השוטר הראשון שהגיע לבית משפחת אוקפור בעיירה ליטל אלם שבטקסס, ב-6 בינואר 2011, נתקל באם הבית איפי כשהיא צורחת: "אוצ'ה תלה את עצמו, אלוהים ישמור! הוא הולך לגיהינום! הוא הולך לגיהינום!". איפי תכחיש בימים הבאים את תוכן זעקות השבר שלה, אבל לדאבונה, אותו שוטר ענד מיקרופון והדברים הוקלטו.
חוקר מקרי המוות של משטרת ליטל אלם בפאתי דאלאס, לא היה זקוק ליותר מכמה שעות כדי לקבוע את סיבת מותו של אוצ'ה אוקפור: הוא פסק שהאחרון, בן 43 במותו, תלה את עצמו באמצעות כבלים להתנעת רכב. במילה אחת: התאבדות. הקביעה הזו והמהירות בה הסתיימה חקירת המשטרה, הציתו מאבק עיקש עליו תגיע בקרוב ההרחבה. עד היום, שלוש שנים לאחר מכן, נסיבות מותו של שחקן נבחרת ניגריה לשעבר נותרו לא פתורות.
אוצ'ה אוקפור היה חבר קבוע בנבחרת ניגריה הגדולה של אמצע שנות ה-90, שזכתה באליפות אפריקה ב-1994 ובאותה שנה הופיעה לראשונה בתולדותיה בגביע העולמי. הוא שיחק עם אגדות כג'יי ג'יי אוקוצ'ה, סאנדיי אוליסה, ראשידי יקיני, פינידי ג'ורג' ואחרים. על המגרש היה בלם חזק, גבוה וקשוח, מחוצה לו כך סיפרו עליו אדם שקט ונעים הליכות.
אוצ'ה שיחק שלוש שנים במכלן הבלגית, המשיך לצרפת, הגיע להאנובר, הצטרף לאוניאו לייריה הפורטוגלית ובמחצית השנייה של עונת 1994-95 נחת בעירוני אשדוד. בשנים בהן אפריקה עדיין לא התמלאה בסקאוטים, בעידן בו השחקנים המקומיים לא כיכבו בקליפים ערוכים להפליא ביוטיוב, בזמנים בהם ניגריה עדיין לא נחשבה ליצאנית בלתי נגמרת של כישרונות, שחקנים בינלאומיים כמו אוצ'ה אוקפור היו מגיעים אפילו לקבוצות תחתית ישראלית.
אוצ'ה שיחק תחת שייע פייגנבוים ושיתף פעולה עם אלון מזרחי, עמיר תורג'מן, ז'אן טלסניקוב, אייל אלמושנינו, בוני גינצבורג ובן ארצו תומפסון אוליהה, שבעצמו מת ביוני 2013 אחרי סיבוכים של מלריה. כמה חודשים אחרי שנגע בשמיים עם שותפות מלאה בזכייה של נבחרתו באליפות אפריקה, הוא ירד עם אשדוד לליגה הארצית (אז ליגת המשנה בישראל) וסיים את הפרק הקצר שלו בעיר הנמל. ב-1996 נבחר בדראפט של ה-MLS על ידי קנזס סיטי וויזארדס ובה הוא שיחק עד שפרש. אחרי שתלה את הנעליים, נשאר בארצות הברית, שם גם מצא את מותו.
אחרי שפרש, אוצ'ה אוקפור המשיך לעסוק בעבודות שקשורות לכדורגל. בין היתר אימן קבוצות ילדים, עסק בשיווק של מוצרי ספורט ובשנתיים שקדמו למותו שימש כפרשן הכדורגל האפריקאי של התכנית PressPass ב- ESPN. הניגרי שהיה חבר בסגל של נבחרתו בגביעים העולמיים ב-1994 וב-1998 נטע בחיים האמריקאים, אבל בליבו הרגיש משיכה בלתי נגמרת למולדת.
על פי עדויות מאוחרות, ביום בו הוא מת, אוצ'ה שוחח עם בכיר בהתאחדות לכדורגל הניגרית, שבה הוא כביכול קיווה לקבל תפקיד. הוא מעולם לא חשק במשרה של אימון, אבל ראה בעצמו מועמד להיות חבר באגף השיווק ולעמוד בראש הוועדה המקצועית של נבחרות הנוער. אומרים שהתכניות שלו המפורטות כבר היו מוכנות לשליפה מהמגירה. עד היום לה ידוע מה היה תוכן השיחה ואם אחת כזו אכן התקיימה, אבל אלו שמאמינים בכך שהוא התאבד, מאמינים שהיה לה חלק בפעולה שלו. מנגד, בניגריה פשוט לא מאמינים שהוא התאבד.
מבחינת בני שבט האיגבו, בו היו נטועים השורשים של אוצ'ה אוקפור, התאבדות היא חטא עליון ומי שנוטל את חייו, נקבר במרחק רב מבית הקברות, מוזכר לשמצה וממיט קלון על משפחתו. זו כנראה הסיבה לכך שברגע בו חוקר המוות של משטרת ליטל אלם קבע שהניגרי תלה את עצמו, בני משפחתו יצאו למלחמת חורמה בקביעה הזו. הכול כדי להציל את שמו ולמנוע מההיסטוריה לזכור אותו מעכשיו לא ככדורגלן מפורסם ומצליח, אלא כחוטא גדול.
על קמפיין "זיכויו" של אוצ'ה אוקפור מהתאבדות, הופקד בן דודו אוגו נוורקו. אחדים ממכריו של כדורגלן העבר המנוח התכוננו להחרים את טקס האשכבה שלו בטקסס ואת הלוויה שלו בניגריה, אבל אוגו הפעיל מכבש של לחצים כדי לשכנע את כולם שאוצ'ה נרצח ולא התאבד, למעשה לגרום למדינה שלמה לכבד את בן דודו במותו, כמו בחייו.
אוגו פנה לחוקרים שוב ושוב, הציג להם ראיות לכאורה שהתבצע רצח, שטח בפניהם תיאוריות, חזר ואמר שאוצ'ה היה אדם שמח ושלא הייתה לו כל סיבה לתלות את עצמו. הרי רק לפני חודש חתם על חוזה פרשנות חדש עם ESPN. הוא עשה כל שביכולתו כדי שהמשטרה תגדיר את סיבת מותו של בן דודו כרצח ולא התאבדות. כשנתקל בקשיים, אוגו תקף. "אוצ'ה לא ייקבר בלי שתתבצע חקירה ראויה", אמר במסיבת עיתונאים שכינס, "מה שחוויתי כאן זו גזענות ברורה. החוקרים עשו עבודה לא יסודית והם יודעים את זה. לא נלקחו טביעות אצבע מהזירה והשכנים כלל לא תושאלו".
מעבר לעבודת השטח של בן הדוד, המשפחה החליטה לקחת חוקר פרטי בתקווה שהוא יוכיח שכדורגלן העבר נרצח ושזירת הפשע בוימה כך שחוקרי המשטרה יחשבו שמדובר בהתאבדות. בנוסף היא גייסה חוקר מקרי מוות ניגרי, שביצע נתיחה שנייה בגופתו של אוצ'ה והכריז: "כדורגלן העבר נחנק על ידי אדם אחר, מדובר ברצח".
גם בניגריה התגייסו למאבק שמטרתו להוכיח שאוצ'ה אוקפור לא ביצע את מה שנתפס בעיניהם כחטא נוראי נגד אלוהים. שר החוץ, הנרי אודיין אג'ומוגוביה, ביקש עדכונים שוטפים ובשלב מסוים הרשויות המקומיות שקלו לשלוח חוקרים משלהן לטקסס, דבר שכמובן היה יכול להביא למיני תקרית דיפלומטית. התקשורת המקומית מצדה, דיווחה שה-FBI התערב בחקירה וציטטה סוכן של הארגון שאמר שמדובר ברצח. במשטרת ליטל אלם אגב, אמרו שה-FBI מעולם לא היה מעורב והגדירו את קיומו של אותו "סוכן" ואת הדברים שכביכול אמר, כ"בדיות".
התקשורת הניגרית הייתה בשלה והתעקשה לנפץ את תיאוריית ההתאבדות. היא סיפרה על הקושי של אוצ'ה ואיפי להביא ילדים ועל טיפולי הפוריות שעברו, עד שנולדה להם בת. הוא קרא לה Tochukwu, שם שבדרך כלל ניתן לבנים ושפירושו "השבח לאל". בניגריה סיפרו שהוא כל כך אהב אותה ואת אלוהים, עד שפשוט בלתי אפשרי להעלות על הדעת שהוא יהרוג את עצמו. הרי זהו החטא הגדול מכולם. "הוא העריץ את בתו והיה אדם מאמין, כך שאני לא ממש יכול להבין את כל התיאוריה הזו של התאבדות", אמר פוליטיקאי מקומי.
מסע השכנועים עבד וכחודש וחצי אחרי שמת, אוצ'ה אוקפור נקבר בניגריה בתום הלוויה גדולה בה נכחו מכובדים רבים וכן חבריו לאותה נבחרת גדולה מאמצע שנות ה-90. אוגו נוורקו שהוביל את המאבק על שמו של בן דודו, לא הציב דרישה נחושה מהמשטרה למצוא את רוצחי בן דודו. גם במולדתו לא חיפשו את האשמים. כל מה שרצו זה שייכתב בפרוטוקול שאוצ'ה נרצח ושכל זכר לאפשרות של התאבדות יימחק.
מבחינת משטרת ליטל אלם, אוצ'ה אוקפור התאבד למרות שלא השאיר אחריו מכתב. מבחינת מדינה שלמה, כדורגלן העבר נרצח מסיבה כלשהי שלא באמת חשוב לברר אותה, והזירה בוימה כך שיוצר רושם שהוא תלה את עצמו. מה קרה שם באמת באותו 6 בינואר 2011? איש כבר לא יידע.