4: החיים הם גלגל
יותר מכל שחקן אחר, וויליאם סוארס מסמל את המהפך שעברה הפועל באר שבע מאז שבה לליגת העל. אלו היו שנים קשות. שנים של החלטות ניהוליות ומקצועיות גרועות, מיליונים שהלכו לשחקני רכש לא נכונים ומאמנים לא מתאימים. שנים של ניסוי וטעייה. גם סוארס היה שם. בורג מרכזי בקבוצה שלא הצליחה להתרומם ונקלעה למאבקי הישרדות. שחקן שהגיע עם תג מחיר מופרז. אפילו היה קפטן לתקופה מסוימת. אבל זה לא מנע ממנו לרצות לברוח מישראל בכל פעם שהמצב הביטחוני הסלים, שהמשפחה לחצה או שסוכן הבטיח כסף גדול מעבר לים. עוף מוזר סוארס. אומרים שלא לגמרי התחבר לישראל ובכל זאת הוא כאן כבר שבע שנים. עד לא מזמן צחקו על אלונה ברקת על שהביאה אותו. היום ברקת וסוארס צוחקים על כולם.
קצת לפני שירון קוריס נעלם מנוף הכדורגל עם חשדות גדולים, הוא הצליח לתפור עסקה חלומית. הפועל רמת גן שלו קיבלה למעלה מחצי מיליון דולר ואת הצ'כי פאבל פרגל תמורת הברזילאי. בברנז'ת הכדורגל לא הפסיקו לצחוק. הטענה הייתה שקוריס ניצל את התמימות וחוסר הניסיון של ברקת, בעונתה הראשונה כבעלים בליגת העל, ותפר לה מחיר. מצא פראייר. ברקת שמעה ונעלבה עד עמקי נשמתה. אבי לוזון היה צריך להתערב וליזום סולחה בין השניים, אבל עסקת סוארס הפכה לכתם אצל ברקת. אירוע מכונן. זו אולי הסיבה שמאז היא סירבה למכור את השחקן אלא ברווח. ובמחיר שלה, אף אחד לא רצה לקנות.
סוארס נותר מתוסכל. בבאר שבע מספרים שכל קיץ הוא מבקש לעזוב. ב-2011 גנט פנתה ונדחתה. שנה לאחר מכן איים שלא ייצא למחנה האימונים בגלל לחץ המשפחה ומאוחר יותר ברח מישראל כשנורו טילים על העיר. מעטים האמינו בתום העונה החולפת שהברזילאי ימשיך, אך השחקן הפתיע כשהודיע לאלישע לוי על רצונו להישאר והמאמן קיבל אותו בזרועות פתוחות. בכלל, לוי לקח את סוארס כפרויקט. הוא סומך עליו ומעריך אותו למרות מצבי הרוח ואשתקד ראה בו פקטור מרכזי במטרת העל שלו: צמצום הספיגות. תחת לוי, באר שבע ירדה מ-61 ספיגות בעונת 2011/12 ל-39 בלבד אשתקד. השנה, המאמן לקח את הפרויקט צעד קדימה ובמהלך מחנה האימונים קיבל את ההחלטה: לא עוד זגזוג בין עמדות. סוארס ישחק כבלם לצד טומיסלב פאיוביץ'. התוצאה: 13 שערי חובה ב-18 מחזורים.
בסיפור של סוארס יש מוסר השכל. שבע שנים הוא כאן ולמעשה, אין שחקן זר שמשחק בישראל תקופה ארוכה ממנו ברציפות (קאלה דרשלר וגוסטבו בוקולי אינם זרים). למרות זאת, קשה להאמין שהברזילאי ייכנס לספר ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי כאחד הזרים המשפיעים, המוערכים והאהובים. לא יזכרו אותו בחיבה כמו את ג'ובאני רוסו, מוראד מגמאדוב או אפילו פדרו גלבאן. בגיל 29 ואחרי שהעביר בישראל את רוב הקריירה הבוגרת שלו, הוא עדיין לא מרגיש לגמרי מחובר, לא ימהר להאריך חוזה וסביר שאם היה עוזב בקיץ, היה נכנס לרשימה ארוכה של שחקני רכש לא מוצלחים שמאפיינת את עידן ברקת. אבל גם כשמדובר בשחקן וותיק או בעלים חדש או בהליך בנייה של קבוצה, צריך סבלנות. ואז מגיעה החלטה נכונה ופתאום הכול מתחבר. מקשר אחורי בינוני, סוארס הפך בעונתו הטובה בישראל לאחד הבלמים המובילים בליגה. והסיפור שלו הוא הסיפור של אלונה ברקת, של אלישע לוי ושל הפועל באר שבע כולה.
התחזית לשבת: עירוני קרית שמונה היא היחידה שניצחה העונה את הפועל באר שבע ואחת משתי קבוצות ללא הפסד בית. ניצחון חוץ של האדומים יחייב הגדרת מטרות מחודשת.
שימו לב: באר שבע צברה ב-18 מחזורים יותר נקודות ממה שצברה מכבי תל אביב של אוסקר גרסיה בפרק הזמן המקביל בעונה שעברה.
4: מחוברים לחיים
ערב משחק החוץ בטדי, נקלע חיים שאבו למצוקת בלמים. אבי סטרול פצוע, עשהאל בן שבת מוצהב ומאיר גבאי שוחרר 24 שעות לפני ההתמודדות. בלית ברירה החליט מאמן הפועל ניר רמת השרון להסיט את הקשר גל בראל לעמדת הבלם. לצידו שלח את אלון נצר בן ה-20 להופעת בכורה בקבוצה הבוגרת. בקבוצה הרימו גבה והיה מי ששאל את המאמן האם הוא לא חושש לזרוק את נצר למים דווקא במשחק חוץ בטדי. שאבו לא היסס: "זה ילד שגדל אצלי בנוער ומי ששיחק אצלי, לא מפחד בשום מגרש", ענה לספקנים.
שאבו מאמן עם ביצים. עלה לירושלים ללא חמישה שחקני הרכב (גם קובי מוסא ואמיר האדז'יץ' נעדרו), ללא חסן אבו זייד שעבר לקפריסין ואחרי שבוע בו הקבוצה שלו עמדה במרכזה של פרשת הימורים שטלטלה את המועדון. הוא איבד גם את אורי שטרית אחרי 29 דקות וניצח את המשחק עם הרכב ילדים וללא זרים. טקטית, הוא עשה את זה בזכות לחץ ואגרסיביות. שאבו הבין שבהיעדר שחקני הגנה מנוסים, אסור לקבוצה שלו להסתגר ולהזמין התקפות. אז הוא סגר את מרכז המגרש, נטרל את אבירם ברוכיאן ומשה לוגסי, חייב את בית"ר ירושלים לשחק על כדורים ארוכים ועקץ פעם אחת. הרי לכם המתכון לתוצאה הסנסציונית של העונה עד כה.
אלא שעם כל הכבוד לטקטיקה, הניצחון בטדי הראה שהצד הבאמת חזק של שאבו הוא הצד המנטאלי. היכולת להתחבר לשחקנים ולהרים אותם. מדובר במאמן מהסוג הישן. אחד שמאמין בצעירים ומלמד אותם את הכדורגל שלימדו אותו בתור ילד. אדם פשוט שאבו. לא פילוסוף, לא מנסה לשחק כדורגל מודרני ולא מחפש תירוצים. אין לו שחקנים? הוא מאלתר. אין כסף לרכש? אז הוא מצרף ילדים כמו אזברגה, אבו לאבן, פרץ ויגיל ביטון והולך איתם למלחמה. בנסיבות הקיימות אף אחד, גם ברמת השרון, לא היה מופתע מתבוסה. הציפייה הייתה לראות קבוצה מפורקת, מרוסקת ומבולבלת בערך כמו שהיו"ר שלה דני לאופר נראה בתקשורת אחרי שהתפוצצה פרשת ההימורים. התוצאה בפועל הייתה שונה כי שאבו הוא כל מה שלאופר לא. והריצה של השחקנים אליו אחרי השער של קני סייף הראתה שהוא הדבק שמחזיק את חדר ההלבשה.
אחרי שבוע כזה, אתה שואל את עצמך: מה יש ברמת השרון? לא קהל, לא מתקן ראוי, לא כסף, לא שמות גדולים, לא מסורת ולא דעת קהל. מההתערבות המסיבית של ראש העיר דרך הטיפוסים שניהלו ומנהלים את המועדון ומוסר התשלומים, משהו תמיד מריח רע ברמת השרון. אף אחד לא ממש יתגעגע לקבוצה אם תרד ללאומית. ובכל זאת, שאבו הוא האדם היחיד שמעורר שם הזדהות. הוא הרים קבוצה מהקרשים, החזיר אותה לחיים ומחזיק אותה בחיים לגמרי לבד. כשמנתחים את מאבקי ההישרדות, ברור ששאבו הוא הנשק העיקרי של רמת השרון. בשבועות האחרונים קבוצות התחתית התחזקו בצורה משמעותית וברגעי ההכרעה, בני יהודה ואפילו מכבי פתח תקוה יזכו לתמיכה של הקהל. לרמת השרון יש רק את שאבו ורוח האמונה והתעוזה שלו. אם זה לא יספיק, לפחות גדל פה מאמן מזן אחר. גבר.
התחזית לשבת: לפני סכנין, באר שבע ובאזל, מכבי תל אביב לא יכולה להרשות לעצמה לאבד נקודות או להמשיך להיראות כמו שהיא נראית בשבועות האחרונים.
שימו לב: מכבי תל אביב ניצחה בששת המפגשים הישירים האחרונים בין הקבוצות, אבל רק פעם אחת (במשחק ההכתרה) עשתה זאת בהפרש של יותר משער אחד.
2: קרב על החיים
בשולי המחזור ה-19 מסתתר המשחק בין הפועל עכו להפועל רעננה. המארחת של יובל נעים לא ניצחה שישה משחקים ברציפות. אצל האורחת, הפתעת העונה בדימוס, הרצף עומד על שמונה משחקים. ההידרדרות של השתיים באה במקביל להתאוששות קלה אצל היריבות שמתחתיהן וכך הקו האדום התקרב מרחק ארבע נקודות מרעננה ושלוש מעכו. המפגש ביניהן בשבת הוא קרב הישרדות לכל דבר. מלאי הנקודות מהסיבוב הראשון הולך ואוזל ואם השתיים לא יחזרו לאגור נקודות, הן ימצאו עצמן בקרוב מאוד בצד הלא נכון של הקו האדום. המשחק הזה יפגיש גם את שתי ההתקפות הגרועות בליגה. אז מי מהן נמצאת בצרות גדולות יותר? על פניו, נראה שברעננה מפנימים טוב יותר את המצב.
לזכותו של מנחם קורצקי ייאמר שגם בימים טובים, הוא התכונן וציפה למשבר. רעננה הצליחה בזכות שחקנים מנוסים, משחק סגור והתבססות על המהירות בחלק הקדמי. אלא שקבוצות קצת קלטו את הפרינציפ ובנוסף, הסגל הדליל פגע בקורצקי. הירידה לאחרונה הגיעה גם עקב הפציעה של נווקאמה וההרחקה של תמיר כהן. המאמן הבין שצריך שינוי, החליף זר (ליליו במקום אאודיס) וצירף את אחמד סבע וריף מסיקה. מנגד, בעכו דממה. קבוצות התחתית מתחזקות במהלכי בזק ואילו בעכו מסע החיפושים אחרי חלוץ נמשך כבר למעלה מחצי שנה. פנו שם לכל חלוץ ישראלי, הנחיתו רכבת אווירית של נבחנים ובינתיים, שלילי ממצאים. לנעים נמאס. "זרים שאני רוצה בורחים לסינגפור", אמר המאמן המיואש בשבת שעברה. הוא כנראה מבין שרגע האמת מתקרב. הרגע בו יצטרך להתפשר ולהביא משהו לפני שהחלון ייסגר. וזה יהיה חייב להיות חתיכת בינגו כי מאזן הכוחות בתחתית משתנה ובלי סקורר ראוי הסיכויים של עכו לשרוד יפחת משמעותית.
