הגענו לשלב סיכומי אמצע עונת ה-NBA, שיתפרשו על פני השבועיים הקרובים. נפתח עם סיכום החודשים הראשונים והלא פשוטים של גל מקל בליגה הטובה בעולם. הישראלי השני ב-NBA חווה ברגעים אלה את פערי הרמות בין ארה"ב לאירופה ורק מתחיל להבין מה הוא מסוגל לעשות ברמות האלה ומה לא. הבעיה היא שגם אם הוא יבין וישתפר, בזמן הקרוב כנראה לא תהיה לו עוד הזדמנות ליישם.
את ההזדמנות הראשונה הוא לא לקח. מקל הגיע לרוטציית גארדים עמוסה מאוד בדאלאס, אבל קיבל במתנה מספר שבועות בהם שני המתחרים המרכזיים שלו על דקות הפוינט גארד המחליף - דווין האריס ושיין לארקין, היו פצועים. היו לו שלושה משחקים טובים בתקופה הזאת, בשאר הוא התקשה להשפיע. בהמשך לארקין חזר ונאבק עם מקל על הדקות האלה, כשאף אחד מהם לא נראה כמו רכז מחליף לגיטימי ב-NBA. לאחרונה לארקין התקבע כמחליף הראשון, בעיקר מכיוון שהפוטנציאל שלו גדול יותר, אבל ההתפתחות המרכזית היא שחוסה קלדרון, הפוינט גארד הפותח, מקבל יותר דקות מהמתוכנן. זאק לואו מאתר 'גרנטלנד' סיכם בפשטות את המצב מבחינת הקבוצה: "עמדת הפוינט גארד המחליף היא בעיה".
בקרוב הבעיה תיפתר, דווין האריס הוותיק והאיכותי אמור להתחיל להתאמן השבוע וצפוי לחזור לשחק בשבועות הקרובים. ברגע שזה יקרה, הוא יקבל דקות משמעותיות בשתי עמדות הגארד וישלים את הרוטציה של ריק קרלייל. מקל ולארקין ייצאו מהרוטציה לחלוטין עד לפציעה הבאה. אחד מהשניים כנראה גם יישלח לליגת הפיתוח, אפשרות שאחזור אליה בהמשך.
גם הלילה מקל חווה משחק עגום במדי דאלאס
סטפן קרי עקף את כריס פול בהצבעות לאולסטאר
ה"מנהיג" של בוסטון ומכונת הדאבל-דאבל שחזרה לעבוד
מה מונע ממקל להיות שחקן NBA לגיטימי? בעיקר חוסר היכולת ליצור נקודות. מקל קולע 2.6 נקודות למשחק בכמעט 10 דקות שהוא משחק, הוא עושה זאת באחוזים נוראיים - 35.8 אחוזים מהשדה ו-27.8 אחוזים משלוש, טווח ממנו הוא כמעט שאינו זורק. לקו העונשין הוא הגיע רק 12 פעמים בינתיים, מה שאומר שגם לסחוט עבירות הוא לא מצליח. נתוני הקליעה לא נראים טוב משום כיוון, אין לו יתרון שהוא יכול לנצל או משבצת שממנה הוא יעיל. בעליה לקליעה מכדרור הוא קולע ב-26.1 אחוזים, כשהוא מנסה לחדור הוא נוטה להיתקע מול העזרה ולקחת זריקה קשה, מה שמוביל ל-44.7 אחוזי קליעה בצבע, אחוז נמוך מאוד. הוא מעט יותר טוב בקאץ' אנד שוט - קולע אותן ב-37.5 אחוזים, אבל זאת הזריקה הכי פחות נפוצה אצל פוינט גארדים.
חוסר היכולת לקלוע פוגע ביכולת שלו לנהל את המשחק. היריבות קולטות את זה די מהר, נמנעות מלהביא עזרה ומקטינות את הסיכוי שלו למצוא שחקנים פנויים. כך, הוא מצליח להיות מדורג נמוך יותר במדד היעילות הכללי אפילו ביחס למדד אחוז הקליעה המשוקלל. במדד היעילות, ה-PER, מקל מדורג שישי מהסוף בכל הליגה. במדד הקליעה, ה-TS, הוא מדורג תשיעי מהסוף. קשה מאוד לשרוד ב-NBA עם הנתונים האלה.
בשאר התחומים מקל נראה יותר טוב. פוינט גארד צריך לדעת לעשות בעיקר ארבעה דברים פרט ליצירת נקודות - להוביל כדור, למסור, לשמור אישית ולהשתלב בהגנה הקבוצתית. הוא לא ממובילי הכדור המוצלחים ביותר, מול שומרים שלוחצים הוא יכול להסתבך, אבל זאת לא בעיה ברמה חמורה. בכל הקשור להגנה קבוצתית הוא עדיין בשלבי למידה והתאמה ל-NBA, אבל בתחום הזה ניתן לסמוך עליו שיבין את השיטה בסופו של דבר. ההגנה האישית שלו ממשיכה להיות טובה, בעיקר מול פיק נ' רול שהרבה פעמים הוא מצליח לשבור בעצמו, הבעיה היא שדאלאס השנה היא קבוצת הגנה כל כך חלשה שבדרך כלל זה לא משנה. אם הוא התגבר על הפיק נ' רול אבל אחד משחקני הכנף בא לעזרה מיותרת והשאיר את השחקן שלו פנוי, או שהשומר של החוסם נרדם ואפשר לו לקבל כדור בצבע, התרומה ההגנתית של מקל (שבהחלט עשוי להיות השומר הטוב ביותר מבין הגארדים של דאלאס, לא שהתחרות קשה) הולכת לאיבוד.
יכולת המסירה זה התחום בו מקל מתפקד ברמה גבוהה אפילו ביחס ל-NBA. הוא מספק 2.1 אסיסטים למשחק, כאשר כמעט מחצית מהם הם אסיסטים לשלשות. הוא יודע לתזמן את המסירה לקלע שיוצא מאחורי חסימות בתרגיל ויודע למצוא את השחקן הפנוי כשההגנה עושה טעות. הנתון המרשים ביותר של מקל הוא שהוא מדורג 14 בליגה בכמות נקודות שנקלעות מהאסיסטים שלו פר 48 דקות, לפני לא מעט פוינט גארדים בכירים. למרות שהוא לא מהווה איום של קליעה, הוא מצליח להפעיל את החברים שלו ברמה גבוהה. כמובן, עוזרת העובדה שיש סביבו קלעים טובים רוב הזמן (את רוב הדקות שלו הוא שיחק יחד עם דירק נוביצקי, שברוטציה של קרלייל יורד לנוח מוקדם וחוזר לשחק עם המחליפים).
לכן, בראייה לטווח ארוך, אם מקל יצליח לפתח תחום אחד בו הוא יהיה אפקטיבי כסקורר הוא יוכל להתפתח לרכז מחליף סביר. את יכולת החדירה הוא כנראה לא יצליח לשפר, אין לו את האתלטיות, החוש לזיהוי הרגע הנכון להגיע לטבעת או את היד הרכה שמאפשרת קליעת זריקות קשות בצבע באחוזים גבוהים. השינוי חייב להגיע בקליעה מבחוץ. בקאץ'-אנד שוט, כדאי לו לנסות להתמקצע בשלשות מהפינה (שהטווח שלהן קרוב יותר מאשר שאר הקשת), כדי שבהתקפות שבהן הוא לא המוציא לפועל תהיה לו אפשרות לתפוס משבצת ולא לאפשר לשומר שלו להתעלם ממנו. אך האלמנט שבאמת יעשה את ההבדל יהיה פיתוח של קליעה מכדרור באחוזים טובים. לא חסרים שחקנים ששדרגו את התחום הזה במהלך הקריירה והפכו בכך לשחקנים הרבה יותר יעילים (ראסל ווסטברוק הוא דוגמא מצוינת). ברגע שמקל יהווה איום של עלייה לקליעה בפיק נ' רול, לא ניתן יהיה לתת לו מטר, מה שיפתח גם פתח להגיע לטבעת או למצוא שחקן פנוי בעקבות עזרה.
אבל זה העתיד. כרגע, הוא יכול בעיקר לנצל את הזמן על הספסל כדי ללמוד מקלדרון, אחד השחקנים החכמים בעולם ושחקן שלאורך הקריירה הוסיף מימדים ופיתח יכולות (הוא הגיע ל-NBA בלי קליעה משלוש, היום הוא מהטובים בתחום). אם הוא יישלח לליגת הפיתוח, עדיף לראות בכך הזדמנות ולא השפלה. זו ליגה שכוללת כמה שחקנים מוכשרים מאוד, ליגה שלא רחוקה מה-NBA ברמת האתלטיות ויכולה להיות הזדמנות טובה למקל לפתח יכולות מותאמות לסגנון האמריקאי. בקבוצת הפיתוח של דאלאס משחקים שחקני NBA לשעבר כמו דווין איבנקס ומלווין איליי (וגם מישהו בגובה 2.34 מטר), זאת לא ליגה שאפשר לזלזל בה. הגיוני יותר שלארקין הצעיר והפחות מלוטש יהיה זה שיישלח לשם, אבל מקל צריך להיות מוכן לאפשרות ולקבל אותה בברכה.
בכל מה שקשור לדקות משמעותיות ב-NBA אין יותר מדי מה לצפות כרגע. דאלאס היא קבוצת פלייאוף שלא יכולה להרשות לעצמה לשלב ברוטציה את השחקן השישי הכי פחות יעיל בליגה. תמיד קיימת אופציה של מכת פציעות שתחזיר את מקל לעניינים, או של טרייד שהוא ישמש בו השלמת משכורות ופתאום ימצא את עצמו בקבוצה בבנייה שזקוקה לפוינט גארד ויקבל את הבמה. ב-NBA יש הזדמנויות, תשאלו את קנדל מארשל שעד לפני שבועיים נראה לא קשור לליגה ופתאום הוא מככב בלייקרס. אם מקל יהיה סבלני וידאג לשפר חלק מנקודות התורפה שלו, אולי הזדמנות כזו תגיע גם אליו בסופו של דבר.
