פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        "אני עדיין בטופ של החלוצים"

        צ'לסי? שטות. קרויף? בדיחה. התקשורת ואימא? בעיה. ניהול קריירה? אתם אלה שטועים. פרשנים? הם אלה שמפספסים. גוטמן, ברקוביץ', גרמניה, הפועל תל אביב, יורו 2016. לבן שהר, המוזמן השנוי במחלוקת לנבחרת, יש תשובות מחץ לכל התהיות והסברים היכן בכל זאת טעה בדרך. ראיון

        "אני עדיין בטופ של החלוצים"
        צילום ועריכה: קובי אליהו

        בן שהר נתבקש לדרג את עצמו ברשימת החלוצים הישראלים.

        "אני לא רוצה ולא יודע איך לדרג את עצמי", ענה.

        טופ 10? טופ 2? טופ 5?

        "לא יודע להגיד באיזה טופ אני. יש מאמן נבחרת שיגיד. אם החליט שאני בנבחרת, אפשר לדעת באיזה טופ אני. אני עדיין בטופ של החלוצים".

        שחקני נבחרת ישראל דורשים מענקי העפלה ליורו

        גוטמן: "החלטתי - מי שלא מכבד אותי, לא אכבד אותו"

        גוטמן תרגל את ייני ובן בסט: "תעמדו כמו פלס"

        ***

        השיחה נערכה ביום חמישי. יומיים לפני כן זומן שהר לסגל נבחרת ישראל לקראת משחק הידידות מול סלובקיה, הראשון בקמפיין השני של אלי גוטמן. בסגל של גוטמן חמישה חלוצים, אז אפשר להבין לאן מכוון שהר. לפי דעת הקהל, שהר ממש לא בטופ 5, כנראה שרחוק מכך. כיום הוא בקבוצה העשירית בקריירה, והוא רק בן 24. הוא לא רוצה ולא מנסה להוכיח שום דבר, אבל בהחלט רוצה להתקדם לאותם דרגים שרצה להגיע אליהם כשהתחיל את הקריירה האירופית שלו בצ'לסי, בגיל 17. בראיון לוואלה! ספורט הוא מספר על הדברים שעיכבו אותו בדרך.

        בן שהר שחקן הרטה ברלין (GettyImages , Matthias Kern)
        אני מטבעי אוהב לכבוש, וגם את השערים שכבשתי עשיתי בכמות דקות מועטה. הדבר הכי חשוב זה לשחק באופן רציף, ואני בטוח שהשערים יבואו". שהר במדי הרטה ברלין (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        נתחיל מהסוף. בינואר האחרון שהר הגיע לארמיניה בילפלד מתחתית הבונדסליגה השנייה, אחרי עוד תקופה מאכזבת בהרטה ברלין. שם הוא לא שיחק כמעט אלא בקבוצת המילואים, והחליט לעבור ליעד הבא. הוא הושאל לבילפלד, ואחרי פגרת החורף פתח בארבעה משחקים רצופים.

        "הדבר הכי חשוב מבחינתי היה לחזור לשחק", הוא אומר. "הגעתי לקבוצה שנמצאת במצב לא טוב. הם רוצים להישאר בליגה, הביאו מאמן חדש ועשו שינויים. השינוי בא לידי ביטוי ביכולת של הקבוצה, אבל עדיין לא בתוצאות. מבחינתי אני חושב שעשיתי מהלך טוב. נקווה שהוא ישתלם".

        עם כל כך הרבה מעברים, לזמנים קצרים, אתה בכלל מצליח להיקשר לקבוצה שבה אתה נמצא?

        "אתה מיד נקשר. אתה מרגיש חלק, אין מה לעשות. אתה רואה איך הקבוצה מתנהלת, כמובן שגם אחרי הפסדים. כולם מבואסים, ואתה נקשר לזה. אני יודע לאגן הגעתי, זה מועדון שנאבק על ההישארות וזו המטרה העיקרית".

        קבוצה שנאבקת על ההישארות זה יעד טוב לשחקנים כמוך, שרוצים להראות את עצמם?

        "אני משחק שם בכנף, לא כחלוץ, והרבה כדורים מגיעים אליי ואני יכול להראות יכולת אישית על הקו. כמובן שבקבוצה שמצליחה יותר ומשחקת כדורגל טוב יותר היה לי יותר טוב. אני צריך שחקנים טכנים, את אלה שיתנו כדור לגול, כי אני שחקן שעושה הרבה תנועה לעומק. זה היה יכול לעזור לי. אבל כשהחלטתי על המעבר, רציתי להישאר בגרמניה, זה הכי חשוב. הסקאוטים הגרמנים מגיעים לכל משחק, גם בליגה הזו. מבחינתי, אני צריך להראות את עצמי כמה שאפשר".

        ובכל זאת – השער האחרון שלך במסגרת קבוצה בכירה (לא מילואים) היה לפני יותר משנה. אתה לא מפחד שזה ירתיע את הסקאוטים?

        "הם מסתכלים על כמה דברים, אבל כמובן שגם על כיבוש שערים. אני מטבעי אוהב לכבוש, וגם את השערים שכבשתי עשיתי בכמות דקות מועטה. הדבר הכי חשוב זה לשחק באופן רציף, ואני בטוח שהשערים יבואו. מהכנף גם קשה יותר לכבוש, אני לא כמו חלוץ. כמעט בכל מקום שהייתי בו, גם בהפועל תל אביב, לקח לי זמן לפרוץ, וברגע שזה מגיע, זה מגיע בצרורות (בהפועל שהר כבש שער ליגה אחד עד דצמבר, ו-15 מאז, א"י). יכול להיות שזה ככה אצלי. אני לא כל כך דואג, אני מרגיש טוב ויש לי כימיה טובה פה. אין ספק, הבישולים והשערים זה מה שחסר עכשיו".

        בן שהר שחקן אוקזר (GettyImages)
        "אנשים כותבים 'לא היה צריך לזמן אותו' בלי לראות אותי. אלי רואה, והוא החליט לזמן אותי. רק לזה אני מתייחס. לא אתייחס לכתבים שלא חיים את המשחק ולא רואים את המשחקים שלי. לא מזמן עיתונאי אמר לי 'יש נתונים, אתה לא כובש'. אמרתי לו 'אתה לא רואה כלום, לא רואה את השחקנים שמולם אני ממודד'" (צילום: אימג’בנק, Gettyi)

        למרות כמות המשחקים הדלה שלו, גוטמן בחר לזמן את שהר ולהעדיף אותו על חלוצים אחרים שלפחות לפי המספרים נראים מוכנים יותר לקמפיין הקרוב. גורמים בנבחרת רמזו, לא רק לגבי שהר, שההחלטות של גוטמן "לא מקצועיות". מכיוון שזהו דבר שנראה כשטות גמורה – אילו אינטרסים יכולים להיות לגוטמן באי זימון בניון, למשל? – מעניין לדעת מדוע שהר חושב שזומן. התקופה המשותפת בהפועל? הנתונים הפיזיים? ארבע ההופעות הרצופות בהרכב בילפלד?

        "גוטמן זימן אותי בגלל מכלול הדברים שאמרת", הוא טוען. "יש לי ניסיון רב, גם ברמות האירופיות וגם בנבחרת. יש לי 31 הופעות בנבחרת, זה המון. גם מבחינת היכולת העכשווית, שיחקתי ארבעה משחקים ועשיתי שני מחנות אימונים בחורף האחרון. ממשחק למשחק אני מרגיש טוב יותר, ואני מגלה יכולת טובה. היו לי משחקים טובים, גם אם לא כבשתי. כמובן שאלי גם מכיר אותי, יודע מה אני יכול לתרום לנבחרת. בנבחרת לא משחקים כמו שמשחקים בארץ, משחקים נגד שחקנים אירופיים, ואני משחק נגד השחקנים האלה. כן, גם בליגה השנייה בגרמניה".

        מה דעתך על הגורמים בנבחרת שטוענים שהזימונים של גוטמן לא מקצועיים?

        "אנשים יכולים להגיד ולכתוב הרבה דברים, ובאמת, יש בישראל עיתונאים שכותבים דברים מקצועיים. אבל יש גם אנשים שמעולם לא שיחקו כדורגל והם מסתכלים רק על הנתונים היבשים – 'עבר הרבה קבוצות'. שמעתי את אלי אוחנה ואייל ברקוביץ' למשל, הם אמרו שמבחינת נתונים ויכולת אני צריך לשחק. אני גם חושב ככה. מבחינה מקצועית, שיחקתי במשחקים האחרונים והראיתי יכולת טובה. זה מה שחשוב. אני לא צריך להוכיח כלום לאף אחד. יש תחושה כאילו בכל זימון שלי אני צריך להוכיח לאנשים. אני בא לעשות את העבודה שלי, חשובות לי הדעות המקצועיות נטו. אנשים כותבים 'לא היה צריך לזמן אותו' בלי לראות אותי. אלי רואה, והוא החליט לזמן אותי. רק לזה אני מתייחס. לא אתייחס לכתבים שלא חיים את המשחק ולא רואים את המשחקים שלי. לא מזמן עיתונאי אמר לי 'יש נתונים, אתה לא כובש'. אמרתי לו 'אתה לא רואה כלום, לא רואה את השחקנים שמולם אני מתמודד'".

        היחס של אנשים בישראל פוגע בך?

        "כשאני הולך ברחוב אני מקבל יחס טוב. על טוקבקיסטים אני לא אבזבז זמן. אלו ילדים בדרך כלל, אנשים שאין מה לעשות, יש בהם קצת קנאה – לא רק כלפיי, כלפי שחקני כדורגל בכלל. מה שפוגע זה דווקא החוסר בהסתכלות מבחינה מקצועית. רק נתונים. אנשים לא חושבים – הוא טוב או לא טוב לנבחרת? זה מבאס. אבל כשחקן כדורגל, תמיד יהיו לי את הדברים האלה. לפני כמה שנים דרור קשטן זימן אותי גם בתקופה שלא שיחקתי. היו הרבה ביקורות. ואז כבשתי בנבחרת, ונעלמו הביקורות. ככה זה בעולם הזה. תמיד יהיו ביקורות, ואצטרך לדעת להתמודד איתן".

        עד כמה שונה רמת הביקורת בישראל לעומת מדינות אחרות?

        "השוני הוא גדול. בארץ רק מסתכלים על 'עבר מלא קבוצות'. בחו"ל לא מתעסקים בזה. אתה מגיע למקום מסוים, הם שופטים אותך על היכולת העכשווית שלך ולא על העבר. אתה צריך להוכיח את עצמך עכשיו. אפשר להעביר ביקורת, ברור, אבל שפטו אותי על המצב העכשווי. ראיתם אותי? אני בכושר. זה מה שחשוב. אני יכול לספור הרבה שחקנים שעברו הרבה קבוצות. זה קורה. עכשיו אני בגרמניה, ומקווה להישאר פה".

        בן סהר במדי צ'לסי (GettyImages , David Cannon)
        "לא הייתי ממליץ לשחקנים צעירים להגיע למועדון כמו צ'לסי, כי משם אפשר רק לרדת. קשה מאוד לשחק שם, וברגע שמתחילים להשאיל אותך, זה נהיה קשה יותר" (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        בן שהר באמת עבר הרבה קבוצות. צ'לסי, ק.פ.ר, שפילד וודנסדיי, פורטסמות', דה חראפשחאפ, אספניול, הפועל תל אביב, אוקזר, הרטה ברלין, ארמיניה בילפלד. כל כך הרבה מעברים, כל כך הרבה החלטות. כל החלטה יכולה להוביל למקומות רבים, ולכו תדעו איפה הגורל של שהר היה עכשיו אם איפשהו בדרך היה בוחר Y במקום X.

        על איזו החלטה אתה יכול לומר היום שאתה מצטער?

        "אני לא מצטער על החלטות. בדיעבד, כמה מהדברים שעשיתי לא היו נכונים, אבל תמיד האמנתי שאני עושה את הדבר הנכון. אני כן יכול להגיד לך שלהתחיל מיעד כה גבוה כמו צ'לסי, כנראה שזה לא היה הדבר הכי נכון. לא הייתי ממליץ לשחקנים צעירים להגיע למועדון כמו צ'לסי, כי משם אפשר רק לרדת. קשה מאוד לשחק שם, וברגע שמתחילים להשאיל אותך, זה נהיה קשה יותר. זה קרה להרבה שחקנים שהגיעו לצ'לסי. התחילו ההשאלות, ובלי שאתה מבין שזה פוגע, זה פוגע. אתה לא נמצא במקום ספציפי זמן רב, אתה לא חווה חוויות של קבוצה אחת, של להילחם שנה-שנתיים ולהשיג את מה שאתה רוצה. יכול להיות שעבורי, בגלל שהציפיות היו גדולות, גם מבחינת צ'לסי, בכל פעם שלא שיחקתי, מיד עברתי לקבוצה אחרת. וזה מן כדור שלג כזה שנוצר. צ'לסי היו מחליטים לאן אלך, לפעמים היו בקשר עם הקבוצות, אבל בעיקרון אתה שחקן צעיר שתמיד מקשיב לאלה שלמעלה ועושה מה שאומרים לך לעשות".

        בכל הקריירה, שני מקומות היטיבו עמך. דה חראפשחאפ ובמיוחד הפועל תל אביב, כשכבשת 20 שערים בכל המסגרות. ועדיין, בתום העונה עזבת.

        "בדיעבד אפשר לומר הכול, אבל כשבאתי להפועל הגדרתי שחשוב לי לעשות שנה טובה ולחזור. לשמחתי, היינו בצ'מפיונס וכבשתי הרבה שערים באותה עונה. ואז הגיעה ההצעה של אוקזר, קבוצה גדולה בליגה חזקה, והייתי צריך לבחור וככה בחרתי".

        וגם את אוקזר עזבת אחרי עונה אחת, למרות יכולת סבירה, בטח יחסית לקשיים של הישראלים בליגה הזו.

        "לא המשכתי באוקזר כי ירדנו ליגה. היום אנשים רואים כמה לא קל להיות שחקן ישראלי בצרפת. לא אגיד שזה בקטע גזעני, אבל יש עדיפויות לשחקנים המקומיים. מביאים אותך לשם ויש לך זמן מוגבל להוכיח את עצמך. אם אתה מפשל, אין דבר כזה להמשיך. מיד מחליפים אותך. בכל זאת, אני שמח על דבר אחד – שאני לא מוותר לעצמי. עברתי הרבה, נכון, אבל אני עדיין בסך הכול בן 24. יש לי עוד הרבה שנים בחו"ל, ולא משנה מה יגידו עליי, אני רק מקווה לעלות למעלה".

        הרבה שחקנים ישראלים טובים יצאו לחו"ל, לא הצליחו, וחזרו. בך יש איזה טירוף לאירופה, אתה נאחז בכל הכוח. עד כדי כך מפחידה המחשבה לחזור לישראל? עד כדי כך רע פה?

        "זה לא שלא טוב לי פה. יש לי משפחה, ואני קודם כל ישראלי. יש לי יעד מסוים, לשחק בחו"ל, וזו נשארה השאיפה. לשחק בליגת טובות, באצטדיונים של 30-50 אלף איש. זה החלום של כל שחקן, ואני מרגיש שהמקום שלי זה שם. ישראל לעולם תהיה הבית שלי, ולא אמרתי על הליגה פה שום דבר רע. אני פשוט חושב שהליגות באירופה חזקות יותר".

        המשפט הידוע על לחזור מאולד טראפורד או אליאנץ ארנה לאצטדיון בעכו?

        "כן. גם אז כשבאתי להפועל, ואתה מגיע לאצטדיון כמו עכו, זה לא קל. לכל שחקן זה ככה. שאל את גילי ורמוט ואיתי שכטר, ששיחקו בגרמניה, ראו את התרבות של הכדורגל, את הקהל, את האצטדיונים. פתאום באים לעכו, וזה טבעי שזה יגרום לירידה בהתרגשות. כשהייתי בארץ לא נכנסתי לזה יותר מדי. החלטתי שאני מגיע כדי ליהנות מכדורגל".

        ג'ורדי קרויף המנהל הספורטיבי של מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        "לא מזמן הייתי בבר בישראל עם חברים, בפגרה, וג'ורדי עבר שם. דיברנו כמה דקות, הוא שאל אותי איך הולך לי, אני שאלתי איך הולך להם. איחלנו בהצלחה אחד לשני, וזהו. ופתאום 'סיכמתי במכבי לארבע שנים'" (צילום: ברני ארדוב)

        שמו של שהר קושר בשנה האחרונה למכבי תל אביב. ידוע שג'ורדי קרויף מחזיק בשמו של החלוץ איפשהו בפנקס. בינתיים, לפי שהר, לא יותר מזה.

        "אפילו כתבו שסיכמתי במכבי", שהר אומר, "אבל אומר חד וחלק שלא היה כלום. אולי היו לי אופציות לחזור לישראל, אבל אני לא קיבלתי שום מסר רשמי מהארץ. גם לא ממכבי ולא מג'ורדי. יכול להיות שהבינו שם שהכוונה שלי להישאר בחו"ל. לא מזמן הייתי בבר בישראל עם חברים, בפגרה, וג'ורדי עבר שם. דיברנו כמה דקות, הוא שאל אותי איך הולך לי, אני שאלתי איך הולך להם. איחלנו בהצלחה אחד לשני, וזהו. ופתאום 'סיכמתי במכבי לארבע שנים'".

        למה לא לעבור למכבי?

        "מכבי זו אירופה בפני עצמה, אבל החשיבה שלי היא להישאר. בגרמניה כבר מכירים אותי, רואים כל משחק, הסקאוטים באים גם למשחקים בליגה השנייה. גם לעבור שוב מדינה, לחצי שנה או יותר, זה לא משהו שארצה לעשות".

        יצחקי נפצע, ובמכבי ירצו חלוץ בכיר לפתיחת העונה הבאה. אם קרויף יציע?

        "אם כבר הזכרנו את יצחקי, מה שקרה לו מצער, במיוחד בעונה כזו שלו. זה רק מראה כמה הכדורגל נזיל. לגבי מכבי, אני מסתכל עכשיו רק על החודשיים הקרובים. אני רוצה להישאר בגרמניה. יש לי עוד שנה בהרטה אחרי שנגמרת העונה הזו. אם תגיע הצעה מג'ורדי, זה יחמיא. אני מעריך אותו מאוד, וכשיגיע הזמן, אחשוב".

        בזמנו אמרת שערן זהבי הוא היחיד שמסוגל לעשות מעבר כזה קר מהפועל תל אביב למכבי תל אביב. לך, כאחד שגדל בהפועל, זה יהווה שיקול?

        "לא קיבלתי הצעה ממכבי, וכשתגיע כזו, אם תגיע, אשקול".

        נהיית חבר כנסת.

        "עוד לא, אבל אולי בסוף הקריירה".

        אמו של בן סהר (ברני ארדוב)
        "הבעיה בתקשורת פה זה שאם לא מקבלים ממני תגובה מבקשים ממנה. וזה דבר מצער מאוד. בוחרים פה את הדרך הקלה, ואימא שלי היא 'טרף קל' בנושא הזה. היא אוהבת לדבר. אבל אני פה שחקן הכדורגל, לא היא, וחלק מהעיתונאים פה עדיין לא הבינו את זה" (צילום: ברני ארדוב)

        כשמדברים על בן שהר, יש עוד נושא רגיש. האימא בתיה.

        לפעמים, בידיעות עליך, מבקשים תגובה ממנה, כאילו היא האמרגן. זה לא מפריע לך?

        "מערכת היחסים של התקשורת הישראלית עם אימא שלי מפריעה לי. נוצר מצב, כנראה שגם אני אשם בו כי אני פחות מדבר, והתחילו להתקשר לאימא שלי כדי שתגיב על כל דבר. אימא שלי מאוד אימפולסיבית, אוהבת להגן ולשמור עליי, והם אומרים 'אימא של בן בטוח תגיב'. אני לא מאשים את אימא שלי. אני מכיר אותה, יודע מי זו. מי שבאמת רוצה ישמע את התגובה שלי. הרבה פעמים יש לי תגובה אחרת משל אימא שלי, אני בן אדם בפני עצמו. אבל מדברים איתה ולא איתי, כאילו היא הפה שלי. מבחינתי זה דבר ממש לא נכון לעשות, זה יוצר מצב כאילו מה שהיא אומרת זה מה שאני אומר. הבעיה בתקשורת פה זה שאם לא מקבלים ממני תגובה מבקשים ממנה. וזה דבר מצער מאוד. בוחרים פה את הדרך הקלה, ואימא שלי היא 'טרף קל' בנושא הזה. היא אוהבת לדבר. אבל אני פה שחקן הכדורגל, לא היא, וחלק מהעיתונאים פה עדיין לא הבינו את זה".

        אז למה שלא פשוט תבקש ממנה לא לענות?

        "אמרתי לה הרבה פעמים לא לענות. אני חושב ששחקן צריך לדבר רק במגרש. אבל יש פעמים שהיא בוחרת לדבר על דעת עצמה, כי היא רואה שעושים לי עוול. הרבה אימהות ככה, שומרות ומגוננות. היא לפעמים יותר מדי. ועדיין, לפעמים אני אומר דברים והיא אומרת דברים ובתקשורת בוחרים לקחת את הדברים של אימא שלי. דיברתי איתה על זה, ואני יכול לדבר מהיום עד מחר, אבל היא אישה בפני עצמה ואתה מכיר אותה, היא לפעמים פועלת על דעת עצמה".

        כשצריך לקבל החלטה חשובה, לעבור קבוצה למשל, אתה מתייעץ איתה?

        "יש כמה אנשים שאני מתייעץ איתם. חברה שלי (בקרוב אישתו), לירון – רוב הזמן אני מתייעץ איתה ולא עם אף אחד אחר. היא זו שחיה איתי".

        בן שהר שחקן הפועל תל אביב חוגג עם טוטו תמוז (קובי אליהו)
        "כשבאתי להפועל הגדרתי שחשוב לי לעשות שנה טובה ולחזור. לשמחתי, היינו בצ'מפיונס וכבשתי הרבה שערים באותה העונה. ואז הגיעה ההצעה של אוקזר, קבוצה גדולה בליגה חזקה, והייתי צריך לבחור וככה בחרתי". רודפים: תמוז וזהבי (צילום: קובי אליהו)

        ***

        ויש גם את עניין הנבחרת. המטרה: יורו 2016 בצרפת. המכשולים: בוסניה, בלגיה, וויילס.

        "זו הגרלה סבירה", הוא אומר. "לא 'טובה' או 'לא טובה' – בסוף אנחנו צריכים לשחק. זו הגרלה שתאפשר לנו להגיע ליורו. אין פה אריות כדורגל".

        יש שיגידו שבלגיה היא בהחלט אריה.

        "כן, בלגיה התפתחה לנבחרת שברמות הכי גבוהות שיש, והיא הנבחרת הכי חזקה בבית. אבל הכוונה שאפשר לעשות הכול מול הנבחרות האלו. לאורך כל השנים היו תמיד ציפיות ולא הגענו לכלום. אולי עכשיו, דווקא כשאין כל כך ציפיות, זה יכול לעזור לנו. אולי נוכל להראות ולהוכיח גם לעם וגם לנו שאנחנו מסוגלים לעשות את זה סוף סוף".

        לתגובות והצעות: orenjos@walla.co.il

        לבלוג של אורן יוסיפוביץ

        הקבוצות של בן שהר (עיבוד תמונה)
        10 התחנות בקריירה