פייטון חוזר לאינדיאנפוליס, ומפסיד (עידן ויניצקי)
כמעט תמיד לאחר שפרנצ'ייז פלייר עוזב את הקבוצה שלו כולם מתפנים לנתח מי ניצח ומי הפסיד בפרידה הזו. במקרה הזה, נראה שלפחות בינתיים, כל הצדדים ניצחו. הפרידה של פייטון והקולטס הייתה מתוקשרת, החזרה שלו בכלל הפכה לסרט הוליוודי קלאסי. הברונקוס הגיעו ללוקאס אויל סטדיום במאזן 0:6 ועם חלומות על עונה מושלמת והיסטורית מבחינה התקפית לאחר שדרסו כל דבר שעמד מולם עד לאותה נקודה. ההתקפה שלהם לא עצרה גם במשחק הזה, אבל ההגנה לא הצליחה לעמוד מול היורש, אנדרו לאק. שני רגעי מפתח היו בערב הזה. הראשון היה סרטון של 90 שניות עם כל הרגעים הכי גדולים של פייטון במדי הקולטס. הקוורטרבק עצר את החימום, הוריד את הקסדה ולמרות שלרוב הוא שומר על פנים קפואות, נראה המום לחלוטין מהסטנדינג אוביישן לו זכה. השני היה סאק עצבני של רוברט מאת'יס, שגרם לפייטון לפמבל באנדזון והזכיר לכולם שגם באינדיאנפוליס הוא השאיר אחריו כמה אנשים מתוסכלים, אחד מהם הוא הבעלים ג'ים אירסיי, שעוד לפני המשחק דאג להזכיר כמה הוא מאוכזב שפייטון הביא לקבוצה רק אליפות אחת. עד לסיבוב הבא.
הטאצ'דאון ה-51 (דודי כפרי)
דאון ראשון, על קו ה-25 יארד. פייטון מאנינג מקבל את הכדור ושולח ספירלה מדויקת לג'וליוס תומאס. טאצ'דאון מספר 51, שיא ליגה חדש. אחד מעל השיא הקודם, שהיה שייך, איך לא, לטום בריידי.
היו מהלכים יותר וירטואוזיים העונה, אבל זה חלק ממה שהפך את המהלך הזה לכל כך גדול. הוא לא הצריך מתומאס אקרובטיות א-לה מגהטרון, התחמקויות מהמגנים כמו דשון ג'קסון או מהירות על כמו שיש לג'וש גורדון. מהלך של מסירה מדויקת, תופס (או טייט אנד במקרה הזה) שמבצע בדיוק את מה שהוא צריך לעשות, וטאצ'דאון.
בין שאר הרגעים הנפלאים הרבים השנה אפשר גם לציין את מחזור השלג המטורף ומלא הקאמבקים, אבל לך תבחר משם רגע אחד. זה היה מחזור שלם של טירוף וכיף. רגע שיכול להשפיע על הליגה לשנים רבות, הבלגן במיאמי ריצ'י אינקוגניטו וג'ונתן מרטין, גם בלט, אבל בזכות ג'ו פילבין, הדולפינס הצליחו להשאיר את הסיפור מאחור כרגע ואם יהיה המשך, הוא יגיע רק בפגרה. לכן, הרגע הספורטיבי שלי שייך לפייטון.
שתי דקות הסיום של מחזור 14 (תומר ספירשטיין)
רגעים מרגשים לא היו חסרים לנו העונה: רוג'רס נפצע, פייטון מאנינג חוזר לאינדי (ומפסיד שם לראשונה העונה), השלג המטורף שהזכיר לנו למה פוטבול זה פשוט משחק ענק, הבאט-פאמבל 2 של ג'ינו סמית', פתיחת העונה של אדריאן פיטרסון, שרץ לטאצ'דאון עצום כבר במהלך הראשון של יום ראשון הראשון וכמובן, שבירת שיא הטאצ'דאונים של פייטון מאנינג. אבל הרגע הכי גדול של העונה הגיע במחזור הכי גדול של העונה, אולי של העשור האחרון בכלל. שתי הדקות האחרונות (וקצת) של סדרת המשחקים הראשונה של מחזור 14 פשוט הוכיחו לנו כמה פוטבול זה משחק גדול, למה אנחנו אוהבים אותו ולמה אנחנו מכורים, בדגש על המשחק בין בולטימור למינסוטה. כשמחזור שכזה משוחק בשלג, זה בכלל גורם לנו להבין למה זה הספורט הטוב בעולם.
המחזור ה-14 (אמיר ציפורי)
ערב המשחקים של מחזור 14, בשמונה בדצמבר. חורף אמיתי במגרשים, כולל משחק בשלג של חצי מטר בפילדלפיה, משחקים מותחים וקאמבקים מסמרי שיער בגרין ביי, ניו אינגלנד, פיטסבורג ובולטימור, טעויות, מהלכים גדולים. פוטבול בשלג כבר אמרתי? ערב כזה מזכיר לנו למה אנחנו כל כך אוהבים את המשחק הזה.
ריברבוט רון (יואב שטיין)
איפשהו בין ההפסד המרגיז בנקודה לבפאלו בשבוע 2 למשחק מול הג'איינטס בשבוע 3 היה רגע העונה של הפנתרים, שבא לידי ביטוי 2:33 דקות לסיום הרבע הראשון המאופס מול הכחולים. אחרי כל הביקורות שספג על שמרנות יתר בדאון רביעי קצר, ריברה סוף סוף הלך על זה מקו שני היארד של הכחולים והשיג טאצ'דאון קליל משהו בזכות הבולדוזר שלו, מייק טולברט. מכאן זו הייתה קבוצה חדשה. הכול השתחרר בהתקפה של ניוטון שסיימה את המשחק ב-0:38 מהדהד. גם ההפסד לאריזונה בשבוע 5 לא עצר את השינוי התפיסתי שעבר על הקבוצה משארלוט עם אותו טאצ'דאון של טולברט, במיוחד על המאמן שלה. אחרי הבילס, לריברה היה רגע של סנה בוער, בו משהו נגלה אליו וגילה לו את כל מה שעומד לקרות. התוצאה? שמונה נצחונות רצופים החל מהמחזור השישי, עם 8 מ-9 בדאון רביעי. עד סיום העונה השיג ריברבוט רון 10 מ-13 בדאון רביעי ו-12 ניצחונות בסך הכול, את אליפות הבית ואת שבוע החופש.
התעלותו של הפולבק (יובל קליין)
פולבק היא עמדה נשכחת ולא סקסית. כל מה שהשחקן בעמדה הזו עושה זה חוסם ומתקל. מדי פעם, גם זורקים לו עצם בדמות מהלך ריצה לטווח קצר, שירגיש טוב עם עצמו. חלק מהקבוצות כלל לא מחזיקות פולבק ובפנטזי לא מסתכלים לעברם. אלא שבלי הפולבק שלה, גרין ביי לא הייתה משחקת ביום ראשון בפלייאוף נגד סן פרנסיסקו. החסימה של ג'ון קון על ג'וליוס פפרס, שמנעה סאק בדאון רביעי במחזור הסיום מול שיקגו, הצילה לפאקרס. ארון רוג'רס קיבל עוד זמן כדי לבצע ארבעה צעדים ולמצוא את רנדל קוב חופשי לטאצ'דאון המכריע. לא תמיד אנחנו שמים לב אליהם ובדרך כלל גם לא נותנים להם קרדיט, אבל הפאקרס בפלייאוף החמישי ברציפות שלהם בזכות הפולבק.