צעיר עם ניסיון

מאת אורי בר-שביט


אנחנו נמצאים שבועיים בתוך העונה והסיפור החם של הכדורסל הישראלי הוא הפועל גליל עליון. עם תקציב צנוע בהרבה ביחס למכבי רעננה והפועל ירושלים, שמרה הגליל על השלד מהעונה שעברה, ג'ונס-ספר-קוז'יקרו, ועל הצוות המקצועי, ונראה שיש לה סיכוי סביר לקצור השנה פירות עסיסיים. אחרי שלושה מחזורים מובילה הגליל את בית ב' עם טור הפסדים נקי, ניצחון גדול במלחה ומקום ראשון בבית כבר לא נשמע מילה גסה.

באירופה, העניינים יגעים קצת יותר והקבוצה הפסידה את שני משחקיה. בשאלון חזרה גליל מפיגור גדול, אך לא הצליחה להשלים מהפך ובבית, מול לאשקו הסלובנית, נתנה למשחק שכבר היה לה בידיים, לברוח בדקות הסיום.

מאמן הקבוצה ארז אדלשטיין מגלה שביעות רצון מהקבוצה נראית עד כה, אך נשאר גם שתי רגליים על הקרקע.

איך אתה מסכם את הפתיחה שלכם עד כה?

"טרחנו ועבדנו קשה כל הקיץ. למחרת ההפסד למכבי ת"א בחצי גמר הפלייאוף בעונה שעברה, התחלנו להכין את הקבוצה והתוצאות ניכרות בשטח. בליגה שנוצרה השנה, עם 8 קבוצות, אין זמן לטעויות ואי אפשר לדעת מה יהיה. עד עכשיו ניצחנו בבית את גבעת שמואל ואת ראשל"צ והניצחון בירושלים הוא עבורנו בונוס".

איך אתה מסביר את ההפסדים בגביע ספורטה?

"בעניין הזה, אנחנו סובלים מהכנה לא מספקת. לא הצלחנו לנסוע למשחקי מבחן בכמות שרציתי וחסרה לנו האינטנסיביות מול המסות מולם אנחנו משחקים באירופה. במסגרת התקציב המוגבל שהיה לנו, לא יכולתי למצוא סנטר טוב והברירה שהייתה לי היא לקחת סנטר בינוני או פאוור פורוורד טוב. החלטתי להתפשר על פורוורד והבאתי את דמיטריוס, שהוא שחקן מצוין. בליגה שלנו המסות פחות משמעותיות ואתה יכול לראות את צ'ורה במכבי ואת סטויאנוביץ' של רעננה, שאין להם מצ' אפ בליגה. לנו אין את התקציב להחזיק כזה שחקן בשביל אירופה והליגה היא בכל זאת בעדיפות ראשונה עבורנו".

המשחק מול לאשקו היה לכם בידיים. העצירה של למונט ג'ונס פגעה בכם?

"את המשחק הזה הפסדנו אך ורק בהגנה. הבעיה לא הייתה העצירה של למונט כי כבר היו לנו כמה משחקים בהם למונט נעצר, כולל מול מכבי בטורניר "בנדל" וניצחנו בכל זאת. ההתקפה שלנו תיפקדה בסדר גמור, אף אחד לא עצר אותנו. הבעיה הייתה שההגנה שלנו לא הצליחה להתאים את עצמה לסלובנים וגם אני עשיתי שם טעות, כשלא שיתפתי יותר את הצעירים, על מנת להגביר את הלחץ בהגנה".

איפה אתה מרגיש שהתחזקתם לעומת העונה שעברה?

"קודם כל, הצעירים שלנו קיבלו יותר ניסיון. בתוספת שני הליטאים שבאו מהמכללות והתוספת של דמיטריוס, הסגל שלנו עמוק יותר, ויש לנו ספסל, מה שחסר לנו בעונה שעברה. יש לי על הספסל את עידו קוז'יקרו, אלון שטיין ושרון ששון וזה נותן לי הרבה אפשרויות. אנחנו צריכים לשפר את העבודה הקבוצתית ובעיקר את משחק הפנים. אנחנו גם צריכים להיות מודעים יותר לריבאונד".

עידו קוז'קרו עשה פריצה גדולה בעונה שעברה, הירידה שלו לספסל לא תעצור אותו?

"מה פתאום? למה להיעצר? עידו עשה לנו את השינוי בשאלון, כשעצר את גולאש, בירושלים הוא החזיק את קיבו ברבע שעה האחרונה כמעט בלי נקודות. עידו ממשיך להתקדם ואני חושב שזה שהוא עולה כשחקן
שישי רק עוזר לו. בעונה שעברה הדביקו לו לעיתים קרובות עבירות מוקדמות וכשהוא עולה מהספסל יותר קל לו מהבחינה הזו. ההבדל היחידי הוא שבשנה שעברה הוא היה הפתעה והשנה יש יותר לחץ, קבוצות כבר לוקחות אותו בחשבון".

אדלשטיין חושב שאין הצדקה לליגה של 16 קבוצות. לדעתו מדובר בליגת מוות, ומבנה שמונה הקבוצות בבית לא משאיר מקום לטעויות. את הבדלי הרמות בבית שלו, בו משחקות גם הפועל ירושלים ומכבי רעננה, הוא לא מרגיש כל כך ואין עבורו משחקים קלים. גם לא נגד ראשון וחולון שלדעתו ישתפרו בהמשך העונה.

כמאמן צעיר, מה אתה מרגיש שעדיין חסר לך?

"ניסיון תמיד עוזר. למרות שכבר צברתי לא מעט ניסיון, תמיד יש עוד מה ללמוד ולאו דווקא מבחינת ניהול משחק, אלא איך לעבוד מול הנהלות, אוהדים, מדיה ואיך להתמודד עם הלחצים. אני חושב שכבר למדתי הרבה בתחומים האלה, אבל הזמן עוזר. מהבחינה המקצועית, הייתי רוצה שמשחק ההגנה של הקבוצות שלי ישתפר. אני ידוע כמאמן של משחק מעבר והתקפה ואני מקווה שעם הזמן אצליח ללמד את הקבוצות שלי לשחק גם הגנה טובה".

ארז אדלשטיין הוא שם נוסף שמצטרף למסורת של מאמני כדורסל איכותיים בישראל. את המאבק בבעיות התקציב והיכולת להעלות אותם כהסבר (לא אמרנו תירוץ) הוא כבר למד, ובצורה לא אופיינית לאנשי הספורט בישראל, גם להודות בטעויות הוא יודע. נראה שהזמן והשקט שנותנים לו בגליל יעשה רק טוב לשני הצדדים.