חודש מרץ מסמן את תחילת הסוף של העונה הרגילה ב-NBA. האולסטאר עבר, גם הדד-ליין, הגדולות מתחמשות בשחקנים חופשיים, אצל הקטנות כל שבוע שחקן נוסף גומר את העונה. בקרוב יגיע השלב בו המכללות ישתלטו על תשומת הלב של חובבי הכדורסל, בטח בעונה עמוסה בכוכבים פוטנציאליים. בליגה של הגדולים, בינתיים, הסיפור המעניין ביותר, שצפוי להימשך עד לתום העונה הרגילה, קשור למאבקי הפלייאוף במערב.
ב-2008 גולדן סטייט ניצחה 48 משחקים ונותרה מחוץ לפלייאוף. השנה, גולדן סטייט היא אחת מארבע קבוצות הנאבקות על שלושת המקומות האחרונים בפלייאוף, כאשר כרגע הקבוצה עם המאזן הפחות טוב נמצאת בקצב של 47 ניצחונות. כשלוקחים בחשבון שחלק גדול מהיריבות שנותרו לנאבקות איבדו עניין בליגה, הסיכוי לכך שכל הארבע יגיעו בסופו של דבר ל-50 אינו זניח. בואו נראה מה המצב של כל אחת מהארבע במערב ולמי הסיכוי הגבוה ביותר להישאר בחוץ. אגב, חשוב לציין שהפרס של הקבוצה שתישאר בחוץ הוא לבחור 7 מקומות מוקדם יותר בדראפט, וזה פרס לא רע בכלל.
דוראנט הפגיז מול ממפיס, טריפל דאבל לסטפן קרי בגארדן
דני גריינג'ר יחתום בקליפרס, קרון באטלר בת'אנדר
גולדן סטייט ווריורס
מאזן: 23:36
מה נשאר לה: 13 משחקי בית ו-10 משחקי חוץ. 11 משחקים מול קבוצות פלייאוף, כולל שני משחקים מול הספרס ופורטלנד (נגדה שניהם בחוץ) ומשחקי חוץ מול אינדיאנה והקליפרס. משחק בית וחוץ מול דאלאס, משחקי בית מול פיניקס וממפיס.
כושר נוכחי: בינוני. מאז עשרת הניצחונות הרצופים לפני כחודשיים גולדן סטייט נמצאת באזור של 50 אחוזי הצלחה. פציעות של דיוויד לי ואנדרו בוגוט תרמו לקושי להתרומם בחזרה, גם הירידה בכושר הקליעה של שלישיית שחקני החוץ, בעיקר אנדרה איגודלה, הפכה את הווריורס לקבוצה של יום אסל יום בסל. ההנהלה דאגה לחזק את הספסל בשני גארדים מחליפים טובים, בעיקר סטיב בלייק שהגיע לאחרונה, מה שיכול לעזור לעומק ולגיוון של מארק ג'קסון. בכלל, הספסל של הווריורס איכותי במיוחד, זו קבוצה שנבנתה להצלחה בפלייאוף ולא למאבק על כניסה אליו.
שחקן מפתח: איגודלה. שני שחקנים הם באמת חסרי תחליף בקבוצה הזאת (היכולת המרשימה של ג'רמיין אוניל לאחרונה מוציאה את בוגוט מהרשימה הזאת). בזמן שסטף קרי ממשיך להיות גדול מהחיים, איגודלה הוא הברומטר. החשיבות שלו לקבוצה עצומה, מספרי הפלוס/מינוס שלו הם הגבוהים בליגה והחמישייה איתו הרבה יותר טובה מאותה חמישייה עם האריסון בארנס. הוא שומר הפרימטר היחיד בקבוצה ובעזרתו ההגנה של הווריורס היא מהטובות בליגה ב-2014. אבל ההתקפה בתקופה הזאת נמצאת במקום רע באמצע, לא מעט בגלל שהוא ירד מ-2 שלשות למשחק ב-50 אחוזים בנובמבר ל-0.4 ב-14 אחוזים (!) בפברואר. אם איגודלה ימצא מחדש את היד מבחוץ גולדן סטייט תשייט קדימה.
סיכויי העפלה: גבוהים. גולדן סטייט היא בקלות הקבוצה המוכשרת והעמוקה מבין ארבע הנאבקות, קבוצה שבסדרה נתונה יכולה להדיח גם את אחת מהגדולות במערב. גם הלו"ז שלה הוא מהיותר נוחים שנשארו, כולל לא מעט משחקי בית קלים. הסיבה שהסיכויים לא גבוהים מאוד היא שעדיין מדובר בחבורת השחקנים הכי מועדת לפציעה שמסתובבת בליגה. אם הם יישארו בריאים הם יהיו בפלייאוף, כדאי לקוות שזה יהיה המצב כי הפלייאוף צריך את הווריורס.
דאלאס מאבריקס
מאזן: 24:36
מה נשאר לה: 12 משחקי בית ו-10 משחקי חוץ, 12 משחקים מול קבוצות פלייאוף, כולל שניים מול OKC, סן אנטוניו והקליפרס ואחד מול אינדיאנה ופורטלנד. משחק בית וחוץ מול גולדן סטייט, שני המשחקים האחרונים בעונה הרגילה הם מול פיניקס בבית וממפיס בחוץ.
כושר נוכחי: מצוין. דאלאס סיימה מסע למזרח והשיגה בו בעיקר ניצחונות, כולל אחד יוקרתי באינדיאנה. ריק קרלייל מצא את הרוטציה שעובדת עבורו, עם השיפור של וינס קרטר והחזרה לעניינים של דווין האריס גם הספסל נראה טוב לאחרונה. ההתקפה לאורך כל העונה הייתה מהטובות בליגה, בפברואר היא כבר מדורגת שנייה (אחרי הקליפרס) עם 113.6 נקודות ל-100 פוזשנים. ההגנה הייתה החוליה החלשה, אבל גם היא השתפרה בחודש האחרון והפכה מחלשה לממוצעת. אולי זה קשור ליריבות הנוחות, אולי לשיפור התיאום בין השחקנים המנוסים ואולי לחזרה של האריס מהפציעה והחזרה של סם דלמבר לחמישייה, מדובר בגארד ובסנטר ההגנתיים הטובים יותר שיש לקרלייל.
שחקן מפתח: מונטה אליס. בעיקר בגלל שדירק נוביצקי נראה כל כך יציב שהדבר היחיד שיכול לשנות את התפוקה שלו זו פציעה. גם חוסה קלדרון ושון מריון נותנים בדיוק מה שמצפים מהם ובעמדת הסנטר יש לקרלייל שלושה שחקנים די שווים ביכולת. אליס השתלב טוב מהצפוי כמספר 2 של דירק, הנוכחות של שחקנים יעילים כל כך לידו מאפשרת ליתרונות שלו להפוך לחשובים יותר מהחסרונות. מעט שחקנים יכולים להגיע לטבעת ביעילות כמוהו. אבל חוסר היציבות שלו בא לידי ביטוי באחוזים משתנים כל חודש, אם פתאום הוא ייקלע לתקופה רעה במיוחד בקליעה משחק ההתקפה של דאלאס יהפוך לפחות אפקטיבי.
סיכויי העפלה: גבוהים מאוד. הלו"ז נוח, הכושר טוב, המאמן והכוכב הם מהמנוסים שיש ל-NBA להציע, הסגל רחב ובריא והרוטציה עובדת. מבחינת דאלאס הפלייאוף יכול להתחיל מחר. רק פציעה של נוביצקי (בכל זאת מתקרב לגיל 36 ובעונה שעברה עבר פציעה משמעותית) ואולי גם אליס אמורה להפריע. אם האחרות ינצחו בקצב גבוה מאוד גם החולשה ההגנתית יכולה להוות מכשול, אבל כרגע דאלאס נראית כמו אחת המניות בטוחות בליגה.
פיניקס סאנס
מאזן: 24:34
מה נשאר לה: 10 משחקי בית ו-14 משחקי חוץ. 15 משחקים מול קבוצות פלייאוף, כולל שלושה מול הקליפרס, שני משחקי בית מול OKC ומשחקי חוץ בסן אנטוניו ופורטלנד. משחקי חוץ מול גולדן סטייט ודאלאס, משחק בית מול ממפיס (שני האחרונים בשבוע האחרון של העונה).
כושר נוכחי: תלוי מתי שואלים. מאז הפציעה של אריק בלדסו פיניקס היא קבוצה של עליות וירידות משמעותיות, השבוע האחרון עמד בסימן ירידה אך לפניו הייתה תקופה טובה. חוסר היציבות טבעי לקבוצה צעירה שלא הייתה אמורה להיות במקום הזה, בטח אחרי פציעה של אחד משני שחקני המפתח. גם ברמה האישית יש לא מעט עליות וירידות של שחקנים כמו ג'רלד גרין, צ'אנינג פריי והתאומים מוריס, אבל בדרך כלל הם מוצאים את האיזון כך שביום נתון לפחות שניים מהם מופיעים. עמדת הסנטר הפכה לבעייתית עם הנסיגה ביכולת של מיילס פלאמלי, פיניקס בחרה לא להתחזק שם בדד-ליין, בין היתר כי העתיד עדיין חשוב לה יותר מההווה.
שחקן מפתח: גוראן דראגיץ'. בימים האחרונים הקרסול שלו עושה בעיות וזה לא משהו שפיניקס יכולה להרשות לעצמה. כדאי לזכור שהמעמד הנוכחי של דראגיץ' חדש עבורו, הוא והגוף שלו לא רגילים ל-35 דקות ו-22 נקודות למשחק כפי שהוא מספק מאז הפציעה של בלדסו. הוא גם מגיע אחרי קיץ עמוס עם הנבחרת, כך שיכול להיות שהגוף שלו יתקשה לסחוב עד לסוף העונה הרגילה. בלדסו צפוי לחזור בהמשך, אבל קשה להאמין שיספיק להיכנס לכושר שהיה בו לפני הפציעה.
סיכויי העפלה: הנמוכים יותר מבין הארבע. התלות העצומה בדראגיץ' שלא בטוח מה מצבו הבריאותי, הסגל והמאמן הצעירים, הלו"ז הקשה והחולשה בעמדת הסנטר הופכים את פיניקס לקבוצה שיהיה לה קשה לשמור על קצב של 60 אחוזי הצלחה שכנראה הכרחי להעפלה. אך הסיבה המרכזית לכך היא שפיניקס היא הקבוצה שהכי פחות זקוקה להעפלה לפלייאוף השנה, גם מקום תשיעי עם 45 ניצחונות ישאירו תחושה נהדרת לקראת העתיד. מצד שני, פיניקס הפתיעה אותנו ואת עצמה מספיק פעמים השנה.
ממפיס גריזליס
מאזן: 25:32
מה נשאר לה: 10 משחקי בית ו-15 משחקי חוץ. לו"ז צפוף עם שש פעמים בק-טו-בק. 13 משחקים מול קבוצות פלייאוף, כולל שני משחקים מול מיאמי ואחד מול אינדיאנה (בית), סן אנטוניו ופורטלנד (שניהם חוץ). משחקי חוץ מול גולדן סטייט ופיניקס, משחק בית מול דאלאס (שני האחרונים הם גם שני המשחקים האחרונים שלה בעונה).
כושר נוכחי: טוב. ממפיס נרגעה קצת בפברואר אחרי ינואר מצוין, אבל סיבה מרכזית לכך הייתה פציעה של מייק קונלי שבינתיים חזר. קורטני לי השתלב נהדר בחמישייה והפך את רוטציית שחקני הכנף של דייב ג'וארגר להרבה פחות בעייתית (למרות ההתעקשות שלו להמשיך ולפתוח עם טיישון פרינס), ההגנה האיכותית מהעונה שעברה חזרה לעצמה וזאק רנדולף מצא מחדש את היד מחצי מרחק והוא קטלני השנה בצד ימין של הפרקט. מה שמשאיר אותנו עם תעלומה אחת:
שחקן מפתח: מארק גאסול. מאז שחזר מפציעה באמצע ינואר הוא הזכיר למה הוא שחקן ההגנה של העונה המכהן, ממפיס בתקופה הזו היא קבוצת ההגנה הטובה בליגה. הבעיה היא שבתקופה הזו ההתקפה של הגריזליס מדורגת רביעית מהסוף. גאסול לא מצליח לשחזר את הדומיננטיות ההתקפית שלו מהתקופה שלפני הפציעה, גם בכל הקשור לקליעה וגם בכל הקשור לניהול משחק ההתקפה. אם ממפיס רוצה להגיע לפלייאוף וגם להטריד את אחת הגדולות בסיבוב הראשון, היא זקוקה לגאסול קרוב יותר לשיא.
סיכויי העפלה: סבירים. מאחר ששלוש מהארבע ייכנסו, פיינליסטית המערב מהעונה שעברה בהחלט יכולה להשתחל לפוסט סיזן. היא יותר רוצה ויותר צריכה את זה מפיניקס, אם תשמור על ההגנה מהחודש וחצי האחרונים זה אמור להספיק. הלו"ז שלה הוא הקשה ביותר והיא מתחילה מעמדת נחיתות קטנה, אבל הניסיון והאיכות של גאסול, קונלי ורנדולף יחד עם השדרוג בשחקני הכנף אמורים לחפות על כך.
