רן בן שמעון נכנס סוער במיוחד לחדר ההלבשה. "איך הוא מסתובב עלייך ככה? כמה פעמים דיברנו על הסגירות השבוע?", צעק מאמן הפועל תל אביב על המגן שלו ליאור לוי במחצית המשחק מול ביום ראשון האחרון מול מכבי חיפה ואולי שידר לראשונה העונה לחץ. הלחץ השפיע על שחקניו שסיימו את המחצית השנייה של המשחק עם שלושה שערים ברשתם בדרך להפסד 4:2.
יומיים לאחר המשחק הספיק בן שמעון להתנצל בפני שחקניו על שהתפרץ לעברם בסיום ("כולכם ביזיון) וביום רביעי הגיעו הבעלים חיים רמון ונציג הדירקטוריון, עידו חג'ג', למועדון להדלקת נר ראשון של חנוכה והמשיכו באותו קו: "לא קרה שום דבר", אמרו השניים. "אנחנו מאמינים בקבוצה ומאמינים בכם".
זו הפועל תל אביב של העונה. ההנהלה, למרות הדאגות הכלכליות, כל הזמן משדרת רוגע ואמונה בשחקנים ונותנת גב לבן שמעון בכל החלטותיו ואילו הקבוצה עצמה עדיין מהווה תעלומה אחת גדולה. מתחילת העונה, אם יש משהו יציב בהפועל תל אביב, זה חוסר היציבות המקצועי. במועדון למעשה טוענים שהם בתהליך בנייה לטווח ארוך ומבקשים סבלנות מצד התקשורת ומצד האוהדים, אך גם אם הבקשה מובנת עדיין קשה להתעלם מלא מעט חריקות מקצועיות במכונה שמנסה לבנות בן שמעון. חריקות שפוגעות בקבוצה העונה וצריכות להדאיג את האדומים.
ללא בולמי זעזועים
למרות כעסיו אחרי משחק הנפל מול מכבי חיפה, בן שמעון ניסה השבוע לשדר רוגע ועסקים כרגיל. "אין קסמים בכדורגל", אמר המאמן לאנשים במועדון. "יש לנו 14 שחקנים חדשים ולוקח זמן לבנות קבוצה טובה ויציבה". בנוסף, בן שמעון ממשיך לטעון שגם בקדנציה שלו בקרית שמונה הקבוצה לא נראתה טוב בתחילת העונה, אך ככל שהזמן עבר השחקנים הבינו יותר ויותר את השיטה עד שהפכה הקבוצה למכונה משומנת.
הבעיות בהפועל תל אביב מתחילות בחלק האחורי. בקרב שחקנים יש ביקורת לא קטנה על צמד הבלמים הזרים שבחר המאמן. אומנם האחרון חושב שמדובר בצמד הטוב ביותר בארץ, אך אחרים בקבוצה טוענים שברנקו איליץ' ויורחן קולין לא מספיק טובים. טוענים נגדם שהם לא מספיק אגרסיביים בשמירה על חלוצי היריב ונוטים לחכות יותר מיד מאחור במקום לקחת צמוד את שחקני ההתקפה שמולם. כתוצאה מכך, קו ההגנה של האדומים קרוב הרבה יותר לשער שלהם ובעצם נוצר יתרון לקבוצה היריבה שהיא מקבלת את הכדור קרוב מאוד לרחבת ה-16 ולכן קל לה לייצר מצבים. "אין מישהו שישים גוף או אפילו מרפק קטן כמו רוב הבלמים שיגרום לחלוצים קצת לחשוב ואולי לחשוש לקבל את הכדור קרוב לשער שלנו", טוען אחד האדומים. "ובכלל הם לא מספיק דוחפים את הקבוצה קדימה ולכן נוצרים פערים בין ההגנה להתקפה".
אך לא שם הבעיה העיקרית של בן שמעון בחולייה האחורית. המאמן למעשה לא מאמין בעומס על קווים. לשיטתו, משחק האגפים מושתת בצד ההתקפי בעיקר על המגנים. בן שמעון אוהב מגנים תוקפים, אך חשוב לציין, שדווקא בעמדות הללו הוא התפשר בקיץ. בן שמעון חיפש מחליף לשמעון הרוש ומחוסר ברירה החתים את ליאור לוי, לא כי הוא לא מאמין במגן, אלא מכיוון שהוא משחק בצד שמאל כשרגל ימין היא החזקה שלו. המאמן האדום גם רצה לראות מגן תוקף כמו אלעד גבאי, אך הסתפק באוראל דגני למרות שידע שיש לו לא מעט בעיות במשחק ההתקפה ובעיקר בהגבהות מהקו. דווקא דגני עשה התקדמות גדולה העונה, אך שחקנים טוענים שהוצאתו בטדי פגעה לו מאוד בביטחון.
בכל אופן, בן שמעון לא רוצה לראות שחקנים נוספים על הקו מלבד שני המגנים ולא מאמין בשחקני אגף ולכן במשחקים מול הגנה צפופה, כשההתקפות אמורות להגיע מהצדדים, הפועל תל אביב מתקשה ותלויה מאוד במגנים שלה שעדיין לא מוכיחים שהם ברמות הגבוהות ביותר.
קשרים רופפים
המחלוקת הגדולה בהפועל תל אביב סובבת סביב בריאן חרסיסיץ'. בעיני בן שמעון מדובר בשחקן הכי משמעותי בסגל כשמסביבו נבנה כל המערך, אולם לא רבים מסכימים עמו. לא סתם הביא המאמן את הארגנטינאי. כפי שעשה בקרית שמונה, הוא ראה בו כבורג המרכזי במרכז המגרש. התפקיד של חרסיסיץ' הוא מעין סוג של סותם חורים. הוא אמור לכסות על הבלמים ובקווים, ברגע שיש עדיפות ליריב, הוא זה שאמור לעזור בחילוצי הכדור. למעשה הוא סוג של גרזן בקישור האדום. בן שמעון טוען שמי שלא רואה את התרומה שלו במשחק "לא מבין כדורגל".
אלא שכפי שכבר נאמר, לא כולם חושבים כמהו. בכדורגל בשנים האחרונות שחקני קישור בכל התפקידים חייבים טכניקה מסוימת ובקבוצה ישנם הטוענים שאין לחרסיסיץ' שום תרומה במשחק ההתקפה: "הוא משחק רק בפסים קצרים ולקבוצה שלוחצת בקישור לא יהיה קשה להשתלט על הכדור כי הוא לא יודע להוציא אותנו ממצבי לחץ ולא מוסיף למשחק ההתקפה בכלל. הוא סטטיסט", אומרים במועדון. אגב, למרות הביקורת על העיוורון, בן שמעון דווקא כן ניסה למצוא פתרון לעניין. עוד לפני שגילי ורמוט חזר לכושר הוא בנה מערך שאותו תרגל במחנה האימונים כשלוקאס סאשה ורועי גורדנה הם אלה שאמורים לעזור בבניית המשחק ולשמש כמקשרים בין חוליית ההגנה להתקפה. אך עם הזמן הדברים לא ממש התחברו ואפשר לראות בבירור שגורדנה עדיין לא בשל להוביל את הקישור וסאשה הוא לא שחקן מספיק יצירתי. כששניהם שיחקו בתחילת העונה, הפועל תל אביב נראתה שבלונית ללא מעוף ובעיקר ללא חיבור בין ההגנה להתקפה.
כשוורמוט שב לעניינים, הוא למעשה תפס את המקום של ישראל זגורי בהרכב. התוצאות לא איחרו להגיע, והתבוסה שהנחילו האדומים להפועל חיפה בקרית אליעזר (0:4) הייתה החותם לכך. אך אז הגיעו שוב המשחקים נגד הגנה נסוגה שחשפו עוד בעיות - משחק אגפים שכמעט ולא קיים ועומס על ורמוט בהובלת הכדור - בדיוק כמו במשחק האחרון מול מכבי חיפה כשלקשר כבר לא היה לא כוח כמעט בסיום לרוץ.
אפשר לבקר את בן שמעון, אבל אי אפשר להגיד שהוא עקשן. מתחילת העונה הוא מנסה לשנות ולהתאים את המערך המתאים לשחקניו. באופן כללי, הרעיון המוביל את הפועל תל אביב הנוכחית דומה מאוד למה שאלי גוטמן ניסה בזמנו. ורמוט וערן זהבי ששיחקו אז באגפים היו תמיד חותכים לכיוון מרכז המגרש ועוזרים בהובלת הכדור כשהמגנים חורשים את הקו. ובכל זאת יש הבדל משמעותי. גם האדומים מודים שאי אפשר להשוות את רמת השחקנים מעונת הדאבל להיום. להפועל הנוכחית אין זהבי ולכן נוצר עומס על ורמוט.
הפתרונות שמצא בן שמעון לסוגיה היו לא רעים. עומר דמארי פתח את העונה על קו ימין ולאחר כמה מחזורים הוסט לעמדת החלוץ השני. בהמשך המאמן ויתר גם על סאשה במרכז המגרש ואפשר לזגורי חופש בקו שמאל. הפועל תל אביב חזרה למקורות והתוצאות הגיעו בדמות ניצחונות על רמת השרון ועכו לא אחרו להגיע. נראה שהאדומים מצאו את הפתרון כנגד הגנות נסוגות, אבל החזרה של הברזילאי למרכז המגרש ביום ראשון חשפה שוב את הבלבול במרכז המגרש. הביקורת המרכזית נגד בן שמעון היא לגבי השיטה: "בגלל שהוא מתעקש שהאגפים ייאושו על ידי המגנים זה יוצר פקק תנועה במרכז המגרש ומקשה על התנועה של החלוצים. אין ריווח לצדדים והכול נתקע. רן מאמין בשליטה במרכז המגרש, אבל כשיש עודף שחקנים באמצע זה מקל על היריבה להתגונן. זה נראה כאילו אחד מפריע לשני".
שירותי חלוץ והצלה
למרות שהפועל תל אביב היא קבוצת ההתקפה השנייה בטיבה בליגה, לא מעט ביקורת מתנקזת לחלוצים והם כמעט תמיד סופגים את האש. לא מעט בעיות יש גם בחלק הקדמי. מלבד העובדה שיש בסך הכול שלושה חלוצים בסגל, אין על הספסל מחליף ראוי לדמארי ולאיתי שכטר. אמנם דמארי בהחלט מספק את הסחורה במחזורים האחרונים ואי אפשר לבוא אליו בטענות, אך התאוששות שלו מהעונה שעברה, הלא טובה מבחינתו, לקחה זמן. בעניין שכטר, אולי הסממן הכי גדול לחוסר היציבות בקבוצה, יש מקום להחמיא לבן שמעון והצוות. אנשים במועדון סיפרו שמספר פעמים שמעו את המאמן מתבטא בנושא החלוץ ואומר: "עוברת על שכטר העונה הכי קשה שידע בקריירה שלו. הוא נלחם ולפעמים זה הולך לו יותר ולפעמים פחות. לא אפנה לו את הגב וממני הוא יקבל את כל הביטחון ואת כל הדקות עד שיחזור להיות אותו שחקן שכולם למדו להכיר".
בן שמעון כבר אמר לא מעט פעמים שהוא זה שלוקח את האחריות ולא מתחמק מביקורת. מבקריו יגידו שלא מרגישים עדיין טביעת אצבע ברורה של המאמן על הקבוצה. אך עם הדברים הללו, אי אפשר לקחת מבן שמעון את העובדה שהוא מנסה למצוא פתרונות ולעומת מאמנים אחרים בליגה, לא מפסיק לעבוד מהבוקר עד הערב. בן שמעון לא מנהל שלטון יחיד. השחקנים טוענים שהעוזר אסי דומב מקבל יד חופשית ממנו ובעצם הוא האיש שמחבר אותם לצוות המקצועי ומרגישים שיש אוזן קשבת שם. גם העובדה שבן שמעון לא בחר לעשות מהפכות בהרכב ולסמן שחקנים בעייתיים נזקפת לזכותו של המאמן. גם התוספת של פסיכולוג הספורט אלעד אשכנזי שדואג לצד המנטאלי מוכיחה שנעשית עבודת בקרה ותיקון לקויים בכל הפרמטרים. התוצאות הלא יציבות והיכולת הבינונית לא עוברת לסדר היום.
בשורה התחתונה להפועל תל אביב ולמאמן שלה יש לא מעט בעיות באיכות השחקנים בחלקים שונים של המגרש והעובדה שאין לה עוד מי שיחלוק בנטל עם ורמוט במרכז המגרש. תוסיפו על זה סגל קצר והעובדה שיש במועדון מי שבונה על כך שהמאמן ייתן לשחקנים הצעירים כמה שיותר דקות כדי להשביח אותם לעונה הבאה, ותבינו למה כרגע העתיד לא נראה ורוד כל כך. אבל אם נסתכל על התצוגות מתחילת העונה, להוציא את המשחק האחרון, נראה שהקבוצה כן נמצאת בתהליך של התקדמות וכן משחקת כדורגל חיובי. הדבר שחסר לה הוא הקפיצה המנטאלית של קבוצת צמרת שיודעת איך לשמור על יתרון במשחקים כמו נגד מכבי חיפה או יודעת לנצח 0:1 את הקטנות במשחקים שלא ממש הולך לה. בן שמעון הזכיר לאחרונה שגם לקבוצה של גוטמן לקח יותר מעונה להתחבר. בינתיים הוא לא הולך למקום אחר וכל עוד הוא מאמין שהדברים יראו אחרת עוד תקופה, מי אנחנו שנשלול?