"ההתרסקות החלה כשיוסי מזרחי עזב לקפריסין ואני לבלגיה. אז הכל התמוטט. בתקופה ההיא ניסו להרים את עומר דמארי וטל בן חיים, אבל זה היה טיפה גדול עליהם. הם היו רק שחקני נוער, קשה לזרוק ילדים למים עמוקים. בדיעבד יצא מזה רק טוב, כי הם התפתחו לשחקנים מדהימים, אבל זה לא היה הפתרון באותם רגעים".
מי כמו עומר גולן יכול לנתח את המעבר של מכבי פתח תקווה מקבוצה שהיתה בעבר אלטרנטיבה לגדולות, ובעונות האחרונות ובעיקר זו הנוכחית הפכה למועמדת לירידה. למועדון שיורד מנכסיו. גולן היה אז החלוץ הטוב בארץ, חלק מדור נהדר של שחקנים שכלל גם את גל אלברמן. אלא שמשהו קרה לו מאז. לא ולקבוצה שלו. גולן חזר לארץ והתקשה לשחזר את האיכויות שהיינו רגילים לראות אותו, תהליך שבאופן מאוד אירוני התקיים במקביל גם בקבוצה שהוא כל כך אוהב. היום, אחרי שגמר את העונה, יש לו זמן לפתוח כל הקלפים ולספר מה נפגע בדרך.
***
הקריירה של עומר גולן מתחילה הרבה לפני שנת 2000, אבל ברמה הארצית הוא זכה לאור הזרקורים בעיקר כשעלה לקבוצת הבוגרים. אחרי ארבע שנים הוא הוביל את הקבוצה למקום השני בליגה ולחצי גמר הגביע, אחרי חמש להישג בלתי נתפס שלב הבתים של גביע אופ"א ושלושער בלתי נשכח בבלגרד. "העלייה שלי לבוגרים הייתה בתקופה שהיה פה דור מדהים", הוא משחזר. "שיחקתי בנוער עם סולי (צמח), אסי (משיח) וגל (אלברמן) תחת גיא לוזון. הרגשנו שתתרחש מהפכה. בעונה שאחרי הוא באמת פתח כמאמן ראשי ובנה אותנו, יחד עם חיזוק, יחד שחקני בית כמו איתן פריינטה ואלכס לויט היה שלד חזק ועוצמתי. בתקופה ההיא ראו על המגרש את הטירוף והאהבה למועדון. אבל אז הדור התחיל להתבגר ולפזול לקבוצות אחרות, ומכאן החלה הנפילה. גל עבר לטנריף, תומר ועידן לבית"ר. השלד הצטמצם, הסתכלנו למטה והופ, הבנו שאין יותר כישרונות גדולים ואם יש, הם שחקני הגנה. בשלב הזה הבנו: עוד אחד או שניים עוזבים וכל המגדל נופל. פתח תקוה זה לא מועדון שיכול להביא שחקני חיזוק כל שנה. ברגע שלא היו שחקנים בית, הכל התמוטט".
מה עם דמארי?
"כולם זיהו אותו, אבל היה עוד ילד. לא זיהיתי את הגל הנוסף שצריך להגיע והבנתי שצריך לשמור בכל הכוח על מה שיש. סולי, אסי ואני רצינו להתאוורר, לחפש הרפתקה אחרת, ולא בכל תקופה אתה מוצא דור כזה של שחקנים. מכבי תל אביב שנים לא הוציאה שחקנים שנים, מאז תקופת נימני ובן לוז, אבל היום יש לה עשרה. אני רואה אימונים של נערים א', הדור שלנו קרב ובא. הוא מזכיר את התקופה ההיא. גם ייטב לוזון מזכיר את התקופה של גיא, שעלה עם רשימה של שחקנים שהוא הכיר. הוא יהיה המאמן של מכבי פתח תקוה".
לאט לאט, מכבי פתח תקווה החלה לנסות לבנות לעצמה עתיד חדש דרך הבאת זרים מבטיחים. גולן סבור שזו היתה טעות מרכזית בדרך למטה. "מכבי פתח תקוה מועדון ביתי וחם, מועדון שלוקח ללב. אנשים באים מחוץ ולא מתחברים לפה כי הם לא מבינים איך המועדון מתנהל. מועדון כזה חייב להסתמך על ילדים כי הרבה זרים לא יכולים להצליח פה. מגמאדוב הוא נטע זר, התחבר בצורה מדהימה ומעולם לא דאג לאינטרסים האישיים שלו. בגלל זה הוא התקדם. שחקנים לא רוצים 'להיתקע' במכבי פ"ת, רוצים לעשות שדרוג. זאת תחנת מעבר בשבילם. שחקנים שבאמת הצליחו פה הם כאלה שמיצו את עצמם בחו"ל, כמו אנסומבו שלקח אליפויות בבלגיה וראה פה תחנה אחרונה. כל השאר שבאו להעביר עוד עונה לא יכלו להצליח. יש כאן לחץ, ולא פחות מאשר בקבוצת צמרת. זה מועדון משפחתי, ובכל דבר שמשפחת לוזון נוגעת בו היא רואה הצלחה. היא רצתה שכך יהיה גם בכדורגל. סטפנוביץ' שחקן מדהים, ענק, לא יכול להיות גרוע, אבל לא הצליח. מריו צארביץ'? לא מציג פה חצי מהיכולת שלו בבלגיה. שמע, זה שחקן ששיחק בשטוטגרט. בבלגיה הוא אחד הטובים שראיתי. אבל אי אפשר להעביר פה את הזמן, צריך לתת 220 אחוז כדי להצליח במכבי פתח תקוה. יש שחקנים שאולי צריכים גב מהקהל, להרגיש קבוצת צמרת כדי להצליח. קשה להסביר את התופעה הזאת".
אבל גם מאמנים לא מצליחים. רבים וטובים עברו וברחו כמו בתחנת רכבת. אפילו פיגורה כמו רוני לוי.
"לא הייתי בתקופה של רוני, אבל דיברתי על זה עם שינו ועמוס והם רצו שהוא יישאר. רוני בחר להתפטר. הם היו באימונים, ראו את העבודה שלו. היו מרוצים, אבל התוצאות לא הגיעו. הם ראו שיש לו דרך ולכן לא חשבו לפטר. שים לב שרוב המאמנים לא פוטרו, הם הלכו לבד. למי שלא מכיר את המערכת קשה להצליח פה".
נורא תמים לומר את זה, אבל מצד שני אולי בגלל זה רק גיא לוזון הוגדר כהצלחה.
"אולי, כי הוא בא מבפנים. הוא ידע לנטרל לחץ. גם יוסי מזרחי הצליח כי הוא ידע להתנהל מולם. עזורי הלך לבד. הוא הפתיע אותם. בעניין של פרדי, אני חושב שבאותה עונה כיוונו גבוה, כי היה סגל מדהים שכלל את דמארי, בן חיים ואותי, ושחקנים בשלים כמו וזנדברג, אופיר, ביזארה, אוזן, מגמאדוב וגנון בשיאו. כשלא הגיעו לפלייאוף העליון, ראו את זה ככישלון. מרקו היה שאנן מדי בקטע של החתמת שחקנים. הוא הביא שחקנים ללא ערך מוסף. בגלל זה הוא הלך".
***
מה עם המשכורות? שחקנים ממורמרים, וההנהלה שותקת. למה לא משלמים בזמן?
"אני במכבי כבר מעל עשר שנים, לא חייבים לי שקל. נכון שלפעמים זה נגרר, אבל מועדון קטן בלי כמעט קהל והכנסות מתקשה לחלק משכורות בזמן. שינו תמיד אמר לנו מתי תהיה משכורת, למה זה מתעכב. היום לא. בדיוק בגלל זה אני אומר שחסרה הדמות המקשרת בין השחקנים להנהלה".
נוצרה לך תדמית של שחקן אינטליגנט, מקובל בקרב אוהדי הכדורגל. זה מוזר, כי הלוזונים שאליהם אתה קרוב מעוררים אנטגוניזם בציבור. אתה כאילו מנסה להתקרב, אבל לא לגעת.
"אני לא מתבייש שאני מקושר למשפחת לוזון, היא הכניסה אותי ללבם ותמיד תמכה. אני לא שוכח מאיפה באתי. אבל אני גם עומר גולן, החינוך בא מההורים שגידלו אותי להיות ילד טוב ואינטליגנט, ללמוד. האישיות היא מבית. הקהל הישראלי מאוד חכם ויודע לקרוא צורות התנהגות. אני שמח שיש לי תדמית כזאת, הרחק מהתדמית של שחקן כדורגל ממוצע, זה ששותף להימורים. למדתי שבכדורגל מספיק נגע רע אחד בקבוצה כדי להרוס את כולם. אני שמח שרואים מי אני באמת. אבל בלי קשר, אני אוהב את משפחת לוזון, לא מתחמק מהשאלה הזאת".
תישאר בעונה הבאה למענם? אתה הרי עלולים לרדת.
"בסוף העונה אני מסיים חוזה, עדיין לא דיברנו על כלום. אני גם לא דורש. הראש במאבקי ההישרדות. שתיגמר העונה נשב עם מי שצריך. אני רוצה לעזור לקבוצה לפני שאני דואג לעצמי".
וטל בן חיים? יישאר בלאומית או יעבור?
"הוא מאוד מוכשר, מצפה לו עתיד גדול. אני מעריך שלא יישאר בכל מקרה, כי הוא בגיל הנכון כדי לצאת. הוא עשה החלטה מאוד נכונה כשלא הלך להפועל תל אביב, כי הוא התבשל עוד עונה, למד להתמודד קצת עם מחויבות ולקחת את הקבוצה עליו".
למה עמוס לוזון מצהיר כל עונה שהוא עוזב ואז חוזר? הוא באמת מרגיש שדופקים אותו?
"עמוס רוצה לעזוב כי זה פוגע לו בעסקים. כלומר, זה שואב ממנו המון זמן. זה מופרך ומוגזם מה שעושים לו ומוציא את החשק. הוא מוציא כסף וכל היום רק מלכלכים, אז למה שיוציא עוד? כל שנה הוא עוזב ואז מבין שהקבוצה מתפרקת ולכן הוא חוזר. הוא לא רוצה להפקיר את הבייבי שלו. העונה נראה לי שיחרוג מהמנהג שלו. אני מקווה שאני טועה. מה יקרה? נהיה עוד קבוצה, לא מכבי פתח תקוה".
עד כמה העובדה שאבי עזב להתאחדות בזמנו השפיעה על ההתרסקות?
"אני לא חושב שהיא מתחילה כאן, כי המחליף לא היה פחות טוב ממנו. אני מדבר על שינו זוארץ כמובן. מכבי פתח תקוה חייבת להחזיר אותו, אבל הוא לא יחזור. יש לו שיטת ניהול של דלת פתוחה, להיות חבר ולא יו"ר. השחקנים הרגישו מחויבות נוספת בגללו וראו את זה על המגרש. הוא הדמות שחסרה היום, זאת שמקשרת בין ההנהלה לשחקנים, בין הצוות להנהלה. שעושה שקט בתקשורת".
ההתנהלות שלו ביציע, כיו"ר התאחדות שמתנהג כמו אוהד, לא בעייתית בעיניך? הרי זה מקור האנטגוניזם ההרסני כלפיכם.
"אם תשאל אותו, אולי הוא יגיד לך שזה נראה לא טוב, אבל שאי אפשר לעצור. אם תגיד לו לא לבוא למשחקים, יהיה לך קשה. הוא הולך בשבת ל-15 משחקים, נערים ובוגרים. צריך להסתכל מה הוא עושה לטובת הכדורגל, והוא עושה רק טוב. הוא לא בא עם מקלות ומרביץ לשחקנים. לא רואה דבר רע שהוא עשה. צריך גם לנטרל את המשפט הזה, שהוא מחליט לבד והכל יכול. הוא לא דיקטטור, אלא דמוקרט. אי אפשר להאשים רק אותו. אם רוב חברי ההנהלה ובעלי הקבוצות מצביעים בעד קיזוז, אז מה רוצים ממנו? הם הצביעו".
בדיעבד, המעבר של הלוזונים לקדמת הכדורגל תרם או הרס לכם?
"לפני 20 שנה, כשאבי לקח את מכבי, הוא סימן מטרה להגיע לקדמת הכדורגל. הוא רצה להיות יו"ר. אין הרבה אנשים שהולכים עם החלום שלהם ועושים הכל כדי להשיג אותו. מגיע לו שאפו. אולי זה יישמע כתירוץ, אבל היו מקרים ששופטים, ואני לא בא להכליל, רצו להראות שהם לא מפחדים כשהוא יושב ביציע ופגעו בנו. זה ישב להם בראש כדי שלא יגידו שהם דופקים לו חשבון. אבי לא עזר למכבי פ"ת בזה שנהיה יו"ר. זה עזר לקידום שלו, לא לקבוצה".
***
למי ששכח, עומר גולן בגלל לא היה צריך לחזור למכבי פתח תקווה מבלגיה. הוא היה בדרך למכבי תל אביב, אבל חוזה לשש שנים השיב אותו למלאבס. לגולן זה לא עזר לחזור להיות החלוץ הטוב בארץ. "היו לי שנה וחצי מדהימות בבלגיה, הבקעתי המון שערים בנבחרת והייתי חלק בלתי נפרד מהסגל. אבל אז עזב המאמן והתחילו הבעיות. היו מאבקי שליטה, בא מאמן חדש וכל אחד חיפש איך להעיף אותי, להביא חלוץ אחר ולגזור עליו קופונים. זה גמר אותי. בא מאמן סרבי שהביא איתו חמישה סרבים, אחד על התפקיד שלי. נדחקתי החוצה. אבל מה? לא מצטער על רגע אחד. הכדורגל שם מדהים, ואני אחד מאלה שהם נגד האנטי כלפי הליגה הבלגית. כי הרבה שנים לא נגיע לרמה שלהם, לא במתקנים, לא באהבה של האנשים לכדורגל ובמקצוענות. כל אלה שפותחים את הפה, לא מבינים שום דבר".
תן דוגמה.
"משחק בית נגד אנדרלכט. הם באים לקחת אליפות. הובסנו 5:0, זה יהיה משחק רע. אחרי המשחק כל השחקנים עולים לבר עם המשפחות שלהם. אני מבועת. בכניסה אני רואה את המאמן שלי שותה בירות וכל השחקנים מאושרים. הוא פנה אליי ושאל 'עומר, למה אתה עצוב?', אז עניתי לו: 'קואוץ', הפסדנו 5:0'. הוא חייך אליי וצחק: 'ואתה חושב שאם תהיה עצוב זה יעזור לך למשחק הבא?'. באותו רגע הבנתי שהם לא מטומטמים. אני זה שלא הבנתי את המהות של להיות כדורגלן".
אולי אם היית עובר קודם במכבי חיפה ולא לבלגיה, דברים היו מסתדרים טוב יותר?
"רציתי לצאת לחו"ל ולהרגיש את הטעם. לא רציתי ללכת לקבוצה אחרת כי היה לי קשה לשחק נגד מכבי פתח תקוה. אבל אני לא מצטער לרגע. יכול להיות שאם הייתי מתנתק מהאהבה שלי לפתח תקוה אולי הייתי מגיע למקומות אחרים, ואולי לא. עדיין, אתן להם הכל. בבית לימדו אותי להעריך אנשים כאלה. נתתי אצבע, הם נתנו לי יותר מיד. בתקופה שהייתי פצוע, שלחו אותי לכל המומחים בעולם. לא אשכח להם את זה בחיים. תמיד ארגיש מחויב להם".
19:00, ספורט2: עומר גולן ומכבי פתח תקוה מול הפועל עכו
מכבי פתח תקוה בוואלה! ספורט
