פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        פוטבול: בדרך לאנדזון

        פייטון מאנינג לא מסתדר עם מזג האוויר הקפוא, בליצ'יק לקח החלטה אמיצה במיוחד, RG3 מתפרק על המגרש ובפיטסבורג חזרו לחלום. יובל קליין עם סיכום המחזור ה-12 מ-NFL

        דאון ראשון ו-10:

        מאנינג מול בריידי, טייק 14, היה ההכנה המושלמת לסופרבול הקרוב בניו ג'רזי. הכוונה היא לא שבהכרח נקבל שחזור של המפגש הקלאסי הזה, בין שני הקווטרבקים הכי גדולים בדורנו (כמובן שזה בלתי אפשרי), אלא כנראה שנקבל את אותו סגנון משחק, הפכפך, חלקלק ומגושם. שבעה איבודי כדור חלקו ניו אינגלנד ודנבר ואפשר לומר ששתיהן יצאו בזול למרות המספר הגבוה הזה, כי חמישה פאמבלים נוספים נמנעו. בסוף השבוע הודיעה חברת חיזוי מזג האוויר על "סופר סופה" שאמורה להתחולל בזמן הסופרבול באזור ניו ג'רזי, מה שהכניס לא רק את הליגה לדאגה, אלא גם ובעיקר את הברונקוס. המטרה הברורה של דנבר העונה היא להגיע לריקוד הגדול בתחילת פברואר, אבל מזג האוויר עלול להוות חלק משמעותי במסע שלהם עוד קודם לכן.

        המשחק נגד הפטריוטס היה ה-22 בקריירה של פייטון מאנינג בו הוא משחק בטמפרטורה של פחות מ-4 מעלות (צלזיוס) והוא מחזיק במאזן של 12:10 בסיטואציה הזו, כולל ארבעה הפסדים לפטריוטס. מזג האוויר הקר השפיע מאוד על מאנינג, שלאורך רוב הקריירה שיחק בדום באינדיאנפוליס וניתן היה לראות בבירור את אי הנוחות בשפת הגוף שלו ביום ראשון. שלושת הפאמבלים המוקדמים של ניו אינגלנד שיחקו לטובת הפנים הסובלות של מאנינג, שלא נזקק ליותר מדי ונתן לנושון מורנו לעשות את העבודה על הקרקע במטרה לשמור על היתרון. פייטון השלים רק שבע מסירות במחצית הראשונה ולמרות זאת, היתרון של קבוצתו נראה נוח מאוד עד החזרה מחדרי ההלבשה, אז הברונקוס נדבקו גם הם בחיידק האיבודים, מה שהחזיר את למשחק את ניו אינגלנד ואת טום בריידי.

        פייטון מאנינג דנבר ברונקוס (AP , Elise Amendola)
        היכולת יורדת בהתאם לטמפרטורה. פייטון מתוסכל בפוקסבורו (צילום: AP)

        אין הרבה קבוצות שיכולות לחזור מפיגור 24:0. למעשה, רק פייטון ובריידי עשו זאת בשנתיים האחרונות, כאשר האחרון הוביל את הפטריוטס ברבע השלישי חזרה למשחק תוך שהוא מוסר ל-157 יארדים באותו רבע. לשם השוואה, בריידי רשם ברבע הזה יותר יארדים מהכמות אותה הוא ומאנינג יחד השיגו במחצית הראשונה. השפעות מזג האוויר והרוח לא נראו על פניו של בריידי, שסיים את המשחק עם 17 מ-23, 201 יארדים ושני טאצ'דאונים כשהוא זורק לכיוון הרוח, לעומת 9 מ-18, 75 יארד וטאצ'דאון בודד של פייטון באותה סיטואציה. המאזן הכללי של בריידי במשחקים מתחת לאפס מצוין ועומד על 24 ניצחונות לעומת חמישה הפסדים בלבד. היתרון של בריידי על מאנינג בעוצמת הזריקה שיחק כלי חשוב במשחק זה, אבל מאנינג הוכיח שהוא עדיין אחד הגדולים כאשר הינדס דרייב משווה ברבע האחרון עם 10 מהלכים ו-80 יארד, כולל מסירה ענקית אחת לדמריוס ת'ומאס. זה למעשה היה הדרייב היחיד של דנבר במשחק שנשען על יכולת המסירה של מאנינג במטרה להזיז את השרשראות קדימה.

        ואם נדמה היה שאחרי 60 דקות הפכפכות שום דבר כבר לא יפתיע, הגיעה ההחלטה של ביל בליצ'יק לבעוט את הכדור לדנבר עם פתיחת ההארכה במטרה לאלץ את פייטון שוב להתמודד נגד הרוח. זו הייתה החלטה אמיצה, שלא נאמר משוגעת, לתת את הכדור לפייטון מאנינג מבחירה, אולם חוקי ההארכה החדשים מכריחים טאצ'דאון כדי לסיים את המשחק בפוזשן הראשון. בליצ'יק הימר שפייטון לא יוכל להשיג זאת וזה עבד, ובגדול. בדיעבד, 45 מ-65 הנקודות במשחק נרשמו דווקא נגד הרוח, מה שאולי מעלה ספקות לגבי ההחלטה של בליצ'יק, אבל עם התוצאה הסופית אי אפשר להתווכח.

        זה היה משחק בריידי-נגד-מאנינג הכי לא טיפוסי שיש וכך הגענו עד לכאן מבלי לדבר על שאר המעורבים ובמיוחד על חזרתו של ווס וולקר לפוקסבורו. הפטריוטס נהנו מהופעה אדירה של ג'וליאן אדלמן, שתפס תשעה כדורים ל-110 יארד וצמד טאצ'דאונים והמשיך להשכיח את התופס שעזב בפגרה האחרונה. כאשר וולקר הפיל מסירה של מאנינג, ביציעים אפילו נשמעו גיחוכים. כל העונה עוסקים בבעיית התופסים של ניו אינגלנד, אבל הפעם הם הראו את הפוטנציאל שיש להם כאשר הם כשירים ועזרו לבריידי להראות כמו הקוורטרבק הטוב בתבל. יש כאלה שאפילו מאשימים את וולקר בהפסד של דנבר, כיוון שהוא לא הסתער לתפוס את הפאנט המכריע, שקפץ מספר פעמים על הדשא לפני שפגע במקרה באחד משחקני הברונקוס, מה שנתן את הכדור בחזרה לפטריוטס בטווח שער שדה נוח, שהכריע את המשחק.

        הניצחון של ניו אינגלנד והמשך לוח המשחקים הנוח כנראה מבטיח להם את המקום השני ב-AFC, את שבוע החופש ואת יתרון ביתיות במשחק פלייאוף אחד. לעומת זאת, ההפסדים של דנבר וקנזס סיטי משאירים את שתי הקבוצות צמודות ועם מאזן זהה לפני המפגש ביניהן ביום ראשון הקרוב, מפגש שמקבל כעת זווית שונה לגמרי ולא רק בגלל אירועי השבוע האחרון. אלכס סמית' אולי הוכיח שהוא מסוגל לשים יותר מ-30 נקודות על הלוח ואף מסר מספר פעמים לעומק לדוני אייברי, אבל הצ'יפס איבדו את טמבה האלי וג'סטין יוסטון לפציעות. שני שחקני ההגנה האלה אחראים ל-20 סאקים העונה, מה שאולי מסביר איך פיליפ ריוורס וסן דייגו הצליחו לשים 41 נקודות על הראש של קנזס סיטי בארוהד. דנבר צריכה לנצח את הצ'יפס בחוץ כדי להבטיח יתרון ביתיות, אבל עם בעיות מזג האוויר של פייטון מאנינג, אולי ביקור חוזר בדום של אינדיאנפוליס לא נשמע כמו רעיון כל כך רע.

        ביל בליצ'יק מאמן ניו אינגלנד פטריוטס (AP , Elise Amendola)
        הצעד המוזר שלו הצליח. בליצ'יק (צילום: AP)

        דאון שני ו-17:

        אם בשנה שעברה מישהו היה אומר שמפגש בין קולין קפרניק לרוברט גריפין השלישי הוא בעל פוטנציאל להפוך למפגש עתידי בקליבר של מאנינג-בריידי זה עוד יכול היה להישמע הגיוני, אך היכולת של שני הקוורטרבקים הצעירים העונה גורמת לנו לחשוב יותר על הכיוון של דונובן מקנאב מול מייקל ויק. בעוד קפרניק ניצל את החולשה המביכה של הגנת הרדסקינס כדי להחזיר לעצמו קצת מהביטחון ואת הצבע ללחיים של אוהדי הניינרס, המצב של וושינגטון רק הולך ומידרדר מדי שבוע. בשלב זה של העונה שעברה הרדסקינס השיגו ניצחון גדול, 6:31 על פילדלפיה ומשם לא עצרו במשך שבעה משחקים, עד שהגיעו למפגש עם סיאטל בפלייאוף, בו הפסידו את המשחק ואת הקוורטרבק שלהם, שספג פציעה חמורה בברך.

        רבות דובר על חזרתו, אולי המוקדמת מדי, של גריפין למגרשים וביום שני זה נראה רע כאשר הוא חטף מכה אחר מכה ואפילו קיבל בעיטה לא נעימה לאשכים מהגנת הניינרס, שלא הייתה צריכה להתאמץ במיוחד כדי להפיל אאותו לדשא. שחקני הרדסקינס היו לא מחוברים, גריפין ניסה בכוח להחיות מהלכים ושום זכר מאותו רצף ניצחונות מהעונה שעברה לא נראה לעין. זו הייתה הפעם הראשונה בקריירה של גריפין (68 משחקים, קולג' או NFL) בה הקבוצה שלו לא הצליחה לרשום אפילו טאצ'דאון התקפי אחד ו-30 היארדים של וושינגטון במחצית השנייה היו הכמות הכי נמוכה בליגה העונה. בשבוע שעבר, הרדסקינס סיימו את המחצית הראשונה בהפסד לפילדלפיה עם ארבעה יארדים בלבד באוויר, אחרי רבע ראשון בו רשמו מינוס יארד אחד.

        רוברט גריפין השלישי וושינגטון רדסקינס מול אלדון סמית' סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (AP , Alex Brandon)
        זה נראה רע. RG3 חוטף מאלדון סמית' במאנדיי נייט (צילום: AP)

        המצב הנוכחי חדש לגריפין. הוא לא נתקל בו בימיו בקולג' או בעונתו הראשונה בליגה ומפתיע לראות איך הבחור מלא השמחה והכריזמה שראינו בשנה שעברה, מתקשה כל כך. "בשנה שעברה כולם טפחו לו על השכם ובירכו אותו על עונת הרוקי שלו, תואר רוקי העונה, המספרים המעולים, רצף שבעת הניצחונות והעלייה לפלייאוף. אבל כרגע זה מצב רע בשבילו. כמו חלום רע, והוא נמצא בו לבדו", אמר דונובן מקנאב. קוורטרבק העבר בילה תקופה קצרה בבירה וכמו מרבית השחקנים שאיישו את עמדת הקוורטרבק של הרדסקינס בעשור האחרון, הוא גורש ממנה מהר מאוד.

        על התופעה בה אוהדי הרדסקינס האשימו בשנים האחרונות בעיקר את הקוורטרבק שלהם, לא משנה מי זה היה, בכל צרות הקבוצה, דיבר השבוע פרשן ESPN, מייקל ווילבון: "אני חושב שזה המקום היחיד שזה קורה בו ב-NFL. אני לא יודע על שום מקום אחר בו הקוורטרבק גדול יותר מהמאמן. מייק שאנהאן הולך להיות בהיכל התהילה. אין בכלל שאלה כאן. שתי זכיות בסופרבול מזכות אותו במקום שם. אבל בוושינגטון הוא מקום שני אחרי RG3". נדמה שאחד מהשניים, גריפין או שאנהאן, חייב ללכת ובאופן לא אופייני, בוושינגטון בוחרים הפעם בקוורטרבק ואפשר להבין אותם.

        יכול להיות שהיו ציפיות גדולות מדי מהעונה הנוכחית של גריפין אחרי עונת השיא אשתקד ואולי באמת יש לו חלק גדול בכך בשל כל קמפיין החזרה המתוקשר, שלווה בעשרות פרסומות שהודיעו שיהיה מוכן למשחק הראשון, מה שלא נראה על הדשא. גריפין אולי כשיר לשחק, אבל מנטלית הוא לא שם. צריך לזכור שהוא רק בעונתו השנייה בליגה והוא קווטרבק הפרנצ'ייז של הרדסקינס, מה שאומר שהקבוצה חייבת לשמור עליו כשיר גם לעתיד, כי וושינגטון תלך לאן שגריפין ייקח אותה.

        מייק שאנהאן מאמן וושינגטון רדסקינס (AP , Jim Mone)
        כנראה שהוא יילך לפני הקוורטרבק שלו. שאנהאן (צילום: AP)

        פסק זמן:

        מוכנים למאנדיי נייט הטוב של השנה? ניו אורלינס ניצחה תשעה משחקי מאנדיי נייט רצופים, סיאטל לא הפסידה בבית כבר שנתיים, המנצחת זוכה כנראה ביתרון הביתיות לאורך כל הפלייאוף ובפעם האחרונה ששתי הקבוצות נפגשו זה נגמר כך

        דאון שלישי ו-7:

        מזג האוויר הקר והסוער לא תמיד מוציא את הרע מהקבוצות ומהשחקנים. פיטסבורג סטילרס ובולטימור רייבנס חיות בשביל משחקים כאלה ומריחות דם ככל שהטמפרטורה צונחת והניצחונות של שתיהן ביום ראשון הכניסו אותן למאבק הצפוף על כרטיס הווילד קארד האחרון ב-AFC. מלבד קליבלנד אולי, יש אופי מיוחד בקבוצות של בית הצפון, שמסרבות לוותר על העונה למרות פתיחה מאכזבת. המפגשים הפנימיים והיריבויות בין קבוצות הבית מציתות את האש הזו.

        לבראונס הייתה אפשרות בדראפט 2004 לקחת את בן רות'ליסברגר, אך הקבוצה מהעיר המקוללת ויתרה. היא לקחה את הטייט אנד קלן ווילסלואו והשאירה את ג'ף גרסיה כקוורטרבק. מאז, ביג בן דואג להזכיר לקליבלנד את הטעות ולהתעלל בה והניצחון ביום ראשון היה ה-16 שלו מול הבראונס, ב-17 משחקים. הוא מסר ל-217 יארד ושני טאצ'דאונים ואפילו בעט פאנט. טרוי פולאמלו שוב הציג את קפיצות הנינג'ה שלו בניסיון לחסל את הקוורטרבק היריב, אבל ההצגה של תופס הבראונס, ג'וש גורדון, שסיים עם 237 יארדים, מדליקה נורה אדומה אצל פיטסבורג לקראת המפגש הרותח בבולטימור, כבר מחר במשחק הלילה של חג ההודיה.

        הסטילרס ניצחו שלושה משחקים ברציפות ובשני האחרונים הקבוצה נמצאת בפלוס שבע ביחס האיבודים, שינוי דרמטי לעומת פתיחת העונה. בנוסף, רות'ליסברגר לא נחטף וספג רק סאק אחד באותם שני משחקים. פיטסבורג כבר ראתה את העונה הולכת לאיבוד לאחר פתיחת ה-4:0 הראשונה שלה מאז 1968, אבל כעת היא יכולה להגיע לפלייאוף. המשחק ביום חמישי יציג לא רק את אחת היריבויות הגדולות של ה-NFL, אלא הוא גם מקבל משמעות חדשה עקב המירוץ לפלייאוף. הפסד של בולטימור יהיה משמעותי יותר, שכן האלופה תפסיד במצב כזה בשובר השוויון מול פיטסבורג אם הקבוצות יסיימו במאזן זהה (הסטילרס ניצחו את הרייבנס במשחק הראשון בין הקבוצות העונה). בכל מקרה, לשתי הקבוצות נותר לו"ז קשה בהמשך העונה, כך שכל העיסוק בהן אולי יהיה לשווא ודווקא טנסי תהיה זו שתגרוף את כרטיס הווילד קארד השני.

        בן רות'ליסברגר פיטסבורג סטילרס (AP , David Richard)
        מזכיר לקליבלנד את הטעות בכל פעם מחדש. ביג בן (צילום: AP)

        פאנט:

        עונה משוגעת. 24 מתוך 32 הקבוצות נמצאות במרחק משחק אחד או פחות ממקום בפלייאוף. חמשת השבועות שנשארו לעונה יספקו תשובות לשאלות הבאות: האם דטרויט באמת תפשל ולא תזכה ב-NFC צפון? האם דווקא מאט פלין הוא האיש שהולך להציל את העונה של הפאקרס? ומה לגבי ג'וש מקאון והברס? האם באמת אריזונה תגנוב את הכרטיס מסן פרנסיסקו? האם ניק פולס הוא קוורטרבק העתיד של פילדלפיה? אסור לשכוח שגם הצ'ארג'רס לא אמרו את המילה האחרונה בזכות הניצחון על הצ'יפס וכאשר נותרו להם עוד ארבעה משחקים בית. אפילו הבילס, הבראונס והריידרס עדיין מעשית בתמונה. נסיים בהימור לגבי הווילד קארד: קרוליינה וסן פרנסיסקו, קנזס סיטי וסן דייגו.