בני יהודה עברה שבוע לא קל ולקראת המשחק שנערך הערב (שבת) באצטדיון בלומפילד, היא חוותה זעזוע בחלק המקצועי עם עזיבתו של המאמן דרור קשטן. כלל ידוע הוא כי שינויים שכאלה נוטים להביא עימם, לפחות במשחק הראשון שאחריהם, הרבה מאוד מוטיבציה לשחקנים ויריבות לא אוהבות לפגוש קבוצות בהן התבצע שינוי בעמדת המאמן. לכן, מכבי חיפה מאוד חששה מהמפגש הזה. לאחר סדרת ניצחונות בתקופה האחרונה במסגרת הליגה, הירוקים לא רצו לאבד את המומנטום ואת ההזדמנות להיצמד לצמרת הטבלה. החשש הזה הוביל לכך שהאורחים מהכרמל הגיעו זהירים למשחק וכך, במחצית הראשונה זכינו למשחק שקול וליכולת לא טובה מצד שתי הקבוצות, מה שהוביל ל-45 דקות ללא אירועים מיוחדים או שערים.
גם היום ולא בפעם הראשונה העונה, נוכחנו לראות עד כמה חיפה מתקשה מול יריבה שמסתגרת ומצופפת את המגרש מולה. יניב קטן, רובן ראיוס וחברי החוליה האחורית של מכבי חיפה ניסו פעם אחר פעם להפעיל את החלוצים בכדורים ארוכים וסתמיים, אולם למעשה הקשו על שלישיית החוד, שנותרה בודדה מקדימה. לכל אורך המחצית הראשונה, קטן וראיוס ירדו לאחור במטרה לברוח מהצפיפות, מה שיצר פער בולט בין שחקני הקבוצה. החלוצים של חיפה חייבים לקבל את תמיכת הקישור וכאשר זאת לא הגיעה, קיבלנו מכבי חיפה לא מסוכנת או מאיימת וכזו שלא מצליחה להפגין כדורגל איכותי.
להבדיל, עם פתיחת המחצית השנייה, כאשר קטן וראיוס החלו לדחוף את הקבוצה והצטרפו לחלק הקדמי, המשחק של חיפה השתנה לטובה. כבר בדקות הראשונות של המחצית האורחים הפכו לחדים יותר ולראייה, המהלך שהוביל לשער הראשון והשנוי במחלוקת כבר בדקה הרביעית של המחצית השנייה, מהלך בו נטלו חלק בין היתר גם קטן וראיוס, שהיה זה שכבש. עשר דקות לאחר מכן קיבלה חיפה גם מתנה בדמות נגיעת יד ברחבה, אותה הפך ראיוס לשער השני שלו, מה שחתם את תוצאת המשחק. כאשר בני יהודה נקלעה לפיגור כפול, הרוח יצאה מהמפרשים שלה ולירוקים כבר היה הרבה יותר קל. למארחת כבר לא היה מה להפסיד בשלב זה והיא יצאה להתקפה, בניסיון לחזור למשחק, אלא שכאן הגיעה תור חיפה לצופף והיא חזרה לאחור וניצלה את חטיפות הכדור כדי לצאת להתקפות מהירות.
סגנון המשחק אותו ראינו מצד חיפה במחצית השנייה מתאים הרבה יותר לקבוצה של אריק בנאדו, אבל גם ביתרון 0:2 וכאשר נותרו כל כך הרבה דקות, לא ראינו את חיפה ביכולת גבוהה. היא אומנם השיגה ניצחון חשוב היום, ניצחון רביעי ברציפות וכזה שהפך אותה לחברה בצמרת הליגה, אבל כדי להישאר שם ולהיאבק באמת מול מכבי תל אביב והפועל באר שבע, חיפה עוד תצטרך לשפר את הנעת הכדור שלה ולהפוך אותה למהירה ומדויקת יותר. לצד שיפורים אלה, על מנת להתמודד כראוי בדרך הארוכה שעוד ממתינה במאבקי הצמרת, אני מקווה שהירוקים כבר נערכים להבאת חיזוק מתאים בחודש ינואר, בעיקר בחלקים ההתקפיים. הקבוצה מאורגנת, מסודרת ויציבה, אבל צריכה להיות הרבה יותר מרתיעה התקפית בהמשך הדרך.
סיבוב שלם כמעט מאחורינו ואם אפשר לסכם אותו בכמה מילים, הרי שאני בהחלט מאמין שלמכבי חיפה יש את הסגל המתאים על מנת להיות שותפה למאבק על הכרטיס לאירופה העונה. מצד שני, הירוקים יתקשו להיות חלק ממאבק האליפות ללא החיזוק הנכון. לגבי מצבה של בני יהודה עד כה, אין ספק שהרבה שנים לא זוכרים במועדון תקופה כזו כמו שחוו בסיבוב הראשון של העונה. אלו ימים לא יפים מבחינת בני יהודה והם מעוררים זיכרונות לא נעימים, אבל לזהובים, ביחס ליריבות לחלק התחתון, יש קבוצה שתוכל להתמודד עם המצב הקיים. בני יהודה הייתה לא מעט פעמים במצבים קשים יותר ויצאה מהם ובליגה שלנו, כפי שראינו בשבועות האחרונים, הכול נזיל ודברים יכולים להשתנות במהרה. אם לא מזמן הכתירו את רמת השרון כיורדת הבטוחה, היום מדברים על בני יהודה ככזו, אבל זה יהיה מוקדם ולא נכון לומר זאת כרגע.