הרוקי. "הוא מקבל נכשל. הוא מקבל 0. אשתי יכולה לאמן קבוצה ולהגיע איתה למקום ה-29. היא לא יודעת הרבה על כדורסל. השחקנים שלו, אני לא חושב שיש להם מטרה ותשוקה למה שהם עושים. אני חושב שהם מבולבלים. הוא היה שחקן ענק, אחד מהאהובים עליי בכל הזמנים מהרבה סיבות, אבל המקצוע שלנו (אימון) שונה מהמקצוע שלו (שחקן), ולהניח שהמעבר הוא פשוט, זה שיגעון. יש לו עוד דרך ארוכה בשביל להבין את זה. האם אני חושב שהוא ישתפר? האם הנטס ישתפרו? כנראה שכן. אבל כמו שהוא כרגע הוא המאמן הגרוע ב-NBA".
את הדברים בפסקה הפותחת אמר דייויד ת'ורפ, אחד הפרשנים המוערכים של ESPN, ומאמן כדורסל שעובד עם שחקני NBA רבים על שיפור המשחק שלהם (כולל עומרי כספי). המאמן המדובר הוא כמובן ג'ייסון קיד. ת'ורפ הוא לא היחיד שמבקר את קיד. סקאוט ותיק שעוקב אחרי הנטס מוסיף: "הוא לא עושה כלום. הוא לא קורא מהלכים. ג'ון וולש (עוזר מאמן בנטס) אחראי על ההתקפה. לורנס פרנק אחראי על ההגנה. אני לא יודע מה קיד עושה".
עם מאזן שלילי של חמישה ניצחונות מול 12 הפסדים, ברור שקיד לא עושה מספיק.
הצרות של ברוקלין נמשכות: פול פירס עלול להיעדר חודש
בנט זה פח: הראשון בדרפאט נראה כמו פלופ בהתהוות
הימים הארוכים העצובים של כוכב ניו יורק ניקס
לא מדובר רק בהתנהגות של קיד על הספסל, חוסר הנוכחות שלו בקבוצה מתבטא גם בדרך בה הנטס משחקים. ההתקפה מתבססת לרוב על בידודים. עם כל כך הרבה כוכבים זה די צפוי. הבעיה היא שאין שום עבודה קבוצתית, אין חסימות ואין תנועה. התקפות רבות נתקעות ומגיעות לזריקה רעה בסוף שעון. לנטס לא חסרים שחקנים שמסוגלים לייצר לעצמם ולאחרים זריקות. הבעיה היא כשזה נעשה בדרך הזו, אין נקודות קלות, וההגנה בצד השני מתארגנת בקלות, מחסלת את השחקן החם, ואת הנטס ביחד איתו.
רוב הקריירה שלו, קיד הסתמך על אינטלגנציית הכדורסל הגבוהה שלו. והוא הפך את השחקנים ששיחקו איתו לטובים יותר. מתפקיד המאמן, הוא לא עושה את זה. דווקא קבוצת כוכבים כמו הנטס צריכה סדר, צריכה היררכיה, צריכה שוטר תנועה. השחקנים הגדולים תפקדו במיטבם בתוך מערכת שידעה לנצל את המיטב שהיה להם להציע. בנטס נראה שהכוכבים מפחדים לדרוך אחד לשני על האצבעות, וכל אחד משאיר את תפקיד המנהיג לאחר.
המספרים מספרים סיפור דומה. ברוקלין קולעת 95.3 נקודות למשחק, ומוסרת רק 20 אסיסטים. בשני התחומים היא מדורגת בעשיריה התחתונה. היא סופגת 102.4 נקודות במשחק, מה שמציב אותה על 6.6 ונותן לה את המקום ה-25 בליגה, בדיוק כמו המיקום שלה. מתחתיה נמצאות רק הקבוצות הרעות של יוטה, מילווקי וקליבלנד.
קיד מקבל המון תקשורת שלילית, אבל בינתיים נראה שמעמדו יציב. את אייברי ג'ונסון פיטרו חודש אחרי שזכה בתואר מאמן החודש במזרח. לקיד ההנהלה מגלה המון סובלנות, אבל הוא לא חסין לעד. פרוחורוב מוציא יותר מדי כסף ולא יהיה מוכן לקבל כישלון ברמה הזו.
הפצועים. קיץ 2012 היה קיץ חלומי עבור דרון וויליאמס. הוא קיבל מהקבוצות יחס של סופרסטאר. המאבריקס חשקו בשירותיו, אבל הנטס לא היו מוכנים לוותר, ובסופו של דבר דרון קיבל חוזה מקסימום ומעמד של שחקן פרנצ'ייז. סתיו 2013 היה עגום בהרבה. בעיות הקרסוליים של דרון התחילו עוד לפני תחילת מחנה האימונים אליו הגיע פצוע. הנטס נתנו לו את הזמן להחלים בתקופת ההכנה, והוא עלה לשחק בתשעה משחקים, אם כי קשה לומר שהוא הופיע. למעט האחוזים משלוש, ומספר האיבודים, המספרים צנחו בצורה משמעותית. הוא משחק רק 24 דקות למשחק, וקולע רק 9.3 נקודות. הוא מוסר 6 אסיסטים לעומת 2.7 איבודים. מאז שהוא נפצע, שון ליבינגסטון וטיישון טיילור ממלאים את מקומו, ואמנם הקבוצה לא נראית הרבה יותר טוב, אבל היא לא נראית יותר גרוע, וזה לא טוב עבור וויליאמס.
דרון הוא לא הפצוע היחיד. גם ברוק לופז הספיק להחמיץ שבעה משחקים. לופז הוא בורג חשוב מאוד בהתקפה, ואחד מספקי הנקודות היעילים של הנטס. הנוכחות של לופז והיכולת שלו לקלוע מחצי מרחק לא מאפשרת לסנטרים ששומרים אותו לעזוב אותו ולבוא לעזור בחדירות. יש לו מחליף מעולה על הספסל, אנדריי בלאץ', אבל הגם שהמספרים של בלאץ' נפלאים, האבדה של לופז בעייתית מאוד להתקפה התקועה של הנטס.
בנוסף לשני אלה, אנדריי קירילנקו שהיה אמור להיות בורג חשוב מהספסל שיחק רק ארבעה משחקים העונה, וסובל מבעיות גב שלא עוברות. הוא מקבל מהנטס זריקות קורטיזול מתחת לרדאר (ולא להתבלבל עם כסף מתחת לשולחן, לזה אין אישור), וזה מעיד שמצב הגב שלו בעייתי. קירילנקו היה אמור לספק הגנה וניהול משחק מהספסל, וחסרונו מורגש היטב. צריך לזכור שלשלושת השחקנים יש היסטוריה של פציעות, ככה שלא מדובר בהפתעה גדולה. עכשיו הגיעה גם ההודעה שפול פירס עלול להיעדר לחודש לאחר ששבר את ידו הימנית במשחק מול יוסטון, והנטס חווים על בשרם את הקלישאה שצרות באות בצרורות.
הזקנים. קווין גארנט, פול פירס וג'ייסון טרי היו אמורים להביא לנטס את הניסיון שהם צברו. לכל אחד מהם יש אליפות, ושלושתם יודעים מה צריך לעשות בפלייאוף. הנטס הביאו אותם בשביל הפלייאוף, אבל צריכים שהם יביאו את המנהיגות, הניסיון, והיכולת כבר בדצמבר. דרון, לופז וג'ו ג'ונסון היו אמורים לשייט בעונה הרגילה כשפירס וגארנט מקבלים דקות משחק בשביל לא להחליד יותר מדי. עכשיו הם צריכים לשמן מפרקים ולצאת לעבודה. זה לא פשוט בגילם. פירס קולע באחוזים הגרועים בקריירה, והפציעה הזאת וההחלמה הקצרה בעקבותיה בטח לא ייטיבו איתו. גארנט לא מצליח לקלוע את הג'אמפרים שהיה קולע בעיניים עצומות בבוסטון.
פירס וגארנט התרגלו להתחיל לאט בבוסטון ולשמור כוחות להמשך. הפלייאוף זה מה שחשוב, ולבוסטון היו שחקנים שהיו אחראים על העונה הרגילה, ומאמן שידע למתוח את השמיכה, ולהעיר את הכוכבים שלו בזמן. אם הגעתם עד לכאן, כבר הבנתם שבנטס אין לא מזה, ולא מזה.
התקווה. בנובמבר הנטס שיחקו 10 מתוך 16 המשחקים שלהם בחוץ. 9 מתוך 12 הבאים יהיו בברוקלין. שחקני המשנה תורמים את שלהם (בלאץ', אנדרסון, פלאמלי, ליווינגסטון, ואפילו טלטוביץ' נראה פתאום מאיים). וגם אחרי החודש המזעזע שהיה להם, הם רחוקים 2-3 ניצחונות מהמקום הרביעי במזרח. החישוב הפשוט הוא שהבית האטלנטי הוא הגרוע ב-NBA, אבל מישהי תצטרך לזכות בו, והיא תקבל מקום בין 4 הקבוצות הראשונות במזרח. כרגע מובילה אותו טורונטו עם מאזן מזעזע של שישה ניצחונות מול 10 הפסדים.
פול פירס הגדיר את זה היטב: "אני יודע שבסופו של דבר זה יתהפך. הייתי בסיטואציה הזו בעבר. אני זוכר לפני שנתיים, הייתי עם קבוצה בבוסטון שהייתה מתחת ל50% בהפסקת האולסטאר. לא שיחקנו טוב, אבל אם תבדוק את הפלייאוף, היינו רבע אחד מהגעה לגמר ה-NBA. אז, אתה יודע, אני מאמין שאני אסובב את זה, והקבוצה שלנו תסובב את זה". בהתחשב בעובדה ש-40-38 ניצחונות כנראה יספיקו לפלייאוף במזרח, הסיכוי שהנטס לא יהיו שם הוא קטן. ושם, השמיים הם הגבול. עד אז קיד ילמד דבר או שניים, הפצועים יחלימו, והזקנים יילחמו.
התקווה הזו מאפשרת לנטס להמשיך לנמנם. מאפשרת להם לתת לשחקנים ולמאמן זמן להיכנס לעניינים. התקשורת כבר שופטת את הקבוצה לרעה, והאוהדים מתוסכלים, אבל פרוחורוב מגלה אורך רוח מפתיע, וכמו שהמזרח נראה וכמו שהפוטנציאל של הנטס נראה, אפשר להבין אותו. זה אמור להשתפר בהמשך, בעיקר מהסיבה שזה לא יכול להראות גרוע יותר. בינתיים הנטס מכירים במציאות. המאמן הרוקי שלהם נראה כמו רוקי, השחקנים הפציעים שלהם פצועים, והשחקנים הזקנים שלהם נראים זקנים. קצת יותר מחודש לתוך העונה, למרות המאזן הגרוע והכדורסל הרע, כל מה שהנטס צריכים זה זמן. עוד קצת זמן.
