פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        4-4-2: אלי נגד העולם

        גוטמן הבין שקונצנזוס וניסיון לרצות את כולם לא יובילו אותו לשום מקום בנבחרת, אז הוא יזם סערה וחזר להיות גוטמן של פעם. 4-4-2 על מאבקי השליטה עם אבי לוזון, קרבות ההישרדות בליגת העל והאתגר של ברק יצחקי

        4-4-2: אלי נגד העולם
        צילום: קובי אליהו, עריכת וידאו: מיכאל ברגמן

        4-4-2: כל הכתבות במדור

        איציק יצחקי ואופיר סער על האויבים החדשים של גוטמן

        ברק יצחקי קרע את הרצועה הצולבת וגמר את העונה

        4: הישרדות VIP

        סדרת הקרבות של השנה יוצאת לדרך. בפינה הימנית, היישר מחיפה, חמוש בחליפת ספורט כחולה-לבנה של אדידס, אלי "אני רוצה לראות נבחרת נחושה" גוטמן. ובפינה השמאלית, היישר מכל מקום, אבי לוזון, משה דמאיו, פרשנים, עיתונאים ואוהדים. קמפיין מוקדמות היורו ייפתח רשמית בעוד למעלה מחצי שנה, אבל למי אכפת? האקשן התחיל כבר עכשיו. הרי נבחרת ישראל חייבת לספק עניין ודרמה, אז למה לשבור מסורת? גוטמן פתח את הקדנציה השנייה שלו כמאמן נבחרת עם סערה. צוות מקצועי חדש, מיני מהפכה בסגל, חילוקי דעות מתוקשרים עם הבוס, אש ותמרות עשן. גוטמן של פעם שוב איתנו. ותודו שהתגעגעתם.

        האמירה של גוטמן ברורה: אני בעל הבית ודברים יקרו כאן בדרך שלי. לקח לו קמפיין שלם להבין את הפרינציפ: א) מדובר בתפקיד הכי כפוי טובה בכדורגל הישראלי. ב) גם אם תשחק אותה נחמד ותנסה לרצות את אבי לוזון ו/או יוסי בניון ו/או הפרשנים ודעת הקהל, לא תוכל לעולם לענות על הציפיות. ג) בהיעדר הגרלה יוצאת דופן, לטוב ולרע, ישראל שווה מקום שלישי. בקמפיין הקודם גוטמן ניסה לרצות את כולם, ויתר על עקרונותיו והדרך שלו והפלא ופלא, נפל באותם מקומות בהם נפלו קודמיו והשיג פחות או יותר את אותן תוצאות. המסקנה שלו: אם נגזר עליך להיות הרשע, עדיף להיות רע ולא סמרטוט. אם למות כמו כלב, אז לפחות שהטלוויזיה תהיה טלוויזיה.

        גוטמן רוצה לשנות קו מקצועי ותדמיתי, קודם כל ללכת בדרך שלו ואם אפשר תוך כדי התהליך להעביר מסר של שליטה, מה טוב. בואו נחזור כמה חודשים אחורה. הליך הבחירה הקלוקל של מאמן נבחרת לקמפיין מוקדמות היורו שם את גוטמן ללעג. רשימת המועמדים שלצידו כללה מאמנים ללא רקורד מוכח, כלי תקשורת בכירים ניסו להריץ מועמדים מטעם, ועדת איתור קמה ופוזרה ולוזון ישב בצד סביב המנגל המטאפורי, חייך, נהנה מכל הכאוס מסביבו עד שהחליט לשים לו סוף והודיע על הבחירה בגוטמן. באותם ימים קשה היה שלא לצעוק: "ברירת מחדל". עכשיו הגיעה התשובה. כדי להחזיר את כבודו, כדי לשפר את סיכויי ההצלחה וכדי להיזכר כמי שעשה משהו שונה, גוטמן זנח את תדמית הקונצנזוס וחזר לתפקיד האנטגוניסט שאפיין אותו פרה עידן הפועל תל אביב.

        ההחלטה הלא פופולארית הראשונה התקבלה בעניין שלושת כוכבי העל: בניון, אוואט ובן חיים. הקפטן חזר לאחרונה מפציעה במפשעה, השוער רשם רק ארבע הופעות ליגה העונה והבלם לא שיחק כחודשיים. אפשר למצוא באי זימונם הצדקה מקצועית הגיונית לכאורה, אבל אסור לשכוח שבסך הכול מדובר במשחק ידידות. כך שההחלטה הקשה עדיין לפניו וגוטמן יודע היטב שכל עוד השלושה יהיו בכושר משחק סביר, סוגיית זימונם תרחף מעל ראשו. לכן, אם הוא לא בונה עליהם או חושב שהנבחרת צריכה משהו אחר, מוטב שיבהיר את המצב כבר עכשיו. הזימונים של אחמד עאבד ובן שהר וההתעלמות מאלמוג כהן הם רק יריית הפתיחה. המהפכה כבר כאן. גוטמן רוצה סגל בצלמו ובמקביל, הוא גם בוחן גבולות ואין דרך אחרת לתאר את החלפת הצוות המקצועי והניסיון להחליף את הצוות המסייע. לוזון, בתגובה, הקריב את הדוברת מיכל גרונדלנד, אבל מתח קו בכל הקשור למנהל ישראל שצוצינסקי וגם טרח להבהיר את עמדתו בעניין בניון. כי גוטמן אולי חזר לעצמו, אבל לוזון תמיד נשאר אותו לוזון ישן וטוב. בעד מי אתם?

        אלי גוטמן מאמן נבחרת ישראל (ברני ארדוב)
        אם למות כמו כלב, אז לפחות שהטלוויזיה תהיה טלוויזיה. גוטמן (צילום: ברני ארדוב)

        4: אי המתים

        המחזור האחרון בפלייאוף התחתון בעונה שעברה היה מהמותחים והמסקרנים שידע הכדורגל הישראלי. שש קבוצות, שלושה מפגשים ישירים, נכרטיס אחד ללאומית. בסיטואציה מסוימת, יכולנו לקבל את היורדת עם אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר בהיסטוריה. זה לא קרה. הדרמה נמנעה בגלל התבוסה הביתית של מכבי נתניה להפועל באר שבע (3:0) שייתרה את המתרחש במגרשים האחרים. מאז באר שבע שועטת בצמרת, את נתניה נפגוש שוב בעונה הבאה וכל הפרצופים בתחתית, למעט הפועל עכו, התחלפו. המודל הנוכחי, נאמר בעדינות, פחות מרשים.

        מבט השוואתי אל המצב בטבלה לאחר המחזור ה-23 אשתקד מספר את הסיפור. לכל הקבוצות מהמקום השמיני ומטה היו בעונה שעברה יותר נקודות ממה שהשיגו המקבילות העונה, כאשר ההפרש הממוצע עומד על 2.7 נקודות. אחוזי ההצלחה של קבוצות החלק התחתון העונה נמוכים מאוד ומעידים גם על חולשתן וגם על הרמה הירודה העונה בליגה הנשלטת על ידי שתי המוליכות. לקבוצות הפלייאוף התחתון נותרו בקופה 30 נקודות ואם לוקחים בחשבון את אחוזי ההצלחה וההבדלים ברמה, הרי שאם נתניה ירדה בעונה שעברה עם 35 נקודות, אפשר בהערכה גסה לקבוע שהרף השנה יעמוד על 32-33 בלבד.

        המשמעות ברורה: רק רצף שלילי יוצא דופן אמור לגרור לקלחת את הפועל חיפה ובית"ר ירושלים. כך שהמאבק אמור להתמקד בחמש האחרונות בלבד. מי הטובה ביניהן? בטבלה הפנימית של החמש, עכו מוליכה. היתרון הגדול של יובל נעים ושחקניו הוא הניסיון והיכולת לבוא במוכנות שיא למשחקי העונה בתחתית. ובפלייאוף התחתון, כידוע, יש כאלה מדי שבוע. גם העונה שעברה הוכיחה שהפלייאוף הוא משחק של עצבים (מי שוב אמר יובל נעים?), טקטיקה (40 אחוז ממשחקי הפלייאוף אשתקד לא הוכרעו), כדורגל מכוער ובעיקר מומנטום. בינתיים, בני יהודה, עם שישה משחקים רצופים ללא הפסד, נראית במומנטום הטוב ביותר, אבל שלושת מחזורי ההכרעה יהיו קריטיים גם בנושא המיקום שקובע את סדר המשחקים. לפרטים בנושא מומנטום שלילי וסדר משחקים רע אפשר לפנות לטל בנין.

        עד הפלייאוף נותרו שני מפגשים ישירים בין החמש ובשניהם תהיה מעורבת הפועל ניר רמת השרון. לא רק שנועלת הטבלה היא הקבוצה החלשה בתחתית מבחינת חומר שחקנים, היא גם היורדת המועדפת על האוהד האובייקטיבי שרואה בה חברה מיותרת בליגת העל. הרי בינינו, עם מתקן עלוב, ניהול הזוי, קהל שלא באמת קיים ופרשת הימורים לכאורה, מי בכלל יתגעגע לרמת השרון אם תרד? הטבלה רק מחזקת את האפשרות הזו. אם רמת השרון לא תצבור נקודות משמעותיות במשחקי החוץ מול בני יהודה ומכבי פתח תקוה (ולאחר מכן במשחק הביתי מול מכבי חיפה), היא תהפוך לחברה מיותרת מאוד גם בפלייאוף התחתון. מה לגבי השאר? רעננה תצטרך לעשות במפגשים הישירים בפלייאוף הרבה יותר ממה שעשתה בעונה הסדירה.

        התחזית לשבת: בני יהודה תעלה מעל הקו האדום לראשונה מאז המחזור החמישי. תחזית להמשך: היא לא תרד מתחתיו שוב.

        שימו לב: ברמת השרון יש כבר מי שעוסק במכירת הנכס היחיד שיש למועדון, בן רייכרט. במידה מסוימת זה מתקרב לשלב הרמת הידיים.

        מגן הפועל ניר רמת השרון אורי שטרית שומר על קשר בני יהודה אמיר עגייב (מגד גוזני)
        המפגש בשבת יכול לחרוץ את גורל רמת השרון. שטרית מול עגייב (צילום: מגד גוזני)

        2: השורד האחרון

        הפציעה הקשה של ברק יצחקי הייתה הסיפור הגדול ממשחקה של מכבי תל אביב בבאזל וכשזה קורה לספורטאי בפעם השנייה תוך כמה שנים, מדובר כבר בטרגדיה ספורטיבית. בשיא כושרו, אחרי המעבר למכבי תל אביב וההצגות באירופה מול אולימפיאקוס, יצחקי קרע את הרצועה הצולבת במחזור הראשון של עונת 2010/11 ונעדר שמונה חודשים מהמגרשים. אלא שתהליך השיקום היה ארוך יותר ורק אחרי עונה בינונית תחת מוטי איוניר וניר לוין וגלות בקפריסין, יצחקי באמת חזר. השתחרר מסטיגמת הבליין, עמד לחזור לסגל הנבחרת ובעיקר מצא את מקומו במכבי תל אביב. אקס פקטור על המגרש, מנהיג שקט בחדר ההלבשה.

        את תגובות שחקני וראשי האלופה לפציעה אי אפשר לזייף. "כעת המחשבה היא על איך להרים את המורל של יצחקי שהוא חשוב מאוד עבורנו ויש לו השפעה על הקבוצה", אמר ג'ורדי קרויף. הוא התייחס למה שקורה על המגרש ומחוצה לו. על המגרש, יצחקי כבש העונה 11 שערים בכל המסגרות ובכל פעם שהוא הבקיע, הקבוצה ניצחה. בחדר ההלבשה, ההשפעה החברתית שלו מכרעת. מכבי תל אביב כואבת, אבל מקצועית היא תתאושש. בסגל הנוכחי יש לה מספיק שחקני התקפה שימלאו את החסר ובקיץ ינחיתו עוד חיזוק לחלק הקדמי לקראת הקמפיין האירופי. יצחקי יחזור רק במהלך העונה הבאה. הוא יהיה בן 30 וימצא את עצמו ככל הנראה בתחרות קשה יותר מהשנה. כמה זמן ייקח הפעם השיקום?

        שחקן מכבי תל אביב ברק יצחקי (אתר רשמי , עמוד הפייסבוק של מכבי תל אביב)
        מכבי תל אביב כואבת, אבל מקצועית היא תתאושש. יצחקי (צילום: דף הפייסבוק של מכבי תל אביב)