סוצ'י 2014: 10 האירועים שאסור להחמיץ

משחקי החורף האולימפיים שיוצאים לדרך בסוצ'י עם טקס הפתיחה ביום שישי הם לא "כוס התה" שלנו. מצד שני, אלו עדיין משחקים אולימפיים וזה אומר במה מצויינת לסיפורי הספורט הטובים ביותר - גם אם השלג והקרח מחליפים את מסלול האתלטיקה ובריכת השחייה.

מי שיש לו זיקה לספורט ולסיפורי ספורט טובים ירצה ככל הנראה לחוות את אותם סיפורים בשידור חי, אבל השאלה הגדולה היא איך אפשר למצוא כמה שעות בודדות של איכות בתוך 16 ימי מטורפים של תחרויות שלא מוכרות לנו מהבוקר עד הלילה?

בדיוק בשביל זה עשינו עבורכם סדר, ובחרנו בשבילכם את עשרת אירועי הספורט שבאמת אסור להחמיץ בסוצ'י 2014? להדפיס ולשמור.

לצופה הספורט הממוצע יש יחסי אהבה-שנאה עם ענפים מסוכנים. מצד אחד הם מלהיבים ואנחנו תמיד נהנים מהוירטואוזיות, על אחת כמה וכמה כשהנופים מסביב יפהפיים. מצד שני, קשה לנו להודות בסקרנות הזאת שמושכת אותנו לצפות בענפים כאלה בגלל רמת הסיכון הכל כך גבוהה שקיימת שם, והסיכוי שלמישהו עלול לקרות משהו רע מאוד.

אז אחד מענפי הספורט האולימפיים המסוכנים ביותר, אם לא הכי מסוכן - זה הסקי האלפיני. גם לסקי האלפיני יש מספר קטגוריות, חמש ליתר דיוק. הקטגוריה המסוכנת ביותר נקראת "דאונהיל" וזה אומר ירידה במורד במהירות שיכולה להגיע עד ל-150 קמ"ש, כשמי שמגיע לשער הסיום בזמן המהיר ביותר הוא כמובן המנצח. בדרך, פוגשים הגולשים מספר גבעות שמהן הם מרחפים באוויר עם המגלשיים שלהם ונוחתים בחזרה כדי להמשיך בדהירה.

העניין הוא שנפילה במהירות כל כך גבוהה עלולה לגרום במקרים רבים לפציעות מסוכנות, וגם לא חסרים מקרי מוות בהיסטוריה של הסקי. אז לא להיבהל, רוב המתחרים בדאונהיל מסיימים את המסלול בשלום, אבל מה שכל כך יפה בו חוץ מההרים המושלגים זה שאנחנו הצופים לא צריכים להיות מומחים גדולים כדי להבין מיהם הגולשים הטובים בעולם ש"הולכים על כל הקופה" וגולשים במהירות מטורפת תוך כדי לקיחת סיכונים גדולים, ומיהם הגולשים היותר זהירים שמן הסתם לא ימצאו את מקומם בצמרת.

מדובר בענף ספורט פשוט מאוד - מרוץ בין גולשי סקי מנקודת הזינוק ועד לסיום. העניין הוא שמי שנתקל בתחרויות סקי קרוס קאנטרי ב"יורוספורט" במשך החורף, קרוב לודאי שהשתעמם. צפייה בגולשי סקי לאורך קילומטרים, בנוף שלא ממש משתנה ובמסלול שחוזר על עצמו היא לא הכי אטרקטיבית.

זו בדיוק הסיבה שאנחנו ממליצים לכם על צפייה בגמרים של תחרויות הספרינט לגברים ולנשים. ספרינט בסקי זה אומר מרוץ לקילומטר וחצי שמסתיים תוך פחות מארבע דקות.

ששת הגולשים והגולשות המהירים ביותר במוקדמות ובשלבים הבאים יעפילו למקצי הגמר, שהם תמיד צמודים ומרתקים. הגולשים בדרך כלל צמודים אחד לשני, נתקעים אחד בשני, עוקפים ונעקפים, ובסופו של דבר המילה האחרונה שייכת למי שיודע "ללחוץ על הדוושה" ברגע הכי מתאים.

הריצה המהירה ביותר שתוכלו לראות היא ריצה על הקרח, שבספורט החורף קוראים לה החלקה מהירה. גם במקרה הזה מדובר בענף ספורט פשוט וידידותי לצופה, שגם נגמר מהר כשמדובר במרוץ ל-1,000 מטרים (קצת יותר מדקה).

פרט לעובדה שמדובר בענף ספורט יפהפה שמשלב בין כוח מתפרץ לטכניקה מושלמת בצורה מאוד ויזואלית, יש בו גם לא מעט סיפורים במקרה של משחקי סוצ'י 2014. לפי התחזיות, מי שאמור לנצח בגמר הזה הוא אפרו-אמריקאי בשם שאני דייויס.

האפרו-אמריקאים לא הכי מזוהים עם ספורט החורף, וזה מה שמעצים את ההתעניינות בדייויס, שניצח את המרחק הזה בשתי האולימפיאדות הקודמות. אם הוא יצליח לעשות את זה בפעם השלישית, הוא יהפוך לספורטאי הראשון בהיסטוריה שזוכה שלוש פעמים רצוף בענף ספורט חורף אולימפי. חתיכת היסטוריה.

העניין הוא שהניצחון של דייויס, שיאן העולם, רחוק מלהיות מובטח. המתחרים מחולקים לזוגות כאשר אחד מתחרה נגד השני. דייויס יצטרך לתת את כל כולו במרוץ אחד בשלב הגמר, כאשר המתחרים שלו על הזמן המהיר ביותר יהיו סטפן חרוטהויס ההולנדי ודניס קוזין מקזחסטן שניצחו את דייויס בשתי אליפויות העולם האחרונות.

אחד הדברים היותר כיפיים שאפשר לעשות עם כניסת השבת בתקופה כזאת, זה לשלב את ההתכנסות המשפחתית עם אירוע ספורט נדיר שמועבר בשידור ישיר בטלוויזיה. על אחת כמה וכמה כשמדובר באירוע שאפשר לתת לו אינספור פרשנויות, מה גם שאנחנו יכולים להבטיח לכם שצפייה ממושכת של יותר משעה לא תשעמם אתכם. מדובר בענף ספורט אקסטרימי לגמרי, ש"ילדי שנות השמונים" שבינינו שגדלו על מחשבי הקומודור מכירים אותו מהמשחק "אולימפיאדת החורף" בתור קפיצת נקניקיה.

אז השם האמיתי הוא קפיצות אריאל, וזה אומר שיש רמפה מושלגת, שגולשי הסקי מגיעים אליה בירידה מגבעה כשרק מגלשיים לרגליהם. הם מגיעים אל הרמפה במהירות, מתרוממים לאוויר בתנופה מטורפת, ומכאן כל אחד מנסה להפגין את היצירתיות שלו וזה אומר סלטות, ברגים, סיבובים של 360 מעלות ועוד אלמנטים חדשים שאנחנו רואים מדי שנה. כל זה אמור להשתלב עם נחיתה מושלמת על השלג, כשהמנצח או המנצחת היא מי שתשיג את הניקוד הגבוה ביותר בהתאם לדרגת הקושי של התרגיל – בדיוק כמו בקפיצות למים.

אחד הסמלים המזוהים יותר עם ספורט חורף הוא של גולש סקי שדואה באוויר כמו נשר, ובתמונות הסטילס היותר מוצלחות הוא נראה בגובה עצום מעל עשרות אלפי הצופים שנמצאים למטה. זו בדיוק הסיבה שענף קפיצות הסקי הוא כל כך פופולארי, ואין אדם שפוי שיוכל להתווכח עם העובדה שזו תחרות סופר-אטרקטיבית.

במשחקי החורף יש לא מעט תחרויות של קפיצות סקי, אבל אנחנו נמליץ לכם על הגמר שבו תראו את הקפיצות הכי גבוהות, הכי מהירות, וגם עם הטכניקה היפה ביותר – מה גם שהוא ישודר בשעה נוחה בשבילנו. מדובר בגמר לקפיצות מגבעה גדולה, וזה אומר שהגולשים הטובים ביותר יתעופפו קרוב לודאי למרחק של יותר מ-140 מטרים.

חשוב לציין שכאן צריך להבין את שיטת הניקוד כדי לעקוב אחרי התחרות כמו שצריך. לכל קופץ בגמר יש שתי קפיצות, ובדרך כלל מי שמשיג את המרחק הגבוה ביותר הוא המנצח. מצד שני, הציון של כל גולש מורכב מהמרחק שלו בתוספת ניקוד של שופטים על הביצוע של הקפיצה שזה אומר בעיקר אווירודינמיות ונחיתה חלקה. אם הגולש לא יהיה יציב באוויר או שהנחיתה שלו לא תהיה רכה, ירדו לו נקודות.

סימון אמאן השוויצרי, שניצח במשחקי סולט לייק ב-2002 ובנקובר 2010 נחשב לקופץ הסקי הטוב בעולם כשמדובר בזירה האולימפית, ויהיה מעניין לראות אם יצליח להשיג את מדליית הזהב בפעם השלישית.

בספורט החורף ישנם מספר ענפים שאנשים בארץ לא רוצים לטרוח להבין, ויותר מזה – הם נוטים לגחך כשהם נתקלים בהם. אז אחד מהם הוא הקרלינג שבו, חייבים להודות, לא חסר על מה לגחך כשרואים אנשים עם כלי דמוי מטאטא משפשפים את הקרח. השני הוא הביאתלון, שבו רואים גולשי סקי עם רובה על הגב ולא מבינים מה לעזעזל הקשר בין השניים. העניין הוא שבהרבה ממדינות אירופה יש טירוף סביב הביאתלון, ולא סתם מדובר באחד מענפי ספורט החורף שבהם יש הכי הרבה כסף מחסויות, ושהספורטאים הטובים ביותר שלו חיים את חיי הזוהר של המקצוענים בענפים הגדולים.

בסופו של דבר מדובר בענף ספורט מרתק, שיכולים להיות בו המון מהפכים עד לרגע האחרון. נעשה את זה פשוט – המטרה היא קודם כל לחצות את מרחק התחרות בזמן הטוב ביותר וכאן אנחנו מדברים על מרוץ ל-15 קילומטרים. אם זה היה נשאר ככה הייתם משתעממים, אבל אז נכנס הרובה. לאורך המסלול יש ארבעה מטווחים, כשבכל אחד מהם המתחרים עוצרים כדי לירות לחמש מטרות – בשתי עצירות עושים זאת בשכיבה ופעמיים נוספות בעמידה. כל החטאה של מטרה גוררת הקפת עונש של 150 מטרים. כך יכול להיווצר מצב שבו נראה גולש שמוביל בביטחה, אבל דווקא במטרה האחרונה שלו, כשהוא כל כך עייף והדופק עולה למספר מפחיד, יפעל נגדו הקושי שבירי אחרי מאמץ והוא יפסיד את ההובלה לבא אחריו.

במשחקים הפעם יהיה מעניין לראות את אולה איינר ביורנדאלן הנורבגי, שנחשב על ידי רבים לספורטאי החורף הגדול בכל הזמנים, מנסה לשפר את מאזנו בקריירה ליותר מ-11 מדליות אולמפיות, כשהפייבוריט הגדול לניצחון כמעט בכל הקטגוריות יהיה מרטין פורקד הצרפתי, שנחשב כיום לטוב בעולם.

מתקני ספורט החורף האולימפיים עשו במאה הנוכחית את ההיכרות עם מסלול ה"האפ-פייפ". בתרגום מאנגלית זה אומר חצי צינור כשהכוונה היא למשטח שעליו מתחרים שהוא למעשה רמפה משלג. האורך של הרמפה הוא 234 מטרים והרוחב 18 מטרים, כאשר גובה הקירות מגיע לכמעט 7 מטרים בשיפוע של 18.5 מעלות.

עד היום היינו רגילים לראות במתקנים מהסוג הזה תחרויות לסנובורד, אבל בסוצ'י נעשה היכרות בפעם הראשונה עם ענף שנקרא סקי האפ-פייפ, ועושה רושם שהוא יהיה אפילו יותר אטרקטיבי מהסנובורד.

30 גולשים יתחרו במוקדמות, ו-12 מהם יעלו לגמר, שם כל אחד יזכה לתרגיל אחד שיוכל להביא לו מדליה אולימפית היסטורית לענף האקסטרימי הזה. הניקוד למתחרים יתבסס על הביצועים שלהם באוויר, הגיוון, דרגת הקושי, וכמובן התפקוד שלהם בתוך חצי הצינור.

לתחרויות הסנובורד יהיו מספר קטגוריות במשחקי החורף האולימפיים בסוצ'י, אנחנו בחרנו דווקא בקטגוריה של מרוץ בין שני גולשים והעדפנו אותה על פני תחרויות של ביצועים בלבד.

בסנובורד ג'יאנט סלאלום מקביל מתחרים למעשה שני גולשים או גולשות, שמוזנקים יחד ודוהרים במורד אחד במקביל לשני במסלולים זהים לחלוטין. המסלול הזה כולל פניות חדות מאוד, שהגולשים "חותכים" אותן בזוויות מטורפות ומסתכנים בנפילות שקורות בתדירות גבוהה בתחרויות האלו. יש כאן מפגן יכולת מרשים מאוד של טכניקה מושלמת בגלישת סנובורד במהירות מטורפת, יציבות ושיווי משקל.

אי אפשר להמליץ על אירועי ספורט חורף ללא החלקה אומנותית על הקרח. אחרי הכל, זו המקבילה החורפית של ההתעמלות, שמושכת כל כך הרבה נשים למקלטי הטלוויזיה במהלך משחקי הקיץ האולימפיים.

אז קודם כל מדובר בסיבוב האחרון והיפה ביותר של תחרות ההחלקה לנשים, בה הן יבצעו את התרגילים הוירטואוזיים ביותר. בנוסף, תוכלו לראות שם את אחת מספורטאיות החורף הפופולאריות ביותר בעולם כיום - קים יו נה הדרום קוריאנית.

המחליקה המופלאה הזאת שברה את כל שיאי הניקוד, מה שהופך אותה לסוג של נדיה קומנצ'י של ההחלקה, והנה לכם כבר סיבה מצויינת לא להחמיץ אותה. העניין הוא שלפני מספר חודשים היא סבלה מפציעה שהשביתה אותה מהרבה תחרויות והורידה אותה בדירוג העולמי. הפציעה הזאת פתחה תקוות חדשות למחליקות אחרות כמו קרולינה קוסטנר האיטלקיה ומאו אסאדה היפנית שחלקו איתה את הפודיום באליפות העולם האחרונה. אז יש לנו גם החלקה ברמה הגבוהה ביותר, אולי אי פעם, וגם מתח. מה צריך יותר מזה?

אז קודם כל הסבר קצר על ההבדל בין שורט טראק להחלקה מהירה עליה כתבנו למעלה. בהחלקה מהירה מתחרים אחד נגד השני במסלולים מקבילים כשהיקף המסלול הוא 400 מטרים. בשורט טראק מתחרים 4-5 מחליקים שמזנקים יחד באותו מסלול שהיקפו הוא 111 מטרים. מה זה אומר? הרבה בלגאן, הרבה אסטרטגיה, חסימות, נפילות והפתעות גדולות.

אי אפשר להמליץ על שורט טראק מבלי להזכיר את סיפורו של סטיבן בראדברי האוסטרלי ממשחקי סולט לייק סיטי 2002. הוא הפתיע אז בעצם העפלתו לגמר, והתייצב אליו כמחליק החמישי והאחרון מבחינת המהירות שלו. ככה זה גם נראה בשטח במרוץ ל-1,000 מטרים. כמעט לכל אורכו בראדברי היה אחרון, אלא שביישורת האחרונה לפני קו הסיום כל ארבעת הראשונים התנגשו אחד בשני והתרסקו, כשביניהם גם אפולו אונו האמריקאי שנחשב אז לטוב בעולם. בראדברי שהיה מאחור ניצל את זה וחצה לבדו ראשון את קו הסיום, כדי להפוך לאוסטרלי הראשון אי פעם שזוכה במדליית זהב אולימפית במשחקי החורף.

האם זה יקרה עוד פעם? לא בטוח, אבל זו רק דוגמה אחת מבין רבות שממחישות את מה שעלול לקרות בענף הספורט המטורף הזה.