איפשהו בתחילת חודש ינואר, לכבוד חלון ההעברות של החורף, צ'לסי חיפשה חיזוק במרכז הקישור. ז'וזה מוריניו התבלט באותם ימים בין שתי אופציות. האחת הייתה החזרתו למועדון של נמנייה מאטיץ'. השנייה, רכישתו של פרדי גוארין מאינטר. "המיוחד" העדיף לראות את מאטיץ' מגיע, אבל בנפיקה, קבוצתו של הסרבי, הערימה יותר מדי קשיים.
לכן, פנתה צ'לסי לאופציה ב' והגיעה לסיכום עם אינטר, לפיו היא תשלם 15 מיליון ליש"ט לנראזורי עבור הקולומביאני. השלב הבא היה המשא ומתן מול השחקן. העיתונאי דאנקן קאסלס חשף כי נציגיו של גוארין דרשו מצ'לסי סכום שנראה ריאלי, 4.5 מיליון יורו לעונה. הם טענו בפני אנשי המועדון הלונדוני כי מדובר בהעלאה של מיליון יורו לעונה מהמשכורת אותה מרוויח גוארין באינטר. משום מה, הם לא חשבו על האפשרות לפיה מישהו בצ'לסי יבדוק את העניין. טלפון קטן לאינטר הבהיר שגוארין בכלל מרוויח 2.5 מיליון יורו באיטליה. בצ'לסי לא אהבו את התרגיל המלוכלך, הפילו את העסקה והלכו על מאטיץ' למרות הכול. במקביל, הם גם נתנו את אות הפתיחה למלפפון הכי מוזר של חלון ההעברות הנוכחי. אף אחד לא יודע איפה פרדי גוארין עומד לנחות, הערב (ראשון, 21.45, ספורט1) הוא לא ישחק מול הקבוצה בה כבר כמעט שיחק, יובנטוס, אבל הסיפור הזה ילווה לא מעט את המשחק ואולי גם את הקריירה של גוארין.
האלופה תחזור לנצח? יובנטוס נגד אינטר (21:40, 5+)
לאור הרקע ממנו הגיע והדרך הארוכה שעבר אל צמרת הכדורגל האירופי, קשה להאשים את גוארין ואנשיו באותו ניסיון לתרגיל מול צ'לסי. השחקן, שנולד בפוארטו בויאקה בקולומביה ב-1986, ניצל בילדותו רק בזכות הכדורגל מהגורל שחיכה לרבים כל כך מחבריו לשכונה, שגויסו על פי הטענות על ידי איש הצבא הישראלי לשעבר יאיר קליין ואומנו ב"אוניברסיטה לרוצחים" אותה מימן הנרי דה חסוס פרס, אויבו הגדול של פבלו אסקובר, במהלך מלחמות הקרטלים על השליטה בשוק הסמים של קולומביה באותן שנים. על גוארין, שכיכב מגיל צעיר במגרשי הכדורגל, ויתרו ונתנו לו לפתח קריירה.
הוא הושאל לתקופה קצרה לבוקה ג'וניורס ולאחר מכן עבר לאירופה. אחרי שנתיים בסנט אטיין נחת גוארין בפורטו ולמרות ששימש לרוב כשחקן ספסל, הוא החל לבנות את מעמדו וכבש את שער האליפות ב-2010. העונה הבאה, בה פורטו זכתה בטרבל של הליגה האירופית, אליפות פורטוגל והגביע המקומי, גם הייתה הטובה ביותר של גוארין והוא כבש בה עשרה שערים, חמישה מהם בזירה האירופית.
בחורף הבא, ינואר 2012, אחרי שלוש אליפויות, שלושה גביעים ותואר אירופי, עבר גוארין בהשאלה מפורטו לאינטר. בתום העונה החליטו האיטלקים לממש עליו את האופציה וקנו אותו ב-11 מיליון יורו. הקשר, שבכלל הובא תחילה כמחליף לטיאגו מוטה, שעזב לפריס סן ז'רמן, התגלה כיורשו האמיתי של ווסלי סניידר במרכז השדה. כאשר סניידר עבר לגלאטסראיי, נכתב ב"גרדיאן": "אם אינטר נזקקה להוכחה כדי להאמין שיש חיים אחרי ההולנדי, היא מצאה אותה אצל פרדי גוארין. ראיית המשחק והאנרגיות שלו גוברות על חוסר משמעת טקטי ממנו הוא סובל לפעמים".
משבוע לשבוע גוארין הפך לשחקן מרכזי יותר ויותר באינטר, עד שבקבוצה הבינו כי יוכלו להרוויח עליו לא מעט כסף. השמועות בחצי השנה האחרונה צפו, בשלב מסוים גם ברצלונה נכנסה לסיפור (ויצאה ממנו במהרה) וכאמור, צ'לסי הייתה היעד המועדף. גוארין אפילו נשאל על מוריניו וענה: "הוא מספר אחת". אלא שאחרי שאופציית הבלוז נפלה, הגיעה ההפתעה הגדולה. ב-20 בינואר, משום מקום, נפוצו ידיעות לפיהן גוארין נמצא בטורינו, מחכה להשלמת הטרייד שישלח אותו לאלופת השנתיים האחרונות יובנטוס, בעוד מירקו ווצ'ניץ' ו-1.5 מיליון יורו בלבד יעשו את הדרך ההפוכה לאינטר.
הכול היה נראה סגור ואחיו של גוארין אפילו צייץ: "הוא שחקן של יובנטוס וזה רשמי. הקולומביאני הראשון של הגברת הזקנה". מנגד, אוהדי אינטר ראו ולא התלהבו. לטענתם, הטרייד כלל לא היה מאוזן והם פצחו במחאה בהולה וטענו ש"זה הקש ששובר את גב הגמל מבחינתנו. צריך להעיף את העשבים השוטים מהנהלת הקבוצה".
בסופו של דבר, כמו שהטרייד עלה כך הוא גם נפל ו-24 שעות לאחר מכן, כבר היה ברור לכל הצדדים שהעסקה לא תצא אל הפועל. בשלב זה, החלה המלחמה האמיתית, כאשר גם גוארין עצמו הוביל לחלק מההתלקחות שלה. בתולדות ה"דרבי ד'איטליה" בין אינטר ליובה, נוטים לציין שלוש נקודות מרכזיות. הראשונה היא ב-1961, אז אינטר זכתה לניצחון טכני בגין פלישת אוהדי יובנטוס אל כר הדשא. אותה החלטה שונתה בצורה שערורייתית בתום העונה, מה שגרר משחק אליפות בין הקבוצות והוביל את נשיא אינטר לשלוח אל המגרש את קבוצה הנוער שלו, שהובסה 9:1. השנייה הגיעה ב-1998, במשחק עונה שלווה בהחלטות שיפוט בעייתיות מאוד לטובת הביאנקונרי והסתיים בניצחונם 0:1 בדרך לעוד אליפות. השלישית, ב-2006, הייתה פרשת הקאלצ'יופולי המפורסמת, בסיומה הועברה לאינטר אליפות בה זכתה יובה, שהורדה ליגה והאשימה את הנראזורי במעורבות ובריגול נגדה.
כעת, טען כריס וואקס מהאתר "גול" כי "הטרייד שנפל הציב את היחסים בין שתי הקבוצות בנקודת השפל הגדולה ביותר שלהם מאז הקאלצ'יופולי" ואילו פדריקו קאסוטי, העורך הראשי של "גול איטליה", הוסיף: "מר טוהיר, בעסקה הגדולה הראשונה שלו כנשיא אינטר, יצר בלגן בלתי ייאמן". ואכן, מיד עם נפילת העסקה, החלה מלחמת ההאשמות. מנכ"ל יובנטוס, בפה מארוטה, אמר: "אינטר גרמה למצב מביך, כי העסקה כבר סוכמה והנשיא שלנו אנדראה אניילי קיבל סמס מנשיא אינטר אריק טוהיר, שמאשר הכול. ווצ'ניץ' כבר רוקן את הלוקר שלו, זה סימן לכך שהעסקה הושלמה. זו הפעם הראשונה ב-30 השנים בהן אני מנהל משאים ומתנים על שחקנים בה אני נתקל במצב מדהים כזה. גם גוארין וגם ווצ'ניץ' זכו ליחס לא הוגן וחסר כבוד מצד אינטר". טוהיר מצידו, ירה בחזרה: "לאורך ההיסטוריה הארוכה של אינטר, המועדון תמיד נהג ביושר וכנות ונמשיך לעשות זאת. לאורך חלון ההעברות הנוכחי, לקחנו חלק בשלל שיחות אישיות עם מועדונים אחרים בניסיון לשפר את הקבוצה שלנו. השיחות האלה צריכות להישאר פרטיות".
בתוך כל הבלגן הזה, ניצב גם גוארין הזועם, שעל פי העיתון הפורטוגלי "א בולה", אפילו בחר להחרים את האימון. ב"סקי ספורטס איטליה" טענו שהכול היה באישור הקבוצה ושהקולומביאני זכה ליומיים חופש על מנת להירגע מכל ההתרחשויות. כך או כך, האוהדים לא אהבו את ההתנהלות הזו ואת הרצון של גוארין לעזוב ובאיטליה היו שמועות לפיהן השחקן ואשתו ספגו איומים. דייגו מיליטו, חברו של גוארין באינטר, הבטיח: "נקבל אותו בחזרה באהבה בחדר ההלבשה, הוא חבר לקבוצה. הוא צריך להרגיש בנוח, בין אם הוא נשאר או עוזב. צריך למצוא את הפתרון הטוב ביותר לכל הצדדים", אבל השחקן הושאר מחוץ לסגל במשחק האחרון מול קטאניה, נועלת הטבלה, שהסתיים ב-0:0 ביתי ומאכזב ורק הגביר את כעס האוהדים על כל הסיטואציה שנוצרה.
למרות ששתי עסקאות כבר נפלו, גוארין עשוי לעבור בקיץ. הבעיה: הוא צריך להיות בכושר שיא לקראת המונדיאל החשוב של קולומביה, עם או בלי קשר לאירועי ינואר. בטח אחרי הפציעה של פלקאו. "אפשר לעשות הישג טוב יותר משמינית הגמר של מונדיאל 1990", אמר לאחרונה. וכדי שזה יקרה, קולומביה חייבת את גוארין בשיאו. הכי רחוק מסערת החודש האחרון.
כדורגל עולמי בוואלה! ספורט