עד עתה, זו ללא ספק השנה של ליברפול. ואין הכוונה רק לקבוצה, אלא לעיר כולה. כרגע הקבוצה ממרסיסייד ניצבת בפסגת הפרמיירליג, אבל גם הקבוצה השנייה של העיר, אברטון, נמצאת בכושר נהדר ונראית מצוין תחת רוברטו מרטינז, והיא במקום הרביעי הנחשק, במרחק שתי נקודות בלבד מהפסגה.
יותר מזה, גודיסון פארק ממשיך להיות מבצר ביתי עבור אברטון, שרחוקה שני משחקים מלהשלים הישג מרשים: שנה שלמה (2013) ללא הפסד ביתי. הפעם האחרונה שבה אברטון הפסידה בבית הייתה ב-30 בדצמבר 2012, 2:1 לצ'לסי (שגם הוא היה הפסד ראשון אחרי 14 משחקים), אבל מאז הטופיז שיחקו 17 משחקים בגודיסון פארק, וניצחו ב-12 וסיימו בתיקו בחמישה. בהתחשב בכך שהקבוצה ניצחה העונה את מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד לראשונה זה 21 שנה, ורשמה הפסד אחד בלבד (למנצ'סטר סיטי), יש אופטימיות גדולה בקבוצה.
האופטימיות מגיעה לא רק מהכושר המצוין של רומלו לוקאקו, או מהיכולת של הכישרון הצעיר ג'רארד דאולופאו, או מהיציבות המרשימה של ההגנה בראשות פיל ג'גיילקה וסילבן דיסטן, וגם לא מהשחקנים היציבים, כביכול "אפורים", כמו שיימוס קולמן וליאון אוסמן וקווין מיראלס ובריאן אוביידו - כעת המאמן רוברטו מרטינס מביט בהנאה גלויה ברוס בארקלי, ומכנה אותו "היהלום של הכדורגל האנגלי". מתברר שהשחרור של מרואן פלאיני ליונייטד תמורת 45 מיליון דולר השתלם בכל המובנים.
אתמול בארקלי כבש את שער הניצחון לאברטון בדקה ה-84, וקבע 1:2 דרמטי לקבוצתו מול סוונסי בבעיטה חופשית מצוינת. "זו הייתה הקלה, כי יכולתי לכבוש לפני כן והחלקתי, כך שהשער הזה היה פשוט נהדר", אמר בארקלי, "אמרתי ללוקאקו להשאיר לי את הבעיטה בגלל שראיתי את השער הזה מגיע ואמרתי לו 'אני הולך לכבוש'. האמת היא שאני לא מתרגל בעיטות חופשיות כי לייטון ביינס בדרך כלל על המגרש, כך שחשבתי לעצמי שהפעם זו ההזדמנות שלי".
מרטינס החמיא ואמר ש"השער של בארקלי מסב לי הרבה גאווה. יש לנו כמה שחקנים צעירים מבטיחים בקבוצה, כמו רוס, ג'ון סטונס, ג'יימס מקארת'י, לוקאקו, שיימוס קולמן, יש פה תמהיל מעניין, כולם רוצים לעבוד קשה. רוס מתפתח היטב, והוא יהלום בכדורגל אנגלי. הבעיטה החופשית הייתה רק דוגמה לזה. הוא רוצה ללמוד, יש לו פוטנציאל גדול, בכל פעם הוא מביא משהו אחר מעצמו, ומראה כמו הוא יכול להתפתח. אני גאה לראות אותו מתפתח".