לפני כחודש וחצי, שמו של ג'רמי מייפילד שוב עלה לכותרות בארצות הברית, וכפי שקרה פחות או יותר בכל פעם בעשור האחרון, זה קרה בהקשרים שליליים: נהג הנאסקאר הורשע באחזקת רכוש גנוב וקריסטל מת', ובשבע האשמות בסך הכל שהוגשו אחרי חיפוש בביתו למעלה משנתיים קודם לכן. שלא בפעם הראשונה בחייו, שילוב של מזל מסוים עם ערפל כללי והיעדר ראיות חותכות הציל את ג'רמי מייפילד: הפעם היה זה מוות בתאונת אופנוע של עד מרכזי בפרשה במהלך מרדף משטרתי, שגרם לכך שהנהג המפורסם לא ייכנס לכלא ובמקום זאת ירצה תקופת מבחן צנועה של 18 חודשים (בנוסף לפיצויים בני 88 אלף דולר).
"זה היה קשה", אמר נהג המירוצים עם יציאתו מבית המשפט בצפון קרוליינה. "זה משהו שריחף מעלי הרבה זמן ולא הייתי מסוגל להמשיך הלאה עם חיי. זה דבר חשוב מאוד - להמשיך הלאה, לשים את זה מאחורי - ואני כבר מחכה לפתוח דף חדש. אני לא בטוח מה אעשה עכשיו. במובן מסוים אני עדיין רוצה להתחרות. אני אוהב מירוצים. זה מה שאני אוהב לעשות וזה מה שאני רוצה לעשות".
בעולם מושלם, הדף החדש הזה שג'רמי מייפילד מדבר עליו יכלול סגירת מעגל, חזרה מרגשת למסלולי הנאסקאר בגיל 44; בעולם המציאותי הזה שלנו, הדף החדש הזה שג'רמי מייפילד מדבר עליו עלול להזכיר מאוד את כל הדפים הקודמים שהרכיבו את הקריירה הלא פשוטה שלו.
***
מאופני BMX ומירוצי קרטינג, עבר בגיל 19 ג'רמי מייפילד לדבר האמיתי והחל להתחרות במכוניות של ממש, תוך שהוא מפלס את דרכו מעלה, ממנקה רצפות, ליצרן, לנהג. ב-1993 נבחר לרוקי השנה של סבב ה-ARCA, ב-1994 התחרה 20 פעמים בסבב ה'ספרינט קאפ' של נאסקאר, וב-1997 הרוויח, לראשונה בקריירה, למעלה ממיליון דולר בשנה - נתון עליו יחזור עשר פעמים ברציפות, בערך באותה תדירות בה החליף קבוצות וספונסרים. ואז, ביוני 1998, פרץ הישר למרכז הבמה כשסיים ראשון במירוץ בפוקנו, לפני הסופרסטאר של הענף ג'ף גורדון, במה שתתברר כשנה המוצלחת ביותר בקריירה שלו - שנה אותה סיים במקום השביעי הכולל בדירוג הנהגים. "רקע הצווארון הכחול הופך אותו, לדעת חובבי נאסקאר רבים, לניגוד המושלם לג'ף גורדון", נכתב חודשיים קודם לכן ב'ספורטס אילוסטרייטד'. הרקע המדובר היה טמוע עמוק בדרום, אותו דרום שהפך את ענף הנאסקאר לספורט השני הכי פופולרי בארצות הברית אחרי הפוטבול, ולרבים לא רק היה קל להזדהות עם מייפילד, כי אם גם להאמין שבניגוד לגורדון, שהגיע מקליפורניה, מייפילד מייצג משהו עמוק יותר.
ואילו, אמונה לחוד ומציאות לחוד. על אף ניצחון על דייל ארנהארט האגדי (שוב בפוקונו) ב-2000, לא הצליח מייפילד להרכיב עונה אחת מוצלחת במיוחד, ולמעשה, ברזומה שלו שנתיים בלבד בהן סיים בעשרת המקומות הראשונים בדירוג הכללי: 1997, כפי שכבר אמרנו, ו-2005.
צפו בניצחון הדרמטי במיוחד של מייפילד על ארנהארט ב-2000 (המהפך מתרחש בערך ב-2:25)
מייפילד המשיך להחליף קבוצות כמו גלגלים. אופיו הלא ממש נינוח והדעתן הקשה עליו להישאר במקום אחד זמן רב, ועזיבתו את קבוצת אוורנהם ב-2006 סימנה סוג של סוף. "הטרגדיה של מייפילד היא שהוא מעולם לא היה צעיר מספיק או טוב מספיק (למרות שכמעט כולם בנאסקאר מסכימים שהוא טוב מאוד) לאף בעל קבוצה כדי להשאיר אותו בצל האישיות השוחקת שלו", נכתב עליו לפני מספר שנים בסוכנות הידיעות AP. לקראת סוף העשור הקודם הבין שאם אתה לא יכול לגרום לבעלי קבוצות לאהוב אותך מוטב להצטרף אליהם, ובינואר 2009 הכריז שיתחרה בסבב הספרינט קאפ היוקרתי בקבוצה עצמאית אותה הקים. "זה יהיה סיפור נפלא לעקוב אחריו ב-2009", אמר ראש הנאסקאר, בריאן פרנס, שם שיוזכר עוד מספר פעמים בכתבה שלנו, על ההחלטה של מייפילד החלטה שתתואר ב-ESPN כ"התאבדות כלכלית".
בפברואר 2009 הושעה איש צוות של מייפילד בשם פול צ'ודורה לאחר שכשל בבדיקת סמים שגרתית, והנהג הצהיר באופן חד-משמעי כי "אנחנו מכבדים את חוקי הסמים של נאסקאר משום שהם הופכים את הענף לחזק יותר". מייפילד הוסיף והדגיש כי אם פול צ'ודורה לא יעבור את תכנית הגמילה המתבקשת של נאסקאר, לא ישוב להיות חלק מהקבוצה שלו.
ואתם בטח מנחשים מה קורה עכשיו.
***
בקבוצתו החדשה הצליח להעפיל לחמישה מירוצים בסבב הספרינט קאפ, לפני שהרגע המכונן בקריירה של ג'רמי מייפילד הגיע בדמות סערה שטלטלה ענף שלם. זה קרה ב-9 במאי, 2009, כשראשי הנאסקאר בחרו להשעות אותו על שימוש בחומרים אסורים. בכך נכנס לספרי היסטוריה מפוקפקים למדי, כנהג הראשון שמושעה עד הודעה חדשה תחת חוקי הסמים החדשים של הענף (שדרשו בדיקות קבועות לאורך השנה, בניגוד לשנים עברו). מייפילד טען כי כל שלקח היה תרופה בעלת מרשם, ששילובה עם תרופה נוגדת שפעת הביא לתוצאות החריגות. "בשנותי הרבות מעולם לא ראיתי תוצאות כאלה משילוב של תרופות שמקבלים בבית מרקחת", אמר דוקטור דייויד בלאק, האחראי מטעם נאסקאר למלחמה בסמים בענף.
"ביום שבת אחר הצהריים ג'רמי מייפילד לפתע החליף את מעמד גיבור-הפולק שלו כדי לעמוד כתף אל כתף לצד מני רמירז ואלכס רודריגז כמשתמשי הסמים היודעים ביותר לשמצה בעולם", נכתב ב-ESPN. "אנחנו לא יודעים מה מייפילד לקח. בסופו של דבר, זה לא באמת משנה. אם הענף מחליט שמישהו עיכל חומר אסור שישפיע על היכולת שלו לנהוג במפלצת של 1.5 טון, במהירות של 300 קמ"ש, לא משנה באיזה אופן, הוא לא צריך להיות על המסלול. אף פעם. אפס סובלנות".
והדברים הללו הגיעו לפני שהתברר ב-9 ביוני כי החומר האסור שנמצא בגופו של ג'רמי מייפילד היה קריסטל מת' - אחד הסמים המסוכנים ביותר בארצות הברית, וזה שכמובן העלה את וולטר ווייט לגדולה. "החדשות הללו מדהימות ומאכזבות בו בזמן", נכתב באתר Examiner. "מעט מאוד אנשים, אם בכלל, היו מנחשים שמייפילד יהיה הנהג הראשון שייכשל בבדיקת סמים תחת השיטה החדשה. הוא נהג ותיק בן 39 שעבר עליות ומורדות וכל דבר שנהג יכול לעבור, אבל להיכשל בבדיקת סמים זה ממש בלתי צפוי. הוא יודע מספיק כדי לא לסכן את הכל".
***
בדיעבד, מתברר כי מייפילד לא ממש ידע, כי חודש לאחר מכן הוא התבקש לעבור בדיקת סמים נוספת והחל במשימת התחמקות שלא ממש צלחה או הוסיפה לו כבוד. בשעה 13:18 התבשר כי עליו להיות במרכז מסוים תוך שעתיים. בחלוף מספר שעות הודיע כי לא יוכל לעמוד בדדליין. ב-15:45 צלצל למשרד אליו אמור היה להגיע ואמר שטעה בדרך. לטענתו, ניסה להתקשר למעבדה מספר פעמים נוספות עד 17:30 אך לא קיבל תשובה, ובסופו של דבר, עורך דינו החליט לשלוח אותו למעבדה עצמאית. בכירי הנאסקאר שלחו את מייפילד הביתה, ואמרו שיגיעו אליו כדי לערוך את הבדיקה. זה קרה ב-19:20, אולם ג'רמי מייפילד לא הכניס את הבודקים לביתו עד 19:30, ולא סיפק להם בדיקת שתן עד 20:20. "אי אפשר להכחיש שהוא משך את הבדיקה הזאת למשך שבע שעות. כמות התירוצים ונסיונות העיכוב שלו היו מגוחכים", אמר אחד מהם.
ושוב, התוצאות חזרו חיוביות: בשתנו של ג'רמי מייפילד נמצאו שרידי מתאמפטמין, מה שרק הפך את הנהג הפופולרי בדימוס לעצבני יותר. לטענתו, בבדיקה העצמאית שערך התוצאות חזרו שליליות. רופא מפלורידה אמר שאם מייפילד באמת השתמש בכמויות המת' שנמצאו על פי נאסקאר בבדיקותיו הוא אמור היה להיות מת או מכור, וג'רמי מייפילד היה הרבה דברים באותם ימים. מת או מכור - לא (כמעט בלתי אפשר יהיה להסתיר התמכרות למת' בכל תחום חיים שדורש מהאדם להתסתובב בפומבי על בסיס קבוע). מייפילד טען שנאסקאר מנסה להגן על ספונסר (התרופה בה טען שהשתמש שייכת לחברת קלריטין, שהיתה הספונסרית של נהג בשם קארל אדוארדס), והטיל ספק בכל מילה שיצאה לראשי הנאסקאר או דוקטור דייויד בלאק מהפה בנחישות שבדרך כלל לא מאפיינת קורבנות. "אני לא סומך על שום דבר שנאסקאר עושה או שדייויד בלאק עושה, ולעולם לא אסמוך עליהם", אמר. "אתם יודעים מה מחליא אותי? שיש אנשים כמו דוקטור בלאק, שהוא לא באמת דוקטור, שאומרים לי להיות בשקט והכל יהיה בסדר. בולשיט. אני מסומן. הייתם מתקשרים לטוקסיקולוג אם אתם על תרופות? למה הוא סמכות להגיד מה מותר ואסור לקחת? דוקטור בלאק הוא לא רופא".
לאחר שסיים להצליף ברופא שכן או לא באמת רופא, עבר מייפילד לאיש החזק בענף, בריאן פרנס, שהשעה אותו, וסיפק ציטוט שבמקרים אחרים מוביל היה ישירות לתביעת דיבה. "שבריאן פרנס ידבר על מדיניות אפקטיבית של לחימה בסמים זה כמו שאל קאפון ידבר על מדיניות אפקטיבית של לחימה בפשע", אמר. "נאסקאר מנסה להעביר לנהגים אחרים מסר דרכי. להפחיד אותם. המסר היה - כדאי שתתיישרו, בלי באמת לעביר אותם את מה שמעבירים אותי".
וזה לא כאילו לא היו למייפילד תומכים, בעיקר בשל האי-סדר ששרר אז בענף. ראש ארגון המלחמה בסמים בארצות הברית בכבודו ובעצמו, טראוויס טייגרט, אמר שהמקרה של מייפילד ישמש כ"ראיה ראשונה למה שיכול להשתבש כהוגן כשאין לך תכנית אפקטיבית. הנהגים הנקיים צריכים לצאת מהכלים, כי או שיש לך נהג מסומם שיצא בזול בגלל פיקוח רע, או שיש לך נהג נקי שהואשם לשווא. כך או כך, אני הייתי מפחד פחד מוות אם הייתי נהג". התכנית האפקטיבית שטייגרט דיבר עליה היתה אחת מנקודות החולשה הבולטות של הנאסקאר בקייס נגד מייפילד: בניגוד לאיגוד האתלטיקה האמריקאי, למשל, לנאסקאר לא היה גוף חיצוני שפיקח על כל נושא הסמים. הכל נעשה בפנים. תוסיפו לכך את העובדה שעל פי עדויות, הנהגים המתחרים לא קיבלו רשימות ברורות של אילו חומרים הם בדיוק חומרים אסורים, וקיבלתם שלל חורים פוטנציאליים בעלילות, תחומים אפורים בהם ניתן לנהל ענף שלם. גארי וודלר, שעובד בגוף הלחימה בסמים העולמי, אמר ל'יאהו': "זה בלתי מובן. אני לא מסוגל לדמיין מצב בו אתלט עובר בדיקת סמים ולא יודע באילו חומרים מותר לו להשתמש ובאילו לא. זה לא הגיוני. כל התכנית הזאת לא יכולה לעבוד ללא רשימה".
מייפילד המשיך להרעיד את הענף ששלשל לכיסיו הנפוחים למעלה מ-35 מיליון דולר לאורך הקריירה, וטען שהעובדה שלנאסקאר אין איגוד, בניגוד לליגות הבייסבול, הפוטבול והכדורגל, גם כן בעייתית: "שם יש אנשים שדואגים להם. הם לא עוברים את מה שאנחנו עוברים. כאן? עושים מה שנאסקאר אומרת".
בעיה בלתי צפויה הגיעה מאימו החורגת ליסה, שטענה כי ראתה את ג'רמי משתמש בקריסטל מת' לא פחות מ-30 פעמים מאז 1998 (כולל לפני מירוצים). משתמש ומבשל, לטענתה, עד אשר חומרי הבישול נעשו יקרים מדי. "עכשיו הם מנסים לגרום לזונה השקרנית הזאת להמציא עלי שקרים, מישהי שאני מובך שיש לה את אותו שם משפחה כמו שלי", אמר מייפילד הכעוס ל-ESPN. "היא עשתה הכל כדי להוציא ממני כסף. אני לא אעזור לה, אז כנראה שהיא מצאה דרך להשיג כסף מנאסקאר ונתנה להם תצהיר מלא בשקרים". למעשה, מייפילד כל כך שכעס עד שהחליט לתבוע את אימו החורגת על מעורבתה בהתאבדות אביו. "היא זונה. היא ירתה והרגה את אבא שלי", אמר.
בתביעה המהותית יותר, נגד מעסיקיו לשעבר, ניצח מייפילד, ובגדול. ב-24 ביולי, 2009, הפך שופט פדרלי את ההחלטה של נאסקאר, בטענה כי האפשרות לבדיקה חיובית שגויה "די גדול" לאור הראיות השונות. היו בתקשורת האמריקאית שייחסו חשיבות רבה להחלטה, וקשה להאשים אותם: מדובר היה בחתיכת תקדים שאילץ את אחד מגופי הספורט הגדולים בתבל להתיישר למציאות חדשה, ועד שהתתיישרות הזו תגיע, הרי שכל נהג אחר יוכל לתבוע את נאסקאר אם יימצא אשם בבדיקת סמים - ולנצח. לפני ואחרי התביעה המדוברת, סירב מייפילד להצעה של נאסקאר שאמורה היתה לסלול את דרכו למסלולים - לעבור סדנת שיקום - סירב, והמשיך להילחם על חפותו. אף שניצח בתביעה, את המלחמה על דעת הקהל היה קשה הרבה יותר לנצח. אפילו אם נאסקאר היתה מסכימה להשיל מעליו את ההשעיה, ספק אם היו קבוצה או ספונסר כלשהם מוכנים לקחת את הסיכון ולאפשר לו להתחרות עבורם.
ועד שנראה היה שמייפילד מצליח לטהר במעט את שמו, הגיע המפגש הנוסף עם הסם שחיסל לו את הקריירה.
***
הפעם זה קרה בנובמבר של 2011 - כחצי שנה אחרי שנדרש לשלם מיליון דולר של פיצוים לעובדת דואר שנתקפה על ידי חמישה מכלביו. משרד השריף המקומי במחוז קטאוובה קיבל טיפ שמייפילד וארבע מחבריו מתכננים שוד שיכניס מספיק כסף כדי להחזיק את הרגל המת' של נהג המירוצים, והגיעו לביתו עם צו חיפוש. בחלוף מספר שעות, דיווחו על מציאות 1.5 גרם של קריסטל מת', רכוש גנוב בשווי 100 אלף דולר (חלקו מקבוצת המירוצים של רד בול) וכ-40 כלי נשק. מייפילד טען לקונספירציה: "משום מה, התובע המחוזי התעלם מהנסיונות שלנו להסביר את הרכוש הגנוב ובחר, במקום זאת, להרשיע. נראה שיש קשר, ושהוא משתף פעולה עם בכירים בנאסקאר". העונש שקיבל נקבע, כאמור, רק לפני כחודש וחצי - תקופת מבחן, בצירוף פיצויים של קרוב ל-90 אלף דולר לקורבנות הגניבה - ועד שזה קרה, מייפילד שוב ניסה לעבור הלאה. לפני קצת יותר משנה עלה לשידור בתכנית רדיו בה התארח בריאן פרנס, מנכ"ל הנאסקאר, ושאל מה הוא צריך לעשות כדי לחזור למסלולים. "ג'רמי, אתה יודע את הדרך - זו אותה דרך לכולם", אמר פרנס. "תמיד קיוויתי שתבחר בדרך הנכונה ולא ללכת לבית משפט ודברים כאלה". מייפילד הקשיב בסבלנות וענה: "אני מוכן לעשות את תכנית השיקום, אבל אני מקווה שיתאימו אותה אלי. אעשה כל דבר שיבקשו, כל עוד יתאימו אותה אלי".
לפני שנתיים הכריזה אשתו של מייפילד על פשיטת רגל, והשניים קיימו מכירה פומבית ענקית בביתם, בה קיוו להכניס כחמישה מיליון דולר כדי לכסות על החובות; בשנה שעברה פורסם בארצות הברית כי אותו בית - בית האחוזה העצום שרכשו ב-2006 תמורת 3.8 מיליון דולר - יישרף, ויאפשר לזוג מייפילד להימלט מתשלום מס עליו. עד כדי כך איבד מערכו.
נכון להיום, ג'רמי מייפילד לא נרשם לתכנית השיקום של נאסקאר, וספק אם האגו שלו יאפשר לו לעשות זאת בעתיד. "כל מה שמייפילד עשה עם הכבוד שלו זה להחריב אותו לחלוטין", נכתב לפני מספר חודשים ב'בליצ'ר ריפורט'. "ג'רמי מייפילד נלחם מול גוליית, אבל הוא מעולם לא היה דוד".
לכתבות קודמות ב"מגרש השדים"
לתגובות:
nimrodofran@walla.co.il