פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        22 משוגעים עומדים אחרי כדור: על ה-0:0 בין סכנין לבית"ר ירושלים

        כשרוני לוי (בדיוק מה שאלי טביב היה צריך) מתרכז בלא לספוג, ומרקו בלבול (מאמן הסיבוב) מדבר על אחוזי השליטה בכדור, בית"ר ירושלים ובני סכנין מסיימות ב-0:0 יבש. אורן יוסיפוביץ על הייפ שהוליד עכבר, ועל מתקן ותנאים שלא מתאימים לליגת העל

        22 משוגעים עומדים אחרי כדור: על ה-0:0 בין סכנין לבית"ר ירושלים

        * אוטובוס שחקני בית"ר ירושלים בדרך לדוחא

        ועדת ביקורת

        לרווחת הצופה: בסרטון שלמעלה תוכלו לראות 45 שניות מיותר מדי שעות נסיעה שעברו בית"ר ירושלים בדרך לאצטדיון דוחא. אלי טביב הגיע עם הקבוצה וישב עם האוהדים ביציעים, ואם בשבוע שעבר טעה בהתבטאויותיו, הפעם הוא צדק ב-100 אחוז כשאמר בזמן הנסיעה: "תראו מה צריך לעבור בשביל כדורגל. אם אי אפשר לעשות את זה כמו שצריך, שלא ישחקו כאן. זו בושה". אכן בושה.

        קהל בני סכנין: "עם אחד, קול אחד, נגב אחד", נטען בדגל פריסה לא שגרתי ביציע הביתי. האוהדים המקומיים גדשו את האצטדיון ועודדו לא רע בכלל, כשגם אבוקה או שתיים עפו בתחילה. צבעוני ויפה היה, רועש לעתים, אך לא תמיד עקבי וממש לא סוער כמצופה. ציון: 7

        קהל בית"ר ירושלים: 300 אמיצים נספרו עם הפתיחה. אחרי שעוד כמה אוטובוסים קיבלו פס מפארק אוסטרליה, כבר היו קרוב ל-600. הם קפצו וקפצו ושרו, לפעמים לפי הספר ולפעמים לא, וגם בסיום נהנו מכול רגע. עדיין, והסיבות מובנות, זה ממש לא היה רועש כמו בטדי. ציון: 7

        בפינת האנקודטה: 2010/11. אורי מלמיליאן ספג עם בית"ר 27 שערים ב-18 משחקים – 1.5 שערים למשחק. הגיע רוני לוי, הודיע שהדגש הראשוני הוא הגנה חזקה, והוציא מהרשת רק 9 שערים ב-17 משחקים – 0.52 גולים למשחק. השינוי – כמעט פי 3. אם רוני לוי יעמיד את אותו שיפור גם העונה, החץ יכוון למעלה.

        ***

        0:0 יבש בין בני סכנין לבית"ר ירושלים

        שלום תקווה אהב את מה שראה מהגנת בית"ר

        בית"ר תאיץ המגעים לצירוף אנדלובו

        ***

        שחקני בית"ר ירושלים עם אבירם ברוכיאן (יוסי ציפקיס)
        רק הפסקת חשמל אחת. שחקני בית"ר לפני שריקת הפתיחה (צילום: יוסי ציפקיס)

        מעשה שהיה, כך היה

        נילס ("כמו הולגרסון") ובוריס ("כמו בקר") טיפסו לתא העיתונאים דרך פקק האנשים באצטדיון דוחא. השניים עובדים על כתבה לירחון גרמני, והמשימה – לתאר את הכדורגל הישראלי דרך מסע של חודש ברחבי המדינה. בשבת הם נסעו לדוחא, כי להם אף אחד לא הודיע שהמשחק נדחה, וראו אצטדיון ריק. בכפר הסבירו שמזג האוויר היה קשה מדי עבור כדורגלנים ושוטרים ישראלים, והשניים שאלו איפה משחקים היום. אשדוד, אמרו להם, ונילס ובוריס נסעו עד הלום ("ישראל מדינה קטנה ויש לנו רכב שכור, אז אין לנו בעיה") כדי לראות 0:0 ושתי הפסקות חשמל. אתמול הם שוב הגיעו לדוחא, והפעם קיבלו משחק. והם שוב ראו 0:0 אבל רק הפסקת חשמל אחת.

        מסכנים.

        האמת, גם אנחנו.

        ***

        רוני לוי מאמן בית"ר ירושלים עם טל כחילה (יוסי ציפקיס)
        "אני לא רוצה להעביר ביקורת. אבל בית"ר, מבחינתי, היתה חשופה מאוד ורציתי למנוע את זה. יש פה ילדים טובים ירושלים, וזה לפעמים לרעתם. בכדורגל צריך להיות רע ואגרסיבי". רוני לוי (צילום: יוסי ציפקיס)

        "משחק נוראי", אמר כמו-בקר וכמו-הולגרסון אישר באכזבה. הם לא הבינו איך בכלל בליגה שנקראת "על" מאפשרים לשחק כדורגל במתקן כזה. כשאמרו להם שהוא יחסית חדש, הם פנטזו על הופנהיים ושטוטגרט. הם לא הבינו איך במדינה שאירחה יורו צעירות, יש מתקן שפשוט נראה לא גמור, ואיך על "שולחן" העיתונאים (דיקט עץ עלוב) אין יותר מדי לפטופים (כי אין רשת אינטרנט) אבל כן יושבים עליו אוהדים.

        גם מירקו אורמוש, שמשחק בהפועל עכו ופלירטט בקיץ עם שתי הקבוצות שעל הדשא, חלק טענות דומות לגבי איכות המשחק והתפנה להתכונן לבליץ שמכבי תל אביב מכינה לו.

        נו, אז בשביל זה דחיתם לנו את הסיפוק בשלושה ימים?

        זה היה אחד ממשחקי ה-0:0 המשמימים ביותר, שסיימו מחזור סיום נוראי לסיבוב ראשון נפלא. המוח לא זוכר מצב קורץ, בטח של בית"ר. עם שריקת הסיום, אוהדי סכנין – בהופעה רגועה עד כדי תימהון – לא היו ממש עצובים ואוהדי ירושלים היו ממש שמחים. גם המאמנים לא היו תשעה באב. במיוחד רוני לוי.

        המשחק האחרון שלו על הקווים של בית"ר היה בדוחא, וגם הראשון בקדנציה זו. לוי, אולי כי קר ואולי כדי להראות כמה התגעגע, לבש בגדי ספורט, שבטח עשו לו חשק לעזור בסגירה האלכסונית. "אני מעדיף לעקוף את התוצאה ולהתרכז בגישה של השחקנים, ובעמידה הטקטית שלהם שמאוד השתפרה ביחס למה שהיה קודם", ביקש, ואז כנראה קלט שלא היה פוליטיקלי קורקט: "חס וחלילה, אני לא רוצה להעביר ביקורת. אבל בית"ר, מבחינתי, היתה חשופה מאוד ורציתי למנוע את זה. יש פה ילדים טובים ירושלים, וזה לפעמים לרעתם. בכדורגל צריך להיות רע ואגרסיבי".

        ולפי 90 הדקות הראשונות, לוי מתכוון לעשות הכול כדי לגרום להם להיות כאלה, ורחמים עלינו. שחקנים בבית"ר מספרים ונראים כאילו הם בעולם משלהם. לוי הרי דורש מכל שחקן לעמוד במשימה האישית, ורק אז להגדיל ראש. השחקנים מפחדים לטעות, מפחדים שיעברו אותם, מפחדים שהגליץ' לא יהיה במקום. בינתיים זה יוצר מחויבות ואחריות שפשוט לא היתה בבית"ר עד כה – ושוב, כמובן שמדובר במסקנות שמבוססות על 90 דקות בלבד.

        מרקו בלבול מאמן בני סכנין (ניב אהרונסון)
        "אם אותנו, סכנין, אתם שואלים על קבוצות שמסתגרות מולנו, אז תודה על המחמאה". מרקו בלבול (צילום: ניב אהרונסון)

        אבל כולם דיברו על זה, על ה"עמידה" של שחקני בית"ר. לוי דיבר על זה, אריאל הרוש דיבר על זה, וגם כשעבר שחקן בית"ר אקראי ליד אוטובוס המועדון, ונשאל "מה השינוי הבולט בין שתי הגישות העונה?", הוא מיד ירה: "נו, לא ראית איך עמדנו?"

        לצערנו, לצער נילס ובוריס וכל מי שצפה במשחק הזה, עמידה זה טוב למאמנים אבל רע לאוהדים. אתמול, זה היה 22 משוגעים עומדים אחרי כדור. משחק כה טקטי, כה ברוטאלי לעיניים, כה בלתי מעניין ובלתי מרגש. על רקע ההייפ והדחייה והשנאה, הרי משהו היה חייב להתפוצץ. אז באמצע המשחק המשמים, הגנרטור החלופי התנדב וכיסה את דוחא בעשן.

        סליחה נילס, מצטער בוריס, זה בדרך כלל לא ככה. בבקשה תכתבו משהו טוב על ישראל.

        על סכנין, למשל. למרות משחק חלש של הביתיים, מרקו בלבול מסיים סיבוב חלומי. מקום בקצה הפודיום, שתי נקודות מעל מכבי חיפה, ארבע מעל הפועל תל אביב ועם שני הפסדים בלבד – לשתי הראשונות. סכנין כנראה לא תסיים את הליגה במיקום הזה, אבל ניתן להמר שגם מאבקי ירידה לא יהיו בכוכבים. הקבוצה של בלבול – כמה נורא – גם עומדת מצוין על המגרש, והשלישייה הקדמית והצעירה – כליבאת, מוגרבי, גדיר – לא צפויה לסיים יותר מדי משחקים על האפס. "הגענו פייבוריטים למשחק הזה", סיכם בלבול. "זה היה מבחן אופי עם כל מה שעמד מסביב, ועמדנו בו בהצלחה. שלטנו במשחק ללא עוררין, אבל זה לא מספיק כשרוצים להבקיע. אנחנו מסיימים סיבוב מצוין. אם אותנו, סכנין, אתם שואלים על קבוצות שמסתגרות מולנו, אז תודה על המחמאה".

        אז הנה עוד שתיים: מרקו בלבול, מאמן הסיבוב. בני סכנין, הפתעת הסיבוב.

        ***

        אלי טביב בעלים בית"ר ירושלים (יוסי ציפקיס)
        בהתנגשות הסגנונות הזו, של החפיפניקיות העכשווית בבית"ר מול הקשיחות הבלתי מתפשרת של לוי, צד אחד ייאלץ להתכופף ולהתיישר לפי האחר. בית"ר צריכה לקוות שהיא זו שתתכופף. טביב ביציע האורחים (צילום: יוסי ציפקיס)

        מנשה משיח שרק. שחקני סכנין התפנו מהדשא ושחקני בית"ר התפנו לחגוג עם האוהדים לראשונה מאז תחילת נובמבר. הקהל הבית"רי היה בטירוף, וכמה קללות ומעשים לא במקום הביאו אל מתחת ליציע כ-30 שוטרים וכלב אחד.

        אלי טביב יצא מהטריבונה ועלה אל הדשא, בדרך למנהרה. סיגריה אחר סיגריה הוא הוריד, לבטח שמח שעצר את המפולת אבל יודע שיש עוד הרבה כסף לשחרר כדי שהספינה תהיה יציבה באמת. הוא רקד עם הרגליים, מהקור, והדליק עוד סיגריה. ספק אם למד לקח מהשבוע האחרון, ספק אם ימנה מנהל-על שיעמיד את הקבוצה על הרגליים מבחינה לוגיסטית. אבל גם אם לא, לפחות הוא הביא מנכ"ל לתחום המקצועי.

        מורה מהולל להיסטוריה אמר זה מכבר ש"עצלן תמיד עושה את העבודה פעמיים – פעם אחת לא טוב ובפעם השנייה כמו שצריך". טביב פספס את לוי בקיץ ולכד אותו עכשיו, כנראה כמו שצריך.

        בהתנגשות הסגנונות הזו, של החפיפניקיות העכשווית בבית"ר מול הקשיחות הבלתי מתפשרת של לוי, צד אחד ייאלץ להתכופף ולהתיישר לפי האחר. בית"ר צריכה לקוות שהיא זו שתתכופף. ואל תתנו לכל המחמאות להטעות אתכם. אתמול עדיין חזינו באנטי כדורגל, ובשני בית"ר מגיעה לווסרמיל, והפועל באר שבע לא תסיים עוד משחק בלי לכבוש. ואז מכבי פתח תקוה בטדי למלחמת תחתית, והליגה קשה, והאוהדים תובעניים, והבוס לא יציב, והסגל לא מאוזן, ומתי אצילי חוזר כבר, והרכש בינואר – אם יגיע, כשיגיע.

        "הייתי הרבה זמן בחוץ - בחוץ לארץ, ואחרי זה בחוץ – בבית", לוי סיכם ערב ראשון בהולי לאנד. "יש לי חיבור מצוין עם בית"ר ואני מאוד שמח לחזור".

        האמת, גם אנחנו.

        לתגובות: orejo@walla.co.il

        שי חדד בית"ר ירושלים מול חאלד חלאיילה בני סכנין (יוסי ציפקיס)
        שי חדד מול חאלד חלאילה. עמדו טוב, אבל מה איתנו? (צילום: יוסי ציפקיס)
        גנרטור נשרף אצטדיון דוחא בני סכנין (יוסי ציפקיס)
        סליחה נילס, מצטער בוריס, זה בדרך כלל לא ככה. בבקשה תכתבו משהו טוב על ישראל. הגנרטור (צילום: יוסי ציפקיס)