לפני קצת יותר מחודש, גילי ורמוט החל להראות ניצוצות של גילי ורמוט. אז למרות ההפסד 1:0 למכבי תל אביב, מספר 14 באדום סוף סוף הזכיר נשכחות. "בדרבי ראו את גילי של פעם, של הדאבל של הפועל בא, לוקח כדורים, מריץ את ההתקפה", אומר ישראל זגורי, חבר לקבוצה. "שם ראינו את השינוי הגדול אצלו, ולמרות ההפסד במשחק, ורמוט בלט".
כבר אז החל הקשר של הפועל תל אביב לצבור מחמאות, אבל האנשים שמכירים אותו יותר מכל ידעו שהמרחק בין להזכיר את ורמוט של פעם לבין להיות ורמוט של פעם גדול מאוד. מאמן נבחרת ישראל אלי גוטמן שוחח עם החניך לפני כחודש, ואמר לו שהיציאה מהמקום פיקס, אבל שעליו גם לעבוד על ההמשך - על הדריבל, על ההטעיות והחדירות; גם איתי שכטר לא התרגש מהקומפלימנטים שנזרקו. כשכולם אמרו שוורמוט חזר לעצמו, החלוץ אמר לחברו שזה עדיין לא קאמבק של ממש - כי ורמוט האמיתי זה שחקן מסוכן, זה גולים, בישולים והכרעות משחקים. שכטר אמר שכשהמספרים יגיעו, יהיה על מה לדבר.
בשלושת המשחקים האחרונים הקשר כבש שלושה שערים ובישל אחד ולהפועל 9 נקודות מ-9. אז הנה, המספרים הגיעו. ורמוט של פעם? יש על מה לדבר.
השנה שעברה היתה האומללה בחייו. פציעה ארוכה, שריר שברירי, קבוצה מרוסקת. כמו הפועל כולה, כך גם ורמוט נראה. רזה, חלוש, מדוכא. במשחק הראשון של עונה זו ורמוט, כבר בן 28, עלה כמחליף ב-0:0 מול סכנין, וכבר לאחר מכן הרגיש שריר אחר. גם לפני וגם אחרי שנודע לו שהפציעה קלה מאוד ומצריכה כמה ימי היעדרות בלבד, אנשים רבים עשו אחד ועוד אחד ושיערו שזה שוב שריר הירך האחורי הארור, ושהנה עוד שנה בחוץ. אנשים אפילו התקשרו לשאול אם נגמרה הקריירה, ובהרבה פורומים חרצו שוורמוט זה שחקן גמור, אחד שכבר אי אפשר לבנות סביבו עתיד. "היה פה טירוף של שמועות", מספר גורם במערכת, "ורמוט הגיע לאימונים עם הראש באדמה". כל מפיצי השמועות לא ידעו שלהוציא את העונה הנוראית, ורמוט זה שחקן של 32 משחקי ליגה בעונה, בממוצע. תוסיפו גביע ואירופה והוא עובר את ה-40.
גם הפתיחה העגומה של הפועל לא סייעה למצב הרוח, אבל המצב הגופני מעולם לא היה טוב יותר. אחרי הניתוח בשריר הפגוע, הדוקטור הבטיח שמעתה זה השריר הכי חזק בגוף. ורמוט החל להיות הרבה יותר מקצועי: אימוני כושר, פילאטיס, לתחזק את הגוף ולא לוקח כלום כמובן מאליו. הוא החליט לעשות הכול כדי שפציעה כזו לא תרדוף אותו שוב.
ובשבועות האחרונים לא רק הגוף מרגיש טוב. ורמוט חזר מהפציעה רענן, והתשוקה תודלקה מחדש. הוא גם שוב מרגיש שהכדור נדבק לרגל, כמו פעם. ועל כן, הדברים שהפריעו לו להתקדם בתחילת העונה, היו דברים אחרים לגמרי.
הראש
רן בן שמעון החל לעשות על הפועל סקאוטינג כבר במאי. הוא ראה דיסקים כדי ללמוד את החומר שהוא עומד לקבל. הכישרון של ורמוט היה ידוע ממרחקים, אז מירב העבודה התרכזה בלנסות לפענח את הראש. ורמוט הוא שחקן שתלוי הרבה מאוד במה שיש או אין מסביבו. "יותר מדי דברים השפיעו על ורמוט", אומר גורם בהפועל. "פעולות קטנות לא נכונות במשחק מצד החברים, מישהו לא מסר לו בזמן או שמישהו כתב משהו רע בתקשורת. הרבה הסחות דעת זה דבר לא טוב, בטח שלא לשחקן רגיש כמוהו". אז בהפועל שמו לעצמם שתי מטרות: להפוך את ורמוט לאדיש לרעשים הללו, ומקביל לגרום לסביבה שלו להיות כמה שיותר "נקייה". גם הפסיכולוג של הקבוצה עבד בנושא, ואפשר בוודאות לומר שזה מצליח.
"אחרי הפציעה שהוא עבר, ברור שלקח לו זמן לחזור לעצמו", מוסיף זגורי, "אבל ייאמר לזכותו שהוא עבד קשה כל הזמן והוא האמין. היכולת שלו ברורה לכולם, אז לא הופתענו. הוא עוזר לכולם במגרש, גם לי. הוא נותן המון טיפים ואני שואב המון. הוא מדריך אותי במגרש, מתי להיכנס לאמצע, מתי להישאר על הקו. הוא מסביר לי כמה חשוב להיות מגוון. מגדירים אותו פה כמנהיג השקט".
הסיוע
כאמור, גם כשהדברים מבחוץ החלו להשתפר, היכולת עדיין היתה רחוקה מ-2010. על המגרש, ורמוט בא לקבל כדור, ניסה להנהיג, אבל לא יעזור כלום שער אחד בודד ואפס בישולים (עד לפני שלושה שבועות) העידו שמשהו תקוע. ורמוט לא אוהב ללכת לאחור ולקבל את הכדור רחוק מדי מהשער, והפועל השבולנית לא היתה יכולה להרשות לעצמה חלק קדמי נטול ברק. "אנשים מסתכלים רק על המספרים", אומר שחקן בקבוצה, "אבל נראה שבלי ורמוט, לא נעביר אפילו פס אחד על המגרש".
בן שמעון וסדרת פציעות שינו את המצב. שי אבוטבול חזר לאמצע והחל לנהל, ובסארט עבדורחימי יצא מהפריזר והחל לעשות את מה שהוא עושה הכי טוב יוצר כאוס. ורמוט? חזר להיות איפה שהוא הכי אוהב בקרבת הרחבה. דבר דומה מאוד עשה נמניה ווצ'יצ'ביץ' בעונת הדאבל. ורמוט היה טוב באותה עונה, אבל הגפרור הוצת רק כשהסרבי הגיע להיות סדרן העבודה, וגילי שוחרר לחופשי. גם כשווצ'יצ'ביץ' נפצע, ורמוט לא נפגע - האש נותרה בוערת.
את השינוי האחרון ביכולת אפשר לזקוף גם לשינוי בהגנה. שחקנים בהפועל שמים את הדגש על התפקוד המחודש של אוראל דגני כבלם, דבר שנתן שקט (יחסי) לעומת ציוות הבלמים הזרים יורחן קולין וברנקו איליץ'. השניים לא מסתדרים מקצועית, וכשהכול מסביב שקט יותר, כמו שאמרנו, ורמוט פורח יותר.
המנטור
ורמוט הוא איש של מאמנים חזקים. את הקפיצה מהפועל חיפה הקטנה להפועל תל אביב הוא עבר אצל דרור קשטן; את היכולת הכי טובה בקריירה הוא נתן אצל אלי גוטמן; והנה, אולי ההתעוררות באה אצל רן בן שמעון. תשאלו את שני הצדדים יש שם הערכה שלא נגמרת. ורמוט נהנה לשחק אצל בן שמעון, שנותן לו שילוב של יד מכוונת אך גם חופש פעולה. ורב"ש אוהב את האופי של ורמוט את העובדה שלמרות שהוא הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה, הוא נטול אגו לחלוטין.
הוא אדם נוח, אבל גם אדם שנאומי מוטיבציה פשוטים לא משפיעים עליו. "תתאמץ יותר" או "תראה שאתה אכפתי" לא עובד. אל ורמוט צריך לדבר בשפה הרבה יותר מאתגרת, צריך לגרום לו לחשוב כדי לראות תוצרת. וזה מה שרב"ש ניסה לעשות. בהפועל מעידים שבן שמעון פונה לוורמוט באופן שונה מאשר ליתר השחקנים. רב"ש הרגיש שצריך להסביר לו אחרת, למצוא זווית מקורית לכל עניין. "הוא איש עמוק", מסכים גורם בהפועל, "ורואים שבן שמעון עובד עליו חזק כדי לגרות את המוח שלו".
העתיד
לאחר אותו הפסד בדרבי, עלה ורמוט לדוכן מסיבת העיתונאים בבלומפילד. "המועדון יצטרך לחשוב כלכלית ולראות מה עושים", אמר כשנשאל על ערוץ הקניות ששמו גם הפועל תל אביב, "אבל אני פה". הוא נשאל האם הוא מבטיח שלא יעבור לקבוצה אחרת, וענה שוב בנחרצות: "אני פה".
אלו לא רק הרצונות של ורמוט. גם חיים רמון הבהיר לשחקן, לא אחת, שמעמדו הכי גבוה בשרשרת המזון. עומר דמארי ואיתי שכטר לפניו אולי על המדף, אבל הוא לא. המעמד של ורמוט עלה פלאים בעונה החולפת. האנשים הכי בכירים במועדון מתייעצים איתו כמעט בכל דבר, גם בדברים שהוא מעדיף שלא יתייעצו עמו. "אוהבים את ורמוט וזה לא סתם", אומר גורם במערכת, "אין קופת שרצים, אין שום דבר רע ואין רבע שלד בארון. הוא טוב כמו שהוא נראה".
גם מקצועית. "בהפועל מבינים טוב מאוד", טוען שחקן, "צריך שדמארי יהיה חד וששכטר יהיה בכושר, אבל כשגילי ורמוט טוב ומסוכן, הפועל תל אביב מסוכנת".
אירופה, כנראה, כבר לא מחכה לוורמוט. אחרי שיצא ונכווה פעמיים, הוא ימצא בישראל את הפינה והשקט והמעמד (וגם את התוספת הטרייה למשפחה, ורמוט ג'וניור, שאמור להצטרף מתישהו במרץ). מלבד הרחבת ארון התארים, השאיפה הכי חזקה של ורמוט היא נבחרת ישראל. 20 הופעות ו-0 שערים יש לו בכחול-לבן, בינתיים בלי להשאיר יותר מדי חותם. אין ספק שוורמוט בכושר שיא שווה מקום בנבחרת, ולשם הוא מנסה להגיע.
ואם ורמוט קורא, שיידע שיש בסיס לשאיפות. גוטמן עוקב, ובאדיקות. מאמן הנבחרת הלאומית עדיין רוצה לראות קצת יותר, ובחודשים הקרובים ימשיך לצפות. כפי שנכתב בפתיח, הוא מחכה לדריבלים כמו זה מול סלטיק (בבישול השער השני למהראן לאלה). גוטמן אמר לקשר בדיוק מה הוא צריך לשפר, ועל מה צריך לעבוד. "העיניים שלי פקוחות ואני בוחן כל דבר לגופו של עניין", אומר גוטמן, ומחמיא: "גילי ורמוט זה אחד
השחקנים המוכשרים בכדורגל הישראלי".
הערב הוא מול בית"ר ירושלים. הפועל תל אביב לא ניצחה במשחק חשוב וגדול מאז נובמבר 2012. 14 חודשים של אכזבות. גם ורמוט מודע לנתון הזה. השבוע אמר שהרצף חייב להיפסק, שחייב להגיע הניצחון, בעיקר בשביל הקהל. ניתן לזגורי את הזכות לקנח: "גם בזמן הקצר שלי פה, רואים כמה הוא אוהב את הקבוצה וכמה שהיא חשובה לו. איך שאני רואה את זה, הפועל תל אביב זה גילי ורמוט".
לתגובות והצעות: orenjos@walla.co.il
נתונים: אתר דריבליסט
