בגיל 31, עם 37 הופעות במדי נבחרת ישראל, 81 שערים בליגת העל וגיחה של שנתיים וחצי לבלגיה, החלוץ עומר גולן הודיע היום (חמישי) על פרישה מכדורגל בעקבות פציעה שמונעת ממנו להמשיך ולתפקד על המגרש. גולן לא נראה נרגש מדי, קרא דברים מהכתב ולאחר מכן השיב לשאלות העיתונאים וסיפר על ההחלטה הקשה.
גולן נראה מחויך בתחילת האירוע, וקרא מהכתוב: "לאחר לבטים רבים, אני מודיע על פרישה ממשחק פעיל. זה אף פעם לא קל להודיע על פרישה, אבל אני שלם איתה. המועדון ראה בי פוטנציאל מגיל קטן ועזר לי תמיד. גרתי באילת ובפתח תקוה לא ויתרו עליי אף פעם. מכבי פתח תקוה תמיד היה הבית שלי. אני מלך השערים של מכבי פתח תקוה בכל הזמנים, הייתי שותף לתקופה הטובה של פתח תקוה באירופה. אני מודה לכל מי שליווה אותי במהלך הקריירה, לקהל ולהנהלה. תודה ענקית לאשתי שתמיד הייתה ותמיד תהיה שם בשבילי. תודה רבה לבן שלי עמית שממלא אותי בכל יום. היום אני יוצא לדרך חדשה שמקווה שתהיה טובה לא פחות".
על התוכניות שלו אמר גולן: "בחודשיים האחרונים השתתפתי בכמה פגישות ולקראת סוף השנה אני מאמין שנשב עם ההנהלה ונחליט". על תהליך הפרישה אמר החלוץ: "היו לי חודשיים של הבנה שאני פורש. הרגע הזה לא קל. ברגע שאמרתי שאני פורש, נשמתי נשימה ארוכה והבנתי שזה נגמר. ישבתי עם שני רופאים בכירים, לשניהם הייתה אותה מסקנה. היה קשה מאוד לקבל את זה אבל מכיוון שאני כל כך סומך עליהם, עשיתי את זה. מכבי פתח תקוה תמיד נתנו לי את הזמן והאוויר לחפש משהו אחר, ואני שלם עם זה".
על ההחלטה לשחק במרבית שלבי הקריירה במכבי פתח תקוה, הסביר גולן: "זה לא סוד שמכבי פתח תקוה זה הבית הראשון שלי, תמיד הוא היה ככה. החיבור הוא לא למועדון כמו לאנשים שמנהלים את המועדון. בגיל 12 רציתי את הכרטיס שלי מאבי לוזון, שאמר לי: 'איזה שטויות, אתה עובר לגור אצלי'. מכבי פתח תקוה החליטה להטיס אותי למשחקים רק כדי שאני אשאר במערכת. זו הסיבה שאני נשאר כל כך מחויב למועדון במשך כל השנים".
על הרגעים הבולטים בקריירה שלו אמר גולן: "השער נגד רוסיה הוא הרגע הכי גדול שלי בנבחרת. אני כל כך אוהב את הגול הזה כי הוא מאפיין שלי. זה גול של נחישות, הקרבה, הגנה והתקפה. המשחק מול פרטיזן הוא הרבה יותר גדול מבחינתי. זה חלום עד היום".
גולן נשאל אם לא היו לו תחושות פספוס על כך שהוא לא הגיע לקבוצה גדולה, ואמר: "תמיד היו מחשבות לעבור לקבוצה גדולה בארץ. תמיד עשיתי את הפלוס לעומת המינוס, ותמיד הפלוס היה גדול יותר. הייתי מהשחקנים שהוריד את הקבוצה ליגה, וזה כתם שלא רציתי שידבק בי. ידעתי שאם אני נשאר, גם ההנהלה תדע להביא כסף ולהשאיר שחקנים. אני חושב שכיום יש קבוצה מספיק טובה להשאיר את המועדון בליגה. אני מקווה שיהיה סוף מתוק".
שינו זוארץ, יושב ראש מכבי פתח תקוה, אמר: "היה לי תענוג להיות מספר שנים עם עומר. מדובר באדם גדול. לדעת לעשות עבודה עם הקהילה, עם קבוצות הנוער של המועדון, להסביר לילדים מה זה להיות שחקן. אלה הדברים שעומר עשה וכל שחקן יכול ללמוד מכך. דבר מדהים נוסף זו האהבה של עומר למועדון: להיות שחקן שחזר מחו"ל ולחזור רק לקבוצה הזו. היו לו הצעות מכל הקבוצות במדינת ישראל, והוא החליט לרדת לליגה השנייה כדי להעלות אותה בחזרה לליגת העל. אני מאחל לו שהוא יצליח כעת לא פחות ממה שהוא הצליח כשחקן. אין לי ספק שהוא ישתלב כדמות בכירה במכבי פתח תקוה".
גולן, 31, גדל במחלקת הנוער של מכבי פתח תקוה ובשנת 2000 ערך את הבכורה במדי הקבוצה הבוגרת. עם השנים, הפך השחקן לאחד הסמלים הגדולים של הקבוצה והגיע איתה להישגים גדולים כמו זכייה בגביע הטוטו בעונת 2003/4, בה גם סיימה הקבוצה במקום השלישי, המקום השני עונה לאחר מכן. בקיץ 2005 כבש גולן פעמיים שלושער ועזר לפתח תקוה לעלות לשלב הבתים של גביע אופ"א לאחר ניצחון חוץ בלתי נשכח 2:5 על פרטיזן בלגרד.
בינואר 2008 נמכר גולן ללוקרן הבלגית תמורת מיליון דולר. הקריירה האירופית שלו ידעה עליות וירידות כאשר כמו יתר הישראלים בקבוצה (יואב זיו ואבי סטרול) סבל מחילופי המאמנים הרבים במועדון באותה תקופה. אחרי שתי עונות וחצי בלוקרן (13 שערים ב-64 הופעות בכל המסגרות) הוא שב למכבי פתח תקוה. הוא ירד עם קבוצת נעוריו לליגה הלאומית בסיום עונת 2011/12 (בה שיחק לא מעט בעמדת הבלם), נשאר בסגל ועזר לה לחזור תוך שנה לליגת העל.
העונה רשם גולן שש הופעות ליגה וכבש שער אחד במחזור השני בהפסד 3:1 לבית"ר ירושלים. לאחר מכן, נפצע ולא שיחק מאז ה-11 בנובמבר. גולם עבר בשבועות האחרונים מספר בדיקות, התייעץ עם רופאים והחליט בסופו של דבר לפרוש מכדורגל בגיל 31 בלבד.
