כשכלום לא הולך, כלום לא הולך

עין הרע

על פי הנצרות המספר 13 מסמן חוסר מזל, ואם לשפוט על פי מה שראינו ב-2013, זה נכון גם לספורט. פרויקט סיכום השנה של וואלה! עוסק בדמויות הכי חסרות מזל של השנה, והפעם: הפציעה העצובה שאילצה את ג'ון שייר לוותר על החלום הגדול של חייו

יהונתן אליהו

יהודים יקרים באשר הינכם, אם מישהו מכם ראה או שמע על ילד צעיר ומוכשר בכדורסל, אנא, עשו לו ולעצמכם טובה: לעולם, אבל לעולם, אל תכנו אותו בשם "ג'ורדן היהודי". טוב לא יכול לצאת מזה. תמיר גודמן, ג'ורדן הנימול המקורי, פרש מכדורסל בגיל 27 והוא כיום סטארטאפיסט בלוס אנג'לס. ובכן, בהתחשב ברקע הדל של גודמן במכללות ובהייפ המוגזם סביבו, זו עוד בשורה שניתנת לעיכול. אבל אם גודמן חולק גורל משותף עם כישרון עצום כמו ג'ון שייר, ועל זה יסכימו כולם - כנראה שמדובר בכישוף של ממש.

לכן, יש מי שיאמרו שחוסר המזל של ג'ון שייר החל עוד משחר נעוריו, כשהודבק לו הכינוי הארור. האמת היא ששייר הפך להיות כזה רק כשסיים את לימודיו בקולג'. מאז החל רצף אירועים משולל כל הגיון: שייר חלה במחלת הנשיקה, נאלץ להיעדר למשך כמה חודשים מהפרקט ושילם על כך עם אי בחירתו בדראפט 2010. כשניסה לשנות את מזלו ושיחק בליגת הקיץ של ה-NBA, הגיע הרגע הנורא מכל: ברגע אחד של חוסר ריכוז שלח שחקן גולדן סטייט דאז וכוכב מכבי תל אביב כיום, ג'ו אינגלס, אצבע הישר לעינו של שייר. הוא צנח על הפרקט, נאנק מכאבים. מיד באותה שנייה ידע שנגרם נזק גדול לעינו. הוא לא ידע שאותו רגע קט יהיה זה שבדיעבד גם יחסל לו את הקריירה.

טוב לדעת (מקודם)

שיטת השחייה שתשנה את חייכם (ותעשה אתכם חטובים)

לכתבה המלאה
הרגע שחירב את הקריירה. שייר ואינגלס אחרי הפציעה (צילום: AP, Laura Rauch)

על אף שכולם הפצירו, ההכרה בהשלכות מרחיקות הלכת של אותה פציעה חלחלה אצל שייר רק לפני כמה חודשים. רק אז הבין שדבר כבר לא יוכל לחזור לקדמותו. שהפגיעה העצבית בעינו, והקרע ברשתית שהתווסף לאחר מכן לא מאפשרים לו להיות השחקן שהיה. עד אז, הקפיד להצהיר על שאיפותיו הגבוהות כל אימת שהתראיין. הוא לא התבייש לסמן לעצמו כמטרה את ה-NBA. טען שמהפציעה ההיא לא נותר כל זכר. גם כשלא מילא אחר הציפיות במכבי תל אביב, כשדיוויד בלאט טען כי "נראה שהקריירה שלו הולכת להסתיים בקרוב", שייר סירב להאמין.

כדי להמחיש את ההכחשה השיטתית של שיייר באשר למצבו, הנה דברים שאמר בראיון בספרד, שלושה חודשים בלבד לפני שעזב את גראן קנאריה ותלה את הנעליים: "אני עדיין שואף לשחק ב-NBA, אני חושב שזה אפשרי בהחלט. למדתי באירופה איך לתפקד כשחקן משלים, איך לעשות את מה שבוודאי ירצו ממני ב-NBA, אם אגיע לשם. זה עוד צעד במסע שלי. לשחק כדורסל מקצועני זה תמיד עניין של תזמון. לפעמים אתה פשוט צריך למצוא את הדרך שלך".

כך שייר נראה לפני שנתיים. כאן הוא עוד שואף להגיע רחוק

רק כשהגיעה ההצעה להצטרף לצוות האימון של מייק ששבסקי במכללת דיוק, הגיע הקתרזיס של שייר. שלוש שנים לקח לו לקבל ת'החלטה. שלוש שנים כדי להשתחרר מהכבלים של עצמו. לבסוף, בעזרת נחיתה בקרקע הבטוחה והמוכרת של דיוק, הבין שפרישה היא המוצא האחרון. כעת הוא גם סוף סוף יכול לדבר בגלוי על הקשיים שעבר בעקבות הפציעה. "היום אני יכול להגיד שהפציעה ההיא שינתה לגמרי את הדרך שלי", הודה בכאב לאחרונה. "היא מנעה ממני קריירה ב-NBA. הייתי צריך להתחיל את הקריירה במאבק, ובהמשך זה רק הידרדר. הייתי מעביר שעות על גבי באימונים ומנסה להשתחרר מזה, אבל זה אף פעם לא באמת עבר".

אם לא כשחקן, אולי כמאמן. שייר במדי מכבי תל אביב (צילום: קובי אליהו)

למרבה האירוניה, ג'ו אינגלס - אותו אחד שאחראי לפציעה ההרסנית - מכדרר כיום ביד אליהו, המקום בו שייר נכשל רק שנתיים קודם לכן במידה רבה בגללו. את שייר תוכלו למצוא היום חנוט בחליפה ומסתובב ברחבי ארצות הברית בניסיון לגייס את מיטב הכישרונות בארצות הברית למכללת דיוק. אולי מפעם לפעם הוא מתחרט על הקריירה שאבדה, מבכה בשקט את מר גורלו וחושב מה היה קורה אילולא אותו ערב בליגת הקיץ.

הוא רק מקווה שהקאמבק למכללת דיוק - המקום היחיד בו גורלו שפר עליו - ישנה את הקארמה הרעה. אם לא כשחקן, אז לפחות כמאמן.

למי שצריך תזכורת, שימו לב איזה קלעי גדול פספסנו

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully