חמש הדמויות הצבעוניות של אולימפיאדת החורף

רוב הישראלים לא יצליחו לציין שם אחד של ספורטאי שישתתף במשחקי החורף האולימפיים ב-2014 וזו ממש לא בושה. במדינה שאין לה שום זיקה לספורט חורף, אנחנו מסתפקים בדרך כלל בתמונות יפות מאירועים כאלה ולא יותר. מצד שני, כל חובב ספורט תמיד יכול ליהנות מסיפורים יפים וכשמדובר במשחקים אולימפיים זה ממש לא משנה באיזה ענף. השאלה היא האם הוא יהיה במקום הנכון ובזמן הנכון כדי להיחשף לסיפורים האלה. לצורך העניין החלטנו לעזור לכם למצוא את הסיפורים האלה, דרך היכרות עם חמישה מהספורטאים היותר צבעוניים ומעניינים שתראו בסוצ'י 2014. אין ספק שיהיו הרבה סיפורים אחרים, והרבה דמויות חדשות שמעולם לא שמענו עליהם, אבל קחו את הסיפורים האלה בגדר המלצה חמה כי מה שלא יקרה בסוצ'י - האנשים האלה ללא ספק ייצרו הרבה צבע ובעיקר דרמות.

שיבה קשבאן הוא גולש מזחלות לוג' הודי שמתחרה באופן קבוע במשחקי החורף האולימפיים עוד משנת 1998 אז היה בן 16. לסוצ'י הוא מגיע בגלי 32 וזו תהיה ההופעה החמישית שלו במשחקים האולימפיים. מה שמייחד את ההופעה שלו הפעם זה שהוא יתחרה תחת הדגל של הוועד האולימפי הבינלאומי, מאחר והודו הושעתה על ידי הוועד בגלל מעורבותה של הממשלה בספורט, ותקופת ההשעייה שלה תסתיים רק לאחר המשחקים בסוצ'י.

חוץ מזה, סיפורו של גולש מזחלות ממדינה שאין ממש קשר בינה לבין ספורט חור הוא פיקנטי כשלעצמו, ומזכיר ללא ספק את רביעיית המזחלות הג'מייקנית הידועה שעל הסיפור המופלא שלה ב-1998 נכתב התסריט לסרט "ג'מייקה מתחת לאפס". קשבאן חי את כל חייו באווירה חורפית מאחר והוא מגיע מכפר קטן בהרי ההימלאיה, אבל בהודו הגדולה לא קיים מתקן למזחלות לוג', כך שאת רוב אימוניו ביצע ההודי הזה על מזחלת עם גלגלים, כשהוא גולש למורד על כביש אספלט בירידות של ההימלאיה.

למרות שבתחילת הקריירה שלו הוא נתמך על ידי התאחדות הלוג' הבינלאומית שזיהתה סיפור גדול, קשבאן לא זכה להנחות וב-1998 העפיל בצורה כשרה למשחקים שהתקיימו אז בנגאנו שביפן שם הוא הכיר את גולשי המזחלות הג'מייקנים שהתלהבו מעוד ספורטאי שלא ממש משתלב עם נוף המזחלות ואמרו לו: "חבר, אתה צריך לבלות זמן איתנו".

על העובדה שהוא יתחרה ללא דגל הודו אומר קשבאן: "זו בושה וזה מביך מאוד, כי כל העולם יודע שהמערכות שלנו נכשלו ושיש אצלנו הרבה שחיתות בספורט". למרות הכל, סיפורו הנדיר של קשבאן יעצים את העובדה שהוא מייצג את הודו ובזה הוא יתנחם. בנוסף, הוא ייעזר בנבחרת הלוג' האמריקאית, שהציעה לעזור לו במהלך המשחקים האולימפיים וגם להצמיד לו מאמן.

במשחקי טורינו 2006 שאני דייויס עשה היסטוריה כשהפך לספורטאי השחור הראשון שזוכה במדליית זהב אישית במשחקי החורף האולימפיים. הוא עשה את זה בהחלקה מהירה ל-1,000 מטרים והוסיף גם מדליית כסף ב-1,500 מטרים. כל זה קרה בגיל 23. ארבע שנים לאחר מכן במשחקי ונקובר הוא חזר על ההישג, והפך למעשה למחליק הראשון ששמר על התואר שלו בהחלקה מהירה ל-1,000 מטרים בהיסטוריה של משחקי החורף האולימפיים.

מאז דייויס הפך לאחד המחליקים המהירים הטובים בהיסטוריה, והוא ללא ספק המהיר ביותר מבין כולם עם שלושה שיאים עולמיים כולל שיאים במרחקים ל-1,000 ו-1,500 מטרים. הספורטאי המופלא הזה, יליד שיקגו, הוא ללא ספק אחד מספורטאי ענפי החורף הידועים ביותר בארצות הברית, והוא אפילו היווה השראה לדמות של גיבור על אפרו-אמריקאי בשם "פרוזון". לסוצ'י דייויס מגיע בגיל 31 והתחרות שלו במקצי ה-1,000 וה-1,500 מטרים תהווה את אחד ממוקדי המשיכה הגדולים ביותר של הקהל האמריקאי. גם הפעם הוא יוכל לעשות היסטוריה, ועוד איזו היסטוריה. אם הוא ינצח, הוא יהפוך לספורטאי הראשון שזוכה בשלוש מדליות זהב בשלושה משחקים שונים, בכל ענף חורף.

במקרה של ספורט אקסטרים, לא כל המקצוענים בעולם סופרים תחרויות כמו משחקי החורף האולימפיים. ספורטאי אקסטרים מחשיבים לא פחות חשיפה גבוהה לסרטונים ברשת, הופעות במגזינים,הופעות בכלל, וגם את משחקי האקסטרים. במקרה של שון וייט, לא מעט אנשים מסכימים שמדובר בגולש הסנובורד הטוב בעולם בקטגוריות שבהן הוא מצטיין. הוא אלוף אולימפי פעמיים (2006, 2010) בקטגוריית ה-"האפ-פייפ" שזו התחרות המקבילה לביצועי סקייטבורד על רמפה מצד לצד. חוץ מזה, וייט זכה עד היום ב-13 מדליות זהב בקטגוריה מקבילה לזה במשחקי האקסטרים העולמיים, שמתקיימים מדי שנה בארצות הברית. תוסיפו לזה את העובדה שהוא גם אחד מרוכבי הסקייטבורד הטובים בארצות הבית ותקבלו ככל הנראה את הספורטאי עם כמות המעריצים הגדולה ביותר בסוצ'י 2014, בטח מעריצים ילדים.

כמו חברו לנבחרת האמריקאית שאני דייויס, גם לווייט יש סיכוי גבוה להפוך לספורטאי הראשון שזוכה בשלוש מדליות זהב בשלושה משחקים שונים ולפי לוח הזמנים בסוצ'י הוא יוכל לעשות את זה לפני דייויס. בניגוד למשחקים הקודמים, הפעם וייט ינסה לזכות בשתי מדליות זהב. חוץ מקטגוריית ה"האפ-פייפ" תתקיים במשחקים בפעם הראשונה קטגוריית סלופ-סטייל, שהיא למעשה ירידה במורד תוך כדי מכשולים בדרך, כשהמנצח נקבע לפי שקלול של הזמן שלו וציוני הביצועים. זו כנראה הסיבה שהשנה, בפעם הראשונה בקריירה שלו, וייט ויתר על משחקי האקסטרים העולמיים כדי להתרכז בסוצ'י 2014.

אז קודם כל מספיק להביט בתמונה שלו. אין ספק שגולש סקי אלפיני מקסיקני בן 55 עם חליפת סקי מקורית במיוחד כבר עושה את העבודה. העניין הוא שהפרט שצויין עד עכשיו הוא הכי פחות מעניין בכל מה שקשור לאיש הזה. הוא השתתף במשחקי החורף האולימפיים כבר שש פעמים, הוא צלם סקי בעל שם עולמי וגם מוזיקאי, הוא דובר חמש שפות, הוא יורש של אימפריית מכוניות (המשפחה שהכניסה את פולקסווגן למקסיקו) והוא אפילו נסיך גרמני. זו הסיבה שאומרים עליו שהוא אחד האנשים המעניינים בעולם.

ועכשיו להסברים - משפחתו של פון הוהנלוהה היא ספרדית-איטלקית ממוצא גרמני ואוסטרי. אביו הוא איש עסקים ספרדי שהקים כפרי נופש בדרום ספרד ואמו היא בעלת שם גרמני אך גם נצר למשפחת אניילי האיטלקית, מייסדת פיאט ובעלת יובנטוס. סבתו הייתה מרקיזה שהייתה נכדתו של האיש שהביא את פולקסווגן למקסיקו והרוויח הון. הוא עצמו נולד במקסיקו סיטי ומייצג את המדינה בסקי מסיבה פשוטה: "תמיד רצו מישהו מקסיקני במשפחתי ובחרו בי".

למרות מקום לידתו, הוא עבר בגיל 4 עם משפחתו לספרד, ואת הסקי האלפיני למד בסיירה נבדה. לאחר מכן התחנך באוסטריה ושם המשיך עם הסקי אפילו בצורה רצינית יותר. כשהתמקצע, הוא היה צריך לבחור איזו מדינה לייצג כגולש סקי ובהתחלה חשב על ליכטנשטיין מאחר והוא נושא באזרחות שלה, אבל בסופו של דבר החליט ללכת למדינה שבה הוא יהיה הבוס הגדול של עצמו. כך הוא הקים ב-1981 את התאחדות הסקי המקסיקנית, המקום היחידי בעולם שאיפשר לו להיות גולש סקי אלפיני ברמה חובבנית. הוא השתתף במשחקי החורף האולימפיים לראשונה בסראייבו 1984, שם גם השיג את המיקום הטוב ביותר שלו כשסיים 38 בקטגוריית הדאונהיל.

יש כאלה אומרים עליו שהוא מיליארדר שמנצל את האזרחות המקסיקנית שלו כדי להשתתף במשחקים האולימפיים כאוות נפשו. האמת? הוא מעולם לא הכחיש את זה.

מי שהתעניין ואפילו טיפה בסקי אלפיני בשני העשורים האחרונים, לבטח שמע את השם בודי מילר. הוא לא רק גולש הסקי האמריקאי הידוע בכל הזמנים (לפחות עד הגעתה של לינדזי וון שתחמיץ את סוצ'י בגלל פציעה), הוא בעיקר ספורטאי מיוחד במינו, מאוד שנוי במחלוקת, שמוערך בזכות הורסטיליות שלו בקטגוריות השונות של הסקי האלפיני. זה אומר שהוא שולט בצורה אבסולוטית בכל אחת מחמש הקטגוריות החל מהדאונהיל שהוא המהיר ביותר ועד לסלאלום שהוא איטי וטכני. בתרגום לשפת האתלטיקה לדוגמא, הוא סוג של רץ שיכול להתחרות ב-400 מטרים וגם ב-1,500 מטרים ברמה גבוהה מאוד, וכיום הוא הגולש היחיד בעולם עם יכולות כל כך מגוונות.

מילר גם ידוע בתור גולש שהולך על כל הקופה, בעיקר בקטגוריה מהירה כמו הדאונהיל. הוא תמיד לוקח סיכונים, ורוב הירידות שלו במורד נגמרות בפודיום, או בהתרסקות, אין יותר מדי פעמים שרואים אותו באמצע. הבעיה היא שהוא כבר בן 36, ולפני שנה וחצי כבר נדמה היה שהוא גומר את הקריירה. הוא החמיץ את כל העונה האחרונה בגלל פציעה, אבל השנה ביצע קאמבק מדהים ועמד שלוש פעמים על הפודיום בסבב הגביע העולמי. סוצ'י תהיה כנראה האולימפיאדה האחרונה שלו, ולמרות שעל הנייר יש כיום גולשים יותר טובים ממנו, כולל בנבחרת האמריקאית, מילר לא פחד להצהיר שהוא מתכוון לנצח בכל קטגוריה. אגב, עד היום הוא זכה רק במדליית זהב אולימפית אחת לפני 4 שנים בונקובר, אבל בסך הכל יש לו חמש מדליות אולימפיות.