הפנים לריו

איך הופכים למעצמת שחיה?

דנמרק, מדינה של 5.5 מיליון תושבים, תארח את אליפות אירופה בשחיה וגם תשלוט בה. איך הם עושים את זה? הבלוג האולימפי

  • שחיה
דני בורשבסקי

ביום חמישי תצא לדרך אליפות אירופה בשחיה בבריכות קצרות בהרנינג שבדנמרק. בשחיה הישראלית אוהבים את התחרות הזאת כי זו במה מצויינת לבלוט בה. העובדה שחלק מהשחיינים הבכירים ביבשת נוטים לדלג עליה, הופכת את הפודיום שלה לידידותי עבור שחיינים ששייכים לטופ האירופי אבל לא תמיד לצמרת שלו, וזו הסיבה שעד היום גרפו הישראלים 12 מדליות באליפות הזאת.

גם הפעם יש סיכוי למדליה, אם כי לא גבוה. 11 ישראלים יתחרו. יעקב טומרקין עדיין השחיין הישראלי הבכיר, אבל הוא עבר עונה בינונית וגם לא מצטיין בבריכות קצרות באופן כללי (לא כל שחיין אוהב את הבריכות האלה). יונתן קופלב חוזר לעצמו אבל גם הוא לא משתגע על בריכות קצרות (אלוף אירופה ב-50 גב בארוכות), לגל נבו נוספו הרבה יותר מתחרים במשחי המעורב, כך שנראה שהסיכוי הגדול ביותר לפודיום הוא של גיא ברנע (גם במשחה 50 גב), אלא שהוא בניגוד לרוב חבריו לנבחרת בחר בזמן האחרון שגרת אימונים קצת שונה, והעדיף להישאר בארץ בזמן שהאחרים ערכו מחנה גובה באיטליה ותחרות הכנה באמסטרדם.

מדליה או לא, זו תהיה עוד תחרות שבה השאיפה של הישראלים תהיה לשבור את השיאים האישיים שלהם, להגיע למספר גמרים, ובגדול לעמוד בציפיות. אותן ציפיות שהן פחות או יותר זהות במשלחת הישראלית כבר שנים. אין ספק שהשחיה הישראלית מהווה את אחד הענפים האולימפיים היותר מוצלחים בארץ וכמובן שאי אפשר להתווכח עם ההצלחות שלה. מצד שני, אפשר לתהות מה היה קורה אם...

עוד בוואלה! NEWS

אפשר להכין סתם חביתה... ואפשר להתפרע עם הפריטטה הזו

לכתבה המלאה
מועמד למדליה גם בדנמרק. גיא ברנע (צילום: AP)

אז כמובן שלא נשלה את עצמנו ולא ננסה להשוות את ישראל למעצמות ענקיות כמו ארצות הברית ואוסטרליה, גם לא להולנד שיש לה מסורת ארוכה של שחיינים ברמות הגבוהות בעולם. אבל בימים שבהם מדינה של 5.5 מיליון תושבים כמו דנמרק הופכת למעצמת שחיה מהטופ העולמי, אפשר כבר להתחיל לשאול מה קורה פה?

דנמרק היא דוגמה אחת למדינה שהצליחה, וישראל פחות מצליחה כמו רוב מדינות העולם, אז מהסיבה הזאת יהיו כאלה שיגידו לנה לנו להשוות. למה? כי חשוב מאוד להבין שזה שטייקון כמו יצחק תשובה הופך לספונסר של הוועד האולימפי, זה שלירדן ג'רבי יש כיום כבר שלושה ספונסרים ועוד כמה שעומדים בתור, וזה שלימור לבנת מדברת על שינויים לטובת הספורטאים - כל אלה עוזרים, אבל לכל כך מעט אנשים.

מי שמכניס כסף לועד האולימפי מוסיף מזומנים לכסף הגדול שכבר שוכב שם ועוזר לממן את ההכנות של הספורטאים הבכירים בארץ למשחקים האולימפיים. זה מצוין, פעם יכלנו רק לחלום על זה, אבל זה לא משרת את תשתיות הספורט בארץ, אלא כמה עשרות ספורטאים בלבד. יפה שלירדן ג'רבי יש כל כך הרבה ספונסרים, אבל איפה הם היו לפני שהיא זכתה באליפות העולם ונחשבה לספורטאית בעלת פוטנציאל גבוה? האם יש בארץ ספורטאי שנהנה מחסויות מסחריות עוד לפני שהפך לאלוף עולם או מדליסט אולימפי? אז נשארנו עם שרת ספורט שמראה מוטיבציה ומבטיחה לנו עשרות אלפי ספורטאים חדשים, אבל בינתיים רק ההבטחות קיימות כך שאפשר להמשיך להתלונן, ובעיקר ללמוד מהאחרים.

מקרה נדיר. ירדן ג'רבי (צילום: יוסי ציפקיס)

עכשיו אנחנו חוזרים לדנמרק שתארח בימים חמישי-ראשון את אליפות אירופה בבריכות קצרות ולפי התחזיות תהיה אחת משתי המדינות שיובילו את טבלת המדליות. 24 שחיינים דנים ישתתפו באליפות ולפי התוצאות שלהם, כולם אמורים לעבור את שלב המוקדמות - איזה עומק. ושימו לב להישגים של שחייני דנמרק בשנתיים האחרונות: מדליית זהב ו-3 מכסף באליפות העולם האחרונה בברצלונה, שיא עולם לריקה מולר פדרסן ב-200 חזה, מקום 2 בטבלת המדליות באליפות אירופה בבריכות קצרות ומקום 6 בטבלת המדליות באליפות העולם בבריכות קצרות.

אז מה עושים כל כך טוב בדנמרק? קודם כל משקיעים כסף גדול, אבל מפזרים אותו לכולם. הכל התחיל שם לפני 10 שנים, כשהתאחדות השחיה הדנית מינתה את מארק רגאן האוסטרלי למאמן הלאומי. הוא היה שם שבע שנים לפני שעזב לנבחרת ניו זילנד ואחריו מונה לתפקיד פאולוס וילדבור ההולנדי-ספרדי. כיום עובד שם מאמן לאומי זר שלישי ברציפות, ניק יובה הבריטי. הוא עובד עם צמרת השחיינים הדנים, ונעזר במקביל בידע המקצועי של זר נוסף, שאנון רולאסון האוסטרלי, שעובד כמאמן ראשי של מתקן השחיה הלאומי בדנמרק ועומד לרשותם של שחיינים ברמות אחרות.

וזואת אלופת עולם שעבדו איתה כמו שצריך. ג'אנט אוטסן (צילום: GettyImages)

הדנים לא מתביישים להודות שהם זקוקים לידע מבחוץ, ושמות גדולים ממעצמות השחיה בעולם פוקדים את 20 הבריכות האולימפיות בדנמרק (כמה יש בישראל?), אחד מהם לדוגמה הוא כריס דסאנטיס שהיה המאמן הראשי במכללת ג'ורג'יה טק, ולהיות מאמן שחיה ראשי במכללה מובילה זה ג'וב חלומי בארצות הברית.

הדנים לא רק נשענים על הזרים. אנשי המקצוע שלהם עסוקים בטיפוח הכשרונות הצעירים, ובמדינה קיימים צוותים רבים שאמונים על הנושא, ומנהלים פרוייקטים מיוחדים שמטרתם היא להפוך אותם לטובים בעולם - לא פחות מזה. הפרוייקט הנוכחי שהוצג לאחרונה בדנמרק כולל מספר שחיינים שכל האימונים שלהם מצולמים בדקדוק וזאת מתוך מטרה למצוא מגבלות פיזיות שמונעות מהם טכניקה טובה יותר או גורמות לפציעות. לא צריך להרחיב יותר מדי ביעילות הפרוייקטים האלה, אבל אפשר להבין שבדנמרק משקיעים הון תועפות בדור הצעיר של השחיינים.

חוץ מהכסף, חשוב להדגיש שדנמרק זה אחד המקומות האחרונים שבהם יכריחו שחיינים צעירים להתחרות עבור המועדונים שלהם. כאן בארץ זה הכרחי עבור המועדונים שמקבלים בצורה הזאת נתח מתקציב האיגוד, ואף שחיין לא יכול לפסוח על תחרויות חורף או קיץ. בדנמרק המודעות לכושר גופני היא גבוהה ובכל מועדון שחיה גדול רשומים אלפי ספורטאים. מצד שני, מועדונים רבים בכלל לא שולחים את השחיינים שלהם לתחרויות, ומתוך ההשקעה באימונים והמיעוט בתחרויות (בגילאים צעירים) מגיעות לעיתים תוצאות טובות ברמות גבוהות.

בסוף השבוע הקרוב תשמעו ככל הנראה את ההמנון של דנמרק מתנגן באליפות אירופה בבריכות קצרות וזה יקרה לא מעט פעמים. כשתשאלו את עצמכם איך זה קורה למדינה כל כך קטנה תבינו שהתשובה היא לא יצחק תשובה, לא הכסף של הוועד האולימפי ובטח שלא מרכזי הספורט הגדולים. התשובה היא הקלישאה הגדולה ביותר שאנחנו שומעים כאן מאז לונדון 2012 והיא היעדר תרבות. דנמרק היא דוגמה מצויינת לתרבות ספורט אמיתית ועבודה נכונה שספק אם יוכלו לייצר כאן בארץ אי פעם.

ג'אנט אוטסן (צילום: GettyImages)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully