ניצוצות של הבנה: סיכום השבת בליגת העל

ביום חמישי הוציאה דוברת ההתאחדות לכדורגל מיכל גרונדלנד הודעה לתקשורת. "לידיעתכם, על פי בקשת זכיין השידור, משחק ליגת Winner בין מכבי תל אביב להפועל באר שבע במחזור ה-28 אשר מתקיים ביום שני 31.03.2014 באצטדיון בלומפילד, ייפתח בשעה 20:55".

השעה המקורית הייתה 20:50, כך שמדובר באיחור של דקות בודדות. אבל אם כבר מעכבים, למה לא בעוד חמש דקות, ל-21:00? ומדוע באופן כללי אנחנו עדים לשריקות פתיחה של משחקים מרכזיים המשודרים בצ'רלטון ב-19:30 בשבת או ב-20:15 ביום ראשון?

לא משנה כלל אם השיקולים מסחריים או שנובעים ממעברים בין משדר למשדר, מסקנה אחת עולה פה: בישראל 2014 משחקים מרכזיים לא מתקיימים בשעות עגולות.

בשבת אירחה הפועל תל אביב את מכבי חיפה בבלומפילד. שידור אמנם היה, אבל ההתמודדות הזו יצאה לדרך ב-18:00, יחד עם שלושה מפגשים אחרים, שניים מהם קרבות תחתית. בלי ייחוד, ללא הפרדה. ב-20:00 התקיים המפגש בין הפועל חיפה לבני יהודה. שעון קיץ או לא, הנה עוד נדבך סימבולי שממחיש, רק למקרה שאתם עדיין תוהים, איך נראית העונה של שתיים מספינות הדגל של הכדורגל הישראלי.

עוד מליגת העל

קטן במונולוג: "הכול מתחיל ממני, זה לא סחורה"

רן בן שמעון: "אף פעם העונה לא היינו קבורים"

קדוסי: "מכל המועמדות לירידה, אנחנו הכי טובים"

יובל נעים: "חבל שאנחנו לא בורחים לתחתית"

ההיגיון והשוליות היחסית של המשחק לא ממש שינו לאוהדי הפועל תל אביב. דקות לפני שריקת הפתיחה כבר צריך היה להתאמץ מאוד למצוא חנייה בקרבת בלומפילד. משחק משני או לא, זו עדיין מכבי חיפה. 10 אלפים איש הגיעו, ואילו שערים 4 ו-5 היו פתוחים האצטדיון היה מלא. הרבבה הזו כללה גם 2,000 אוהדים ירוקים, אבל מהרגע הראשון היה ברור מי תרד מנצחת אחרי 90 דקות.

לפני שבועיים הפועל תל אביב נסחפה לקרקעית. השער השלישי של ערן זהבי בדרבי איים לפרק אותה. זה היה, אולי, השבוע הכי קשה של המועדון מאז משחק השרוכים. לשחקנים של רן בן שמעון לא נותרה ברירה, הם הבינו שהם חייבים לאסוף את שברי הכבוד שלהם מהרצפה. בדרבי בשבוע שעבר הם העזו אבל לא היה להם מחץ ונאלצו להסתפק בתיקו. הפעם כבר הגיעו נטולי פחד, חדורי מטרה. בעונה כל כך אפלה, הפועל תל אביב הייתה נחושה להעניק רגע אחד של אור חמים לאוהדיה, a moment to remember. הרגע הזה הגיע בדקה ה-85, עם הגול של עומר פדידה שהוביל להסתערות המונית על הכישרון הצעיר מתחת לאף של רן בן שמעון. הערימה הזו נוצרה גם כדי לעשות כבוד לילד, אבל בעיקר משום שיש הבדל גדול בין 0:3 ל-0:4. הרבה תסכול השתחרר שם.

אפשר להגיד שזה היה מאבק על אירופה ושאר קשקושים וחישובים, אבל זה לא נכון. האמת הפשוטה היא שהפועל תל אביב עלתה למגרש כמו קבוצה עם משימה. מכבי חיפה שיחקה כמו קבוצה ללא נשמה.

הפעם האחרונה שבה מכבי חיפה חטפה 4:0 הייתה בינואר 2007, בבית נגד מכבי הרצליה (תודה לאיציק הברמן). אז זו הייתה השפלה ששמה חותמת על סיום שושלת האליפויות תחת אברהם גרנט ורוני לוי. נכון למרץ 2014, למכבי חיפה כבר אין מה לקבור. העונה שלה באדמה ובאירופה היא תשחק, אם בכלל, רק אם קרית שמונה או הפועל באר שבע יזכו בגביע. כרגע, גם המקום הרביעי שאותו הם מאיישים גדול על הירוקים. שבוע אחרי שבוע הם מוציאים את עצמם מחוץ למשחק.

הכנות של יניב קטן בסיום הייתה יוצאת דופן. " אנחנו כרגע לא מתאימים למה שמחפשים במועדון הזה", אמר, "וזה כולל אותי ומתחיל ממני". הוא לא דמע ולא השתנק, פשוט דיבר בשקט למצלמה. דרושה גבהות נפש כדי להיות המבקר הגדול של עצמך. זה היה מונולוג אחראי וסוחף שהסיט את האש מכל דבר אחר שקרה בערב, ועל כך מגיעות לקפטן מחמאות.

הבעיה המרכזית בסיפור הזה היא שעם כל האמפתיה קטן צודק. קטן לא סוחף היום את מכבי חיפה קדימה ויכול מאוד להיות שהמונולוג הזה מעיד על כך שהוא מבין שלא יהיה לו מקום על המגרש במכבי חיפה החדשה, כי כמו שהוא עצמו אמר – זה לא רק כולל אותו, זה מתחיל ממנו. הוא לא מה שהיה פעם.

אלפי מילים נשפכו העונה על ההידרדרות, הכישלון והשינויים שלהם נדרשת מכבי חיפה. אין שום דרך לחזות את העתיד, יש רק דבר אחד שאסור שיחזור: שמכבי חיפה תיראה כמו שנראתה אתמול בבלומפילד מול הפועל תל אביב. כדי שנקודת השפל הזו לא תישנה, הרבה דברים צריכים לקרות. אחרי הנאום של שבת, ייתכן שההבנה של הקפטן שמישהו אחר יצטרך להוביל את הקבוצה קדימה היא אחד מהם.

מי זה יהיה? זו כבר שאלה אחרת.

הראיון של רוני לוי ל"רדיו ירושלים" ביום שישי הוא מסוג הדברים שאתה לא מאמין שבאמת שמעת. "כשהגעתי נגד הפועל חיפה, הייתי בטוח שאנחנו יורדים ליגה, הצלחנו לייצב את הקבוצה... איזה שינויים עשינו? עזבו חמישה והגיעו חמישה", אמר לוי ואז סתר את עצמו: "אם לא היינו עושים את השינויים בינואר היינו יורדים ליגה". וכמובן, אי אפשר בלי המשפט הנצחי "מבלי לפגוע באלי כהן" שכל תכליתו היא לפגוע באלי כהן.

מאז שנטל שלוש אליפויות רצופות עם מכבי חיפה, רוני לוי בנה לעצמו קרדיט בתקשורת הישראלית. שמונה שנים אחרי התואר האחרון, האשראי הזה, כך נדמה, לא נגמר. הוא לא עשה שום דבר משמעותי בכדורגל שלנו או האירופי, פוטר והתפטר בלי הפסקה ותמיד, תמיד היה מועמד לקבוצות צמרת כשמשרה התפנתה. איכשהו, הוא לא קיבל את התפקיד והסתפק בקבוצות הדרג האמצעי. כשזה קרה, התירוץ היה שהוא "יסודי מדי", שפלייאוף תחתון קטן עליו ושהאתגר היחיד שמתאים לו הוא בקבוצה גדולה.

כשלוי הגיע לבית"ר ירושלים וחתם על חוזה עד תום העונה עם אופציה לעונה נוספת, נכתב במדור זה כי קשה להמר שהאופציה תתממש. הכוונה הייתה לכך שבהתאם לחמקמקו?ת ולחוסר המחויבות שהפגין בעבר, האופורטוניזם שלו יכוון אותו לעזוב עוד לפני אוגוסט. כפי שהעניינים מתפתחים, כנראה שהנבואה תתגשם, אבל לא מהצד של המאמן. כי לאור החיוורון והאימפוטנציה של בית"ר ובעיקר גניבות הדעת של מאמנה, ייתכן מאוד שגם שם כבר מבינים שאולי הוא גדול רק על הנייר.

אי אפשר בלי התייחסות למשחק העונה. העזיבה של מונס דאבור צבטה את מכבי תל אביב עם ההמראה לשוויץ והפכה לסימן כחול כהה במיוחד עם הפציעה של ברק יצחקי. בשני הדרבים האחרונים, מרגע ההרחקה של ראדה פריצה, ראינו כיצד פאולו סוזה מוותר מראש על משחק התקפה, פשוט משום שהאופציה היחידה שלו שם הפכה להיות ברק בדש. העונה הארוכה גבתה מחיר כבד ממכבי תל אביב, אבל בפער של חמש נקודות בפסגה עדיין יש לה קצת מזומנים כדי לשלם.

באשר להפועל באר שבע, את הכותרות השבוע תפסה הפציעה של ויליאם סוארס, שייתכן שלא ישוב למגרשים העונה, אבל התמונה הגדולה משמעותית יותר: באר שבע שיחקה 90 דקות קשות מאוד בראשון לציון. היא הובילה 0:2 וחשבה על טיול שאולי יאפשר לשחקניה הבכירים לנוח, רק שהמציאות הייתה קצת אחרת והכתה עם הקאמבק המפתיע ושער הניצחון שחתם משחק מיוזע. לבלומפילד באר שבע תהיה הפעם זו שתגיע לאחר משחק עודף באמצע השבוע, וכזה שהיה לא קל בכלל. אפילו לא צריך לשאול עד כמה זה ישפיע. עם הפציעה של סוארס הנזק כבר נעשה.

אז מכבי תל אביב תיזהר התקפית כי שוב אין לה את פריצה ובאר שבע לא תהמר יותר מדי בלי סוארס במרכז ההגנה. 0:0 במשחק הזה צועק לשמיים.

מאמן מכבי חיפה אריק בנאדו: "אני יכול לקחת נקודה טובה - שרצנו עד סוף המשחק".

רוצה לומר: אבל לקחתי גם אלף נקודות רעות.

חלוץ בני יהודה אוהד קדוסי: "מכל המועמדות לירידה אנחנו הכי טובים".

רוצה לומר: אם היינו יודעים לשמור על יתרון בכלל לא היינו מועמדים לירידה.

מאמן הפועל תל אביב רן בן שמעון: "באף שלב העונה לא היינו קבורים".

רוצה לומר: אבל בהחלט הרחנו את האדמה סביבנו.

מאמן הפועל עכו יובל נעים: "אני ב 1:1 רוצה שהמשחק ייגמר, אני לא רוצה לנצח כי אני חושב על הגול שאנחנו יכולים לקבל".

רוצה לומר: בקיצור, אני תמיד חושב חיובי.

מאמן בני סכנין מרקו בלבול: "התחלנו את הפלייאוף לא כמו שציפינו".

רוצים לומר לך: אבל אנחנו ציפינו.

דווקא במשחק שבו הפועל תל אביב כובשת רביעייה, עומר דמארי מחמיץ פנדל ולא מתחלק בשלל.

בני יהודה לא ספגה שער שיוויון בזמן הפציעות מול קבוצה חיפאית.

מוחמד קנדיל היה כל כך חלש מול קרית שמונה.