חודשים לא קלים עוברים על אנדרס טונייס. כשהוא שנשאל על המעבר לישראל, הוא מנסה לשדר אנרגיות חיוביות, מדבר על שינוי שיכול לעזור לו, על כך שהכי חשוב לו לשחק והעובדה שמישראל יוכל להתפתח אחרת, אך מאחורי הקלעים מסתתר כאב גדול. שחקנים ואנשי מקצוע ששוחחו עם טונייס (דובר ספרדית בלבד, אנגלית מינימלית) שמעו ממנו דברים אחרים. "טונייס עבר כאן חודשים קשים", מסביר אחד מהם. "הוא הרגיש שסלטה זרקה אותו ואומר שאחרי 10 שנים שנתן למועדון, היה בורג משמעותי בעלייה וגם הפגין יכולת טובה בשנה שעברה היה מגיע לו יחס יותר טוב גם אם לואיס אנריקה לא בנה עליו. הקהל מאוד אהב אותו והוא ציפה שסלטה תעמוד מאחוריו ותתן לו הזדמנות להילחם על המקום שלו. באיזשהו מקום זה שבר אותו. הוא נאלץ לבוא לישראל אחרת היה נותר ללא קבוצה או מוותר על המון כסף ומשחק בליגה השנייה בספרד".
הדברים הללו אולי מסבירים הכול. טונייס הגיע לבית"ר ירושלים הרבה בזכות השם של חיים רביבו, אך עשה זאת מתוך אילוץ. לא פשוט לעבור מהלה ליגה לליגת העל שלנו, מכל הבחינות, ונראה שכל המכלול הזה השפיע על השחקן לרעה. לטונייס לקח זמן לתקשר עם חבריו לקבוצה, לעבור משלב של נחבא אל הכלים לשחקן שלוקח אחריות, מדרבן ומעיר. בכלל נראה שהוא מתאים יותר לשיטה מבוקרת והגנתית כפי שמנסה להנחיל רוני לוי היות ובמשחק בו ההגנה נחשפת האיטיות שלו באה לידי ביטוי והוא מתקשה מול חלוצים מהירים גם בליגה שלנו. בבית"ר מקווים שבסיבוב השני יוכלו לראות טונייס אחר. כזה שיכול לעמוד לפחות בחלק מהציפיות שהיו ממנו בתחילת העונה - מישהו בסגנון סרגיי טרטיאק והתחנה האחרונה שהיווה בשנות ה-90.
20:20, ספורט1: בית"ר ירושלים - מכבי פתח תקוה
אנדריה קאלוג'רוביץ' מועמד לבית"ר ירושלים
בית"ר ירושלים בוואלה! ספורט
בקדנציה הקודמת בבית"ר, החליף רוני לוי את אורי מלמיליאן בינואר ומצא בלם אורוגוואי, כריסטיאן גונסאלס, על סף עזיבה. מלמיליאן לא היה מרוצה מהבלם וגם הבלם לא היה מרוצה מהקבוצה ואמר: "אנחנו סתם משחקים כדורגל, אני לא מוצא את עצמי כאן, אנחנו לא עובדים על שום דבר שונה באימונים כדי להשתפר ואין לי מה להמשיך". כאשר לוי הגיע, גונסאלס נתן צ'אנס. המאמן ביצע שינוי והעמד שני קווי הגנה כאשר המטרה הייתה לעצור את מבול שערי החובה. הבלם, שהיה אז בן 34 וכבר איבד מהמהירות שלו, קיבל את חדוות המשחק בחזרה. הוא כבר לא נאלץ לרדוף אחרי חלוצים באחד על אחד והביא את האיכויות שלו, שהן ניקוי שטח, משחק הראש ועזרה בניהול המשחק. בסיום אותה עונה גונסאלס היה השחקן הראשון שרוני לוי ביקש להחתים לפני שחתך לסטיאווה בוקרשט.
בטונייס יש לא מעט מהתכונות של גונסאלס, הבעיה היא אחרת. אצל הספרדי סימן השאלה האמיתי קשור במוטיבציה. לפעמים אפשר לראות זאת בהבעות פנים, באנרגיות. אפשר להבחין שזה לא שחקן שבא לבית"ר להוביל את ההגנה ולהביא מהנסיון שלו אלא שחקן שעושה את העבודה ועדיין מחפש את עצמו ולא כל כך מבין איך הוא מרגיש כאן.
"אי אפשר להגיד שאין לו חשק, אבל הוא גם לא 'השחקן מהליגה הספרדית' שיביא את המקצוענות והטירוף כדי לנסות לדחוף ולהוביל", אומרים שחקנים בקבוצה. "אם הוא היה מנסה לתת דוגמה כמו שדריו פרננדס היה מנסה לתת ומנסה לדחוף את כולם, הוא היה משפיע. מסתכלים עליו כעל אחד שבא מספרד, אבל הוא יותר בפינה שלו, לפעמים מרים את עצמו ומנסה לדחוף ולפעמים לוקח שני צעדים אחורה".
התחושות של שחקני בית"ר לא מפתיעות את העיתונאי הספרדי אלחנדרו רסה, המסקר את סלטה ויגו. "הוא לא שחקן כדורגל טיפוסי. יש לו את חברי הילדות שלו והסגנון המופנם שלו. לפחות בסלטה ויגו, מחוץ למגרש, הוא היה מחייך בראיונות, מדבר בצורה רגועה עם עיתונאים, טיפוס שונה. מנהיג? הוא לא. הוא לא ביישן, הוא פשוט לא כוכב ומתנהג כמו עוד אחד בקבוצה", טוען רסה בשיחה עם וואלה! ספורט.
"זו שנה קשה מאוד עבורו", ממשיך הכתב. "בשנתיים האחרונות הוא היה אחד השחקנים החשובים בסלטה ויגו וכאשר לואיס אנריקה החליט באוגוסט שלא לסמוך עליו הוא התאכזב מאוד וכולנו התאכזבנו. ישראל עבורו היא תחנה לשנה אחת. הראש שלו נמצא עם סלטה ביוני הבא אז מן הסתם הוא לא יהיה במוטיבציית שיא, במיוחד שכהדברים לא הולכים כפי שאנשים ציפו. הוא בטוח לא מפסיק לחשוב מדוע לואיס אנריקה דחה אותו וכמו כן חלק גדול מהקהל של סלטה חושב כך. הוא חושב שהיכולת שלו במהלך השנתיים האחרונות הייתה מספיק טובה בכדי לפחות לקבל הזדמנות. הסיבות שנחתך על ידי אנריקה? קשה לנחש אותן".
האיטיות של טונייס נחשפה בגדול במשחקים קרית שמונה (4:1) ואשדוד (1:0). שחקני יריב (אחמד עאבד ובנצי מושל) הגיעו מולו במתפרצות והבלם לא הצליח אפילו להסתובב ולהכשיל אותם עם הידיים - למרות שניסה - מה שהיה שווה כרטיס אדום. טונייס נראה מיואש בלא מעט משחקים, מרגיש שהשחקנים לא עושים דברים פשוטים וחוזרים על אותן הטעויות ונראה שהתחושות משפיעות עליו לרעה אחרת קשה להסביר איך שחקן עם רזומה של 30 משחקים בלה ליגה בעונה שעברה משחק ברמה כל כך בינונית במקרה הטוב.
אלי כהן השריף משוכנע שהיכולת של טונייס רחוקה מהציפיות: "כבלם הוא יודע לעמוד נכון, יודע מה לעשות עם הכדור, אך האיטיות שלו מאוד בולטת. זה מוזר שמדובר בשחקן ששיחק עונה שלמה בלה ליגה". כהן גם מנסה לזהות את הבעיה ומצביע על המצב המנטאלי: "יכול להיות שזו לא רק המהירות אלא יותר המוטיבציה שלו. הוא לא נראה רענן או אחד שבא להוביל כאן את בית"ר ולהצליח, אלא יותר שחקן מתוסכל שנאלץ לעזוב את ספרד. אם הוא שיחק כל כך הרבה משחקים בלה ליגה, הוא חייב להיות שווה הרבה יותר".
העיתונאי רסה מחדד: "האיטיות היא נקודת התורפה שלו. הוא גדול, אבל לא מהיר אז הוא סובל מול שחקני התקפה מהירים. הוא מחפה על כך עם ראיית המשחק שלו, יכולת המסירה וכמובן, המון עוצמה במשחק". למעשה, טונייס לא לבד. כשמתסכלים על כל מצבת הבלמים בישראל זרים וישראלים - קשה למצוא כאלה מהירים במיוחד. לכן, בית"ר צריכה להתרגל למצב. השאלה היא: האם המערך החדש של רוני לוי יוכל לחפות על האיטיות של טונייס?
"פרט לאיתן טיבי אין היום בארץ בלמים מהירים וגם קשה מאוד למצוא כאלה שאפשר להביא לכאן", מסביר אייל לחמן. "כשמחפשים בלמים בסגנון של טרטיאק, צריך להבין שהכדורגל אז אולי היה יותר איכותי אבל יותר איטי והיום משחק המעבר מאוד מהיר והחלוצים מאוד מהירים - פחות איכותיים, אבל הרבה יותר מהירים מהבלמים. מאמנים כבר מזמן לא מתמקדים במהירות ורוצים שחקן שיידע מה לעשות עם הכדור ולנהל את המשחק. עבור הרבה מאמנים המשחק צריך להתחיל להיות מנוהל מהבלם ולא מהקשר האחורי הקלאסי כמו שהיה דרק בואנטג לדוגמא. טונייס עבורי שחקן טוב והוא לא הבעיה של בית"ר. בכלל, לבית"ר יש בלמים טובים, גם כחילה וקפילוטו".
ואולי מה שיוציא את טונייס מחושך לאור יהיה החיזוק המתכונן בינואר. משחק הבכורה של אבירם ברוכיאן בהרכב הפותח של בית"ר היה באשדוד. למרות ההפסד, הקבוצה הראתה ניצוצות של כדורגל ובסיום המשחק טונייס הצביע על ברוכיאן כגורם לשינוי: "הוא שחקן איכותי. אין לנו שחקנים כאלה. הוא מנהיג, בא לכדור, מוביל, משחק פשוט, זה היה חסר לנו", אמר למצלמות הטלוויזיה.
הדברים היו מאוד ברורים. תקופה לא קצרה לפני כן טונייס הרבה להתלונן על צורת האימון והמשחק של חלק מהשחקנים, הן בפניהם והן בפני הצוות המקצועי ואנשי המועדון. באימוני הנעת כדור או משחקונים, טונייס נראה לא פעם עצבני ונשמע אומר לשחקנים: "תשחקו מהר ופשוט. קיבלתם כדור? תרימו את הראש ותניעו לשחקן חופשי. תפסיקו לנסות לחשוב ולעשות דברים מסובכים או מתוחכמים, אתם מאבדים כדורים ומזה אנחנו חוטפים גולים. פשוט, תשחקו פשוט". גם באימוני סיומת כששחקנים היו צריכים להרים לרחבה ואולי כדור אחד או שניים מתוך עשרה היו מגיעים לכתובת הוא היה מתלונן ואומר: "שנישאר לעבוד על זה עוד שעתיים? אם כדור אחד מדויק מכל כך הרבה ניסיונות מה יהיה במשחק?"
למעשה, טונייס עובר תהליך לא פשוט בבית"ר. הוא עבר את שלב ההתאקלמות ועכשיו מנסה למצוא את מקומו תחת רוני לוי. הוא יודע מה מצופה ממנו, הבין את הרמה והוא גם יודע שלמען עתיד הקריירה שלו הוא חייב להשתפר בחלק השני של העונה. חיזוק בשחקנים דומיננטיים יעשה רק טוב לבלם, ישחרר אותו מעול ההנהגה ואולי יעשה לו חשק להישאר ולרצות להיות חלק מהמועדון. כי עם כל הכבוד, לאהבה מהקהל, שנה רעה בישראל לא תחזיר את טונייס לסלטה ובכלל לא ברור הדלת שם תהיה פתוחה בפניו בקיץ.
אלי אוחנה מסכם: "ברור שמבלם שמביאים מהליגה הספרדית ובכסף גדול בקנה מידה של ישראל מצפים ליותר, אבל צריך לזכור שהוא לא משחק לבד. בית"ר כולה חלשה מאוד, מבוהלת וחסרת ביטחון וזה משפיע על כולם. הוא בסך הכול יצא בפעם הראשונה מספרד, עובר את התהליך שלו, אך אין ספק שבכל מקרה מצפים ממנו ליותר. אולי הרבה יותר".
