לא יכול לעצור את זה: על הסיפור של דלה איינוגבה בבני יהודה

שחקני בני יהודה ירדו לחדר ההלבשה אחרי ה-2:2 הכואב מול הפועל חיפה; עוד איבוד יתרון הזוי ששמור רק לשחקני בני יהודה. דלה איינוגבה לא ירד לחדר ההלבשה. הוא התרסק כמה מטרים לפני, ופשוט נזרק במסדרון. מרוקן, שבור, גמור.

כמה דקות לפני כן הוא התעופף לעוד כדור בלתי מושג, נתקל באביב חדד, פליק פלאק לפנים, ומהראן לאלה צימק ל-2:1 שהפך ל-2:2 צפוי.

בעונה המסויטת הזו של הזהובים יש כמה מוטיבים חוזרים. הספיגות בדקות האחרונות, המחאות מול משפחת דמאיו, אבל גם ובעיקר ההשמטות האומללות של דלה איינוגבה. יש הרבה כאלה, כבר קשה לספור. כמו למשל זו מול הפועל ניר רמת השרון. קרב תחתית חשוב, תוספת הזמן, ושחקני רמת השרון כבר סגרו 0:0. קני סייף בסך הכול ניסה להכניס כדור לרחבה, לבזבז עוד כמה שניות. איינוגבה יצא, זה היה אמור להיות נוח, אבל עוד השמטה ועוד הפסד דרמטי. שניות לאחר מכן הוא סינן לעצמו: "אוי, דלה, מה שוב קרה לך?! אתה צריך להציל את הקבוצה ואתה עולה לה בנקודות. זה לא אתה".

איינוגבה לא ישן בלילה שלאחר המשחק הזה. כמו לא מעט פעמים העונה. גם מי שהיתה יכולה להוריד מהלחץ, אמו שגרה בניגריה, לא יכולה לסייע הפעם. כי איך תסייע לבנה המדוכא אם היא אפילו לא מודעת למצב? איינוגבה לא מספר לאמו על התקופה הקשה, לא משתף אותה בהשמטות ובנקודות שהלכו לאיבוד. אימא איינוגבה לא יודעת כלום על כך. מדוע? כי דלה מרגיש שאם יעדכן אותה בכל מה שעובר עליו, היא לא תוכל לעמוד בזה. הוא בטוח שיישבר לה הלב.

20:15, ספורט1: מכבי חיפה - בני יהודה

הדרבי התל אביבי: ביום שני ב-20:50

זוהי כבר העונה השביעית של איינוגבה בישראל. כולן בכתום, וזו לבטח הנוראית מכולן. כמות הספיגות, ההשמטות, קבלת ההחלטות. הוא עדיין מציל שערים, עדיין נחשב לשוער טוב, אבל לבטח שאם בני יהודה רוצה להישאר בליגה, הוא יהיה חייב לעשות איזה סוויץ'. השאלה איזה.

דווקא לפני עונה זו, בקיץ, הוא עבר את ההכנה הכי מקיפה שעבר מימיו. אימונים פיזיים, מנטליים, הוא האמין בסיכוי להשיג אפילו תואר העונה. כמה שהוא היה רחוק. המצב של בני יהודה בקרשים, וגם הקריירה של איינוגבה צוללת לתהומות. במועדון ניסו להרים אותו, אבל לאחרונה נשמעו מילים נגדו מפי שחקנים בקבוצה. הוא משתדל שלא לקחת ללב את מה שהשחקנים אומרים עליו בעילום שם, וגם הקללות הגסות שמגיעות מהיציע משפיעות עד כה פחות מהמצופה.

"זה מרגיז - השערים השטותיים האלה שלא מתאימים לשוער בנוער", משתף שחקן, "אחרי משחק נטרפים עליו, אבל הוא עדיין אותו דלה. באימונים הוא עדיין עושה את הדברים ברמה הכי גבוהה; הוא עדיין השוער הכי אמיץ בליגה הזאת, נכנס עם הראש לתוך רגליים של שחקנים ועושה כל מה שצריך הכי טוב שיש. מה שקורה במשחקים הורג גם אותו, אפשר לראות שהוא שבור ואנשים רבים מעודדים אותו ועומדים מאחוריו. אלה שמלכלכים זה אולי אחד או שניים, שאנחנו יודעים מי הם. בני יהודה נדחקה לתחתית בגללם ולא בגלל איינוגבה".

מדוע הטעויות האלה בכלל מתרחשות? לאיינוגבה, לפי שיחות שערך עם מספר אנשים - ביניהם מאמן השוערים יעקב אסייג, הבוס משה דמאיו והבעלים לשעבר חזי מגן - אין הסברים. "פתאום הכול התפרק לי", הוא אומר באותן שיחות. "ישבתי, חשבתי, תהיתי מה אני יכול לעשות כדי לתקן. לפעמים בן אדם רוצה משהו כל כך, וזה פשוט לא בא. הטעויות רודפות אותי".

"הוא לא שכח להיות שוער ויש לו נתונים נהדרים", מנתח ניר דוידוביץ'. "נראה שהוא מנסה לפעמים לקחת על עצמו יותר מדי, להיות ראש גדול, להגיע לכל כדור. אני אוהב מאוד כששוער מעורב כך במשחק, אבל כמו שאומרים, עדיף לחיות מכוער מאשר למות יפה. לפעמים עדיף לו להדוף את הכדורים הלא פשוטים האלה במקום לתפוס. כך הוא היה מונע כמה סיטואציות מסוכנות. הוא צריך לקחת פחות סיכונים. הגולים שהוא מקבל הם באמת של חוסר מזל ושל קבלת ההחלטה הלא נכונה".

יש גם סיבות שמחוץ לדשא. איינוגבה נפרד מאישתו, שחזרה לניגריה, והשניים בהליכי גירושין. גם הבנות חזרו הביתה, ולמעט ביקורים פה ושם, איינוגבה לגמרי לבד בישראל. הוא אמר לאנשים בקבוצה שברגע שהוא נכנס לאימון או למשחק, הבעיות נשארות בחוץ, אבל אולי משהו בכל זאת מחלחל.

"עובר עליו משהו, ואני לא יודע מה", משתף שחקן בני יהודה. "הוא צריך לפתור את זה עם עצמו. בדברים האלה, כל אחד מכבס לעצמו את הכביסה. אין מה לעשות - לפעמים, כשאתה מנסה דברים בכוח, הנבואה מגשימה את עצמה. דברים יכולים לקרות פעם אחת, פעמיים, ואז זה צירוף מקרים. אבל זה הפך למגמה, וזה לא טוב. בקבוצה גם לא יודעים לעשות לזה סוף. אחת הבעיות פה היא שזה מקום חם - יותר מדי חם. כולם עוטפים מדי ואולי נותנים לדלה יותר מדי גיבוי. לפעמים מרוב שאתה עוטף מישהו, אתה חונק אותו. אולי היה כדאי מתישהו במהלך העונה לתת לאיינוגבה מנוחה קצרה, שיתאפס על עצמו. הם בטח אומרים 'אם ניתן הזדמנות לשוער השני (תום אלמדון), נשבור את דלה'. מה שיוצא זה ששני השוערים לא יוצאים טוב מהמצב הזה וגם הקבוצה".

"צריך להבין כמה גב יש לו", אומר גורם בקבוצה. "תראו בהפועל תל אביב - קליימן ועמוס, ובמכבי חיפה - שראנוב ואדרי. ופה כלום. במקומות אחרים היו שולחים שוערים לים על טעויות כאלה. איינוגבה מקבל קרדיט מדהים, מעולם לא נתקלתי בדבר כזה".

לדעה זו יש גם מתנגדים. "אסור להחליף עכשיו שוער", אומר שחקן אחר. "דלה הוא השוער שלנו והוא יהיה שם, בפלייאוף התחתון. זה כדור שלג שייעצר מתישהו. זו תקופת לחץ מטורפת ואי אפשר לדעת מה יהיה אם נחליף שוער עכשיו. איינוגבה עבר תקופה רעה עם ההשמטות, אבל אנחנו עדיין סומכים עליו".

ודעת איש המקצוע? "בלי להיות באימונים קשה לי לקבוע מה הכושר של אלמדון כרגע", אומר דוידוביץ', "אבל בשלבים האלה של העונה… אם היו רוצים לעשות את המהלך הזה, היו צריכים לעשות אותו לפני. בכל מקרה, זו החלטה שצריך לקבל עם איינוגבה ביחד".

אז מה הלאה? איינוגבה כנראה ימשיך לקבל את האפודה הראשית, ובקיץ - לכו תדעו. לשוער חוזה לעונה נוספת, והוא בטוח שהזהובים לא יערימו קשיים בגלל היכולת. כמובן שעד שייוודע באיזו ליגה תשחק הקבוצה בעונה הבאה, יהיה קשה לדעת מה יהיה. סביר להניח שבבני יהודה היו בטוחים שאם יצטרכו להיפרד מאיינוגבה בשלב כלשהו, זה יהיה עבור סכום יפה עם הרבה אפסים וסימן של יורו.

"אני בטוח שהמצב שלו מבחינת מניות זה לא מה שהיה בעונות קודמות", אומר דוידוביץ', "אבל אני לא חושב שעונה אחת יכולה להוריד ממה שהוא שווה. לכל ספורטאי יש תקופות פחות טובות. אם אני הייתי צריך לקבל החלטה לגבי שוער, זה לא היה מפריע לי. לא הייתי לוקח רק את העונה הזו בתור דוגמה".

אם קשה להביט רחוק, בואו נביט קרוב. איינוגבה בטוח שהזהובים יישארו בליגה. בטוח ב-100 אחוז. הוא התחבר למועדון, ואם אוהדי הקבוצה שמקללים אותו היו יודעים מה הוא חושב על המועדון ועליהם, הם היו מפסיקים מיד. הוא מרגיש ששארית העונה היא לא רק בשבילו; היא בעיקר בשביל המועדון. לשם כך הוא ממשיך במנטרות, ממשיך לעבוד על הפוקוס ועל הביטחון, מנסה איכשהו לעצור את ההידרדרות התמוהה הזו.

הוא לא שוכח את תומר חמד.

מאז 2008, חמד הוא מקור ההשראה של איינוגבה. השוער זוכר איך החלוץ הגיע לכתום, וכבש רק שער ליגה אחד ב-28 משחקים. הוא הביט אז כיצד חמד ממשיך לעבוד קשה, למרות שעל המגרש שום דבר לא בא. הוא זוכר מה אמרו עליו ואיך דיברו, ובעיקר איך משך את עצמו מהתהום עד לעונת שיא בלה ליגה. עד היום איינוגבה לא מפסיק לדבר על חמד, ולהבטיח שגם הוא יעשה כמוהו.

את האימא הוא ממדר מהבעיות, ולכן את הדברים הקשים באמת הוא חולק רק עם אחותו. "ההשמטות רודפות אותי", סיפר באחת השיחות האחרונות. "אני מנסה להירגע, רק זה יעזור. רק אני יכול למשוך את עצמי למעלה. אף אחד אחר לא יכול להרים אותי מהמצב המחורבן הזה. רק אני". הערב הוא בקרית אליעזר, ואת המשחק הוא ינסה לסיים כשהוא חוגג על הדשא, ולא שבור וזרוק במסדרון.

לתגובות והצעות: orenjos@walla.co.il

נתונים: אתר "דריבליסט"