אם תשאלו אוהדי NBA מה האסוציאציה הראשונה שעולה להם בראש למשמע שמו של אנתוני דיוייס, התשובה תהיה הגבה שלו. קצת מוזר שילד בן 21 בגובה 208 ס"מ, עם מוטת ידיים של 227 ס"מ, מושך תשומת לב בעיקר בזכות שיער הפנים שלו, ודי להזכיר את הזקן של ג'יימס הארדן. כשדייויס הפך לפנים מוכרות ברחבי ארה"ב מיד עלו השאלות על הגבות המחוברות שלו (או הגבה), ודייויס לקח את זה כהזדמנות לבדל את עצמו משאר השחקנים בליגה. עכשיו הוא עושה את הצעד הבא, ומבדל את עצמו משאר השחקנים, באמצעות הכדורסל הנפלא שהוא משחק.
קצת היסטוריה למי שלא מכיר. עד גיל 17, דייויס היה שחקן לא מוכר בתיכון קטן בשיקגו. הוא היה מוכר בתור "הבחור הקטן שזורק שלשות מהפינה". קפיצת גדילה של 20 ס"מ הפכו אותו מגארד בינוני לפורוורד מגוון שכל מכללה בארה"ב (וכמובן כל קבוצת NBA) הזילה עליו ריר. משחקן אלמוני, הוא הפך מהר מאוד לפרוספקט מספר אחת בארה"ב, וכמו אחרים לפניו בחר ללכת לקנטאקי של ג'ון קליפארי. הוא זכה באליפות עם קבוצה ששלחה 6 שחקנים לדראפט ה-NBA ב-2012, כשדייויס כמובן הוא גולת הכותרת והבחירה הראשונה.
עונת הרוקי שלו הייתה מלאה בניצוצות של פוטנציאל, אבל משהו היה עצור. בין אם זה הפציעות שהוא עבר, הגבלת הדקות שהקבוצה שמה לו (שיחק רק 28 דקות למשחק), הקבוצה הרעה שבה הוא שיחק, או השימוש המועט. מצד אחד דייויס דורג 14 בליגה במדד ה-PER של הולינג'ר, מצד שני המספרים לא היו מרשימים כמו אלו של דמיאן לילארד. כשהוא הגיע לליגה דיברו על פורוורד מגוון שיכול לעשות הכול מהכול: קליעה משלוש, חדירה לסל, וכמובן הגנה. בהתקפה ראינו מעט מאוד מהמגוון, וקליעה חלשה מחצי מרחק. המספרים ההגנתיים שלו היו טובים, אבל לפליקנס (אז ההורנטס) פשוט הייתה הגנה קבוצתית רעה, ודייויס הצעיר לא היה מספיק בשביל לשנות את זה.
כבר בתחילת הקיץ הגיעו הסימנים לשינוי. דייויס בלט במחנה הקיץ של נבחרת ארה"ב, והראה אלמנטים חדשים במשחק. קליעה טובה מחצי מרחק, חדירה לסל, טיר דרופ בלתי עציר שהוא זורק מגובה 230 ס"מ, וכל הטוב שהוא הרגיל אותנו מעונת הרוקי. אנרגיה, האסל, ריבאונד, הטבעות.
מבחינה אישית, דייויס קיים את כל מה שהבטיח ואפילו יותר מזה. קצת מספרים: הוא משחק העונה 36 דקות, והשיפור שלו הוא הרבה יותר מרק תוספת דקות. אם משווים את המספרים שלו מהעונה האחרונה למספרי 36 דקות משוקללים של עונת הרוקי שלו, רואים את השיפור העצום. הוא קולע 21.4 נקודות למשחק, כשהוא זורק רק 15 זריקות מהשדה. הוא מגיע לקו 7 פעמים במשחק וקולע משם ב-78%. הוא מוריד 10.4 ריבאונדים, חוסם כמעט 3 פעמים, וחוטף 1.4 כדורים.
הסטטיקטיקה המתקדמת מאשרת את הנתונים. דייויס מדורג רביעי בליגה עם PER של 27.12. הנתון היותר מדהים הוא מדד ה-USG שבו דייויס מדורג רק 58. שלושת השחקנים שמדורגים לפניו מדורגים גבוה גם במדד ה-USG. דוראנט (ראשון ב-PER, שני ב-USG), לברון (שני ב-PER, חמישי ב-USG), ולאב (שלישי ב-PER, 11 ב-USG). דייויס עדיין לא מקבל כמות כדורים של סופרסטאר, אבל זה מספיק לו בשביל להחזיר תפוקה של סופרסטאר. הוא סופר יעיל, ולא מנוצל מספיק. כשהפליקנס מחפשים אותו, כמו בשני המשחקים נגד בוסטון ופורטלנד, זה נגמר במספרים מפלצתיים. הוא קבע שיא קריירה נגד פורטלנד עם 36 נקודות, ואז שיפר אותו נגד בוסטון עם 40 נקודות.
כשהוא הגיע ל-NBA, הבטיחו לנו שלדייויס יש טווח שלוש, אבל בינתיים לא ראינו את זה, ודייויס בקושי זורק משם. הוא מתרכז בדברים שאותם הוא עושה טוב. רוב הזריקות שלו מגיעות באיזור הטבעת, משם הוא קולע ביותר מ-70%. הוא לוקח גם המון זריקות מיד ריינג', אותם הוא קולע מעל 50% מאיזור קו העונשין, ומהקווים. האיזורים הפחות טובים שלו הם מתוך הבקבוק, ובמיד ריינג' באלכסון לסל, משם הוא קולע באזור ה-30%. בחירת הזריקות שלו מוכיחה שהוא יודע מאיפה הוא טוב. 70% מהזריקות שלו מגיעות מהאיזורים בהם הוא קולע מעל 50%.
כמו שה-USG שלו מראה, הבעיה העיקרית של דייויס ושל הפליקנס היא שהוא פשוט לא מקבל מספיק כדורים. רוב המהלכים שלו מתחילים בפיק אנד רול, כשהוא מסתובב ובורח לכיוון הטבעת, אבל כשהוא משחק את זה עם שחקנים כמו טייריק אוונס, ואריק גורדון, לרוב הם מחפשים את הזריקות של עצמם, ולא את השחקן החותך (הגם שזה השתפר מאז שטייריק נכנס לחמישיה). כשהוא מקבל כדור בפוסט, הוא יכול לקחת את השחקן שלו לסל ולסיים במגוון דרכים עם הקרש, או בטיר דרופ בלתי עציר. אם השחקן שלו נותן לו מטר, הוא ייקח את הזריקה בלי להסס. את מירב הנקודות שלו הוא עושה במהלכי האסל. הוא רץ טוב את המתפרצת, ומגיע לאיזור הטבעת לפני השומרים שלו. זה מאפשר לו המון נקודות קלות, בין אם ממסירות, או מריבאונד התקפה. עם מנהל משחק טוב, אין שום סיבה שדייויס לא יגיע ל-30 נקודות בכל משחק, ובפליקנס אין את זה, בטח לא מאז הפציעה של ג'רו הולידיי.
בהגנה דייויס משתמש בידיים הארוכות שלו בשביל לשבש נתיבי מסירה של היריב, וזה מוביל למספר חטיפות גדולות. את החטיפות והחסימות שלו הוא יודע לנצל היטב במתפרצת, בין אם זה כמוביל כדור, או טריילר. כשהוא נמצא ליד הטבעת הוא חוסם ומשנה זריקות בזכות האורך הרב והאתלטיות, ומאוד קשה לקלוע מעליו. הוא חוסם טוב בעזרה, אבל גם באחד על אחד, שזה הרבה יותר נדיר.
רק דבר אחד חסר בעונת הסופטמור של דייויס, וזה פלייאוף. טוב ככל שהוא משחק, הפליקנס פשוט לא טובים מספיק בשביל להגיע לפלייאוף במערב, ודייויס מדגיש את האכזבה שלו מהנושא. זה כנראה הדבר הכי מרשים בדייויס, הוא לא מתרשם מאיכות המשחק שלו כל זמן שהפליקנס ממשיכים להפסיד.
בקיץ הוא ימשיך לעבוד ולהתקדם, והשאלה המרכזית היא מה הפליקנס יכולים לעשות עבורו. את בחירת הדראפט שלהם הם מכרו לפילדלפיה תמורת ג'רו הולידיי. היא מוגנת טופ 5, אבל הפליקנס כבר לא יסיימו בין 5 האחרונות בליגה, ויכולים רק לקוות למזל בהגרלת הלוטרי. בנוסף הם תקועים עם חוזים גבוהים של הולידיי, גורדון וטייריק, וזה לא בדיוק הקו האחורי שיכול לקחת קבוצה לפלייאוף במערב. יש להם שני חורים גדולים בעמדות הסמול פורוורד והסנטר, וסימן שאלה לגבי החזרה של ריאן אנדרסון מפציעה קשה.
במובן מסויים הקריירה האישית של דייויס עד כה מזכירה את זו של דוראנט. עונת רוקי בינונית, ופריצה גדולה בעונה השנייה. מאידך, הת'אנדר בנו יופי של קבוצה מסביב לדוראנט, ולא נראה שהפליקנס עושים עבודה טובה בנושא. אולי זה המקום לחזור להשוואה המקורית לקווין גארנט. דייויס מקבל השוואה מחמיאה לשחקן שיהיה אול אוף פיימר, קווין גארנט עם התקפה טובה יותר. מצד שני, אני לא חושב שהוא ירצה שהפליקנס ידמו לטימברוולבס של גארנט. גארנט אמנם הגיע לפלייאוף כבר בעונתו השנייה בליגה, אבל לקח לו 8 עונות לעבור סיבוב, ולמעט ריצת פלייאוף אחת, לא הצליח להגיע רחוק עם מיניסוטה.
ההתרשמות האישית שלי היא שדייויס הוא שחקן מהזן של גארנט, דוראנט, לברון. אורך ואתלטיות שמאפשרים לו לשלוט בליגה, כישרון וראיית משחק של גארד, אנרגיה של שחקן שוליים, ורצון בלתי מתפשר להשתפר ולנצח. אם הפליקנס יצליחו לשמור עליו ולבנות סביבו קבוצה טובה, העתיד שלהם מובטח. הם חייבים כמובן להתחיל להשתמש בו יותר. בחודש מרץ יש סימנים של שינוי. מספר הזריקות שלו עלה ל-17.5 (מ15), והוא הולך יותר לקו (9.5). הוא עבר את ה-28 נקודות במשך 7 משחקים ברציפות (שיא מועדון). אם הפליקנס יצליחו להשאר בריאים, וימשיכו לתת ל-AD את הכדור, יש סיכוי לשיפור שיבוא מתוך הקבוצה. האם זה יספיק להם כדי להגיע לפלייאוף בעונה הבאה? אם כן, דייויס הוא סופרסטאר אמיתי, טוב בהרבה ממש שכולנו חושבים.
