12 ביולי 2012, יום חמישי בערב. שבועיים לאחר הארכת החוזה של טיאגו סילבה וכמה ימים לאחר שזלאטן איברהימוביץ' הצהיר על כוונתו להמשיך במילאן, הודיע סילביו ברלוסקוני רשמית וחגיגית: "כן, מכרתי את זלאטן וטיאגו סילבה לפריס סן ז'רמן. נוכל לחסוך 154 מיליון יורו בשנתיים". מילאן קיבלה 63 מיליון יורו, ראש הממשלה לשעבר התגאה במהלך כלכלי מבריק, אך הוויתור הקל הזה על שני הכוכבים הגדולים היה מבחינת רבים מאוהדי מילאן למעשה הצהרה שמשמעותה ויתור על העתיד. סוג של טעות היסטורית.
המהלך הכושל הזה היה אחד יותר מדי מבחינת הרוסונרי. שרשרת הטעויות החלה בעקבות האופוריה מהזכייה בליגת האלופות ב-2007. במקום להשתמש בהצלחה כמקפצה לעתיד טוב יותר, מילאן נחה על זרי הדפנה באמצעות הענקת חוזי עתק לכוכבים המזדקנים וצירוף אייקונים כמו רונאלדיניו ודייויד בקהאם מטעמי שיווק ולאו דווקא בגלל צרכים מקצועיים. העוגה לא חולקה כמו שצריך. אם את המכירה של קאקה עוד אפשר היה לקבל, על השחרור של אנדראה פירלו (שברח לבסוף ליריבה מושבעת כמו יובנטוס) קשה היה לאוהדים למחול וכך, כאמור, גם על מכירתם המשותפת של זלאטן וטיאגו סילבה.
למרות הקאמבק המרשים בעונה שעברה והשגת המקום השלישי בזכות צירופו של מריו באלוטלי הפרובלמטי, מילאן של השנים האחרונות "איבדה את הקסם והפכה לעוד קבוצה רגילה", כהגדרתו של הקפטן האגדי פאולו מאלדיני. הסגל בינוני במקרה הטוב, חדר ההלבשה משווע למנהיג אמיתי מאז הפרידה מפיגורות דוגמת ג'נארו גאטוזו ומאסימו אמברוסיני ואופרת הסבון במסדרונות ההנהלה שוברת שיאים. מועדון הפאר משלם את המחיר על רצף המחדלים. הדחה מוקדמת מליגת האלופות השנה או אי העפלה בעונה הבאה, עלולות להפוך את המחיר לקשה מנשוא. גם עבור סילביו ברלוסקוני.
עסקת זלאטן וטיאגו סילבה מהווה, כאמור, את הרגע המכונן שהוביל למשבר המתמשך של מילאן. הבעיה עמוקה יותר מאשר המאמן מסימיליאנו אלגרי, הסגל האפור או אדריאנו גליאני. הרי המאמן הזה הגיע בקיץ 2010 והוביל את הקבוצה לאליפות בעונתו הראשונה אחרי שבע שנות בצורת, רוב הסגל היה שותף לריצה הנפלאה בחצי השני של העונה שעברה ואילו המנכ"ל הוותיק נחשב במשך יותר משני עשורים למידאס האיטלקי בזכות הברקות חוזרות ונשנות שלו בשוק ההעברות.
אלא שמילאן של השנים האחרונות, ללא הגב הכלכלי הרחב של ברלוסקוני הטובע במשפטים וקנסות, נאלצת להתנהל בצורה שפויה יותר. היא רק לא יודעת איך. אין קו אחיד או מדיניות ברורה, אפילו לא מערך שנשמר (ה-4-3-3 שעבד היטב נזנח לטובת 4-3-2-1) ואת התוצאות רואים על המגרש עם פתיחת עונה קטסטרופלית, זו השנה השנייה ברציפות. הפעם כבר מדובר בפתיחה הגרועה ביותר מאז עונת הירידה ב-1981/2.
במשחק ההפסד 2:0 לפיורנטינה, יום אותו תיאר אלגרי כ"רגע השפל שלי במילאן", האוהדים השרופים בקורבה סוד הניפו שלטים עליהם נכתב: "בלם וקשר - אמרנו לכם שזה מה שהקבוצה צריכה". הייתה זו ביקורת ישירה על ההתנהלות הקלוקלת של גליאני בנושא הרכש. יד ימינו הנאמן של ברלוסקוני הצהיר בקיץ כי מילאן "תופקד בידיו של ריקרדו ספונארה ותקדם שחקנים צעירים" ואף הבטיח לחזק את ההגנה, אך לא עמד במילתו.
מה עשה גליאני? בדיוק את ההיפך. לפני סיום חלון ההעברות הוא החזיר את קאקה כבעל השכר הגבוה ביותר במועדון, צירף את ואלטר בירסה המשחק בעמדה דומה וקינח עם 11 מיליון יורו ששולמו ליובנטוס כדי להחתים את אלסנדרו מאטרי. ספונארה חזר מפציעה וגילה כי נדחק לסוף הרוטציה, תרומתו של מאטרי מזערית (במיוחד ביחס להשקעה) והעמדות הטעונות חיזוק נותרו מיותמות עד ינואר (הבלם אדיל ראמי כבר חתום, גם קייסוקה הונדה צפוי להצטרף). כך מילאן לא קידמה צעירים ושוב לא החתימה כוכבים. רק התבוססה בבינוניות.
מצאו את ההבדלים
מכירות מייצגות מאז 2011:
טיאגו סילבה - 42 מיליון יורו
זלאטן איברהימוביץ' - 21
אלשנדרה פאטו - 15
קווין פרינס בואטנג - 10
פייר אמריק אובמיאנג - 1.8
אנדראה פירלו - חופשי
קלרנס סיידורף - חופשי
רכישות מייצגות מאז 2011:
ג'אמפאולו פאציני - 12.5 מיליון יורו (כולל העברת קסאנו לאינטר)
אלסנדרו מאטרי - 11
קווין קונסטנט - 8
פרנצ'סקו אצ'רבי - 4
ברטוש סלמון - 3.5
מתיאס סילבטרה - 1 (השאלה)
בויאן קרקיץ' - השאלה
הכישלון המקצועי בפתיחת העונה, עניין שמקרב את מילאן לעונה שלישית ללא תואר ועלול להסתיים גם ללא הכרטיס (הנחוץ כלכלית) לליגת האלופות, גרם לברברה ברלוסקוני לנסות לקחת שליטה. הבת החלה להיות מעורבת יותר בשנים האחרונות, אך ניצלה את המשבר הנוכחי כדי לקרוא תיגר על ניהול היחיד של גליאני. בשיחות עם אביה, ברברה תהתה כיצד קבוצות כמו רומא ופיורנטינה, שלא הוציאו יותר כסף ממילאן, מעמידות סגל טוב יותר ורצות בצמרת. היא אף מתחה ביקורת על ההתעקשות של המועדון לעבוד עם סוכנים קבועים, שלא בדיוק הביאו תועלת לאחרונה. גליאני נעלב. הוא ראה בכך ניסיון ברור לחתור תחתיו והפתיע כאשר הודיע כי בכוונתו לפרוש בשל "פגיעה בתדמיתו". כאן התערב ברלוסקוני האב. הבעלים לא קיבל את התפטרותו של סגנו ב-27 השנים האחרונות ודרש מהשניים לשתף פעולה. "גליאני יהיה אחראי על הניהול הספורטיבי וברברה על כל השאר", הסביר ברלוסקוני את חלוקת הסמכויות. האם "ליידי בי" ו"דוד פסטר" מסוגלים לעבוד יחד?
כולם במילאן מהלכים כרגע על חבל דק. אופרת הסבון הזו בהנהלה לא תסתיים כל כך מהר. גליאני לא שכח איך ברברה סיכלה לו עסקה מוצלחת בינואר 2012. גליאני כבר סיכם אז עם פריס סן ז'רמן על העברתו של פאטו תמורת 35 מיליון יורו, אבל הקשר הרומנטי בין הברזילאי לבת של ברלוסקוני השאיר את החלוץ באיטליה. הכאב התעצם שנה לאחר מכן, כשפאטו נמכר לקורינתיאנס ב-15 מיליון בלבד וכעבור זמן לא רב גם נפרד מברברה. 20 מיליון יורו שהתאיידו להם בזמנו מבחינת גליאני, שווים לפגיעה שחש כעת כאשר שמע כי ברברה מעוניינת להזיז אותו ולהחזיר את פאולו מאלדיני.
ליידי בי ביקשה לבצע מהפכה במועדון. היא רצתה להציב כמה מסמלי העבר של מילאן בתפקידים בכירים, לבנות מערך סקאוטינג שיאפשר למועדון לאתר כישרונות צעירים וזולים ולהתאים את מילאן לעולם הכדורגל הנוכחי, ביחס כמובן ליכולת הכלכלית שלה. לא עוד שחקנים ממוצעים שנהנים ממשכורות שמנות. מאלדיני אמור היה לשמש נושא הדגל, אך ההתערבות של האב סילביו הותירה את השליטה בהיבט הספורטיבי בידיו של גליאני, שכבר מחפש מנהל ספורטיבי עם רקורד מוכח. והמנכ"ל לא מעוניין לראות את מאלדיני בסביבה, בגלל אותה מסיבת עיתונאים אחרונה בה נפרד הקפטן ממילאן ואמר: "מעולם לא ראיתי מועדון שנשלט רק על ידי אדם אחד". כמו במקרה של ברברה, גם כאן לגליאני יש זיכרון ארוך.
"אני יכול לנפץ את המיתוס הזה שאני 'חלק מהמשפחה' במילאן", טען מאלדיני בראיון ל"לה רפובליקה" בשנה שעברה, אחרי שגליאני מנע גם מאלגרי לצרף אותו לצוות המקצועי. "הם לא ממש רוצים אותי שם וזה מאכזב, לא רק עבורי אלא עבור כל מה שיצרנו יחד ועכשיו מתפרק. רבים מחבריי לקבוצה בעבר מרגישים כמוני". לאחרונה אמר מספר 3 האגדי: "זכיתי להיות במילאן במשך 25 שנה. סילביו ברלוסקוני הגיע ולימד אותנו לחשוב בגדול. אריגו סאקי החדיר בנו את המנטאליות ואת סגנון הכדורגל הייחודי. זה היה קסום, אבל לאט לאט הקסם פג ומילאן עברה טרנספורמציה ממועדון פאר למועדון רגיל. אין במילאן הנוכחית אף אחד שהיה חלק משמעותי מההיסטוריה. בבאיירן מינכן וריאל מדריד הקסם נשמר עם בקנבאואר, הנס, רומיניגה, בוטרגניו, ולדאנו. למילאן היה קסם במשך 25 שנה, אבל היא איבדה אותו במו ידיה".
המתקפה המשותפת של ברברה ומאלדיני על גליאני - לפני ומאחורי הקלעים - איחדה כמה מכוכבי מילאן לשעבר שיצאו להגנתו של המנכ"ל הוותיק. אפילו איברהימוביץ' התקשר אחרי נתק ממושך וריגש את גליאני. "הוא צלצל כדי לאחל לי הצלחה", אמר לתקשורת האיטלקית. "זלאטן לא דיבר איתי מאז שמכרנו אותו לפ.ס.ז' כי הוא כעס על כך שהפרתי את ההבטחה שיישאר במילאן. הוא באמת שימח אותי". החריף מכולם היה, איך לא, רינו גאטוזו שטען בראיון לאחת מתחנות הרדיו: "אדם כמו גליאני ראוי ליותר כבוד. אני לא חושב שיש מקום לנשים בכדורגל. אני לא אוהב לומר זאת, אבל זו המציאות".
במצב הזה, היחיד שיכול לעשות סדר ואולי גם להחזיר את המועדון למסלול הנכון בסופו של תהליך חיוני, הוא סילביו ברלוסקוני. "מילאן סובלת כשאני לא נמצא. הדברים לא נעשים כמו שצריך, אז אני מניח שאני צריך להקדיש יותר תשומת לב לקבוצה", הצהיר ראש ממשלת איטליה לשעבר. ברלוסקוני נתן סיבה לפקפק בכל דבר שעשה או יעשה, פרט למה שקשור בקבוצה שבבעלותו, עליה אמר כאשר הסתבך: "מילאן תהיה החברה האחרונה שאמכור". בנובמבר אשתקד הוא הגיע לביקור פתע במילאנלו אחרי תקופת היעדרות ארוכה, קבע כי סרט הקפטן יועבר לריקרדו מונטוליבו, הבטיח לצרף את באלוטלי, עמד במילה וראה את הקבוצה מבצעת קאמבק מרשים שנעצר עם השגת המקום השלישי והכרטיס לליגת האלופות.
כעת מקווה הבוס הגדול לספק שוב את ההשראה. סטפן אל שעראווי ומתיאה דה שיליו חוזרים מפציעות, ראמי והונדה אמורים להצטרף ואלגרי מקווה שהברגים של באלוטלי יישארו במקומם עד סיום העונה, אבל מילאן תעסוק עד סוף העונה במזעור נזקים, בתקווה לבנות משהו חדש ומוצלח יותר בקיץ. אולי אז כבר עם קלרנס סיידורף (הפייבוריט של סילביו) כמאמן. "אם מילאן תסיים גם הפעם במקום השלישי, זה יהיה נס", קבע ג'אנלוקה ויאלי. ואולי, בהסתמך על טעויות העבר ובמבט לעתיד, עדיף שנס כזה לא יקרה. מילאן לא זקוקה לעוד אשליה.
