הזן מאסטר בניו יורק. נשמע קצת כמו קומדיה דבילית של אדם סנדלר, וזה בהחלט יכול להתפתח לכיוון הזה, כולל הדמות ההכרחית של בוס מגוחך שמשוכנע שכולם חברים שלו בזכות האישיות הכובשת שלו. פיל ג'קסון מגיע אל אחד ממועדוני הספורט הכושלים ביותר בארה"ב בעשורים האחרונים, מועדון שרוב הזמן נראה חסר תקנה. האם הקסם שלו יעבוד פעם נוספת או שהניקס זה כבר גדול עליו?
ג'קסון ימונה השבוע רשמית לתפקיד נשיא המועדון לענייני כדורסל, או במילים אחרות, לתפקיד האיש החזק בניקס בשנים הקרובות. ג'יימס דולאן לא מתכוון לשלם לו 15 מיליון דולר לעונה כדי לשבת ולחייך בנימוס (התפקיד הזה תפוס ע"י אמארה סטודומאייר שמקבל עליו 20 מיליון דולר לעונה), ג'קסון לא היה חותם בלי לוודא שהוא מקבל חופש לנהל את הקבוצה כרצונו. לכן מדובר במהלך שאי אפשר לזלזל בו, עידן חדש מתחיל בניקס סביב אחת הדמויות המצליחות בתולדות הכדורסל.
הלילה: עוד הצגה של ג'ואקים נואה, קאמבק ענק לאינדיאנה
פול פירס עקף את יואינג ברשימת קלעי כל הזמנים
חזר ל-NBDL: צפו במהלכים של גל מקל במדי טקסס לג'נדס הלילה
שלושה סימני שאלה מרכזיים יעמדו במוקד עידן הזן מאסטר בניו יורק:
1) האם פיל ג'קסון יודע לנהל קבוצה? את ההצלחות שלו הוא השיג כמאמן, לא כל מאמן גדול הוא גם מנהל גדול. כפי שפרשנים רבים ציינו, ג'קסון לא מעודכן בהתפתחויות שעברו על הליגה בשנים האחרונות ונוטה לזלזל בהן, הוא לא דובר את השפה של הדריל מורים ועשוי לגלות שהממזרים שינו את החוקים ושהוא מתקשה להתנהל בעולם החדש. המודל הוא פט ריילי, אבל ריילי ידע למנות מאמן צעיר ומעודכן ולהקשיב לאנשים שיודעים יותר ממנו בתחומים הרלוונטיים. האם גם פיל ג'קסון יודע להקשיב? האם הוא יודע לזהות את האנשים הנכונים לתפקידים הנכונים? כרגע אף אחד לא יודע.
2) האם פיל ג'קסון יודע לבנות קבוצה כמעט מאפס? מומחיות שלו בשיקגו ובלייקרס הייתה לקבל סיטואציה עם פוטנציאל ולהוציא ממנה את המקסימום. בניקס הוא לא הולך לקבל את מייקל ג'ורדן בשיאו עם צוות מסייע מוצלח, ולא את שאקיל אוניל וקובי בריאנט רגע לפני פריצה, אלא את כרמלו אנתוני עם רגל בחוץ ואוסף וותיקים בינוניים שבעוד שנה וקצת יסיימו חוזה. אם תהיה קבוצה גדולה בניו יורק בתקופתו, הוא יצטרך לבנות אותה צעד אחרי צעד.
3) האם ייתנו לפיל ג'קסון לעבוד? גם דולאן וגם אוהדי הניקס ידועים בציפיות הלא ריאליות שלהם, כאשר מדובר בדמות כמו הזן מאסטר הציפיות האלה מתנפחות עוד יותר. אני מניח שהפנטזיה היא שכרמלו יקבל חבילה עם ורד ושיר הייקו ומיד יחתום בניקס לחמש שנים ויתחיל לשחק כמו לברון ג'יימס, ש-JR סמית' יהפוך לשחקן קבוצתי ואזרח מצטיין בזכות מבט נוקב אחד ושקווין לאב יקבל מסרים מוצפנים מהטלוויזיה שהוא חייב לשחק בגארדן. במציאות, הניקס זקוקים לתהליך בנייה איטי ומדויק והעונה הבאה תהיה אבודה בכל מקרה. האם לבעל הבית ולקהל תהיה סבלנות גם כשיתברר שלא כל יום קורים ניסים?
הנקודה השלישית מדגישה את העובדה שהניקס אינה קבוצת כדורסל רגילה, לכן היא עוזרת לנו להבין את החשיבות האמיתית של ההגעה של ג'קסון לקבוצה, הרבה לפני שמתחילים לנבור בסוגיות המקצועיות. עבור קבוצה שהבעלים שלה מתאפיין בקפריזיות, בהתערבות בהחלטות מקצועיות ובנטייה למנות אנשים לא מתאימים לתפקידים הכי חשובים, המעמד המיתי של ג'קסון ב-NBA הכרחי כדי לאפשר לו לשנות את המצב. צריך דמות כמו הזן מאסטר כדי להתמודד עם דולאן, כדי לקבל החלטות לא פופולריות ולהתעקש עליהן, כדי להביא את הצוות שהוא מעוניין בו וכדי לבצע פירוק והרכבה מחדש לקבוצה.
לפי הדיווחים על המשא ומתן, לג'קסון היו דרישות לא פשוטות ודולאן נענה לכולן. זו בשורה טובה לאוהדי הניקס, כי היא מחזקת את ההשערה שדולאן הפנים שלא ניתן להמשיך במצב הקיים ושהוא זקוק לדמות דומיננטית שתקבל ממנו יד חופשית. סימני השאלה לגבי ג'קסון לא הולכים לשום מקום, אבל אם הוא אכן יקבל את היד החופשית הזאת התקווה של האוהדים במקום. גרוע יותר, הרי, לא יכול להיות.
היתרון שג'קסון מביא איתו ושגם רלוונטי לתפקיד החדש הוא היכולת להשפיע על אנשים בליגה, כולל על הכוכבים הכי גדולים, יותר מכל אחד אחר. זה יהיה רלוונטי במיוחד למשימה המרכזית הראשונה שלו - להשאיר את כרמלו אנתוני (בהנחה שהוא מעוניין שיישאר). יכול להיות שהעדיפות של שני הצדדים תהיה שמלו לא ייצא מהחוזה הנוכחי שלו ויסיים את החוזה בקיץ 2015 יחד עם שאר החוזים הכבדים של הניקס. אבל על כך עוד יהיה לנו מספיק זמן לדבר בשנה וחצי הקרובות.
השם שהוזכר בתקשורת האמריקאית כמועמד של ג'קסון לתפקיד המאמן הוא של סטיב קר. מדובר בדמות דומיננטית נוספת, קר ביצע תפקידים מגוונים בליגה וזכה להערכה רבה. הוא גם נחשב לתומך בהתקפת המשולש המזוהה כל כך עם ג'קסון. פרט לשאלת המאמן, יהיה מעניין במיוחד לעקוב אחרי ההחלטות של ג'קסון לגבי הצוות המקצועי - את מי הוא ממנה וגם את מי הוא משאיר. זו תהיה דרך לבדוק אם הוא מתכנן להקשיב לאחרים ואם הוא יודע לבחור את האנשים הנכונים להקשיב להם.
בשורה התחתונה, הניו יורקרים יכולים להרגיש אופטימיות זהירה - ההגעה של פיל ג'קסון מכילה פוטנציאל אמיתי לשינוי, אבל רחוקה מלהבטיח אותו.
