הטריאתלון הפך לספורט אולימפי בשנת 2000, אבל מאז עדיין לא ראינו טריאתלטים ישראלים בזירה הגדולה מכולן, ואפשר להבין למה. הטריאתלון הוא ענף קשה ותובעני שמצריך התמחות בשלושה ענפי ספורט מתישים, ולא פחות מהקושי הפיזי - זה גם קושי כלכלי. בניגוד לאתלטיקה ושחיה, במשחקים האולימפיים הטריאתלון הוא ענף אחד של מקצה אחד - (1.5 ק"מ שחיה, 40 ק"מ אופניים ו-10 ק"מ ריצה).
במצב הזה, אי אפשר לצפות ממדינה קטנה כמו ישראל להפוך למעצמת טריאתלון, וזו גם הסיבה שרוב הטריאתלטים הטובים בעולם מגיעים ממדינות עשירות ומפותחות. מצד שני, כמה מהספורטאים הגדולים ביותר בהיסטוריה האולימפית הצנועה של ישראל היו יוצאים מהכלל, וגם רון דרמון, שנחשב לטריאתלט הישראלי הטוב ביותר שצמח כאן, מתכוון להיות יוצא מהכלל. אולי בגלל זה הוא חי ומתאמן באוסטרליה, אחד המקומות הכי נוחים להתפתח כטריאתלט. ביום ראשון הקרוב הוא יפתח עם טובי הטריאתלטים העולם את הסבב המקצועני העולמי, אירוע יוקרתי שבכלל לא מובן מאליו לראות בו את דגל ישראל מתנופף. קצת לפני שהוא קופץ למים של אוקלנד בניו זילנד, תפסנו אותו לשיחה על החיים המאוד לא שגרתיים שלו.
דרמון, 21, גדל בישוב להבים וכבר בתור ילד נחשף לחוג שכלל ריצה, שחיה ורכיבה על אופניים. הכישרון שלו, בעיקר לריצות למרחקים ארוכים, התגלה מהר מאוד וכך הפך לטריאתלט מצטיין ובגיל צעיר להבטחה הגדולה של הטריאתלון הישראלי אחרי שסיים רביעי באליפות העולם לנוער שהתקיימה ב-2011.
בעקבות ההישג שלו באליפות העולם לנוער הוא זכה למלגה מיוחדת מההתאחדות הבינלאומית, שהחליטה לשלוח לאוסטרליה ספורטאים מוכשרים ממדינות מתפתחות. כך נוצר החיבור בינו לבין מאמנו הנוכחי האוסטרלי וורוויק דייזל. אז דרמון הגיע לשם בזכות מלגה לנוער, אך כיום הוא נמצא שם בעיקר בזכות הוריו, שמממנים חלק גדול מהחלום הזה, וכמובן שבעזרת הוועד האולימפי ואיגוד הטריאתלון הישראלי שתורמים את חלקם. את שירותו הצבאי הוא משלים כספורטאי עילוי בגיחות שלו לישראל, אבל המשימה הלאומית הגדולה ביותר שלו היא להפוך לישראלי הראשון שמגיע למשחקים האולימפיים בענף הטריאתלון, והמטרה היא כמובן משחקי ריו 2016.
נכון להיום הוא עוד רחוק מהצמרת העולמית, ובשתי התחרויות הראשונות שלו העונה למרחק קצר בסבב העולמי הוא סיים במקומות 24 ו-31. מצד שני, נדיר לראות ישראלי מתחרה לצד הגדולים בעולם ועוד בתקופה הנוכחית שבה נמצאים בשיאם שלושת הטריאתלטים המהירים בכל הזמנים. מבחן היכולת האמיתי של דרמון יהיה ביום ראשון הקרוב, עם פתיחת הסבב המקצועני העולמי באוקלנד שבניו זילנד, שם תתקיים התחרות הראשונה מבין שמונה התחרויות הגדולות של העונה.
"התכנון המקורי שלי היה להתחרות בסבב העולמי ברגע שארגיש מוכן, אני חושב שבעקבות קו ההתקדמות שלי בתקופה האחרונה החלטתי לעשות את קפיצת המדרגה הזאת השנה, ואני מתכוון רק להמשיך ולהשתפר. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להתחרות כמה שרק אפשר עם הטריאתלטים הטובים בעולם", אומר דרמון.
בתחרות באוקלנד יפגוש דרמון שניים משלושת הטריאתלטים הטובים בעולם: אלוף העולם הספרדי חאבייר גומז וג'ונתן בראונלי הבריטי. הנציג הישראלי בזירת הטריאתלון המכובדת ביותר "מרגיע" ומבטיח שהשמות האלה לא ירגשו אותו יותר מדי ברגע האמת. "אוקלנד זו תחרות גדולה ויוקרתית עם מסלול מטורף מבחינה טכנית ופיזית. כל השמות הגדולים יהיו שם חוץ מהאלוף האולימפי (אליסטר בראונלי - ד.ב) והיא לא שונה ברמתה מהאולימפיאדה. אני לא מרגיש שונה להתחרות לצד שמות כמו גומז ובראונלי. לטעמי הם ספורטאים כמו כל אחד אחר. בסופו של דבר המטרה שלי היא לעבור אותם בעוד כמה שנים והדרך הכי טובה לעשות זאת היא להתחרות איתם כמה שיותר. התחרות הזאת מבחינתי היא עוד ניסיון, והזדמנות טובה לצבור ניקוד כדי להתכונן לתחילת התקופה האולימפית שתתחיל במאי.
"אני ספורטאי שעובד לטווח הארוך, כל התחרויות שאני עושה הן במטרה לצבור כמה שיותר ניקוד כדי שאוכל להיות בטוח שאעמוד בקריטריונים לריו 2016 בלי לפגוע בהתקדמות שלי וברצף האימונים. כמובן שיש לי מטרות נוספות כמו אליפות העולם, אבל השנה המטרה היא להבטיח את הכניסה שלי למשחקים האירופיים בבאקו 2015, שם אוכל לעשות את הקריטריון לריו ולדאוג שאני מדורג מספיק גבוה בניקוד העולמי כדי להיכנס לרשימה האולימפית".
- עד כמה החלום האולימפי נראה קרוב מבחינתך?
"טריאתלון זה אחד מענפי הספורט הקשים ביותר להגיע אליו לאולימפיאדה. מקצה אחד, הזדמנות אחת ורמה מטורפת של מתחרים. אבל אני מאמין שאצליח להגיע לשם ולהתחרות ברמה הגבוהה ביותר, וכרגע אני על המסלול הנכון לקריטריון אולימפי. אני משתדל לא לחשוב על זה יותר מדי, אלא להתעסק בדברים הקטנים והיומיומיים כי זאת הדרך האמיתית להצלחה מבחינתי".
את רוב תקופת האימונים ואת תחילת עונת התחרויות מעביר דרמון בעיר בריסביין, שם הוא גר בדירה שכורה עם שותפים. הוא נושם ואוכל טריאתלון, וזה אומר אימון בוקר מוקדם וארוך, מנוחה, ואז סשן נוסף של אימונים מהצהריים ועד הערב. כמעט כל יום נראה ככה, וזו הצורה שבה דרמון בחר להעביר את תחילת שנות העשרים שלו.
"החיים בבריסביין בנויים משגרה קבועה. אני מתחיל את היום שלי ב-5 בבוקר באימון, חוזר הביתה לאכול ארוחת בוקר ולישון קצת, ושוב יוצא מ-12 בצהריים עד 18:00 למועדון לעוד כמה שעות טובות של אימונים. אני מתאמן בעיקר עם שלושה ספורטאים מהקבוצה שלי, מקסיקני, אוסטרלי וגרמני, אבל בגלל שאני רץ טוב אני משלב אימוני איצטדיון עם הנבחרת האוסטרלית בשביל עוד קצת תחרות, ומשתדל לשלב רכיבות עם קבוצות שונות באזור. אני באמת מאמין שאני נמצא במקום הטוב ביותר לא רק בגלל הפרטנרים החזקים לאימון, המאמן או כמות הידע הבלתי נתפסת שלהם בספורט, אלא בגלל שזה גם נותן לי שקט נפשי לעשות את מה שאני הכי טוב בו בצורה הכי רגועה. לאחרונה התחלתי לשלב גם לימודים באוניברסיטה הפתוחה, ואחרי ניהול זמן טיפה יותר טוב הבנתי שאם באמת רוצים לעשות משהו אפשר למצוא את הזמן גם בתוך ה-8 שעות אימונים כל יום".
- היית מרוצה מהתוצאות שלך בשתי תחרויות גביע העולם בשבועות האחרונים?
"אני לא יודע אם הייתי ממש מרוצה מהתוצאה הסופית. למרות שהתוצאות היו הטובות ביותר שלי ברמה הזאת והשגתי ניקוד חשוב, אני תמיד שואף להיות קדימה על הפודיום אבל זה תהליך שלוקח זמן, במיוחד כשאני כל כך צעיר ביחס לחבר'ה שמנצחים. הייתי מאוד מרוצה מהדרך שבה התחריתי באגרסיביות ובמיוחד לאור העובדה שלא זינקתי ב-100 אחוז בריאות לאחת התחרויות ובכל זאת הצלחתי להפיק מעצמי 110 אחוז באותו היום".
- אז מה המטרות שלך לעונה הקרובה?
"כרגע עיקר הפוקוס שלי מכוון לתחילת העונה, לדאוג שאני משיג את מירב הנקודות ולאחר מכן אקח כמה ימי חופש ואבדוק מחדש איפה אני עומד מבחינת הדירוג שלי ומשם אתכנן הלאה. בעיקרון אני מכוון לעשות קריטריון למשחקים האירופיים בבאקו 2015 דרך אליפות אירופה שתיערך באוסטריה השנה, להתחיל לצבור ניקוד אולימפי דרך גביעי עולם וסבבים עולמיים, ובנוסף אתמודד באליפות עולם עד גיל 23 שתיערך בקנדה בסוף אוגוסט".
אם דרמון ימשיך להתקדם כפי שעשה עד עכשיו וינצל את אותן תחרויות מול הגדולים כדי לצבור ניסיון, ייתכן שבאותה אליפות עולם עד גיל 23, שנחשבת ליוקרתית בעולם הטריאתלון, הוא יוכל להתמודד על מקום בפודיום. לגיל 23 הוא יגיע רק בשנה האולימפית, 2016, כך שהשנתיים הקרובות צפויות להכריע את עתידו המקצועי. אם הכל יעבוד לפי התכניות, אולי ישראל תוכל סוף סוף להשוויץ גם בטריאתלט אולימפי משלה, ועוד אחד עם שאיפות גדולות מאוד.