חלון ההעברות בינואר 2010 הוא דוגמה מצוינת להתנהלות של הפועל תל אביב בשוק החורפי. שבועיים לפני סגירת החלון נחת בארץ המגן הבוליביאני מיגל הויס וחתם על חוזה. אחרי כמה ימים החליטו המאמן אלי גוטמן וראשי הקבוצה לפצות את הויס ב-30 אלף דולר, לשלוח אותו חזרה לדרום אמריקה ולפנות מקום לחלוץ זר שלא הגיע. סיבוב קצר, עקיצה גדולה.
את המקום של הויס היה אמור לתפוס הפוטנציאל הגנאי הצעיר סאדאת בוקארי. אף אחד לא הבין לאן הוא נעלם במהלך המו"מ, כשלאחר מספר ימים נמצאה האבדה בכפר גלים, במכבי חיפה. הפעם המזל שיחק לאדומים, אבל הלקח לא נלמד. באוגוסט 2010 נחת בארץ המגן הבלגי אנתוני ואנדן בורה. לפני חתימתו הוא קיבל טלפון מסוכנו הבלגי, שדרש שיעלה על טיסה ויעזוב את ישראל. יומיים לאחר מכן התברר שהפועל לא ניהלה מגעים עם סוכנו הרשמי אלא עם רוני רוזנטל, מה שגרם לפיצוץ העסקה.
אלה רק חלק מהפארסות שמלוות את המועדון, שחווה בשנים האחרונות בריחת שחקנים עוד לפני שדרכו על כר הדשא, וכולן אפילו לא מתקרבות לסיפור של באסרט עבודרחימי. אחרי שהקרואטי, שהגיע בתחילת העונה ולא ראה דקת משחק, התיישב על זכוכית בשבוע שעבר ושבר את שיאי הגיחוך, לא נותר לנו אלא ללכת קצת אחורה בזמן ולהיזכר בזרים הגרועים של הפועל תל אביב בשנים האחרונות.
19:45, ספורט 1: הפועל תל אביב נגד מ.ס אשדוד
10. איבן יוליץ'
בקיץ 2006 טס יצחק שום כדי לעקוב אחרי חלוץ בליגה הקרואטית. במקרה הוא הבחין בטאלנט מקומי ואנונימי. אחרי בירורים ועוד כמה צפיות, החליט שום לא להסס וחטף את השחקן הצעיר מקבוצת וארטקס. הקרואטי קיבל את מספר 27, שהיה שייך בעבר לחלוץ גדול אחר בעבר, סבסטיאן סימרוטיץ', והציפיות היו בהתאם. אלא שכבר בהתחלה הבינו בהפועל שסימרוטיץ' הוא לא יהיה. ההספק: 19 משחקי ליגה, 664 דקות, שער אחד.
9. ג'ון פיינטסיל (הקדנציה השנייה)
לפיינטסיל היו בהחלט רגעים מדהימים בהפועל תל אביב, ובקדנציה הראשונה שלו היה לאחד הזרים הטובים בארץ, כשלזכותו עומדת מטעמים פטריוטיים גם הנפת דגל ישראל במונדיאל 2006. כל זה לא פוטר אותו מהרשימה. בעונה שעברה הפועל תל אביב קפצה על ההזדמנות להחזיר את המגן אחרי תקופה ארוכה באנגליה. בקבוצה פנטזו על לפחות חצי מהיכולת שהפגין בעבר, אולם בפועל קיבלו מגן הרבה מעבר לשיאו, שהביך את עצמו ואת האדומים לא פעם על המגרש. ההספק: תשע הופעות בליגה, 701 דקות, בלי תרומה ממשית.
8. וולינגטון, גבריאל דוס סנטוס וברונו קוטיניו
בוויקי-הפועל , האנציקלופדיה הפנימית של הפועל תל אביב, יש ערך שנקרא "נבחרת הברזילאים ההזויים". שלושת ה"כוכבים" הנ"ל תופסים בהרכב הזה מקום חזק. הבלם גבריאל דוס סנטוס קרע רצועות והושבת למספר חודשים, אבל זה לא מנע מהאוהדים להכניס אותו לרשימה. לגבי וולינגטון וברונו קוטיניו לא שווה להכביר במילים. השניים שיחקו ביחד כ- 815 דקות בליגה, בלי גול אחד או בישול. אם לא הייתה תחרות כל כך קשה על המקום בעשיריה הזו, כנראה שכל אחד מהם היה זוכה למקום מכובד בעצמו.
7. רומן רוקי, בויאן ורוצ'ינה
גם שני הטאלנטים הללו שהגיעו מאירופה התחרו על מקום גבוה ברשימה, אבל העובדה שרשמו רק 553 דקות ביחד בליגה הביאו אותם למקום השביעי והמכובד. רוקי הצרפתי הגיע כעוד הבטחה גדולה, דיברו עליו כאיש שינהיג את הקישור האדום ולאלי גוטמן היו תכניות גדולות עבורו, אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד. רוקי נכשל כישלון חרוץ ומהר מאוד חזר לצרפת. ורוצ'ינה, הגיע בחלון העברות של ינואר 2010. גוטמן שמע להמלצתו של ג'ובאני רוסו והפועל העבירה 400 אלף דולר על הקשר הקרואטי. מספר שבועות לאחר ההחתמה בקבוצה הבינו שקנו "חתול בשק", שכנראה הגיע עם פציעה. ללא שום תרומה ממשית להפועל חזר לקרואטיה.
6. ניקולה פטקוביץ' ודויד רוצ'לה
למרות שהשניים היו פה לא מזמן, לאנשים עדיין קשה להבדיל מיהו מי. שני הבלמים הגיעו בעונה שעברה והציגו אולי יותר מהכול איך אפשר לבזבז כספים מיותרים על שחקנים. מתוך שישה בלמים שהיו לקבוצה בעונה שעברה, השניים הם בהחלט הגרועים והזולים שהפועל היתה יכולה למצוא. השניים רשמו ביחד 1,800 דקות בליגה וחור אחד גדול בהגנה האדומה.
5. דניאל דה רידר
נכון שהקשר ההולנדי סיפק בעונת הדאבל את אחד משערי המפתח מול בני יהודה, שהעניק ניצחון יקר וחשוב לאדומים, אך הנתון הזה לא זיכה אותו בכרטיס יציאה מהרשימה. כמעט בכל עונה היו שמועות על הגעתו של הכישרון הישראלי (שלא רואה בעצמו ישראלי ולכן נרשם פה כזר), שגדל בהולנד והיה לאחת התקוות הגדולות בנבחרת האורנג'. מה ששכחו לציין הוא שדה רידר סבל לכל אורך הקריירה מפציעות וגם הפועל קיבלה טעימה גדולה מהעניין הזה. הוא אמנם הצליח להראות ניצוצות של כדורגל, אך כגודל הציפייה כן האכזבה. דה רידר היה אמור להראות לנו דברים שלא הכרנו, במקום זה גילינו עוד ישראלי עם מנטליות לקויה.
4. אבדג'י
הברזילאי הגיע בקיץ 2007 בקול תרועה רמה והיה אמור להיות ההבטחה של המאמן החדש והצעיר גיא לוזון. העסקה באותם ימים הוערכה בשני מיליון דולר, סכום חסר תקדים עבור זר בהפועל תל אביב. אחרי כמה מחזורים כולם כבר הבינו שמהרכש הזה לא ייצא הרבה, ויחד עם השקיעה של הקבוצה הגיעה גם שקיעתו של השחקן. בהפועל מספרים עד היום על קשר שהיה לו אפס פוטנציאל ולא הראה שום יכולת באימונים או במשחקים. הוא נטל חלק בתשעה משחקי ליגה וב-568 דקות הצליח לרשום אפס שערים ואפס בישולים. עסקה גדולה שירדה לטמיון.
3. ביוואן פרנסמן
אחרי הדאבל ההיסטורי בעונת 09/10, הבין גוטמן שאם הוא רוצה להוות פקטור בליגת האלופות הוא חייב חיזוק בהגנה. כולם בקבוצה סמכו על הקפטן וואליד באדיר, אך האמינו שלא יוכל להתמודד כנגד ההתקפות המהירות באירופה. לשם כך, הפועל פתחה את הארנק והחתימה את הפוטנציאל הדרום האפריקאי של מכבי נתניה. אם בנתניה לפני כן נחשב לנכס, בהפועל תל אביב האמינו שהוא יפרח עוד יותר. אלא שאז התברר כי הוא לא ממש בלם ובכלל, רחוק מאוד מלהביא שדרוג להגנת הפועל. הוא שיחק בשנתיים כמעט 3,000 דקות והוסיף שני שערים, אך מספר הכדורים שיצאו מהרשת של שוערי הפועל באשמתו הביא אותו למקום גבוה ברשימה.
2. טיאגו קוסטה
באמת שאפשר לכתוב טור שלם על היכולת הדלה של המגן שהגיע מקפריסין בהעברה חופשית בעונה שעברה, אבל באמת שחבל על השורות. "זה אולי השחקן הכי גרוע שראיתי בארץ", אמר אחד האדומים אחרי שעזב. "אין לו כלום ובעיקר לא הרבה שכל". ב-12 משחקי ליגה שיחק קוסטה 919 דקות, ורק בגלל עלותו הנמוכה לא תפס את ראש הרשימה.
1 אריק דג'מבה דג'מבה
נכון שהבחירה בו במקום הראשון לא הוגנת על פניו, אבל לא מעט אנשים שפשפו חזק העיניים כשקראו כי קשר מנצ'סטר יונייטד לשעבר נוחת בישראל לחתום בהפועל תל אביב. האדומים ביציע כבר חלמו על מנהיג חדש במרכז המגרש, הניסיון והרזומה המרשים בישרו על עתיד מזהיר, שבסופו של דבר הסתיים בעוד כישלון חרוץ. ב-28 משחקים רשם השחקן 2,384 דקות ושער אחד, כשהדברים היחידים שייזכרו לו בהפועל הם החיוך הגדול, המילה שאהב להגיד - "כושי" - ויותר מכל, את הבור במרכז המגרש, שהביא לאחת הקבוצות הכי משעממות וגרועות בהפועל תל אביב בשנים האחרונות.
