בניגוד להרגלו, רומן אברמוביץ' עשה את כל הדרך אל מתחם האימונים של צ'לסי כדי להנחית את הבשורה המרה בשיחת פנים אל פנים. סקולארי, אנצ'לוטי, ראניירי, אפילו מוריניו. אף אחד מהם לא זכה ל"כבוד" הזה מצד המיליארדר הרוסי. למעשה, היחיד שכן זכה לו היה אברהם גרנט, חברו הטוב. ואנדרה וילאש בואש. אברמוביץ' אהב מאוד את וילאש בואש וכאב לו באופן אישי שהדברים לא הסתדרו עם המנג'ר, אותו "קנה" מפורטו תמורת 15 מיליון יורו עוד לפני שהפורטוגלי חגג יום הולדת 34. אבל אחרי סדרת תוצאות רעה וגרוע מכך, אחרי שאיבד לחלוטין שליטה על חדר ההלבשה, לבעלים של הבלוז לא הייתה ברירה והוא הודיע ל-AVB: "אתה מפוטר". ברגעים שלאחר מכן, כך על פי סיפורים של אנשים רבים שהיו באזור, יצא אנדרה וילאש בואש ממתחם האימונים של צ'לסי כשהוא בוכה ללא מעצורים.
סיפור הפיטורים ההם, בתחילת מרץ 2012, משקיף לא מעט על כל הנסיבות שהביאו את וילאש בואש לאבד כעת את המשרה שלו גם בטוטנהאם. מי שעד לא מזמן נחשב להבטחה הצעירה הכי גדולה בקרב המנג'רים בעולם וליורש הוודאי של האיש שבדרכיו הלך, צעד אחר צעד, ז'וזה מוריניו ("המיוחד 2.0" קראו לו כאשר הגיע לאנגליה) הפך השבוע באופן סופי למחוסל, לפחות בפרמיירליג, לפחות בשנים הקרובות. נחמדות היתר, זו שהביאה את אברמוביץ' עד לשיחה הישירה, לצד השבריריות והדמעות. חוסר הניסיון שנוצר בשל ההתקדמות המטאורית, לצד הקושי בשליטה על סגל של כוכבים. כל אלה הפכו ללבנים רעועות בבניין השני שקורס לפורטוגלי בממלכה.
אנדרה וילאש בואש מעולם לא שיחק כדורגל, מה שכנראה פוגע בו עד היום. בגיל 16 הוא גר בבניין של בובי רובסון המנוח, שהיה אז המנג'ר של פורטו. אחרי לא מעט שיכנועים, הבריטי נתן לילד, שדיבר אנגלית מושלמת בזכות סבתא שנולדה בסטוקפורט, ליד מנצ'סטר, להיות "בוחן יריבות" של המועדון. וילאש בואש לקח את התפקיד ברצינות יתרה ובהמשך ביצע אותו בהצלחה מסחררת כעוזרו של מוריניו בפורטו, שם זכו השניים בגביע אופ"א ובליגת האלופות, בצ'לסי ובאינטר.
אחרי עונה בודדת עם ה"מיוחד" על הקווים של הנראזורי, וילאש בואש פנה לדרכו והפך למאמן ראשי. בדיעבד, הודו השניים, גם וילאש בואש וגם מוריניו, שהם הסתכסכו והיום הם מגדירים את עצמם כ"לא חברים". וילאש בואש לקח את משרת האימון באקדמיקה הפורטוגלית (בגיל 21 הוא כבר אימן למשך מספר חודשים את נבחרת איי הבתולה הבריטים) והחל בסדרת תוצאות נהדרת. בסיום אותה עונה, דבר שיחזור על עצמו, הוא לא המשיך לעונה שנייה במועדון, אלא קיבל את תפקיד המאמן בפורטו, חלום חייו.
החלום הזה הפך לאגדה כאשר בגיל 33 הוא הוביל את פורטו לדאבל מקומי ולזכייה בגביע אופ"א, ממש כמו שעשה מוריניו. משם, הדרך לצ'לסי, כן, ממש כמו מוריניו, הייתה קצרה. אחרי עונה אחת בלבד בפורטו, שוב, הוא עזב ונחת בלונדון ומכאן העסק החל להידרדר.
ביום בו הפך למנג'ר הבלוז הודה AVB: "אין דרך להימנע מהשוואות ביני לבין מוריניו. התקשורת מחפשת את זה. אבל אני שונה". ומאותו רגע, כל מה שהוא ניסה להראות זה שהוא אכן שונה ולא רק גרסה משנית של מוריניו, שגם אחרי פיטוריו נותר אהוב מאוד ביציעי סטמפורד ברידג'. לצערו של וילאש בואש, הוא גילה כבר אז שכדי להיות שונה, צריך תכונות מיוחדות.
הדבר הראשון שעשה בצ'לסי בזמנו היה מהפכה בסגל, דומה אבל גם מאוד שונה למה שקרה הקיץ בטוטנהאם שלו. הוא זרק מההרכב את דידייה דרוגבה, פרנק למפארד ואשלי קול הוותיקים ואלה התנקמו בו וחירבו את חדר ההלבשה. באותו יום של פיטורים ודמעות, רק דויד לואיז מבין כל שחקני הסגל של צ'לסי הגיע כדי להיפרד. העונה ההיא הסתיימה עם רוברטו די מתאו וזכייה בליגת האלופות, מה שכמובן לא הוסיף יותר מדי למניות הצוללות של וילאש בואש, שעם אותו סגל לא הצליח לייצר שום דבר משמעותי במשך שמונה חודשים ועזב עוד מועדון אחרי לא יותר מעונה בתפקיד.
אחרי עוד פיטורים, פרשנים באנגליה כבר הצביעו על שני גורמים עיקריים שמבדילים אותו ממוריניו ומובילים לכישלון. הבעיה הראשונה היא הסגנון, אותו הביא וילאש בואש מהליגה הפורטוגלית ואותו הוא מסרב/מתקשה לשנות. בצ'לסי הוא שיחק תחילה בשיטת לחץ עם הגנה גבוהה מדי, מה שלא התאים לשחקני המזדקנים שלו, שנאלצו לרדוף אחרי היריבה בכל פעם שזו עברה את החצי. רק אחרי ה-5:3 שחטף בבית מארסנל הוא הודה: "הבנתי שהשיטה איתה שיחקתי בפורטו לא מתאימה לפרמיירליג. השחקנים כאן הרבה יותר אתלטים".
בטוטנהאם הוא שוב מצא סגנון חביב עליו, עם משחק דרך האגפים, כאשר כל הכדורים עברו אצל גארת' בייל וארון לנון. זה אולי היה רעיון טוב בעונה שעברה, אבל העונה, כאשר בייל לא נמצא יותר ולנון בקושי משחק, השיטה שוב לא עבדה והתרנגולים הפכו לאחת הקבוצות הכי גרועות התקפית בליגה, עם 15 שערים ב-16 מחזורים. הביקורת המרכזית על המנג'ר טוענת שהוא לא מסוגל לבצע התאמות, לא במהלך משחק ולא במהלך עונה.
הגורם הבולט השני הוא הקושי של וילאש בואש במשחקים פסיכולוגיים, בהם מוריניו מצטיין כל כך. לאחר ה-6:0 המשפיל מול מנצ'סטר סיטי לפני חודש הוא אמר שהשחקנים צריכים "להתבייש על ההופעה". שם, טוענים בממלכה, הוא הפר את הקוד ולאחר מכן היה ברור שהשחקנים ימכרו אותו. מוריניו תמיד, אבל תמיד, ניצב מאחורי השחקנים שלו ומגן עליהם, גם כאשר ברור לכולם שהם טועים או משחקים רע. בשנתיים האחרונות, סר אלכס פרגוסון ספג ביונייטד את ההפסד הכי משפיל שלו ב-37 שנות קריירה, 6:1 ביתי מול סיטי. הקבוצה שלו קמה מזה ל-89 נקודות וכמעט אליפות והמשיכה לאליפות בעונה שלאחר מכן. ארסן ונגר חטף 8:2 מיונייטד והרים את ארסנל למקום בליגת האלופות עוד באותה עונה ולריצה לאליפות העונה. וילאש בואש פשוט לא מסוגל. תבוסה רודפת תבוסה וה-3:0 הביתי נגד ווסטהאם העונה הפך לשישייה מול סיטי ול-5:0 בוויט הארט ליין נגד ליברפול, שסגר את הסיפור עבורו.
צרה נוספת ממנה סבל וילאש בואש בטוטנהאם היא הציפיות. מרטין סמואל כתב ב"דיילי מייל": "וילאש בואש הוא 'האיש שידע מעט מדי'. הוא היה בטוח שהוא שולט בעניינים בטוטנהאם, אבל לא ראה את הסכנה שלנגד עיניו. שלא בפעם הראשונה, הוא כשל בניסיון להבין לאן הדברים הולכים. הסימנים היו שם. וילאש בואש לקח את התפקיד בטוטנהאם, מועדון שמעולם לא סיים גבוה יותר מהמקום הרביעי בפרמיירליג. הוא החליף בתפקיד מנג'ר שבדיוק פוטר לאחר שסיים במקום הרביעי. הוא ישב על שתי חביות חומר נפץ. אחת היא המכירה של בייל והשנייה היא התגובה של המועדון, שרכש שחקנים ב-107 מיליון ליש"ט".
לראשונה בקריירת האימון שלו, וילאש בואש נשאר בקיץ באותה קבוצה. הוא סירב להצעות מפריס סן ז'רמן וריאל מדריד והבהיר: "זו ההזדמנות הראשונה שלי להתחיל עונה שנייה ואני חושב שזה ייתן לי יתרון". בעונה שעברה הוא צבר שיא מועדון עם טוטנהאם, 72 נקודות, אבל זה הספיק רק למקום חמישי ובאופן אירוני משהו, ההודעה על פיטוריו יצאה שניות ספורות לפני שהגרלת שמינית גמר ליגת האלופות החלה. טוטנהאם רוצה להיות שם, בין 16 הטובות של אירופה ולא תקועה בליגה האירופית (שם דווקא עשתה שש משש בשלב הבתים). מי שלא יביא אותה לשם, ימצא את עצמו בחוץ מהר מאוד.
הפורטוגלי עוזב את התרנגולים בטעם מר. מצד אחד, התבוסה מול סיטי הייתה הגרועה ביותר של טוטנהאם מאז 1996 וזו נגד ליברפול הייתה הכי גדולה בבית מזה 16 שנים. מצד שני, 54 אחוזי ההצלחה שלו בקבוצה הם הכי הרבה עבור מנג'ר כלשהו של טוטנהאם מאז החלה הפרמיירליג לפני קצת יותר מ-20 שנה, כך שלא בטוח שאפשר להגדיר את התקופה שלו במועדון ככישלון מוחלט. העונה אגב, ב-16 מחזורים, טוטנהאם צברה 27 נקודות, אחת יותר משהשיגה בעונה שעברה בזמן דומה.
וילאש בואש משוכנע שאם הוא היה בריטי, הוא היה זוכה לצ'אנס גדול יותר ולסבלנות, כמו זו שמקבל דייויד מויס ממנצ'סטר יונייטד, למרות פתיחה לא פחות גרועה של העונה. מויס קיבל חוזה לשש שנים כאשר התמנה למנג'ר השדים האדומים בהוראתו של פרגוסון ואילו וילאש בואש סיים את חלקו בטוטנהאם אחרי 80 משחקים בלבד וגם הם מהווים שיא בקריירה המקרטעת שלו.
נשאיר את זכות הסיכום בידיו של פיל מקנולטי, פרשן הכדורגל הבכיר של ה-BBC: "רבים, כולל אותי, תהו האם טוטנהאם הצליחה בפגרה לייצר משהו יוצא דופן. גם למכור את השחקן הכי טוב שלה, הווינר, משנה המשחקים וגם לייצר אופטימיות וציפיות. המועדון השקיע כל אגורה מהמכירה של בייל כדי להחליף אותו בסגל עמוק יותר, אבל התחושה הטובה מהקיץ התחלפה כעת בשאלות לגבי היכולת של השחקנים החדשים שהגיעו. עכשיו, יעבור הרבה מאוד זמן, אם בכלל, עד שאנדרה וילאש בואש יזכה לעוד תפקיד בפרמיירליג".