פוטבול: בדרך לאנדזון

אם למישהו עוד היו ספקות, המאנדיי נייט הבהיר באופן חד וחלק שהדרך לסופרבול עוברת בסיאטל השנה. הסיהוקס פירקו את ניו אורלינס 7:34 כמו שאף קבוצה לא עשתה עד היום בעידן שון פייטון-דרו בריס בסיינטס. את ההופעה של סיאטל אפשר לתאר כחייתית ומפלצתית בדיוק כמו צפייה בסרט דוקומנטרי בנשיונל ג'יאוגרפיק, כזה שמשאיר אותך לחשוב על מיקומה של הקבוצה שלך בטבע מול שאר החיות. השילוב בין משחק לילה באצטדיון סנצ'ורי לינק פילד, הרעש מחריש האוזניים של הקהל המקומי, הגנת הברזל המאסיבית והכריזמה של פיט קארול על הקווים, יוצרים טלוויזיה שאי אפשר להוריד ממנה את העיניים. העוצמות מצליחות לרתק אותך למסך גם בארבע בבוקר וסאק של קליף אבריל מרגיש כמו צפייה בלוע של לביאה כרוך סביב צווארה של חיה מסכנה בג'ונגל.

האגדה לפיה ראסל ווילסון לא מפסיד משחקי בית חיה, בועטת וקיימת כבר 14 משחקים ברציפות. בפעם הראשונה בקריירה, עמד ווילסון מול הקוורטרבק אותו הכי העריץ בשנים האחרונות, דרו בריס, בגלל הדימיון הפיזי בין השניים. לשניהם אמרו שהם קטנים מדי בשביל העמדה ושניהם מוכיחים אחרת מדי שבוע על כר הדשא. זו הייתה אחת התצוגות הגדולות בקריירה הקצרה של ווילסון, שחגג 25 ביום שישי האחרון וסיים עם 310 יארד ושלוש מסירות לטאצ'דאונים. הגנת הסיינטס הייתה כל כך מרוכזת בעצירת מרשואן לינץ' עקב הטראומה ממשחק הפלייאוף של 2009, כך שווילסון ניצל זאת מעולה במהלכי פליי-אקשן, שהפילו את הגנת האורחים פעם אחר פעם. בפעמים בהן הסיינטס ניסו לתקוף אותו, ווילסון הראה קור רוח וקבלת החלטות של קוורטרבק עלית מנוסה, כאשר השלים שמונה מתוך תשעת הניסיונות בהן הגנת הסיינטס שלחה חמישה שחקנים או יותר לעברו. ההצגה של ווילסון ביום שני הייתה לא פחות מרשימה מזו של בריידי לפני שבוע או מזו של פייטון מאנינג מדי שבוע (מינוס המשחק באינדיאנפוליס).

מצד שני, דרו בריס לא הצליח להתמודד עם האינטסיביות של הגנת הסיהוקס. לפני המשחק, ניו אורלינס חשבה שהיא יכולה לנצל את החסרון בעמדת הסקנדרי של היריבה, עקב ההשעיות של וולטר ת'ורמונד וברנדון באונר, אבל המחליפים ביירון מקסוול וג'רמי ליין שיחקו בצורה כמעט מושלמת ולא נתנו לסיינטס לפתח את המשחק הרגיל שלהם לעומק. דרו בריס לא השלים מסירה אחת ל-15 יארד או יותר וסיים את המשחק במאזן 0 מ-8 בקטגוריה הזו. בריס הוא כמובן קוורטרבק שחי על המסירות האלו לעומק והוא השלים לפחות שלוש כאלה בכל משחק העונה. הוא סגר רק 147 יארד הפעם, הכמות הנמוכה ביותר שלו מאז 2006. בנוסף, רצף של 43 משחקים עם יותר מ-200 יארד נשבר עבורו, דווקא כאשר הוא היה רחוק שני משחקים בלבד מהשוואת שיא ה-NFL.

"חטפנו מכה לפנים", אמר בריס והוסיף שהם רגילים להיות בצד האחר של הזירה, מה שמזכיר לנו שעדיין לא מדובר בנוקאאוט, אלא רק באגרוף שהפיל את ניו אורלינס לרצפה והיא תהיה חייבת להתאושש מהר, כי כבר בסיבוב הבא של הקרב מחכה לה הקבוצה הכי חמה ב-NFL, קרוליינה פנת'רס, שניצחה שמונה משחקים ברציפות. הסיינטס שוב הראו שיש משהו במשחקי חוץ שמוציא אותם מהנוחות והביטחון אותו הם מציגים בסופרדום.

נדיר לראות את בריס מבולבל וכל כך חסר שליטה בניסיון למצוא מטרה לשלוח אליה את המסירות שלו. הגנת הסיהוקס לא חיכתה יותר מדי בשביל להתחמם ולתקוף והסיינטס סיימו ארבעה מתוך חמשת הדרייבים הראשונים בלי דאון ראשון. "הם משחקים כל כך טוב בבית כי הם ניזונים מרעש הקהל וזה מפריע לדרכי התקשורת של ההתקפה בספירת הסנאפ ושאר הדברים", ניסה להסביר בריס את הקושי בלשחק בסיאטל. הקהל המקומי שוב שבר שיא גינס בדציבלים לאצטדיון ספורט פתוח, אחרי שכבר עשה זאת בתחילת העונה, לפני שקנזס סיטי לקחה את השיא זמנית.

אם כבר הזכרנו את הצ'יפס, הרי שבארוהד, מול קהל רועש, הצליח פייטון מאנינג לצאת עם ידו על העליונה תוך שהוא מציג שוב את יכולתו העילית בעונה היסטורית. הקוורטרבק של דנבר תקף פעם אחר פעם את החוליה החלשה בסקנדרי של קנזס סיטי, מרקוס קופר, מה שנתן לאריק דקר משחק קריירה של ארבע תפיסות לטאצ'דאונים. שוב אפשר היה לראות את הגדולה של מאנינג, שיודע בדיוק היכן להעניש את היריבה. במפגש הראשון בין שתי הקבוצות העונה, קופר הרשה שש תפיסות ל-128 יארד. בשבוע שעבר מול סן דייגו, פיליפ ריוורס חגג עליו עם 146 יארד בשש מסירות ואילו הפעם קופר עוד הצליח לחטוף בתחילת המשחק את מאנינג, אבל הקוורטרבק לא התרגש והמשיך לתקוף אותו, תוך שהוא מסיים עם 165 יארד בעשר מסירות ושני טאצ'דאונים על חשבון הרוקי. למרות הקהל הביתי הרועש, הצ'יפס הרשו שיא עונתי של יארדים, דאונים ראשונים והשלמת דאון שלישי. הסיבה? פייטון מאנינג כמובן.

ראסל ווילסון ופייטון מאנינג מעולם לא נפגשו ויהיה הכי פייר לעשות זאת במגרש נייטרלי, בלי יתרון הקהל של סיאטל או יתרון הגובה של דנבר. זה בדיוק מה שיכול לקרות בניו ג'רזי בסוף השבוע הראשון של פברואר. מישהו מתנגד?

אם דראפט 2014 היה מתקיים כיום, סנט לואיס ראמס היו מחזיקים בבחירה השנייה למרות שהם במאזן 7:5. הסיבה לכך היא הטרייד שוושינגטון ביצעה איתם לפני שנה בשביל לבחור את רוברט גריפין השלישי. מי היה מאמין ששנתיים אחרי, עתידם של הראמס יהיה טוב יותר מזה של הרדסקינס.

ראסל ווילסון לא היה היחיד השבוע ששמע את הקהל קורא לעברו "M-V-P". גם ג'סטין טאקר זכה לכך מאוהדי בולטימור. כן, הקהל של הרייבנס לא טועה ודווקא הבועט הוא השחקן הכי טוב של הקבוצה העונה. בשני המשחקים האחרונים בולטימור התקשתה מאוד ברד-זון ורשמה רק טאצ'דאון אחד בשמונה ביקורים. טאקר היה זה שהוביל אותה, כאשר השיג 29 מתוך 41 הנקודות בשני המשחקים האלה, שניהם הסתיימו עם ניצחון.

בניצחון החשוב של הרייבנס על הסטילרס בחמישי, זה שהציב את האלופה חזק בתמונת הפלייאוף, טאקר בעט לשיא קריירה של חמישה שערי שדה. "אני מרגיש כאילו אני רק עושה את העבודה שלי", הוא הצטנע, "יש עוד שני בחורים (הלונג-סנאפר וההולדר - י.ק.)על המגרש, שעוזרים לי להציג את מיטב היכולות שלי ומשם אני שואב את הביטחון". הבועט של בולטימור מוביל את ה-NFL עם 29 בעיטות מוצלחות ועושה זאת ב-93.5 אחוזי הצלחה. ההחטאה האחרונה שלו הייתה לפני 75 ימים, ב-15 בספטמבר.

מזל טוב לארון רוג'רס, שחגג ביום שני את תחילת העשור הרביעי לחייו. אלא שלקוורטרבק של גרין ביי קשה להיות שמח בימים אלה. מאז שהוא נפצע לפני חמישה משחקים, הפאקרס עדיין בלי ניצחון ורק מספר מסירות נדירות טובות של מאט פלין הצליחו למנוע הפסד נוסף וסידרו תיקו מול מינסוטה לפני שבועיים. המשחק בחג ההודיה בין דטרויט לגרין ביי היה קשה לצפייה, כאשר הליונס חיפשו בכוח דרכים להפסיד עם איבודים מיותרים ואילו הפאקרס לא הצליחו לתרגם את אותן טעויות לנקודות. גרוע מכך, מאט פלין אפילו לא הצליח לעבור את החצי.

בתופעת הקוורטרבקים המחליפים העונה דנו כבר לא פעם, אבל משבוע לשבוע היא רק גדלה והופכת לסיפור המרכזי של העונה הזו והמקרה של רוג'רס מוסיף לכך. מדהים לחשוב שקבוצה ששווה יותר ממיליארד דולר ומחזיקה בסגל 53 שחקנים, תלויה כל כך בבחור עם שפם מרשים בחודש נובמבר. זה מזכיר לנו עד כמה חשובה עמדת הקוורטרבק ב-NFL ועד כמה קערת הכישרון שלה מצומצמת, כך שאם כבר מצאת קוורטרבק מוכשר, כדאי לך מאוד לשמור עליו ואולי בגלל זה הפאקרס חושבים לוותר על העונה בשלב זה ולהושיב את רוג'רס בצד להתאוששות בארבעת המשחקים הנותרים.

גם הג'טס כנראה יצטרכו לחכות לשנה הבאה בשביל קוורטרבק שיכול לנצח משחקים אחרי תצוגת הנפל של ג'ינו סמית' בהפסד למיאמי. סמית' החזיק מעמד רק מחצית לפני שירד לספסל והוא השלים ארבע מסירות מתוך עשר ל-29 יארד בלבד ואף הוסיף חטיפה על הדרך. כמו שזה נראה כיום, במקום שסמית' יהיה העתיד של הג'טס, הוא תחנת עצירה בדרך לעתיד של הסילונים. סמית' הוא הקוורטרבק השני אחרי מארק סאנצ'ז שנבחר בקדנציה של רקס ריאן ובשני המקרים התוצאה היא כישלון בצד ההתקפי. לג'טס אין שום כלים התקפיים (כולל סמית') שיכולים לנצח משחקים והעובדה שהם ניצחו חמישה משחקים העונה היא הפתעה בפני עצמה.

מאז 1999, קליבלנד מנצחת בממוצע חמישה משחקים לעונה והיא לא ניצחה יותר מחמש פעמים בעונה מאז 2007. השבוע, אוהדי הבראונס האמינו שהם ישיגו את הניצחון החמישי של העונה הזו, אבל התאכזבו בפעם המי-יודע-כמה אחרי הפסד לג'קסונוויל בבית. נוסף על זה, הקוורטרבק הפותח הפעם, ברנדון ווידן, שוב נפצע והקבוצה החתימה את קיילב הני ואלכס טאני. אחד מהם אף עשוי להפוך לקוורטרבק הרביעי שפותח במדי הבראונס העונה אם ג'ייסון קמפבל לא יהיה כשיר למשחק בפוקסבורו. למה אלוהים שונא את קליבלנד?

עם כל הכבוד ל-NFL, סיפור הפוטבול הכי גדול של השבוע הגיע מהמכללות, שם נרשמה סנסציה אחרי שאובורן ניצחה 28:34 את אלבמה בסיום מטורף, כמותו לא נראה במגרשי הפוטבול. אם איכשהו פספסתם את החזרת בעיטת השדה של כריס דייויס לטאצ'דאון בצד השני כאשר הזמן אזל, עשו זאת מיד, כי עוד ידברו עליה למשך שנים רבות!

היריבות בין אובורן לאלבמה ב"איירון-בול" נמצאת בטופ של היריבויות בספורט האמריקאי ושתי האוניברסיטאות שלטו ברמה הלאומית בארבע השנים האחרונות, כאשר אלבמה זכתה בשלוש אליפויות ואובורן באחת. בשנה שעברה הפערים בין הקבוצות גדלו משמעותית עקב ניהול כושל של מאמן אובורן לשעבר, ג'ין צ'יזיק, מה שהוביל ל-0:49 ענק של הקרימזון טייד במפגש הקודם, כולל הנחה לקראת הסיום. אובורן לא הצליחה לנצח אף משחק SEC בעונה שעברה, אבל הפכה את המצב העונה ולמרות שהיא מציגה משחק חד מימדי, הנשען על הריצה, היא פרצה את ההגנה החזקה של ניק סייבן ואלבמה עם 296 יארד על הקרקע.

ההפסד של אלבמה הוציא אותה מהדיון על השתתפות במשחק האליפות הארצי, מה שמשאיר שם את פלורידה סטייט ואוהיו סטייט, שעדיין לא הפסידו העונה, בראש המירוץ. רבים מתנגדים לשיתופה של אוהיו סטייט במשחק האליפות עקב לוח המשחקים הקל יחסית של הקבוצה, כמו גם העובדה שהיא התקשתה מדי פעם לנצח יריבות נחותות, כפי שקרה בסוף השבוע האחרון, עם ניצחון ברגע האחרון על מישיגן, שמציגה עונה מאכזבת מאוד. אוהיו סטייט תשחק בשבת מול מישיגן סטייט על אליפות הביג 10 וניצחון שלה כנראה ישאיר את ה-SEC ללא נציגה במשחק האליפות, לראשונה מאז המשחק הגדול בין טקסס ל-USC ב-2005. אפשרות כזו, של חוסר נציגות ל-SEC במשחק האליפות, גרמה למנהל הספורטיבי של אובורן לצאת בהצהרה שזה "לא אמריקאי".

גם מחוץ למגרש להפסד של אלבמה היו השלכות חריגות ואוהדת של הקבוצה מואשמת בהריגתה של אוהדת אחרת. "היא אמרה שאנחנו לא אוהדים אמיתיים, כי ההפסד לא הפריע לנו ואז התחילה לירות" סיפרה אחותה של ההרוגה. זאת רק דוגמא אחת לעוצמה של היריבות בין אובורן לאלבמה, אותה אפשר לראות במלואה בסרט הדוקומנטרי המצוין של סדרת "30 על 30" מהשנה שעברה. שדר הרדיו המקומי באלבמה, פול פיינבאום, תיאר את המצב כמו "ישראלים ופלשתינאים שיגורו ביחד במקום אחד". פיינבאום מעלה מדי יום מאזינים נלהבים לשידור ורמת השנאה לא פוסחת על אף מין, מוצא או גיל של תושבי אלבמה. כמו שאפשר להבין, היריבות בין היאנקיז לרד סוקס נראית כמו גן ילדים לעומת ה"איירון-בול" וכאשר אחת הקבוצות לא רק מנצחת את השנייה בדרך כזו, אלא גם מונעת ממנה להשתתף במשחק האליפות, כאוס פורץ