"בריאל דוחפים את מוראטה, בחיפה הקהל דוחף אותי"

צפו בשובל גוזלן מבשל לעידן ורד את שער הניצחון במחזור האחרון

תשע בבוקר, יום רביעי. הטלפון של אבא בבר מצלצל. בעוד שעה הילד אמור להגיע לכפר גלים, לאימון ראשון תחת אלישע לוי. כן, זה אותו מאמן ששיחק עם אביו של שובל גוזלן בארבע השנים האחרונות שלו בהפועל בית שאן. גוזלן מרגיש שהוא סוגר מעגל, עד שהגיע הפקק ופתח אותו.

"התחלתי ברגל שמאל", הוא נזכר. "התרגשתי מאוד. אף אחד לא הודיע לי כלום עד אותה שיחה. אמרו לי 'תבוא בעשר לחיפה'. עוד שעה, ואני במיטה בטבריה. אבא העיר אותי. רצתי למטה, לא שטפתי פנים. טסנו לחיפה, פתאום פקק. ירד גשם, נתקענו שעתיים בכביש. תפסתי את הראש. 'אני לא מאמין, עד שההזדמנות הגיעה אני בפקק, לא מתאמן?'. בסוף עוד כמה שחקנים איחרו. האימון בוטל. בשבת הייתי בסגל. והשאר היסטוריה".

ההיסטוריה הזאת כוללת 180 שערים בשמונה עונות, לא כולל הנבחרות. 22.5 שערים לעונה זה מאזן של חלוץ ענק בכל מחלקת נוער, במיוחד כשאת רובה עבר במכבי חיפה. העונה שובל גוזלן הפך ללהיט של מכבי חיפה. לתקווה הגדולה לשינוי. יש שיאמרו שזה סיפור העונה של מכבי חיפה – שבחור צעיר הופך לאליל האוהדים. אבל זה יהיה שטחי להסתכל על זה כך. אחרי הכל, הרבה שנים לא עלה לבוגרים חלוץ כל כך מוכשר, כל כך לא חושש מגודל המעמד, כל כך רעב לטרוף את העולם. כאלה אוהדי מכבי חיפה רוצים.

21:00, ספורט 1: מכבי חיפה מתארחת בקרית שמונה

כל ההתחלות קשות, אבל ההתחלה של גוזלן הגיעה בכלל בזכות מודעה במקומון טברייני. "התחלתי לשחק מאוחר, בילדים א' של טבריה", הוא נזכר. "עד גיל 13 לא היו שמיניות. הייתי משחק בשכונה. ואז פתחתי עיתון, ראיתי שמתחילים אימונים של 11 על 11. אמרתי: 'יאללה, נלך על זה'".

ואם לא המודעה בעיתון?

"הייתי מגיע, כי בסוף אבא היה לוחץ ולוקח אותי. עובדה, בעונה הראשונה הלך לי. שיחקתי עם שנתון מעל. ראיתי שהולך, אז נשארתי. אבא גם היה חלוץ, מפה קיבלתי דחיפה והיה ברור באיזו עמדה אשחק. כל שנה הייתי משחק עם שנה מעל. הייתה 'פארטיה' עם הגילאים בטבריה. בגיל 14 הייתה לי עונה מדהימה, 54 גולים בכל המסגרות (41 בליגה, א"י), כולל הלא רשמיות. ואז החלטתי ללכת למבחנים במכבי חיפה".

לפי החישוב שלי, לא התקבלת.

"נכון. לא התקבלתי. אז ניסיתי מכבי תל אביב. גם הם לא לקחו אותי, אבל זה לא הפריע לי, כי רציתי לשחק רק בחיפה. כנראה שעדיין לא הייתי בשל בשבילם".

עונה אחרי לאחר מכן, הדלתות נפתחו. גוזלן קיבל הודעה על משחק אימון בין קבוצת הנערים של מכבי חיפה לנהלל. הוא הגיע לאימון, נכנס ל-20 דקות. חיפה ניצחה על האפס, הילד סגר שלושער בשלוש התקפות והשאר באמת היסטוריה. גילי לבנדה שלח אותו לפנימייה. האוכל היה טוב, הלימודים פחות. בקרוב הוא ינסה להשלים בגרות במתמטיקה, לשון וספרות, למרות שעל המגרש הוא מרגיש שכבר מזמן עבר את מבחן הבגרות של החיים. יחד עם אבא צמוד, משפחה תומכת והגיס משה פרץ ("מדברים איתי יותר עליו מאשר על כדורגל") גוזלן רוצה להפוך לדבר הבא בכדורגל הישראלי. "לפני אימון אבא מתקשר להגיד שהגעתי. אחרי הוא שואל איך היה, אם הבקעתי וכמה, ואם דיברו אותי. כל יום אותן שאלות. אנחנו עושים ניתוח אחרי כל אימון. לפני משחק הוא מכין אותי: אל תשכח מה עושים עם כדור חוזר, מדבר על תנועות. במשחק אני שומע אותו לפעמים. אני מחובר מאוד למשפחה. אחרי כל גול אני רץ ליציע להגיד תודה. כל משחק הם מגיעים. לא קומונה, אבל כולם שם בשבילי. כשהייתי ילד אבא היה מאמן אותי, היום כבר לא. בחיפה אני עובד על טכניקה אחרי האימון, בעיקר טכניקה".

מבחינה מקצועית, אין עוררין על הכישרון ברגליים שלו. בחיפה מונים לא מעט יתרונות, רובם מזכירים את הניתור. הוא נמוך יחסית לחלוץ תשע, הם אומרים, אבל מסוגל לעלות לנגיחה עם אדרי או שראנוב ולנצח בקלות. לכו תבינו למה בחיפה הוא מכונה "העיט", ולא פנתר. "פעם מדדו כאן ניתור, אבל לא הייתי באימון. לא יודע אם אני הכי טוב בארץ. נראה ככה, אבל לא מדדתי. זאת התכונה החזקה שלי, הראש. בעונה שעברה מתוך 36 שערים הבקעתי 14 בראש. הרבה מעל הממוצע. אצלי זה הרבה יותר. בקבוצה של היום יש מגנים טובים. הניתור זה דבר מעניין. בעונה הבאה אני הולך למדוד".

ואם כבר מדידות, יש משהו שמעצבן אותו. בשידורי הטלוויזיה שואלים איך גוזלן הנמוך עולה כל כך גבוה. "בשידורים אומרים עליי שאני שחקן נמוך. בוא תמדוד. אני 1.78 מ'. אני לא נמוך, אתה עומד מולי ורואה. לא יודע מאיפה הסטיגמה. זה גובה יפה".

גם העונה הוא מבקיע בראש אבל יותר חשוב, שערים מכריעים. נגד עכו הוא הציל את בנאדו בדקה ה-87, מול רמת השרון וסכנין מנע מבוכה, מול הפועל תל אביב את השלישי ברגעים של לחץ, ומול בני יהודה שער חשוב שעזר לקבוצה להשוות.

האוהדים שואלים למה אתה לא בהרכב. גם אתה?

"יוצא לי להבקיע בסוף כי אני נכנס בסוף. התפקיד של חלוץ זה להבקיע. אני שמח שאני מכריע. לא הרגשתי שהצלתי את אריק. אני שמח לעזור. אתה שואל אם אני בשל לקפוץ למים? מה שמתבשל לאט זה הכי טוב. אם אהיה בהרכב, מה טוב. כולם עוברים את זה. אני מקבל כל החלטה. ברור שאני בכושר לפתוח, מתאמן ועובד קשה. יש לי עוד מה ללמוד. מתי התהליך יגיע לסיום? אם אהיה יותר טוב, זה יגיע. אני צריך לשפר את הטכניקה. יש לי הרבה חסרונות".

חסרונות?

"ריכוז, אבל בעיקר טכניקה. את העצירה של הכדור אני חייב לשפר. שחקן של ת'כלס? כן, אני לא מעביר שחקנים. אני מעדיף לתת אחורה ולהצטרף לכיוון שער. אני אוהב את הרחבה, את הבלאגן. לא עשיתי תפקיד חוץ מתשע, לפעמים אני מתופקד בקו. 'סקנד סטרייקר'. אני יודע שיכול להיות מצב שאשחק בתפקיד אחר. אף אחד לא מבטיח לי הרכב. יש כאן הרבה צעירים, מי שיהיה טוב ישחק".

איך הופך ילד, עוד לא בן 20, לשחקן הכי מדובר ביציע?

"האוהדים אוהבים אותי, אני רוצה להחזיר להם. אנשים שמחים כי הם מכירים אותי מטבריה. למה הם צועקים גוזלן כשאני על הספסל? כי הם אוהבים שחקני בית, כיף להם ששחקן בית עולה. הם מרגישים שאני עושה שינוי. בריאל מדריד דוחפים את מוראטה, כאן דוחפים אותי".

בינואר דיברו על אפשרות להביא חלוץ. יש מי שחשב שאולי כדאי לבנות עליך, שזה לא צעד טוב. איך הרגשת כשפרישקין חתם?

"חיפה זה מועדון גדול. הם חשבו שצריך להתחזק, אז חיזקו. תראה, יש כאן מלחמה. לא קיוויתי שלא יבוא חלוץ כי ידעתי שיבוא. כל הזמן דיברו על זה".

בעונה הבאה בונים על כמה חלוצים צעירים. תורג'מן הופך לדבר הבא, שחר הירש חתם. יביאו חלוץ זר. אתה חוזר למצב ההוא בקיץ האחרון. למרות היכולת.

"תהיה מלחמה על ההרכב. אני יודע, אני חייב להביא קבלות. אני קודם רוצה לגמור את העונה הזאת. אבל אני רוצה להישאר כאן, לא ללכת. תורג'מן שחקן מצוין, עושה עונה פנטסטית. הוא רץ הרבה באימונים, אני מפרגן לו. הוא משתפר משנה לשנה, הוא מקבל ומחזיר בענק. הסגנון שלנו שונה. הוא מבקיע ברגליים, אני בראש. לכל אחד יש את האיכויות שלו".

לפני קרוב לשנתיים הפך הטברייני לאיש הכפר. הוא עבר לכינרת ("רחל המשוררת", הוא עונה בגאווה על בוחן פתע קצר בענייני המושבה). ההרים, הנוף הכחול, זה מה שמרגיע אותו, ואת המשפחה. גם אחרי משחקים. "בהתחלה הייתי נוסע באוטובוסים. היה קשה. אחר כך הגעתי עם שלומי אזולאי, שהוא חבר בלי קשר לכדורגל. הוא הלך, אז נשארתי לבד. אני מנסה להעביר את הדרך, מתקשר לחברים. אולי בעתיד אעבור לחיפה, היום לא".

כי מצד אחד אתה עדיין לא מרגיש בטוח. חיפה משאילה שחקנים צעירים כמו ריאן, גדיר וכליבאת. מצד שני, אותך חיפה העדיפה להשאיר, את אזולאי ואנדלובו לא.

"אני שמח שזה מה שהם בחרו. הם נתנו לי הזדמנות. אני לא שמח מהעזיבה של שלומי ודינו, אבל שמח מזה שנשארתי. אני רוצה להישאר כאן, אבל קודם לגמור את העונה. בחוץ זה לא כמו להיות במכבי חיפה. כאן הרבה יותר טוב. ידוע שיש כאן תחרות גדולה, לחיפה יש את השחקנים הכי טובים בארץ. גם בנוער הייתה לי תחרות. דור חוגי ורועי עטר היו מצוינים, רועי סיים כמלך שערים. אבל אני יודע להתמודד. בעונה האחרונה נתתי 36 גולים בכל המסגרות, מהם 28 בליגה. שברתי את השיא של מכבי חיפה ובן בסט, אבל לא את השיא הארצי לשערים בליגה, שעמד על 29. 40 שנה לא שברו אותו. רציתי להבקיע במשחק האחרון, אבל היו צריכים אותי בבוגרים. אז נשארתי".

איך זה להיות שחקן צעיר בחיפה?

"מכבי חיפה זה לא מועדון קל לחלוצים. בחיפה רוצים תארים, תמיד רוצים להגיע להכל. זה קשה. אני צריך להתמודד עם זה".

הזכרת קודם את בן בסט. הוא ותומר חמד עזבו מבלי שהפכו כאן לשם דבר.

"תומר ועדן גדלו פה, שניהם כוכבים. היום אפשר לומר עליהם כוכבים. הם קיבלו את כל היסודות בחיפה. הלך להם לפעמים יותר ולפעמים פחות. חמד יצא בסופו של דבר מכאן לאירופה. בן בסט? אני לא מבין את הסיפור שלו. אני רוצה להיות כאן בינתיים, לא רוצה לחשוב על אירופה בשלב הזה. אני רוצה להיכנס כאן להרכב קודם. ולהגיע לאירופה".

תגיעו לאירופה?

"כן".

מאיזה מקום?

"שלישי. כולם רוצים לראות את סמי עופר נפתח כבר. מקווה ששם יילך לנו".

מה קרה העונה? משהו לא דופק.

"לא הלך כמו שתכננו, כמו שתכננו כולם. עם הסגל הזה יכולנו להתחרות עם הפועל באר שבע ומכבי תל אביב. הסגל שלנו לא נופל מהם, ומשום קבוצה בארץ. יש כאן שחקנים טובים מאוד. חשוב שנסיים במקום השלישי. מה לא עבד? יש כאן קבוצה מצוינת, אבל משהו לא הלך. בתחילת העונה ראית אותנו באירופה. אבל היו פציעות. זה לא העניין המהותי, אבל חלק. אלקמאר הגיעה לפה, הפסדנו אבל שיחקנו טוב".

למה אתה לא בסגל האולימפית?

"הייתי בהתחלה, אבל ניס החליט ככה וזאת החלטה שלו. אשמח להיות שם. יש לי עוד שנתיים להגיע לאולימפית. הוא הגיע לראות אותי, מכיר אותי. בנבחרת האולימפית הרוב מבוגרים ממני. יש לו את דאבור, גיל יצחק ואופיר מזרחי, שיכול לשחק כחלוץ. הם טובים".

אתה ותורג'מן, יחד עם הצעירים, זה הדור הבא? תחזירו את האליפות?

"יש כאן שחקנים צעירים טובים. יש לנו דור מצוין. בעונה שעברה לקחנו דאבל. העונה הם מתחרים על הכל. אני בונה את הדרך לאט. יש לי מטרות. אני לא יכול לדבר במונחים של שחקן מוביל. בנוער היינו רמה אחת מעל כולם. רן שושן, ריאן, חוגי, רז שטיין, דור כוכב. כולם טובים".

עברת כאן שלושה מאמנים. אלישע, עטר ובנאדו.

"בנאדו ועטר שניהם מאמנים גדולים, כיף להתאמן אצלם. הם שונים, אבל טובים. לגבי עטר, אצלו לא התאמנתי. הוא לא זימן אותי".

ואת רועי עטר כן. שניכם הייתם טובים.

"לא היה לי אימון אצלו. אצל אלישע הייתי שלושה חודשים, אצל ראובן לא זומנתי. בתקופת בנאדו לקח לי חודשיים לחזור. הייתי בתקופה טובה בנוער".

שחר צריך להשאיר את בנאדו?

"כן. הוא מאמן מצוין. יש לו פה קבלות מהעונה שעברה. אני רוצה שיישאר".

רוצה לדבר על גולסה וקטן?

"על גולסה אסור לי. קטן? מנהיג, הרבה שנים פה. הערצתי אותו כילד. לקטן יש הכי פחות אחוזי שומן בגוף בקבוצה. אין לו אחוזי שומן. אני שיפרתי אותם, הייתי תשע, עליתי ל-11. הייתי מתקשר לקינן, והוא היה מנער אותי. הפסקתי לאכול כל דבר. חזרתי לעצמי".

גם ראיוס יחזור לעצמו? אתם תומכים בו בחדר ההלבשה, אבל זה יהיה קשה.

"קודם כל, אני מאחל לרפי דהן החלמה מהירה. אני לא חושב שראיוס עשה את זה בכוונה. הוא לא שחקן כזה. הוא מצטער ומתחרט. אני חושב שהגזימו, אם הוא לא היה זר לא היה כזה עליהום. כניסה, אתה יודע, במשחק. הוא לא התכוון לשבור רגל. הוא הלך אגרסיבי, ברגע של המשחק. היה 2:1, להט. אנחנו ספורטאים, לא חושב שמישהו יחזיר לו. הוא יכול להישאר כאן, לא תהיה לו בעיה. הוא שחקן מוביל פה".

לך יש מודל?

"אלון מזרחי בארץ, דרוגבה בחו"ל. אתה יודע, זה עניין של סגנון".