"לגרש אותו מישראל ומהר!!"
(דודו ביטון)
***
ומה אם זה היה שובל גוזלן? מה אם זה היה דור מיכה, אם זה היה מאור בוזגלו, אם זה היה עומר דמארי, אם זה היה חן עזרא, אם זה היה תמיר כהן, אם זה היה רועי בקל, אם זה היה דיא סבע, ויאם עמאשה, סינטאיהו סלליך, איסמעיל ריאן, מיכאל זנדברג, אסי בלדוט? מה היה קורה אז? נסו להיות כנים עם עצמכם. נסו לדמיין כדורגלן ישראלי צעיר ומוכשר ועולה. נסו לדמיין את הדבר הבא, הדבר הנוכחי, הבייבי של כולנו, נכנס ברפי דהן כשם שנכנס אמש (ראשון) רובן ראיוס. האם התגובה שלכם היתה זהה? האם גם אז הייתם קוראים לענישה חמורה, לסיום תקופתו של הקשר הספרדי במכבי חיפה? ומה אם לא היה זה כישרון צעיר ומבטיח, אלא סתם שחקן ישראלי - כל שחקן ישראלי, כל שחקן משלנו - במקום רובן ראיוס? איך הייתם מגיבים אז?
***
"רובן ראיוס. רק אלוהים ישלם לך. בושה וחרפה אם הוא ידרוך על מגרש כדורגל עד סוף העונה"
(החלוץ טל בן חיים)
***
כן, עם תום המשחק של בני יהודה ומכבי חיפה אמש קיבלנו עדות נוספת לחברה הזאת שפיתחנו לעצמנו בשנים האחרונות - חברה מסוגרת שלא מחכה לפורים כדי להתחפש לחברה נאורה, חברה שעוטה על עצמה מסיכות של סבלנות וסובלנות וקבלת השונה, ובתוך תוכה רק מחכה להתפרץ החוצה, כמו איזו מחלה גועלית, ולהראות את פרצופה האמיתי. פרצוף שמעל הכל, מתחת הכל, שונא זרים.
***
"וואו. כל כך חבל שבשנייה יכולה להיהרס קריירה של שחקן בגלל איזה מטומטם!!!!"
(ניר ביטון)
***
זו לא הפעם הראשונה. זו לא תהיה הפעם האחרונה. מדי שבוע ניתן למצוא שלל דוגמאות לשנאת הזרים שלנו, ובואו לא נתחיל אפילו לדבר על מסתננים ותחנות מרכזיות ומירי רגב. בואו נתרכז בספורט. בספורט הטהור הזה שלנו, בספורט שתמיד אומרים עליו שהוא מפלט, אי של שקט, אידיליה קטנה בה יכולים ערבי, יהודי וניגרי לעשות משולשים מול ערבי, יהודי וניגרי אחרים. עד שקורה משהו, ואז מגלים שסתם מדובר בעוד מיקרוקוסמוס כמו כל מיקרוקוסמוס אחר. וזה לא חייב להיות משהו גדול - ענק, עצום, מרעיד אדמות - כמו עבירה. זה קורה מדי שבוע. מדי שבוע פרשנים בכדורסל מבצעים דה-לגיטימציה מחרידה למבול האמריקאים שמגיעים ארצה, ועוסקים באופן שקשה להגדיר אותו במילה אחרת מלבד אובססיבי בכדורסלן הישראלי. הישראלי. הישראלי.
***
"החלמה מהירה לרפי דהן! באמת לא יודע מה עבר לבנאדם בראש?!?!?! מגעיל.."
(אבי ריקן)
***
באתר של מנהלת הליגה אשכרה יש טבלאות מיוחדות של ממוצעי השחקנים הישראלים. לאמריקאים שמגיעים ארצה יש הזדמנות אחת להראות לנו שאכן מגיע להם להיות כאן, מבחן שבועי אותו הם צריכים לצלוח שבוע אחר שבוע אחר שבוע, ולעתים שנה אחר שנה, אם הם משכילים להישאר. ובסוף זה תמיד חוזר לקלישאות גזעניות מדאיגות על חכמת משחק, על אגואיזם, על היעדר לחימה. את הלחימה לא יקחו לנו. את הלחימה בזרים לא יקחו לנו.
***
"מה שאני חושב על ראיוס כרגע עדיף שאני אשמור לעצמי. המלצה שלי: שיהיה מורחק עד שרפי דהן חוזר למגרשים. מה שהוא עשה זה פשע"
(אדריאן רוצ'ט)
***
יודעים מה? עזבו פרשנים. עזבו את שלמה שרף, שהציע להעלות שחקנים על המטוס הראשון לאפריקה כל כך הרבה פעמים שמגיעים לו תמלוגים מאל-על; עזבו את המשה פרימואים, המאיר איינשטיינים, המי-שתרצאו-אים. במשחק הביצה והתרנגולת הזה אין מנצחים, וכבר לא ברור מי מכתיב כאן מה: האם התקשורת חסרת הסבלנות והגזענית היא זו שמאכילה את הציבור, או שמא אלה כותבי הטוקבקים שמזינים אותה, שמתאחדים יחד כדי ליצור מפלצת שדורכת על כל מי שהוא לא היא. אז תעזבו רגע את ברקוביץ' וקופמן והשאר ותסתכלו פנימה. תסתכלו ימינה, תסתכלו שמאלה, תסתכלו למעלה, והנה, תסתכלו למטה, על התגובות של שחקני בני יהודה ברשתות החברתיות:
אמיר עגייב: "ראיוס אני מאחל לך את כל הרע שבעולם. אתה בן אדם אפס מאופס ואני מקווה שלא תעמוד על הרגליים יותר ותשחק כדורגל..."
איציק עזוז: "רובן ראיוס, אתה פשוט פושע. לא מגיע לך לדרוך על מגרש כדורגל יותר".
עוז ראלי: "רובן ראיוס זה פושע!! אסור לו לדרוך בשום מגרש כדורגל בכל העולם, חתיכת אפס".
גיל יצחק: "מה שראיוס הזה עשה זו בושה וחרפה. אסור לו לעלות על הדשא יותר".
***
תגידו סערת רגשות. תגידו אדרנלין. תגידו הזדהות. תגידו חבר שנפצע קשה, תגידו קבוצה, תגידו יחידה, תגידו רוח צה"ל. תגידו מה שאתם רוצים, כל עוד תוכלו לענות בכנות מוחלטת על שאלה אחת, פשוטה מאוד, ולחיות עם עצמכם בשלום:
ומה אם המצב היה הפוך, ורפי דהן היה זה שמכשיל את רובן ראיוס? על איזה מטוס הייתם מבקשים להעלות אותו במקרה כזה?