תאמינו או לא, אבל בהפועל ירושלים מייחסים למשחק הערב מול אולם חשיבות מכרעת יותר מאשר המשחק מול מכבי תל אביב, שהסתיים לפני שבועיים בתבוסה צורבת. שפשפו את העיניים וקראו זאת שוב כדי להבין הפועל ירושלים, 'האלטרנטיבה למכבי תל אביב', מעדיפה ניצחון במשחק מול יריבה גרמנית אלמונית מאשר מול יריבתה המושבעת. ניצחון בהפרש גבוה דיו מול הגרמנים אמור לסלול עבורה את הדרך לרבע גמר היורוקאפ, הישג שלא רשמה זה 4 שנים מאז 2010.
הישג כזה, מקווים שם, אולי, רק אולי, עשוי לסייע בקונסטלציה מסוימת לירושלים להגשמת המטרה העליונה ביותר בסדר העדיפויות שלה: השתתפות ביורוליג. ככל שההישגים יתרבו ויהפכו מרשימים יותר, כך יגבר הסיכוי שהאדומים ישאו חן בעיניי ג'ורדי ברתומאו.
כי הפועל ירושלים הנוכחית היא אולי הקבוצה הישראלית היחידה בתולדות הכדורסל הישראלי שמצהירה בראש חוצות על מה שאף אחת לפניה לא העיזה: אנחנו באים כדי לעשות לעצמנו מקום של קבע ביורוליג מגרש המשחקים הפרטי של מכבי תל אביב לאורך כל השנים. אנחנו, רבותיי, כאן כדי להיות הרבה יותר מקוצצת הכנפיים של האלופה הנצחית. אנחנו לא כאן כדי 'לגנוב'. אנחנו כאן כדי לעמוד בזכות עצמנו. אנחנו כאן כדי להפוך לאימפריה. בין אם זה ייקח שנה אחת, או שמא תידרשנה כמה שנים טובות.
בשיחות רבות שנערכו עבור כתבה זו חזרו ונשנו צמד המילים 'חסר תקדים'. הארנה החדשה שנבנית בבירה היא 'חסרת תקדים'. ההנהלה מורכבת משדרה של אנשים מקצועיים ומהוגנים באופן 'חסר תקדים'. הבעלים רציני בצורה 'חסרת תקדים'. גם מצבת הישראלים של הקבוצה, שאולי עולה אפילו על זו של מכבי תל אביב, היא 'חסרת תקדים'.
רוחות של שינוי נושבות בהפועל ירושלים בימים אלה. את התוכניות המדויקות להשגת היעד שומרים אנשי ירושלים במגירה. את הקלפים הם שומרים קרוב לחזה. מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין, אומרים, וההנהלה החדשה בירושלים מכירה את ההיסטוריה היטב: היא זוכרת כיצד ארקדי גאידמק השתמש בקבוצה וזרק אותה ברגע הראשון. היא אפילו לא שוכחת את שערוריית נחום מנבר, עוד מיליונר שהלך כלעומת שלבא. היא נוצרת בזיכרונה גם את תקדימי העבר, את המקרים שבהם קבוצות ישראליות ניסו את הרפתקאת היורוליג וכמעט תמיד ניזוקו.
ולמרות הכל, היא משוכנעת שהחזון מרחיק הלכת יתממש.
20:00, ספורט 2: ירושלים אצל אולם בשמינית גמר היורוקאפ
***
לפני כמה חודשים המריאו לברצלונה אורי אלון וגיא הראל, האנשים החזקים בירושלים נכון לעכשיו. הם נפגשו שם עם מזכ"ל היורוליג ג'ורדי ברתומאו, והציגו בפניו את התוכנית השאפתנית לגבי הפועל ירושלים. על אף הפרסומים בישראל שנפוצו לאחר מכן, לפיהם מתקיימים לכאורה מגעים להכנסתה של ירושלים ליורוליג בעונה הבאה, הפגישה לא הביאה עימה אף בשורה משמעותית. ירושלים קיבלה כתף קרה מברתומאו. הראל מתאר את אותה פגישה כ"פגישת היכרות".
"לא ננקטו שם אף צעדים אופרטיביים", הוא מספר. "עלו הרבה דברים בשיחה, גם לגבי היורוקאפ וגם לגבי היורוליג. הוא סיפר לנו את הדברים מהצד שלו, ואנחנו את הצד השני. יש בין היורוליג להפועל ירושלים מערכת יחסים יוצאת מן הכלל, אבל הם לא מחפשים אורחים לרגע וגם אנחנו לא רוצים להיות כאלה".
אז מה הסיכוי שירושלים תקבל כרטיס ליורוליג או לשלב המוקדמות שלה כבר בעונה הבאה? על פי כל הקריטריונים, מדובר בסיכוי נמוך. מובן שקיימות הדרכים המקובלות להגיע לשם: זכייה ביורוקאפ תבטיח לה השתתפות הישר בשלב הבתים, ואילו זכייה באליפות בישראל תעניק לה מקום בשלב המוקדמות. ללא אחד מהשניים, הופכים הסיכויים של ירושלים לקלושים: מערכת השיקולים של היורוליג למתן רישיון B (חוזה לעונה אחת ביורוליג) היא הישגית בראש ובראשונה, ונמדדת על פי סולם המדרג את הליגות השונות באירופה. נכון לעכשיו, ישראל מדורגת ברשימה זו במקום ה-24 בלבד, אחרי הליגה האוקראינית, הצ'כית ואפילו הבלגית.
***
אז נכון, נתוני הפתיחה עומדים לרעתם, אך כשפורטים זאת לפרוטות, מגלים מדוע ירושלים שומרת על אופטימיות זהירה בנוגע לאפשרות לשחק ביורוליג כבר בעונה הבאה ולמה, מבלי לומר זאת למצלמות, פועלים בקבוצה בקדחתנות לקידום האופציה הזו. היום, אולי יותר מאי פעם, פונה היורוליג לשווקים חדשים. זהו תהליך שקורה במסדרונות היורוליג ועיקרו נעוץ בהיחלשות השווקים שפעם נחשבו לחזקים איטליה, יוון, אפילו ספרד במקרים מסוימים כולן סובלות מתקופת כלכלית קשה ולא יודעות מה יילד יום. בקיץ שעבר, למשל, העניקו ביורוליג כרטיס חופשי דווקא לבודיבלניק, שהפכה לקבוצה האוקראינית הראשונה שמשתתפת בעונה הרגילה. לבאיירן מינכן הוענק גם כן כרטיס חופשי, על אף שהישגיה ביורוקאפ ובליגה הגרמנית לא הצדיקו זאת. בתרחיש קיצון מפתיע, גם ירושלים יכולה להיות כזו, ולו רק משום חוסנה הכלכלי.
רק כדי לסבר את האוזן: תקציבה הנוכחי של ירושלים עומד על קרוב לחמישה מיליון דולר. בשנים האחרונות, עם החרפת המשבר הכלכלי בכדורסל האירופי, אפילו התקציבים של קבוצות יורוליג מסורתיות ועתירות מוניטין נופלים מזה, או קרובים מאוד למספר הזה. סיינה האיטלקית, המחזיקה ברשיון A ביורוליג (חוזה לשלוש שנים), עומד על קצת יותר משני מיליון דולר. ז'לגיריס קובנה, בניכוי חובותיה שנאמדים במיליוני יורו, מעמידה תקציב כולל של 4.1 מיליון דולר. דווקא ביורוקאפ דרות להן בכפיפה אחת כמה קבוצות עשירות, עוצמתיות ויציבות בהרבה חימקי מוסקבה, קאזאן, אלבה ברלין, ולנסיה וכן, גם הפועל ירושלים.
ניתן להניח שחניכתה של הארנה בירושלים, בשילוב עם תרחיש בו ירושלים משתחלת ליורוליג, יניב לקבוצה בין מיליון או אפילו שני מיליון דולר נוספים. והנה לכם קבוצת יורוליג שיכולה להתחרות בכבוד.
***
גורמים המקורבים להפועל ירושלים משוכנעים כי על אף ההצהרות הזהירות, אם אכן תצוץ אפשרות לשחק ביורוליג, אפילו לעונה אחת, ההנהלה תיקח את ההזדמנות בשתי ידיים. כשם שהצהירו לפני כמה חודשים כי לא ישברו את המסגרת התקציבית עבור ליאור אליהו, וזמן קצר לאחר מכן החתימו אותו ושחקן יקר נוסף בדמותו של ברייסי רייט כך הם עלולים לשבור את מילתם גם במקרה הזה. ואם כבר מזכירים החתמות שקרו לאחרונה, הנה שדה נוסף בו ירושלים צוברת תאוצה: שוק השחקנים. גם בו קפיצת המדרגה של ירושלים מורגשת היטב.
"היום, הפועל ירושלים מסוגלת להתחרות על שחקנים כמעט עם כל קבוצה מאירופה", מספר סוכן שחקנים בכיר בכדורסל הישראלי. "יש עדיין כמה קבוצות שנמצאת מעליה בהיררכיה - הקבוצות הבכירות מרוסיה, יוון, ספרד וטורקיה, מכבי תל אביב, מילאנו, ואולי באיירן מינכן ואלבה ברלין. עם כל היתר ירושלים מסוגלת להתמודד. במצבה הנוכחי, ירושלים יכולה להחתים שחקנים מצוינים לפני פריצה, כמו מכבי תל אביב. היא מסוגלת להביא את ריקי היקמן, ריצ'רד הנדריקס או דווין סמית' הבאים".
אז למה, בעצם, לא ללכת על האתגר הזה בכל הכוח? דני קליין, אחד שראה דבר או שניים בכדורסל וחווה שתי גיחות קצרות ליורוליג, מזהיר כי קפיצה מוקדמת מדי למים עלולה להמיט אסון, לא פחות, על החזון של הפועל ירושלים. "כרגע העסק נראה מצוין יש להפועל ירושלים הנהלה בריאה וניהול טוב אבל אני חושש שאם ילכו על הרפתקה שכזו בשנים הקרובות ייווצר מצב בעייתי ולא בריא", הוא אומר. "כניסה ליורוליג תכריח את הבעלים להכניס את היד עמוק מאוד לכיס, והוא יהפוך למממן הכמעט בלעדי. לא נראה לי שאף אחד בהנהלה של ירושלים רוצה להביא כל כך הרבה כסף מהבית כל שנה. זה מצב מאוד לא בריא. מי שחושב שימלאו את הארנה כל כך מהר חולם ומפנטז. גם כך פוטנציאל המנויים של ירושלים נמוך ביותר, בהיותה אחת הערים העניות בישראל. מעטים ירוצו לקנות מנוי רק בגלל שמדובר בארנה חדשה. בוא נאמר זאת כך אם תוך שלוש שנים לירושלים יהיו 5,000 מנויים, זה יהיה הישג אדיר".
בזמנו, כשקליין עוד היה האיש החזק בהפועל ירושלים, הוא ויתר על ההשתפות ביורוליג, למרות הכרטיס שהוענק לקבוצה בעקבות הזכייה ביול"ב קאפ ב-2004. ההחלטה הזו עוררה אז גל של ביקורות, אך קליין משוכנע בצדקתו עד היום. כעת, כשתיכנס למשוואה הארנה החדשה תשתנה כל התמונה, אך קליין מעלה נקודה נוספת שיש לתהות על קנקנה מה המשמעות של חוזה לעונה אחת בלבד עם היורוליג? האם יש בזה תועלת?
"חוזה לשלוש שנים נראה כרגע כמו דבר רחוק מאוד עבור הפועל ירושלים. אם יצליחו להגיע לרשיון A מהיורוליג בשנים הקרובות, זה יהיה צעד גדול להפועל ירושלים, אולי הכי גדול בהיסטוריה שלה", הוא מנתח. "אבל צריך להבדיל בין חוזה כזה לבין חוזה לעונה אחת. אם הולכים לעונה אחת, עלולות להיות לזה משמעויות נלוות של הפסדים כלכליים וחוסר איזון שישפיע לרעה. בכלל, להתקבל ליורוליג זה לא דבר כל כך פשוט, אז לקבל מהם חוזה לשלוש שנים זו משימה עוד יותר קשה. זה לא שדופקים יום אחד בדלת בברצלונה ומקבלים כל מה שרוצים. היורוליג היא ליגה עם המון פוליטיקה פנימית והמון שיקולים זרים. זו ריצת מרתון. להנהלה של ירושלים יש הרבה כוונות טובות והם מנווטים יפה את העסק עד לנקודה הזו, אבל הם עוד ילמדו ויראו שמחכות להם עוד המון מהמורות בדרך".
***
נותר רק לתהות האם ירושלים תיפול באותן מהמורות, או שמא תדלג מעליהן ביתר חכמה, בדרך להפוך לאלטרנטיבה האמיתית למכבי תל אביב: אלטרנטיבה שלא עסוקה בלהיות אלטרנטיבה. אלטרנטיבה שלא נובעת מתוך רצון עז לגבור על יריבתה ההיסטורית, אלא כזו שמתודלקת על ידי השאיפה להפוך לשם דבר באירופה. אלטרנטיבה שמבינה שאין טעם לחתור תחת שמעון מזרחי, אך יש טעם ללמוד מהמהפכה שהחל לפני יותר מ-40 שנה והפכה את מכבי תל אביב למה שהיא היום. זו האלטרנטיבה האמיתית.
* סייעו בהכנת הכתבה: אור שקדי ואוהד גרינוולד
