ב-27 במאי השנה, עיתוני הספורט בפורטוגל עסקו יותר במיסטיקה ופחות בכדורגל. אף אחד לא הבין איך קבוצת הפאר בנפיקה "הצליחה" לסיים עונה שנראתה חלומית, בתור הלוזרית הגדולה בהיסטוריה. הגדיל לעשות העיתון "רקורד", שלא הסתפק בניתוח קללת בלה גוטמן (הנוגעת רק לזירה האירופית) וטען כי מכשפה מסתורית מאזור אלטו מיניו הטילה כישוף על בנפיקה. "האישה הזו עבדה כדי שבנפיקה לא תהיה אלופה ועשתה הכול כדי ליצור מחלוקות בתוך הקבוצה", כתב העיתונאי פרננדו נוגיירה, אחרי שביקר בביתה של המכשפה. "היו לה תמונות של כל השחקנים והיא ביצעה טקסים שטניים. היא אמרה לי ששילמו לה כסף טוב כדי להטיל את הקללה על בנפיקה".
הכישוף עבד: תוך 15 ימים הפסידה בנפיקה את כל התארים עליהם התמודדה והתמודדה עם שיברון לב משולש. החלום הפך לסיוט בלתי נתפס.
חודש מאי השחור של בנפיקה כך זה קרה:
11 במאי 2013: אחרי שהובילה את טבלת הליגה הפורטוגלית לאורך כל העונה והייתה בלתי מנוצחת במשך שנה וחודש, בנפיקה הגיעה למשחק העונה בדרגאו מול יריבתה פורטו, במחזור הלפני אחרון. שתי דקות בתוך תוספת הזמן, היה זה קלווין שהעניק לפורטו ניצחון דרמטי 1:2 והעלה את קבוצתו לפסגה, עם יתרון של נקודה על פני בנפיקה הדואבת.
15 במאי 2013: בנפיקה התייצבה לגמר הליגה האירופית באמסטרדם והפגינה יכולת טובה מול צ'לסי, אבל בתוספת הזמן - שוב, בתוספת הזמן - ברניסלב איבנוביץ' נגח לרשת וקבע 1:2 סופר-דרמטי לנציגה האנגלית. שחקני בנפיקה שוב נותרו שבורים ובוכיים על כר הדשא.
19 במאי 2013: בנפיקה השיגה ניצחון 1:3 על מוריירנסה במחזור הסיום בפורטוגל, אך פורטו ניצחה גם היא וזכתה שוב באליפות. בנפיקה שילמה את המחיר על המעידה במשחק העונה.
26 במאי 2013: ההשפלה הסופית. מפגש מול יריבה נחותה בדמות ויטוריה גימארייש, אמור היה להבטיח לבנפיקה זכייה בגביע כפרס ניחומים על שני הפספוסים הקודמים. איזושהי גאולה. אולם, גם בדלי הזה הצליחו הנשרים לבעוט. יתרון 0:1 לא הספיק, כשוויטוריה השוותה בדקה ה-80 והדהימה עם שער ניצחון בחלוף שתי דקות כדי להניף גביע ראשון בתולדותיה. ובנפיקה? הלוזרית האולטימטיבית קינחה ברגע מביש נוסף, כאשר החלוץ אוסקר קרדוסו דחף בסיום את מאמנו ז'ורז'ה ז'סוס.
לא רק כישלונות ברגע האמת, אלא גם עימות פנימי בתוך הקבוצה - כמו שהמכשפה הבטיחה. הנשרים בכו עם שחר.
אוסקר קרדוסו תוקף את מאמנו לאחר ההפסד בגמר הגביע
"אני לא יכול להסביר את זה", הודה ארתור, שוערה הברזילאי של בנפיקה. "יש מישהו שיכול להסביר את זה? אין שום סיבה הגיונית לכך שהפסדנו את כל המשחקים הגדולים רגע לפני הסוף. נגד צ'לסי עשינו את כל מה שאפשר, רק לא היה לנו מזל. חסרה לנו טיפת מזל".
אין זה פלא שארתור ציין את המשחק מול צ'לסי. אותו הפסד דרמטי באמסטרדם היה זה ששבר את רוחה של בנפיקה כי הוא הנציח באופן מוחלט, גם מבחינת אנשי המועדון, את "קללת בלה גוטמן".
לפני הגמר האירופי, הפורטוגלים נשאלו ללא הרף על הקללה ואמרו כי בהולנד המעגל ייסגר. גוטמן הוביל את בנפיקה לזכייה האחרונה שלה באליפות אירופה, ב-1962, עם ניצחון 3:5 על ריאל מדריד באצטדיון האולימפי הישן באמסטרדם. לאחר שעזב את בנפיקה, המאמן היהודי-הונגרי אמר: "בלעדיי, גם עוד 100 שנה לא תזכו בתואר אירופי". הנשרים הפסידו מאז בכל הגמרים האירופים בהם נטלו חלק, וכך קרה להם גם בניסיון השביעי, באמסטרדם ארינה. גם הנחת הפרחים ליד הקבר של גוטמן לא עזרה.
ההפסד לצ'לסי הותיר את המאמן ז'סוס ("אלילת המזל נטשה אותנו") ואת שחקני בנפיקה מרוקנים ונטולי אמונה. "הם נשבו בתוך הקונספציה הזו של 'חסרי המזל והמקוללים'", כתב אוהד הקבוצה ניל פרננדס בבלוג שלו. "ואני? אחרי ההפסד בגמר הגביע לוויטוריה גימארייש, כבר נותרתי אדיש. לא הזלתי דמעה. צחקתי והלכתי הביתה".
