-90' משה וילק היה אחד מאנשי הכדורסל המפורסמים ביותר בברנז'ה ואנונימי לחלוטין מחוצה לה. לאורך העשור הביא לישראל ופיתח את תורת הסקאוטינג המקצועי - היא תורת המעקב אחרי קבוצות (ריגול מקצועי, בבחינת דע את האויב) ושחקנים (יצירת בסיס נתונים אישי לכל שחקן, לשימושם של המאמנים בעת צאתם למסע הקניות בקיץ). בעונת הדובדבנים עבד וילק עם גליל עליון, ואחר כך עם מכבי תל אביב.
בימים ההם - כשהאינטרנט היה עדיין בחיתוליו ובטלוויזיה היו מעט ערוצים - וילק ישב על צינור המידע המקצועי העיקרי מאירופה ומארה"ב. הוא הניח על גג ביתו בגבעתיים לוויינים והקליט משחקי כדורסל מרחבי העולם לאורך כל שעות היום. אחר כך לקח את הקטעים ומכר לקבוצות ולמאמנים משחקים שלמים או קלטות ערוכות של שחקנים. הנתונים שסיפק לא היו נגישים בשום צורה אחרת. הוא שימש, במלים אחרות, כיו-טיוב של הימים ההם.
בקיץ 2001 פנה לוילק דני גוט, הסקאוט של מכבי תל אביב, וביקש ממנו לערוך קטעים על בחור בשם ניקולה וויצ'יץ'. גוט הופנה לוילק במצוותו של דיוויד בלאט, שעמד להתמנות למאמן מכבי במקומו של פיני גרשון. בלאט, שהגיע למועדון בקיץ 99' כעוזרו של גרשון, יזם הקמתה של מחלקת סקאוטינג פרטית ראשונה לקבוצת כדורסל בישראל, ומינה את גיסו גוט לנהל אותה. אחת מההנחיות הראשונות שנתן לגוט הייתה לאתר כמה שיותר אינפורמציה על וויצ'יץ'.
איך בלאט שמע על וויצ'יץ'? ובכן, בלאט נחשב בעצמו למחלקת סקאוטינג של איש אחד. הוא ראה עשרות משחקים בשבוע, עקב אחרי קבוצות ושחקנים, דיבר עם חברים מרחבי העולם, טווה רשת של קשרים, שמע דברים. בסוף שנות ה-90' ותחילת שנות האלפיים, זמנים שקדמו למהפכת המידע בעולם הכדורסל (היום גוט בעצמו הוא בעלים של חברה שיצרה תוכנת סקאוטינג מתקדמת למעקב אחרי קבוצות ושחקנים, שמספקת בלחיצת כפתור כמעט כל סוג של מידע סטטיסטי ו-ויז'ואלי וכל סוג של פילוח מספרי שרק ניתן להעלות על הדעת, ביחס לביצועים של קבוצות ושחקנים) - הסתובבה האינפורמציה "אי שם".
כדי ללקט אותה היו אנשי המקצוע חייבים לעבוד, לחפש, לחפור. זה היה עולם אחר, אבל לוורקוהוליק כמו בלאט היה יתרון אדיר. בזכות עבודת מעקב סיזיפית, יום-יומית, שמע בלאט על נייט האפמן, הכיר את אריאל מקדונלד ומירקר את השם של וויצ'יץ'. כולם עברו מתחת לרדאר של הקבוצות הגדולות והעשירות יותר. בעניין וויצ'יץ' החל בלאט לגשש עוד במהלך עונת 2000/01, כשמכבי נאבקה על מקום בפיינל פור בברסי, והקדים בהרבה את יתר הקבוצות.
"היום, בזכות כל הטכנולוגיות שהומצאו, הכל נגיש, אבל פעם רק מי שחפר היה לו סיכוי למצוא", אומר גוט. "סוכנים הציעו שחקנים למאמנים, אבל אם מאמן רצה שחקן ספציפי הוא היה צריך להכיר אותו. טאו ויטוריה הפכה לקבוצה אדירה ביחס לתקציב שלה כי הייתה לה את מחלקת הסקאוטינג הכי מפותחת באירופה. היא התבססה בשוק הדרום-אמריקאי והביאה שמות כמו נוצ'יוני, סקולה, אוברטו, ספליטר ואחרים. זאת הייתה הדרך של קבוצות עניות להתחרות בגדולות: למצוא מציאות. ומי שעבדו מספיק קשה ומתוחכם הצליחו להעמיד קבוצות שהיו הרבה יותר חזקות ומוכשרות מאשר גובה התקציב שלהן".
גוט נדלק כשחזה בקטעים של וויצ'יץ' שערך וילק. "לא ראיתי הרבה שחקנים כל כך מגוונים כמו ניקולה", הוא נזכר. "הוא לא רק קלע והוריד ריבאונדים, אבל גם מסר וניהל את ההתקפה מעמדת הסנטר. הוא נראה כמו מציאה אמיתית".
וויצ'יץ' היה ילד בן 23 ששיחק בספליט, קבוצת נעוריו. בקיץ 2001 הייתה מכבי תל אביב אלופת הסופרוליג ונייט האפמן החליט לעזוב ל-NBA בכל מחיר. בלאט החליט שאת מקומו של הסנטר האמריקאי העצום ימלאו שני שחקנים: חוסיין בשוק הטורקי, אז שחקן מנוסה בן 26 שכבר הוכיח את עצמו במדי אפס פילזן, והפרוספקט וויצ'יץ', שיתבשל לאט, לצדו של בשוק, תחת עיניו והדרכתו של המאמן.
מי שעוד נכנסה למרדף אחרי וויצ'יץ' באותו קיץ הייתה מונטפסקי סיינה - קבוצה קטנה נוספת שהחזיקה במחלקת סקאוטינג נהדרת ובנתה קבוצות מוכשרות מסך תקציבה. גם שרון דרוקר, אז מאמן מכבי רעננה ששיחקה גם היא בסופרוליג, שם עין על וויצ'יץ', אבל טען שהביי-אאוט שדרשה ספליט היה גבוה מדי עבור קבוצתו.
מכל מקום, וויצ'יץ' נאלץ לבחור בין מכבי לסיינה. והוא ידע מיד לאן הוא רוצה ללכת.
"כמו כל ילד שגדל בקרואטיה הכרתי את השם של מכבי, היא הייתה אצלנו סמל", אומר היום וויצ'יץ'. "מכבי עמדה בשורה אחת עם ריאל וברצלונה. היא הייתה אלופת הסופרוליג המכהנת, קבוצה עם היסטוריה אדירה והווה גדול. שמעתי על האינתיפאדה שמשתולל בישראל, אבל לא היה אכפת לי. רציתי לחתום במכבי. היה ברור לי שאני מגיע אם הם רוצים אותי".
עסקת ההעסקה של וויצ'יץ', מספר גיא הראל, היום מנכ"ל הפועל ירושלים ובעברו סוכן שחקנים בכיר שייצג בין היתר את וויצ'יץ', לא עלתה על חצי מיליון דולר. "אם אני זוכר נכון - מאתיים ומשהו שכר, מאתיים ומשהו ביי-אאוט לספליט, שגם הם שולמו בתשלומים במשך שלוש שנים", הוא אומר. "סיינה הייתה מוכנה לשלם את אותם סכומים והיה מירוץ מטורף, אבל ניקולה בחר במכבי".
הבעיה הייתה שאחרי שבשוק ו-וויצ'יץ' חתמו, הודיע האפמן שלא הצליח למצוא חוזה ב-NBA לשביעות רצונו. הקשר בינו לבין מכבי התחדש ממש בסמוך לפתיחת העונה, ובתוך ימים ספורים נרקמה עסקת-ענק במונחיה של מכבי שהביאה להאפמן יותר ממיליון דולר בעונה, בפעם הראשונה בתולדות המועדון, והפכה את הקו הקדמי של מכבי אולי לטוב אי-פעם, אם כי למעובה יתר על המידה: בשל חוקי הזרים בשנים ההן, שעדיין הבחינו בין זרים לבוסמנים והגבילו את מספר הרשומים, הייתה חייבת מכבי לוותר לפחות בליגה הישראלית על שירותיהם של בשוק או וויצ'יץ'. הניסיון של בשוק עמד לצדו, וגם הצעה שקיבלה מכבי מוילרבאן הצרפתית לשאול את וויצ'יץ' ולשפשף אותו הביאה להחלטה להיפרד לעונה מהקרואטי הצעיר.
"בוגדאן טאנייביץ' (מאמן וילרבאן דאז, א.ג.) דיבר איתי בטלפון והבטיח לי 25 דקות בערב", משחזר וויצ'יץ'. "זה נשמע לי כמו רעיון טוב. רציתי לשחק וידעתי שעם האפמן ובשוק לא אקבל הרבה דקות. בדיעבד זו הייתה החלטה מעולה".
וויצ'יץ' הפך לשחקנה החשוב ביותר של וילרבאן, שזכתה באותה עונה באליפות צרפת לראשונה אחרי עשרים שנה. בשוק אכזב. וויצ'יץ' חזר מהדלת הקדמית וב-2003 השתלט לחלוטין על עמדת הסנטר. הוא השכיח לחלוטין את האפמן והוביל את מכבי בשלוש חזיתות - היורוליג, הליגה הישראלית והליגה האדריאטית. העונה הסתיימה בדאבל מקומי ובהעפלה לגמר האדריאטית, ומכבי הייתה קרובה מאוד גם לפיינל פור היורוליג, למרות שלא הרשימה במפעל כמו בשנים הקודמות (שלוש העפלות רצופות בין 2000 ל-2002). היכולת של וויצ'יץ' באותה עונה הבטיחה את מקומו בקבוצה גם בעונה הבאה, עונת המשימה הלאומית - הזר היחיד ששרד, למעשה. וב-2004, יחד עם שאראס ופארקר, נמנה על הטריו הגדול בהיסטוריה של המועדון. הוא עזב את מכבי רק כעבור ארבע שנים נוספות, וכשברזומה שלו שתי אליפויות יורוליג, שתי הופעות נוספות בגמר, חמש אליפויות, ארבעה גביעים ואינספור תארים אישיים. הוא נחשב אולי לסנטר הטוב בהיסטוריה של המועדון, ובוודאי שלמגוון ולאלגנטי מכולם.
רק ל-NBA לא הגיע. "היו לי הרבה הצעות במהלך הקריירה, אבל הן תמיד הגיעו בטיימינג גרוע", הוא מגלה. בקיץ 2004 רצתה אותו טורונטו ראפטורס, "אבל לא רציתי לעזוב כי ידעתי שיש סיכוי שנזכה שוב ביורוליג". ואחר כך כבר השתקעה משפחתו בישראל והוא סירב לעזוב גם להצעות כספיות נדיבות יותר מקבוצות אירופאיות אחרות.
הוא לא מצטער על כך.
ohad@walla.net.il