כדורגל יכול לפעמים להיות אירוני. תשאלו את דודו אוואט. כמעט חצי שנה הוא לא שיחק במדי מאיורקה, נעלם לגמרי מהתודעה ופינה את הבמה בנבחרת לקרב ירושה. והנה, רגע לפני משחק הידידות הרשמי הראשון לקראת הקמפיין הבא, רגע לפני שהדיון הציבורי בסוגיית המחליף מתחמם, אוואט חזר לשער. המדור "המראות ונחיתות" חוזר אל החודשים האחרונים בקריירה של השוער הישראלי הבכיר, בודק האם הוא אמר את המילה האחרונה בנבחרת ומביע דאגה ממצבו של החבר לקבוצה, תומר חמד.
ממריא: דודו אוואט (מאיורקה)
הופעת הליגה האחרונה של אוואט הייתה ב-1 בספטמבר 2013 בתבוסה 3:0 לספורטינג חיחון. מאיורקה סגרה אז שלושה הפסדים רצופים בפתיחת העונה בהפרש שערים כולל של 11:2 וכשאוואט יצא למשחקי נבחרת ישראל מול אזרבייג'אן ורוסיה, המחליף רובן מיניו נכנס להרכב ונשאר שם. אוואט ירד לספסל, בחלק מהמשחקים כלל לא נכלל בסגל, עבר סדרה הזויה של פציעות ולא נראה כלל בתכניות המקצועיות. עד שהמאמן חוסה לואיס אולטרה הכין הפתעה שאף אחד לא היה מוכן לה.
כמעט חצי שנה אחרי שקיבל לראשונה את ההחלטה המקצועית לספסל את אוואט לפני המשחק הביתי מול מיראנדס, קיבל אולטרה את ההחלטה ההפוכה, שוב לפני המפגש עם היריבה מהתחתית. אוואט רשם 90 דקות לא רעות. הוא לא עמד במבחנים גדולים, אבל סיפק שקט, שמר על שער נקי וגם סיפק הצלה נאה מבעיטה של פאבלו שבע דקות לסיום. לצערם של מאיורקה ואולטרה, המשחק הסתיים ב-0:0. הקבוצה המשיכה להידרדר עם משחק חמישי ברציפות ללא ניצחון ואילו חרב הפיטורים עדיין מרחפת מעל ראשו של המאמן.
אוואט היה מרואיין מבוקש אחרי המשחק. "עודדתי את הקבוצה, לקחתי צעד אחורה ואני שמח לשחק שוב. מיניו עשה דברים יפים והביא לקבוצה נקודות, אבל הוא צריך תחרות בריאה", אמר על תקופת ההיעדרות. עוד לפני כן, הוא שלח מסר לעברו של אולטרה: "הסגל מאחורי המאמן, אבל אם יהיה שינוי, נעמוד מאחורי מי שיגיע. אנחנו צריכים לשפר את רמת הכדורגל שלנו ואני בטוח שנוכל לעשות את זה. הסגל חזק ומאוחד".
ללא קשר למשבר המקצועי של מאיורקה, אוואט הוא דמות חזקה יותר במועדון מאשר אולטרה. חמש השנים הנפלאות במועדון עשו את שלהן. הוא השוער עם מספר ההופעות הגבוה בהיסטוריה של המועדון, נערץ על ידי האוהדים, אהוב בחדר ההלבשה וקרוב לראשי המועדון. בחודש דצמבר הוסמך אוואט כמנהל ספורטיבי. לטובת הקורס שנערך במדריד החמיץ לא אחת אימונים. אולטרה, כך מספרים במאיורקה, כעס, אבל לא אמר דבר כדי לשמור על השקט בחדר ההלבשה.
"אוואט ייקח על עצמו את תפקיד המנהל הספורטיבי של מאיורקה בעונה הבאה", כתב לפני כשלושה שבועות העיתונאי חיימה באוסה ב'דיאריו דה מאיורקה'. "אולטרה מגן על 'המקצוענות' של השוער שלו, אבל האמת היא שסדרת הפציעות שעבר מאז שאיבד את מקומו בשער מתחילה להיראות מסתורית. אוואט היה מדהים מאז נחת באי בינואר 2009, אבל נראה שאלו החודשים האחרונים שלו בתור שחקן פעיל".
הדברים של באוסה רק ממחישים את הנקודה. אולטרה צריך את הגב של אוואט והוא זקוק לו גם מבחינה מקצועית. מיניו, 25, נחשב לשוער צעיר ומבטיח, אבל קשה לומר שהצליח לייצב השורות. ב-23 הופעות ליגה ספג 30 שערים ויש רק קבוצה אחת בסגונדה (הרקולס) שספגה יותר שערים ממאיורקה. כשהקבוצה רחוקה שתי נקודות מהמקום שמוביל לפלייאוף על העלייה, אבל רק ארבע מהקו האדום, ייתכן וזה הזמן לניסיון, השקט והמנהיגות של אוואט בין הקורות. לפחות עד תום העונה.
תזמון החזרה של אוואט לשער מעניין. מחר (שלישי) יפרסם אלי גוטמן את הסגל למשחק נגד סלובקיה בשבוע הבא. למרות שזהו רק במשחק ידידות, בהחלט אפשר לראות בו כיריית הפתיחה למהפכה המקצועית שמתכנן המאמן הלאומי לקראת קמפיין מוקדמות יורו 2016. האם אוואט, כמו גם יוסי בניון וטל בן חיים, בכלל בתכניות של גוטמן? לא לגמרי ברור. מה שכן ברור הוא שאף אחד מהם לא מתכוון כרגע לפרוש ביוזמתו מהנבחרת. כך שהכדור, הדילמה וכאב הראש הם נחלתו הבלעדית של גוטמן.
כשאוואט סופסל, ועוד לפני שהגופה התקררה, מלחמת הירושה יצאה לדרך. אריאל הרוש רואה בעצמו כמספר 1 הבא וגוטמן הכין אותו לכך, אבל גם מוחמד קנדיל וגיא חיימוב סבורים שיש להם מקום בסגל, בוריס קליימן זוכה להערכה כשוער העתיד וקאלה דרשלר מקבל לובי מהתקשורת. קונצנזוס לא קיים. הרוש בשל? תלוי את מי שואלים. טל בנין, למשל, טען באולפן וואלה! ספורט שעמדת השוער הראשון בעייתית מאוד לקמפיין הבא ושהרוש יזדקק לשוער ותיק שיחנוך אותו. האם גוטמן יבחר באוואט או שימיו של השוער בנבחרת תמו? האם החזרה להרכב תשנה או תדחה את התכניות של המאמן? תשובות ראשונות יתקבלו מחר. דבר אחד בטוח, היכולת של גוטמן להתמודד מול הכוכבים שלו קריטית להצלחה שלו בקמפיין הקרוב.
נוחת: תומר חמד (מאיורקה)
למעלה מחודשיים עברו מאז חזר חמד למגרשים אחרי שבעה חודשי היעדרות. 10 משחקי ליגה. חמד עלה בכולם כמחליף. פעם שני, פעם שלישי ולא יותר מ-35 דקות למשחק. במצטבר הוא שיחק 156 דקות בלבד, פחות משני משחקים מלאים. המאזן: אפס שערים ואפס בישולים. באותם 10 משחקים, אגב, מאיורקה ניצחה פעמיים ואיבדה גובה. אין כאן מקום להעביר ביקורת על חמד. הפציעה בגיד האכילס איומה וזמן ההתאוששות ממנה ארוך. טבעי שלוקח לחלוץ זמן לחזור לעצמו, אבל מצד שני, ברור גם שהקריירה שלו מתקרבת לצומת דרכים.
בינואר פסל חמד על הסף הצעות לחזור לכדורגל הישראלי למרות שמכבי תל אביב התעניינה והייתה מוכנה להציע חוזה ארוך טווח. חמד מרגיש שהחלום האירופי עדיין חי. הוא יודע שלולא אותה פציעה, היה היום במקום אחר, שיש לו מה לתת ושהוא יכול לכבוש עוד פסגות שלפני שנה היה במרחק נגיעה מהן. יחד עם זאת, הוא צריך להיות מודאג ממה שקורה איתו בחודשיים האחרונים. כדי לצבור מומנטום ולזרז את ההתאוששות, חמד צריך לשחק יותר. כרגע זה לא קורה.
מלכתחילה היה ברור שמבחינת חמד המטרה האישית היחידה בעונה שהתחילה עבורו רק בדצמבר היא להכין את עצמו לעונה הבאה ולחזור בפרק הזמן הקצר ביותר לנקודה בה היה לפני הפציעה. זאת על מנת שבקיץ, כשיהפוך לשחקן חופשי, קשת רחבה יותר של אופציות תהיה פתוחה בפניו. בפועל, כל משחק כמחליף, כל הופעה ללא שער, מרחיקות אותו מהמטרה.
עד תום העונה בסגונדה נותרו 15 מחזורים וכאמור, מאיורקה עוד יכולה למצוא עצמה חזרה במאבק על הפלייאוף או להיגרר למאבקי תחתית. וכדורגל הוא משחק נזיל. שער אחד של חמד באחת ההופעות כמחליף ישנה עבורו את המומנטום. גם בשתי העונות הראשונות בספרד היו לו תקופות בהן כבש מדי שבוע ואחריהן שבועות ארוכים של בצורת. חמד הוא חלוץ טוב ומוערך שצריך קצת מזל, אבל בעיקר צריך לשחק. ואם זה לא יקרה העונה במאיורקה, אולי בפעם הבאה שג'ורדי קרויף יתקשר, התשובה תהיה שונה.
השבוע שהיה
המאזן הכולל: ארבעה שערים (אבי ריקן, שלומי ארבייטמן, ליאור רפאלוב וציון צמח) ושלושה בישולים (מאור מליקסון, ליאור רפאלוב ומונס דאבור). מחזור שיא.
מוכנים לקמפיין הבא: דודו אוואט, ביברס נאתכו, רמי גרשון, ניר ביטון ואבי ריקן הם שחקני הסגל המורחב היחידים שהשלימו 90 דקות. בן שהר (73), ליאור רפאלוב (67) ויובל שפונגין (53) פתחו בהרכב. איתי שכטר (33), תומר חמד (12), עדן בן בסט ומאור מליקסון (10 כל אחד) ויוסי בניון (9) עלו מהספסל.
מתאוששים: טוטו תמוז רשם בכורה במדי פטרולול, שלומי ארבייטמן כבש שער ראשון מאז ראשית נובמבר.
צל"ש השבוע: בשקט בשקט, ניר ביטון הפך במחזורים האחרונים לשחקן הרכב קבוע אצל ניל לנון בסלטיק. הסבלנות משתלמת.
ביזאר השבוע: בן שהר עם שני תיקולים לרגליים של אלמוג כהן בדרבי הישראלי בליגה השנייה בגרמניה. בסיום, כהן ניצח והמאמן של שהר פוטר.
שימו לב ש: גיא לוזון הפסיד לראשונה העונה משחק בית בליגה ועוד לקודמו בתפקיד מירצ'ה רדניק ובשבוע הבא יש לו משחק עונה נגד ליאור רפאלוב.
