בעיני רבים, לפני שנה ויום בדיוק, החלה הנפילה של ז'וזה מוריניו. ב-22 בדצמבר 2012, רגע לפני משחק חוץ קשה מול מלאגה, הדהים מאמן ריאל מדריד באותם ימים את עולם הכדורגל כאשר פירסם את ההרכב שלו. איקר קסיאס אאוט, השוער המחליף אדאן במקומו. הבלאנקוס נכנעו באותו ערב עגום באנדלוסיה 3:2 ונקלעו לפער בלתי ניתן לסגירה של 16 נקודות מברצלונה ולפער מכאיב לא פחות של שבע נקודות מאתלטיקו מדריד. החל מאותה החלטה מרעישה הכול הפך ליותר ויותר גרוע במהרה ביחסים בין מוריניו לריאל מדריד עד לפרידה הבלתי נמנעת בקיץ.
כדי להשתקם מהעונה שעברה, אותה הגדיר מוריניו כ"קשה ביותר בקריירה", הוא עשה משהו ממנו נמנע עד כה וחזר לאחור, לצ'לסי אותה עזב בסערה בספטמבר 2007. האיש הכי ססגוני בעשור החולף בכדורגל העולמי פשוט לא היה מסוגל להתמודד עם הכישלון הראשון שלו והעדיף לשוב אל הבית החם, שם זכרו לו חסד נעורים. חצי שנה חלפה מאז הקאמבק ובינתיים, נראה שמוריניו מתקשה למצוא את העמדה המתאימה לו בצ'לסי. זו עדיין לא קטסטרופה, אבל זו בטח לא הצלחה. למרות הכול, ניצחון הערב (שני) על ארסנל יציב את הבלוז חזק בצמרת הפרמיירליג. הפסד? זה כבר יהיה הרבה יותר מסובך.
הערב: מוריניו וצ'לסי מתארחים אצל ארסנל (22:00, ספ' 1)
מאז הקיץ מנסה ז'וזה מוריניו להשתחרר מהימים במדריד. כמו בכל קבוצה גדולה אותה אימן עד היום, העונה השנייה שלו הייתה הרבה יותר טובה מהראשונה וכך גם בריאל, שם שבר את ההגמוניה של ברצלונה בדרך לאליפות גדולה. מוריניו היה משוכנע שהוא עומד להשתלט על הליגה הספרדית ועל הכדורגל האירופי כולו, אבל הקבוצה שלו לא עמדה בציפיות וסיימה את העונה החולפת בלי אף תואר משמעותי, דבר שלא קרה לו מאז 2002. מוריניו הפך לעצבני. מסיבות העיתונאים שלו, שלאורך השניים סיפקו כמה רגעים מדהימים במיוחד, הפכו לקצרות ומשעממות. הוא רב עם כולם (כולל עם כריסטיאנו רונאלדו), לא תמיד בשל סיבה נראית לעין ובעיקר, נראה כמי שמחפש ריגושים.
עם האנרגיות האלה ולמרות שלא זכה לתפקיד בו על פי הדיווחים הוא חשק לאורך זמן, מחליפו של אלכס פרגוסון הפורש במנצ'סטר יונייטד, הוא גם שב לצ'לסי וביום בו חזר אמר: "לאורך הקריירה היו לי שתי תשוקות גדולות, אינטר וצ'לסי, מועדון שיקר לי יותר מכל. היה לי מאוד קשה לשחק מול צ'לסי ולמזלי זה קרה רק פעמיים ועכשיו אני מבטיח לכם את אותם דברים שהבטחתי ב-2004 עם הבדל אחד קטן - אני אחד מכם. מעכשיו, אל תקראו לי 'המיוחד', תקראו לי 'השמח'". אלא שהכול דעך די מהר.
הבלוז אומנם השיגו כמה תוצאות יפות העונה, אבל האכזבות עד כה היו הרבה יותר גדולות מהחגיגות. כבר בקיץ צ'לסי ומוריניו הפסידו לאקסית ריאל בגמר טורניר ההכנה בארצות הברית ולאחר מכן, הקבוצה גם איבדה את הסופרקאפ האירופי בשניות הסיום מול באיירן מינכן והנמסיס, פפ גווארדיולה. ההתחלה הכואבת הזו נמשכה עם שני הפסדים מביכים לפ.צ. באזל מיודעתנו בליגת האלופות, שלושה הפסדי ליגה והשבוע, הדחה דרמטית מול סנדרלנד ברבע גמר גביע הליגה, התואר הראשון בו זכה מוריניו באי הבריטי, אי שם בעונת 2004/05.
אותו הפסד מתסכל באצטדיון האור גרם לצ'לסי לבטל את מסיבת חג המולד של המועדון, שתוכננה להתקיים לאחר המשחק. למגן אשלי קול זה לא הפריע יותר מדי ועוד באותו ערב הוא נתפס על ידי מצלמות ה"גארדיאן" כשהוא יוצא ממועדון לונדוני בו התקיימה בדיוק מסיבת חג המולד הפרועה של ארסנל. קול שיחק במדי התותחנים בראשית הקריירה ועד 2006, אז מוריניו הביא אותו לצ'לסי. המנג'ר לא אהב בכלל לראות את התמונות ובמסיבת העיתונאים שלו, יממה לאחר המקרה, הוא אמר שקול אומנם לא הפר את כללי המועדון בכך שיצא לבלות, אבל "יש לי דעות משלי לגבי המקרה הזה. אני לא אבא של השחקנים, אני המנג'ר". כאשר נשאל איפה יהיה קול במהלך המשחק מול ארסנל הוא השיב: "על הספסל או בבית".
גם בגזרות אחרות לא שקט. באנגליה יודעים לספר שמוריניו מאוד לא אוהב את אדן הזאר ולא מבין מדוע הבלגי הצעיר הוא תמיד הראשון שיורד ממגרש האימונים ותמיד הראשון שנעלם לאחר ארוחת הצהריים המשותפת. הזאר נשאל השבוע על היחסים עם מוריניו וענה בצורה זהירה: "חלק מהתפקיד של המנג'ר הוא להעביר ביקורת, זה נורמלי לחלוטין. בגלל שזה מוריניו, כולם קצת מפוחדים בקבוצה. אבל הוא אומר את הדברים בצורה כנה ואני מעריך את זה במנג'ר. זה יכול להיות כואב, אבל אנחנו מקצוענים ורגילים לקבל ביקורת, כך שזו האחריות שלנו לשמח אותו". נושא חואן מאטה כבר העלה מאבק בין המנג'ר לאוהדים, שרוצים לראות את היהלום הספרדי, כוכב הקבוצה בעונה שעברה, על המגרש, מה שבקושי קורה העונה. מוריניו גם ספג ביקורות מהיציע על כך שנשאר בסגל עם חלוצים דוגמת פרננדו טורס, סמואל אטו ודמבה בה, בעוד רומלו לוקאקו שוחרר לאברטון ועושה שם חיל. כעת מדברים בצ'לסי על הצעה גדולה במיוחד שתוגש לאתלטיקו מדריד על דייגו קוסטה, כבר בינואר הקרוב.
יכול מאוד להיות שמוריניו ורומן אברמוביץ' שוב על מסלול התנגשות. "אם אני רוצה לנצח 0:1, אני יכול. זה אחד הדברים הכי קלים בכדורגל, רק צריך לסדר את כל השחקנים בהגנה ולא לתת להם חופש להביע את עצמם. אני לא רוצה לעשות דבר כזה, אבל בהחלט שוקל זאת", אמר מוריניו, שדורש חיזוק מיידי לקבוצה. אגב, בעונתו הראשונה בצ'לסי, מוריניו ניצח 13 פעמים בתוצאה 0:1. העונה, בינתיים, זה קרה רק פעם אחת וצ'לסי מפסידה יותר מדי משחקים אותם היא לא צריכה להפסיד, מה שהופך את אברמוביץ' והפתיל הקצרצר שלו ללא מרוצים בכלל.
מוריניו, כמו שעשה לכל אורך קריירת האימון המפוארת שלו, כל הזמן מתגרה, מנסה, מחפש לעצמו מאבקים ומלחמות. זה מה שנותן לו את הדרייב להיות הטוב מכולם. אלא שזו גם התוצאה של חזרה לאחור כמו שהוא עשה. באנגליה כולם כבר מכירים את מוריניו מצוין ויודעים איך להימנע מכל מיני עימותים מיותרים איתו, מה שמשאיר את הניסיונות שלו די עקרים. בקדנציה הקודמת בצ'לסי הוא הוציא את הממלכה מכליה עם טענות, תלונות ועקיצות על כל מה שזז. באינטר הוא שיגע כל אדם שקשור לכדורגל האיטלקי, בעיקר את השופטים והמאמנים היריבים. בריאל הוא בכלל היה במרכז העולם. ועכשיו? מלבד חגיגות הניצחון בשנייה האחרונה על מנצ'סטר סיטי, במהלכן קפץ לקהל והרגיז את מנואל פלגריני, שסירב ללחוץ את ידו, נסו להיזכר בשערורייה אותה עורר מוריניו מאז החזרה לצ'לסי. אפילו אז, במקום לתקוף בחזרה את המנג'ר הצ'ילאני, מוריניו התגונן מיד וסיפר שהוא רק חיפש את הבן שלו ביציע כדי לחגוג איתו.
לכן, אולי המפגש מול ארסן ונגר וארסנל, שסוף כל סוף חזרה לעצמה העונה, הוא מצוין עבור מוריניו. ונגר הוא אחד היעדים המועדפים על מוריניו להתנגחויות לאורך השנים. המאזן של הפורטוגלי מול הצרפתי לא משאיר מקום לטעויות: תשעה מפגשים, חמישה ניצחונות למוריניו, ארבע תוצאות תיקו, אפס ניצחונות לונגר. בארסנל יש כאלה שבטוחים שהקרבות הפסיכולוגיים שניהל מוריניו מול ונגר לאורך התקופה הראשונה שלו בצ'לסי היו אלה שהוציאו את התותחנים מאיזון וגרמו לשנים הקשות שלהם. עכשיו, הם רוצים נקמה. שחקן העבר ופרשן ה-BBC, פאט נאבין, קרא למוריניו "The Radical One" והסביר איך הוא תמיד מגיב למשחק ומשנה מערכים, בניגוד לונגר, המקובע בשיטת המשחק שלו. ההבדל הזה גם הוביל לפער התפיסתי הענק בין השניים.
ואולי בכל זאת יש מקום לתקווה ל"הפי אנד" בין שני היריבים האלה. במסגרת שינוי התדמית, הפנימי והחיצוני, שעובר על מוריניו מאז חזר לצ'לסי, השבוע הוא גם השלים בשעה טובה עם מי שהיה עוזרו הנאמן לאורך שנים ארוכות, אנדרה וילאש בואש. הסיכסוך המפורסם בין השניים הסתיים דווקא לאחר שוילאש בואש פוטר מטוטנהאם. "המיוחד" או "השמח" או "הרדיקלי" או כל מה שתרצו, סיפר: "התקשרתי אליו ואמרתי לו 'קדימה, העולם לא נעצר, תמשיך הלאה... מחר יהיה יום חדש ותפקיד חדש יגיע. אז, שיהיה כריסמס שמח'. אני לא יודע מה קרה בטוטנהאם, אבל בכדורגל אף אחד לא חסין. למרות זאת, אני לא מסתכל מעבר לכתף, כי אני יודע מה שהסיבה בגללה חזרתי לצ'לסי ומה ביקשו ממני לעשות כאן". מה ביקשו? התשובה לשאלה הזו כנראה תיקבע את המשך הקריירה של מוריניו, באנגליה ובכלל והיא יכולה להתקבל בקרוב מאוד, אולי אפילו העונה.