קובי בריאנט חזה הלילה (שני) בכרמלו אנתוני מהצד, ולא יכל שלא להיזכר בערגה בימים בהם גם הוא היה כוכב בודד בין שלל שחקנים בינוניים, אי שם באמצע העשור הקודם בלייקרס. קובי הפצוע ישב על הספסל וראה את אנתוני מוביל את הניקס לניצחון 103:110 על הלייקרס, כשהפעם הוא מסתפק ב-35 נקודות "בלבד". רק ביום שישי האחרון שבר אנתוני את השיא של בריאנט לנקודות במשחק בודד במדיסון סקוור גארדן, כשצלף 62 נקודות, אך הניקס ממשיכים לקרטע, ומחזיקים במאזן 27:16 בלבד העונה.
"קשה מאוד לשחקן להתגבר על מצב כזה מבחינה פסיכולוגית. אתה לא רוצה להרגיש יותר מדי למטה בגלל דברים כאלה", אמר בריאנט בהתייחס לאנתוני, שנחשב לחברו הקרוב. "אתה חייב לשמור על ריכוז ולא לעסוק בדברים כאלה, אבל מנגד גם הארגון שלך חייב להבין את רמת התחרותיות שדרושה עבורך, שלא תהיה סובלני כלפי הסגל החלש שיש סביבך, שלא הגיוני שלא תהיה לך קבוצה שרצה לאליפות ב-NBA. אני גרמתי לאנשים למעלה להבין את זה. זה צרם ללא מעט אנשים סביבי, אבל לפעמים אתה פשוט צריך לבעוט בכמה דלתות ולהרגיז כמה אנשים, כי זה ישתלם לך בטווח הארוך".
35 לאנתוני ב-103:110 של הניקס על הלייקרס
ב-2008, אחרי כמה עונות מאכזבות בהן הלייקרס לא התחרו על האליפות (כשבמקביל בריאנט מעמיד ממוצעים דמיוניים, ואף רושם משחק שיא בקריירה עם 81 נקודות מול טורונטו), הפעיל בריאנט לחצים כבדים על ההנהלה במטרה להנחית לצידו כוכבים נוספים. זה עבד לו מצוין, אחרי שפאו גאסול ורון ארטסט צורפו, והלייקרס זכו בשתי אליפויות רצופות ב-2009 ו-2010.
"אני מבין את כרמלו, אני יכול לראות למה הוא רוצה לעזוב. אלה אותן סיבות שגרמו גם לי לאכזבה מהלייקרס ב-2006 ו-2007. לא רציתי להיזכר רק כסקורר גדול. רציתי לוודא שהקבוצה שסביבי יכולה להתחרות על אליפות. כדורסל זה ספורט קבוצתי, אתה תלוי בחברים שאיתך".
אנתוני הולך וממתג את עצמו בשנים האחרונות כסקורר שלא זוכה בדבר, בדיוק הדבר ממנו חשש בריאנט. בריאנט מבהיר כי יקבל בברכה את אנתוני, אם יחליט לממש את האופציה בחוזהו לעזוב את הניקס, ולהצטרף ללייקרס. "כל אחד רוצה לשחק בלוס אנג'לס. ניו יורק זה נחמד, זו עיר יפהפיה, אבל היא כל כך קרה. החופים של לוס אנג'לס הרבה יותר מושכים, אין ספק. אם כרמלו ירצה להתקשר ולהתייעץ איתי, אעשה זאת בשמחה".
