אחרי המסע הארוך והמשחק הקשה נגד באזל, מכבי תל אביב שמחה מאוד לחזור למקום שבו היא מרגישה הכי טוב, בליגה הישראלית. אפשר היה לראות בחצי השעה הראשונה את הפועל רעננה מרגישה את בדיוק אותו הלחץ שמכבי תל אביב הרגישה בבאזל. הצהובים ידעו לנצל את השליטה וליהנות מטעות בהגנת רעננה כדי לעלות ליתרון, אבל לאחר השער מכבי תל אביב נכנעה לעומס ונראתה עייפה.
למרות ריענון השחקנים שעשה פאולו סוזה עם החילופים, מכבי תל אביב לא הצליחה להגיב, וגם ההפסקה לא הוציאה את האלופה לחצי השני בצורה רעננה יותר. בדקה ה-60, לאחר שאיבד את הבלם איתן טיבי, הסיט סוזה את מיטרוביץ' להגנה וחיזק את מרכז השדה באלברמן וראדי, אבל גם זה לא עזר לצהובים לשלוט במרכז השדה.
סוזה הוציא גם את ראדה פריצה, ואפשר להבין את ההחלטה, כי אין ספק ששחקן בגילו, אחרי המאמץ הגדול שהשקיע בבאזל, צריך לנוח ולהוריד מהעומס. פחות חשוב למכבי תל אביב אם היא מנצחת בהפרש של שער אחד או שניים, ויותר חשוב לה שפריצה יישאר כשיר. סוזה צריך אותו להמשך, הוא צריך אותו לדרבי ולפלייאוף העליון, ולכן המאמן בחר להשאיר את בדש הרענן יותר.
הפועל רעננה ראויה למחמאות על כך שהסתכלה למכבי תל אביב בגובה העיניים, עמדה יוצא מן הכלל על המגרש, לא הסתגרה לאחור, לחצה את מכבי תל אביב גבוה, שיבשה את הנעת הכדור של חוליית ההגנה, לא אפשרה למכבי להתמסר כמו שהיא אוהבת, ואפשר לומר שתוצאת תיקו לא הייתה מקפחת את רעננה. הקבוצה מהתחתית הגיעה למצבים, אבל ההבדל טמון ביכולת שחקני ההתקפה של שתי הקבוצות. רעננה הייתה חסרה את התיאום בין שחקני ההתקפה, ויותר מכל הייתה חסרה יכולת סיום של שחקני החוד שלה. היא הגיעה למצבים בצורה נכונה, אבל לא ידעה לנצל אותם.
מכבי תל אביב השיגה את הניצחון, אבל לא זכתה מחדש בביטחון שהייתה צריכה. גם כשהיא עיבתה את מרכז השדה והקשתה מעט על שחקני רעננה, האלופה לא נראתה טוב היום. היא לא הצליחה לבצע הרבה מאוד מהלכים פשוטים, היא התקשתה לחבר רצף של מסירות בין שחקניה, היא נלחצה לאחור מול קבוצה קטנה כמו רעננה.
אין ספק שאפשר לראות ירידה ביכולת של מכבי תל אביב. היא מבצעת בצורה פחות טובה את אותו לחץ מפורסם שהיא נהגה להפעיל על היריבה, זה שהיה משבש לה את המשחק. בשבועות האחרונים היא נהנית בעיקר מיכולת אישית של שחקנים שסייעו לה לנצח, והיא איבדה מהכוח הקבוצתי שלה. יהיה מעניין לראות, גם לאור הפציעות בקבוצה, כיצד מכבי תוכל לחזור לקראת המאבקים הקשים שמצפים לה בפלייאוף. אולי עם ההדחה מאירופה יתפנה סוזה להחזיר את אותו כוח שהיה למכבי תל אביב
בשורה התחתונה, אין ספק שאם מכבי תל אביב הייתה רגועה עד לפני חודש אחרי הניצחון על באר שבע, כעת התמונה השתנתה. נכון שעדיין יש לה יתרון, גם בטבלה וגם כקבוצה, אבל אי אפשר שלא לראות סדק קטן של לחץ שקיים. לא זכור לי כבר הרבה מאוד זמן שריקות בוז מצד האוהדים של מכבי. אומנם זהבי ידע להשתיק אותם בזמן, אבל גם שחקני מכבי תל אביב כבר שכחו את התחושה של שריקות מהיציעים. כשבאר שבע לא מוכנה לוותר ומפגינה עקשנות, היא מעבירה את הלחץ לקרית שלום. סוזה רצה מאוד את הניצחון, הוא רצה את הנקודות כדי שיוכל להמשיך לעבוד בצורה שקטה לקראת המאבקים שנותרו לו, אבל לא בטוח שהוא השיג את השקט הזה.