הנהגה בשלילה: סיכום השבת בליגת העל

באמצע השבוע תפס הנגיף את עבדכם הנאמן. כביכול, לא משהו רציני – קצת שיעול בלי חום, עייפות בכל הגוף, חיוורון וכאבי ראש קלים. אתם יודעים, מסוג הדברים הכל-כך שגרתיים של החורף, שלא טורחים לספר עליהם לאף אחד. אבל זה נמשך כבר כמה ימים טובים ולא עוזב, ובכל יום כזה אתה מגלה שירד לך החשק לעשות עוד ועוד דברים. כמו, למשל, פעילות ספורטיבית מכל סוג שהוא.

בימים כתיקונם אתה שומע על השחקן ההוא שעלול להיעדר בגלל מתיחה קלה בשריר הירך וישר אומר שהוא בלרינה, או על ההוא שייעדר ממשחק העונה "עקב מחלה", פושע עלוב וחסר נשמה שכמותו. כי אתה, אתה היית עולה גם על קביים והנבל הזה, שמקבל שכר שנתי של שבע ספרות, בוחר להישאר בבית עם קצת חום או נקע בקרסול. החצוף לא רוצה לקבל אלף זריקות כדי שיוכל לדרוך בסך הכול תשעים דקות על הרגל המתפרקת שלו. לנו זה לא היה קורה.

כן, לפעמים אין כמו התקררות קלה ומטופשת להבין מה האנשים הללו עוברים לפעמים כדי לעלות למגרש.

עוד בליגת העל

אלישע לוי מסכים: "שיחקנו חלש"

ייטב לוזון מרוצה מניצחון מכבי פתח תקווה: "יהיה מאבק עד הסוף"

בית"ר הפסידה לסכנין, תעמוד לדין על קריאות גזעניות

רן בן שמעון מזהיר: "אלך למלחמה רק עם מי שייתן הכול"

מי שעוד סובלת מאותם תסמיני מחלה של בלבול, חיוורון ותשישות היא הפועל באר שבע. הדבר היחיד שמפתיע בהפסד להפועל רעננה הוא העיתוי שלו – איבוד הנקודות היה צריך להגיע מוקדם יותר, לאור היכולת הנוראית של שחקניו של אלישע לוי בחודש האחרון. באר שבע ממעטת לשחק כדורגל, ומה שהספיק מול סכנין, מכבי פתח תקווה והפועל חיפה לא צלח הפעם בנתניה.

יש כמה סיבות עיקריות לדעיכה של באר שבע: קצב צבירת הנקודות של מכבי תל אביב, המרמור של שחקני הספסל, במיוחד סיראז' נסאר, וגם אליניב ברדה. זו לא היכולת המקצועית, אלא המנהיגות השלילית שברדה מראה לאחרונה. השחקן הכי חשוב של אלישע לוי, האיש שאחראי יותר מכל למהפכה החשיבתית בבירת הנגב, מגלה סימנים של עצבנות – הרבה ויכוחים, תנועות ידיים (גם לחבריו), התעסקות בטפל במקום בעיקר. הוא נופל יותר מדי בקרבת הרחבה, מה שמוריד משבוע לשבוע את הקרדיט שלו אצל השופטים. ההתפלמסויות המיותרות עם דניאל בר נתן בוודאי לא הוסיפו לשקט הנפשי של אף אחד. כשאתה מוקף בבד בויס קשוחים כמו מכבי תל אביב של ניר קלינגר (כשחקן) או בית"ר ירושלים של יוסי אבוקסיס, הכסאח המילולי יכול למנף אותך לניצחונות. כשהשחקנים שסביבך חסרי ניסיון ברובם במאבק ארוך על התואר, פאסון הוא הכרח. נראה שמזה ברדה איבד קצת לאחרונה.

אפשר שחלון ההזדמנויות של באר שבע נסגר. בחודש האחרון מכבי תל אביב שיחקה באירופה ואירחה שני משחקים בנתניה. היא נראתה מעורערת ופגיעה במפגשים הללו, אבל יצאה עם 4 נקודות ממשחקי הבית. בעוד את הבינוניות הצהובה אפשר לראות כחלק מתהליך החלמה, צומת הדרכים בעונה של באר שבע עוד לפניה. לאחר המשחק עם סכנין/הפועל תל אביב, סגנית המוליכה תצא לראשון לציון למפגש ברבע גמר הגביע. מספר ימים לאחר מכן היא תגיע לבלומפילד, לעימות עם מכבי תל אביב.

הדרבי שיתקיים מחר צפוי לקבוע לא מעט עבור באר שבע. מובן שאם מכבי תל אביב לא תנצח, קרב האליפות יישאר פתוח. אם היא כן תוציא שלוש נקודות, ללוי מצפה התלבטות בעייתית עם ההרכב בשבוע הבא. הוא יגיע למשחק מול סכנין/הפועל תל אביב עם סגל עייף ללא גליינור פלט, המוציא העיקרי שלו לפועל. באר שבע, שלא כל כך מורגלת לשבוע של שלושה משחקים, יכולה לנסות לפתוח את המאבק על הדאבל, אבל באותה מידה עלולה להתערטל במהרה משני התארים למרות עונה מופלאה. היא תצטרך התנהלות שקולה של המאמן מול הסגל, יחד עם לא מעט קור רוח מצד הקפטן שלה.

כל הכתוב לעיל לא אומר שבמכבי תל אביב יכולים כבר לקרר את השמפניות. לפאולו סוזה קשה בוודאי להישאר רגוע עם הדעיכה ביכולת וחוסר המחץ של ההתקפה, במיוחד כשהאפשרות לשני דרבים בתוך שבוע הפכה לפתע לממשית. נדמה שהפגיעה מבריחת מונס דאבור קשה יותר משהיו רוצים במועדון להודות, כשגם קריסתם הפיזית של שחקני ההגנה תחת העומס במיוחד של קרלוס גרסיה, נותנת את אותותיה. זו נקודה שצריך להתעכב עליה, מכיוון שהיא משפיעה במישרין גם על ההתקפה.

סוזה בוקר קשות על כך שעלה למשחק נגד בית"ר ירושלים במערך הגנתי ללא דור מיכה. קשה למצוא מישהו שלא יסכים עם הקביעה שמיכה צריך לפתוח בהרכב מכבי תל אביב, במיוחד לאור העובדה שרגליו פחות שחוקות, אבל להגנתו, תרתי משמע, של המאמן ייאמר שהוא זיהה את השפעת ההיעדרות של גרסיה והעדיף לא לקחת סיכונים. ניקולה מיטרוביץ', שמילא את מקומו של גרסיה כבלם, עשה עבודה הגנתית מטובה, רק שלקישור האחורי לא היה ביטחון בו. בדיעבד, אפשר להגיד שהחשש היה מוצדק. בעוד דן איינבינדר היה טוב הגנתית, משחק ההתקפה שלו לא ממש קיים כל העונה. ראדי נוטרל לחלוטין וגל אלברמן היה בהיסטריה מוחלטת. חוסר התיאום בין אלברמן לבין ההגנה התבטא בעיקר בכך שהקשר איבד לא מעט כדורים ומכבי תל אביב התקשתה לייצר מהלכים. בית"ר ירושלים והפועל רעננה, קבוצות התקפה חלשות ביותר (מקום לפני אחרון ואחרון בהבקעה), נתנו פייט עד הסוף בזכות הלחץ שהצליחו להפעיל על הצהובים בחלק המגרש שלהם וצמצום הפערים באחוזי החזקת הכדור.

עם גרסיה בהרכב הסיפור אמור להיות שונה. איתן טיבי הוא שחקן משמעותי, אבל מכבי תל אביב תוכל להסתדר בדרבי בלעדיו אם הספרדי ישוב להרכב. חזרה של גרסיה למרכז ההגנה תשחרר את הלחץ מהקישור האחורי וגם תאפשר לסוזה לשחק עם התפקוד של מיטרוביץ'. הוא יוכל להציב אותו כבלם נוסף על חשבון בן הרוש או זיו, או להסיט אותו לקישור במקום אחד מהשלושה שהוצבו שם מול בית"ר. עם התיאום המוכר מאחור, סביר להניח שאלברמן וחבריו לא יילכו לאיבוד במחצית המגרש שלהם ויצליחו לשחרר כדורים לחלק הקדמי, שיתעמת עם הגנה חסרה של הפועל תל אביב.

1. מקור הפאניקה הראשי של בני יהודה בדקות האחרונות הוא היעדרו של בלם מנוסה שייצב את ההגנה ויוריד את מפלס הלחץ. אחד כמו יניב לביא, למשל, שהביא למשחק מול באר שבע טונות של ניסיון. לא היה כמעט כדור גובה שהיווה איום ברחבה של הפועל רעננה, לא הייתה גם שגיאה על הקרקע, והשוער אריק ינקו צבר הרבה ביטחון ורשם משחק יציב. הנוכחות של לביא במרכז ההגנה של הפועל רעננה עשויה להיות שווה לה עוד עונה בליגת העל.

2. מכל הדיונים וההתפלמסויות בפרשת ראיוס-דהן נעלמה ההתייחסות המקצועית לעתידו של קשר מכבי חיפה במועדון. בהנחה שראיוס אכן יספוג עונש הרחקה כבד, סיכויי הירוקים להעפיל לאירופה יפחתו משמעותית. אלא שהעניין מורכב יותר, מכיוון שלספרדי חוזה יקר לעוד שנתיים במועדון. אם יעמדו הצדדים בהסכם, עולה התהייה האם יצליח להתנהל עם אות הקין שהוצמד למצחו ביום ראשון שעבר, נטל לא פשוט עבור אף שחקן, במיוחד אם הוא זר.

מבחינת מכבי חיפה, השאלה היא האם ראיוס הוא האיש שיצעיד אותה קדימה בשנים הקרובות. אין לירוקים שחקן טוב ממנו, אבל הוא גם יקר מאוד ולא מיצה את מלוא הפוטנציאל. שחרור של ראיוס יעלה אולי מחשבה שמדובר בצעד פופוליסטי/חינוכי/נכון מוסרית מצד הירוקים, אבל יהיו לו משמעויות עמוקות יותר. צריך לזכור: גם גונסאלו גרסיה חתם לשלוש שנים בישראל ואחרי שנה אחת מצא את עצמו שוב בקפריסין. והוא לא שבר רגל לאף אחד.

מאמן בית"ר ירושלים רוני לוי: "אני לא מתייחס להיסטוריה, רק להיום".

רוצה לומר: בקרוב לא אהיה פה, ואז גם לא אתייחס להיום.

מאמן בני סכנין מרקו בלבול: "באנו למשחק חוץ קשה נגד בית"ר ירושלים שהיא קבוצה מצוינת".

רוצה לומר: לו הייתי פינוקיו, האף היה גדל לי בגלל השקר הזה.

מאמן הפועל תל אביב רן בן שמעון: "אלך למלחמה רק עם מי שייתן הכול".

רוצה לומר: ולהלן ההרכב, במערך 1-0-0: עומר דמארי.

מאמן הפועל באר שבע אלישע לוי: "שיחקנו חלש אבל זה יכול לקרות וכולנו בני אדם".

רוצה לומר: במיוחד בוזגלו, שהיה עד עכשיו על-אנושי.

מאמן הפועל עכו יובל נעים: "חשבתי שזה יהיה הרבה יותר קל".

רוצים לומר לך: על בסיס מה?

הפועל באר שבע היא הקבוצה היחידה העונה שלא הבקיעה לרשת הפועל רעננה (קרדיט מלא לגילוי: אורן יוסיפוביץ).

הפועל תל אביב עלולה לעלות לדרבי ללא בלם טבעי אחד.

בית"ר ירושלים של רוני לוי (9 שערים ב-14 משחקים) היא קבוצה כל כך אנמית ואיומה.