כבר בתחילת המשחק בין בית"ר ירושלים למכבי חיפה יכולנו לראות את אריק בנאדו ורוני לוי מציבים את הקבוצות שלהם במערך טקטי וממושמע. הרצון של שני המאמנים שלא לאבד את המומנטום היה בולט מאוד, וכל אחד מהם חשב שאם הוא לא יוכל לנצח במשחק - עדיף לו לא להפסיד בו. בגלל זה ראינו משחק חסר אירועים, שהתנהל ברובו במרכז המגרש.
גם אם היה יתרון למכבי חיפה בתחילת המשחק, הוא היה אופטי, ולא מאיים. משחקים כאלו בדרך כלל מוכרעים במצבים נייחים, בית"ר ידעה לנצל את הטעויות במרכז השדה שביצעה מכבי חיפה במחצית השנייה, וכתוצאה מבעיטת העונשין הצליחה לעלות ליתרון, ובסיום לצאת המנצחת.
אי אפשר שלא להתייחס לחמישה משחקים ברציפות (כולל הגביע) שבהם בית"ר ירושלים אינה סופגת שער. זה בהחלט מצביע על העבודה שמשקיע רוני לוי במערך ההגנתי ובהעמדת השחקנים בצורה טקטית טובה ויעילה מאוד. בית"ר עדיין לא מציגה יכולת מרשימה, אבל נראית הרבה יותר מאוזנת. אין ספק שניצחון כזה נותן הרבה שקט לקראת המשך הדרך, ואולי זה הזמן, כאשר בית"ר מתרחקת לה מהתחתית, שהקבוצה תצליח לחבר את השחקנים שצירפה, להשתפר ביכולתה, וגם אם הפלייאוף העליון נראה כמטרה רחוקה עדיין יש לה את הגביע.
השיפור ההגנתי של בית"ר ניכר בכל חלקי המגרש. אפשר לראות גם את השחקנים ההתקפיים חוזרים לאחור ועוזרים בפעולות ההגנתיות. רוני לוי יודע שלקבוצה אין את הלוקסוס לתת לשחקני ההתקפה להיות משוחררים. הוא ידע שכדי להוציא את בית"ר לדרך חדשה הוא חייב לעשות את זה דרך משחק הגנתי וטקטי, שמקנה הרבה ביטחון לשחקנים כאשר אינם סופגים. היום, בנוסף להכול, אפשר גם היה לראות את הרצון ואת הנחישות של שחקני בית"ר, ששאבו הרבה אנרגיות מהתמיכה של הקהל ביציעים. אומנם לא בכדורגל גדול, אבל בעבודה קשה, בית"ר השיגה ניצחון מתוק.
מנגד, מכבי חיפה, בעוד משחק פושר, כמעט שלא הגיעה להזדמנויות, כמעט שלא איימה, והתקשתה להתמודד עם המערך הטקטי והאגרסיבי של שחקני בית"ר. אין ספק שהחלק ההתקפי של מכבי חיפה חייב להתחזק מבחינה פיזית.
התקפת מכבי חיפה פשוט התקשתה להתמודד עם האגרסיביות של הגנת בית"ר. החלק הקדמי של הירוקים זקוק לתוספת כוח למעלה, חסר לקבוצה חלוץ בעל שיעור קומה מבחינה פיזית. אפשר לראות כמה זה חשוב בקבוצות צמרת, אותו פיבוט חסון שיכול לשמור על הכדור ולהוציא את הקבוצה להתקפות מתפרצות.
כמו כן, חיפה מאוד חסרה תמיכה ויכולת התקפית בחוליית הקישור שלה. גם היום קטן, פיליאבסקי וראיוס כמעט שלא איימו על שער היריבה או תמכו בחוליית ההתקפה. וכשחן עזרא אינו מקבל את הכדורים באזורים המסוכנים שבהם הוא צריך לקבל את הכדור, הוא משקיע הרבה מאמץ בחזרה לאחור בניסיון לסחוב את ההתקפה. זה קשה, זה רחוק, וזה לא יעיל.
ועכשיו, אחרי שיעקב שחר סגר עם יונה יהב על אירוח המשחקים בשנה הבאה באצטדיון סמי עופר החדש כדאי שהבעלים יתפנה לתת מענה לאוהדים, על מנת להחזיר את הקבוצה לימיה היפים, ואת הקהל למגרשים. גם אם המשימה מול מכבי תל אביב תהיה קשה, עדיין מכבי חיפה צריכה להיות טובה יותר. בשביל זה היא חייבת להתחזק. גם בהתקפה, וגם בקישור. בלא מעט הצלחות של חיפה היו מעורבים שחקני קישור ברמה גבוהה. חיפה תצטרך לשים דגש על כך בקיץ הקרוב. ואם כבר חושבים על חיזוק על העתיד, לדעתי כדאי להשאיר את אריק בנאדו כמאמן הקבוצה. אני בהחלט אוהב את הדרך שלו, את הסגנון שלו, ועם סגל שחקנים חזק יותר, הוא יוכל להוציא יותר מהקבוצה שלו.